מה דעת גדולי מורי ההוראה על עישון סיגרייות בפסח

[אורח]

אומרים שיש חשש לחמץ בתמציות וגם בנייר.
ובמג"א כתוב להחמיר בכה"ג שיש חמץ בטבק

מה דעת רבותינו?

אשמח לכל ידיעה

[הדעה והדבור]

במנחת יצחק ח"ה סי' טז כתב שמותר לעשן בפסח, מנהג אדמור"י וויז'ניץ הוא לא לעשן בפסח.
מאמר בהמודיע מאת הרה"ג דוב לנדאו שליט"א: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1 ... cleID=6688

[צדיק]

יש כאן ב' נדונים.
א. בדבק של הנייר יש חמץ, וע"ז כבר הסכימו גדולים להתיר, עי' חזו"ע פסח באורך.

ב. ויש כאן נדון נוסף וחמור שבעתיים, והוא הטבאק ששורין אותו בחמץ ליתן בו טעם. ויש בזה כמה צירופים להתיר. והגר"א וייס בהגדש"פ דיליה כתב להתיר בתוקף רב, וסיים דהמורה לאיסור אינו אלא טועה. עכ"ד. ראה קובץ מצורף.

והאמת אגיד, שאחרי ראותי את דבריו, נשארה קושיא א' עצומה שאין לה פתרון.

דהנה ידוע הדין של אחשביה, וכמ"ש הרא"ש ר"פ כל שעה, ויסוד הדברים בקיצור, דאף דבר שנפסל מאכילת הכלב אם חפץ בו במצב הזה הרי זה
אסור.

והנה, כל מעשן צורב יודע, שהכל תלוי בסוג של הסיגריה, ולדוגמא מי שמעשן "מלברו" לא יסבול סיגריה "פרלמנט", והנה את הטעם של הסיגריה נותן האלכוהול.

ומעתה יאמרו נא לי ידידי, האין לך אחשביה גדול מזה? שהרי חפץ הוא בטעם זה בדווקא. ולכה"פ אסור מדרבנן. וצע"ג. וע"ע בס' חוט שני להגרנ קרליץ פסח ע' צח שג"כ אוסר

ולסיכום: מי שיודע תשובה לטענה הנ"ל, נא להודיענו

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי.
הרי הגהמ"ח שליט"א בעצמו הזכיר את הסברא של אחשביה בתו"ד, והסביר שאין כאן אחשביה לאכילה, וממילא אין זה אחשביה בעל משמעות לענין איסור חמץ

[צדיק]

לא הבנתי.
הרי הגהמ"ח שליט"א בעצמו הזכיר את הסברא של אחשביה בתו"ד, והסביר שאין כאן אחשביה לאכילה, וממילא אין זה אחשביה בעל משמעות לענין איסור חמץ

כלומר שזה תלוי במחלו' המג"א ודעימיה?, דהלא המג"א אסר בפירוש "להריח", וכמדומה שעישון הוא גרע מריח. ואם כן אזי אין ראוי לכתוב דברים חריפים כ"כ על האוסרים.
ובכלל אני תמה האם אין בעישון גם "טעם" דהלא יש בפה של המעשן טעם של הסיגריה, [מנסיון אישי], וא"כ מדוע אינו שייך כלל לאכילה.

[שאלתיאל]

סיכון הענין בקיצור

המג"א אוסר. הביאוהו כל האחרונים (ח"י, הגר"ז, חיי"א ומ"ב)
תמהו הא נפסל מאכילת כלב.
תירץ בבית מאיר משום חומרא דפסח עישון כאכילה (ובאכילה הרי גם דבר הנפסל מאכילת כלב אסור)
תירצו אחרים (מהר"ם שיק) דבר העומד ליעוד אחר, פסולו לפי פסול מטרתו וכל עוד הוא ראוי לעישון, לא נפסל והוא אסור בהנאה וכ"כ שו"מ לענין י"ש שעומד להאיר
(והרב אלישיב פלפל בדבריהם בקובץ תשובות ח"א מכ"מ)
ואחרי כל זה יש שמתירים או משום שהם כופרים במציאות מוצרי חמץ בסיגריות או משום שלא קים להו ככל חילוקי האחרונים.
דעת הרב אלישיב, הרב שטרנבוך, הרב קרליץ ועוד שאחרי שיצא הדבר מפי גדולי החארונים הנ"ל יש להחמיר ולהמנע.ץ
דברי ר"ד לנדו האוסר בכל תוקף ודברי ר"א וויס ששולל את האיסור מכל וכל שניהם מוגזמים בהחלט.

אגב, לסברת השו"מ ומהר"ם שיק יש ראיה גדולה גם מהמ"ב ממה שכתב בסי' שכ"ו לחוש לגר"א שלא להשתמש בסבון בלתי כשר. והרי גם הסבון פסול מאכילת כלב (כהערת ערוה"ש) ואינו ראוי אלא לסיכה. ומסתמא ס"ל כהנ"ל ועולה יפה עמש"כ בהלכות פסח לאסור הטבק כמג"א.

[יעקובזון]

במנחת יצחק ח"ה סי' טז כתב שמותר לעשן בפסח, מנהג אדמור"י וויז'ניץ הוא לא לעשן בפסח.
מאמר בהמודיע מאת הרה"ג דוב לנדאו שליט"א: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1 ... cleID=6688

ר' דב לנדאו, מיהו?

[הדעה והדבור]

ר' דב לנדאו, מיהו?

כמדומני שחבר בד"ץ אגודת ישראל, וחבר בוועדת "מהדרין תנובה".

[הראבד]

סיכון הענין בקיצור

המג"א אוסר. הביאוהו כל האחרונים (ח"י, הגר"ז, חיי"א ומ"ב)
תמהו הא נפסל מאכילת כלב.
תירץ בבית מאיר משום חומרא דפסח עישון כאכילה (ובאכילה הרי גם דבר הנפסל מאכילת כלב אסור)
תירצו אחרים (מהר"ם שיק) דבר העומד ליעוד אחר, פסולו לפי פסול מטרתו וכל עוד הוא ראוי לעישון, לא נפסל והוא אסור בהנאה וכ"כ שו"מ לענין י"ש שעומד להאיר
(והרב אלישיב פלפל בדבריהם בקובץ תשובות ח"א מכ"מ)
ואחרי כל זה יש שמתירים או משום שהם כופרים במציאות מוצרי חמץ בסיגריות או משום שלא קים להו ככל חילוקי האחרונים.
דעת הרב אלישיב, הרב שטרנבוך, הרב קרליץ ועוד שאחרי שיצא הדבר מפי גדולי החארונים הנ"ל יש להחמיר ולהמנע.ץ
דברי ר"ד לנדו האוסר בכל תוקף ודברי ר"א וויס ששולל את האיסור מכל וכל שניהם מוגזמים בהחלט.

אגב, לסברת השו"מ ומהר"ם שיק יש ראיה גדולה גם מהמ"ב ממה שכתב בסי' שכ"ו לחוש לגר"א שלא להשתמש בסבון בלתי כשר. והרי גם הסבון פסול מאכילת כלב (כהערת ערוה"ש) ואינו ראוי אלא לסיכה. ומסתמא ס"ל כהנ"ל ועולה יפה עמש"כ בהלכות פסח לאסור הטבק כמג"א.

אם הבנתי נכון דברי הגר"א ויייס המצורפים לעיל המה בפירוש נגד ד' המשנ"ב?

[שאלתיאל]

אני חושב שהרב וויס ועוד, רוצים לומר שהמג"א המובא באחרונים וביניהם המ"ב, מדבר שנשאר ממשות מהשכר, לחלוחית או משהו כזה, ואילו כיום גם אם היה חמץ הוא איבד צורתו לגמרי.

[היימישער]

כמה נתונים על החששות בסיגריות:

א. בדבק ובנייר של הסיגריות ישנו עמילן, העמילן העשוי מחמץ בעולם הוא לפחות בגדר מיעוט המצוי, וזאת מלבד העובדה שבעמילן המיוצר מתירס/תפו"א/טפיוקה משתמשים להכנת מאכלים ורק בעמילן המיוצר מחיטה לא משתמשים לאכילה [לא בגלל שהוא לא ראוי לאכילה, כ"א בגלל שהוא מתאים יותר למוצרים אחרים], וא"כ די מסתבר שבנייר ובדבק ישנו עמילן המיוצר מחיטה.

ב. מלבד זאת יש מי שמעיד שמערבבים בטבק אלכוהול לשמירה על הטריות (בטעם מנטה החשש הוא יותר ודאי), באירופה האלכוהול העשוי מחמץ הוא בגדר מיעוט המצוי, באמריקה וארגנטינה האלכוהול הוא כנראה מתירס, ולכן אם ישנם סיגריות שיוצרו שם נופל חשש זה, אבל מאחר ורוב הסיגריות מיוצרות בסין והם קונים אלכוהול מכל העולם שוב נחשב האלכוהול החמצי למיעוט המצוי.

ג. עוד חשש פחות מפורסם - במפעלי התמציות ישנה תמצית המיועדת לטבק והעשויה מגרעיני חיטה ממש, אף אחד אינו יודע אם היא מוצאת את דרכה גם לסיגריות או לא.

כל הנ"ל ראוי לאכילה עד שמערבבים אותו בנייר/דבק/טבק (שלא כדברי ר' אשר וויס שליט"א), שאז מצד הנייר או הטבק אין הוא ראוי לאכילה אבל הטעם שנפרד ונשאר בפה מצד עצמו הוא ראוי לאכילה.

כל הנ"ל לא ניתן לבדיקה מסיגריה המונחת לפנינו, וכדי לדעת אם יש או אין חמץ בסיגריות זקוקים אנו לשיתוף פעולה ממפעלי הסיגריות, מה שכרגע לא קיים.

בעיני המומחים לכשרות קשה לומר אחרי כל הנ"ל שיצאנו מידי ספק חמץ בסיגריות.
ולכאו' אף לדעת המקילים מטעם נפסל מאכילת כלב מדובר לפחות בחומרה הקודמת לרוב החומרות המצויות בין היראים שהרי סוף סוף הוא מכניס חמץ [אף שנפסל] לתוך פיו בפסח, ומי שמקפיד על סבון וכדו' כ"ש שצריך להקפיד בסיגריות.



ר' דוב לנדאו הוא חבר בוועדת מהדרין תנובה, והוא הרב המכשיר של חוג חת"ס ב"ב.