פורום אוצר החכמה

גאולה בקרוב כתב:שמן זית, אגוזים ודקלים- ודאי מותר.
שמן סויה- ודאי אסור,
שמן כותנה- מחלוקת פוסקי זמננו, ונהגו לאסור [הליכות שלמה]
שמן קנולה- ??

[כל זה בלי לקחת בחשבון את שיטת מרן הראי"ה זצ"ל להתיר שמן שומשמין, שהוא מיירי רק באופן שלא בא במגע עם מים, כמו שהאריך טובא, וכמדומה שאין מפעל היום שמקפיד בזה]

אוצר החכמה כתב:שמן קנולה נחשב כבריא בעיני הדיאטנים לא פחות משמן זית.

מזמור שיר כתב:ויקיפדיה:
החל משנת 1999 נפוצו באינטרנט אגדות אורבניות אודות הרעילות לכאורה של שמן קנולה, כולל קישור השמן למחלת הפרה המשוגעת. המקור לאגדות אלו נובע מכך ששמן המופק מלפתית הבר מכיל כמויות משמעותיות של erucic acid‏ הידוע כרעיל. עם זאת, הלפתית המבויתת המשמשת ליצור שמן הקנולה למאכל מכילה פחות מ 2% erucic acid, רמה הנחשבת לבטוחה לצריכה על ידי בני אדם. ההאשמות הופרכו כבר אז על ידי אתרים העוסקים בבריאות.‏ האגדה זכתה לעדנה מחודשת בישראל לאחר כתבה של שרי אנסקי במעריב. בשנת 2009. חלק מהכתבה מהווה עיבוד של מכתב שרשרת שהופרך כבר ב-2005 על ידי אתר האגדות האורבניות snopes.‏‏

הא לחמא עניא כתב:האם אחד מחו"ר הפורום שמע משהו בענין שמן דקלים שלא טוב למעוברות וכדו'????
הן מצד הלכתי או סגולי או רפואי???
יש לזה קשר למי דקלים שכ' בגמ'???????????

בן ראובן כתב:אף אחד מהשמנים הנ"ל אינו מסוכן אם משתמשים בו שבוע אחד בשנה.

יוצא פוניבז' כתב:שמן פיסטוקים- לפני שנים אחדות הביאו בהשגחת הבד"ץ לפסח.

לגבי שמן קנולה - אמר לי מישהו שקרא כתבה ביום ליום לפני מספר שנים בה הובאה טענת בד"ץ בית יוסף כי יש תערובת חטים בקנולה, אך הם סומכים על ביטולים (לתשומת לב אוכלי הקטניות!). אינני יודע מה המציאות כיום.

בברכה המשולשת כתב:

הא לחמא עניא כתב:האם אחד מחו"ר הפורום שמע משהו בענין שמן דקלים שלא טוב למעוברות וכדו'????
הן מצד הלכתי או סגולי או רפואי???
יש לזה קשר למי דקלים שכ' בגמ'???????????

שמן דקלים הוא מסוכן לכל אדם- אנשים, נשים וטף.

הא לחמא עניא כתב:לראשונה אני שומע שיש עם איזשהו בעיה, ואשמח לדעת ולהבין אותה.

כאן כתב:שמן הדקל מרכיב מגוון מאד רחב של מזונות מעובדים, מוצרים קוסמטיים, שמני מאכל, חומרי-ניקוי, שמני סיכה ודלק ביולוגי.
על פי סקר של ארגון המזון הבינלאומי בכל אחד מעשרה מוצרים הנמכרים במרכולים יש שמן דקל, כאשר מחצית ממוצרי המזון המעובדים על המדפים מכילים שמן זה, כדוגמאת ביסקוויטים, מאפים ובורקסים, פיצות ועוגות תעשייתיות, גלידות, רטבים, ממרחים, כגון ממרח שוקולד וברוב מזון התינוקות.
השימוש הרחב כל כך בשמן הדקל, נובע מהעובדה שבניגוד לכל השמנים הצמחיים המצויים במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר, שמן הדקל מתמצק בטמפרטורת החדר. זה עושה אותו מאד נוח מההיבט הטכנולוגי לשילוב במוצרי מזון רבים. מרגרינה עשירה בו וממרחים נוספים.
מנגד, שמן הדקל נחשב לרכיב מזון עשיר בשומן-רווי, שמן הדקל "קרנל" מכיל כ-80% חומצות שומן רוויות ואילו השמן המופק מהחלק הבשרני של הפרי מכיל כ-40% חומצות שומן רוויות.
. . מחקרים קליניים רבים בבני-אדם הצביעו על כך שצריכת שמן דקל או מזונות מעובדים המכילים שמן דקל גורמים לעליה ברמות הכולסטרול בדם ובפרט בכולסטרול-הרע LDL, ולהשמנה. לדוגמא, במחקר קליני שהשווה את השפעת שמן הדקל ושמן זית על שומני הדם בקרב גברים, נמצאה עליה משמעותית ברמות הכולסטרול והכולסטרול הרע באלו שצרכו את שמן הדקל בהשוואה לשמן הזית. השפעה זו על פרופיל שומני הדם מהווה גורם סיכון לנזקים של כלי דם ומחלות לב.
בחודש נובמבר 2012 הסינט בצרפת אישר הטלת מס בשיעור של 300% על מוצרי מזון המכילים שמן דקל במטרה להקטין את נזקיו הבריאותיים לאזרחי צרפת.
שמן דקל מכיל את חומצות השומן הרוויות פלמיטית, סטארית ומיריסטית. כמחצית מכמות החומצות הרוויות בשמן היא החומצה הפלמיטית (מקור השם מהמילה Palm, "דקל" באנגלית). חומצה זו ידועה כקושרת סידן במערכת העיכול ובעקבות זאת נוצרים מלחים בלתי מסיסים המופרשים בצואה ואז פחות סידן זמין לצורך בנית השלד והשיניים.
בתחליפי חלב, לדוגמה, תינוקות הניזונים מתחליף חלב המכיל שמן דקל יסבלו מזמינות ביולוגית נמוכה של סידן, אשר עשוי לפגום בהתפתחות השלד שלהם דווקא בשלב ההתפתחותי החשוב ביותר בחייהם. במחקר קליני בתינוקות בו השוו את ספיגת הסידן בין כאלו שניזונו מתחליף חלב המכיל שמן דקל לבין אחר שלא הכיל שמן דקל, נמצאה ספיגת סידן הגבוהה ב-50% בתינוקות אשר ניזונו מתחליף חלב שלא הכיל שמן דקל.

כאן כתב:ז. הרכב השמנים בשמן דקלים הינו מהבריאים ביותר: כ- 45 אחוז שומן רווי צמחי בריא (בעיקר חומצה פלמיטית – לא ללכת שולל אחרי 'המומחים' הקובעים שזוהי חומצת שומן רעה – פרטים נוספים בהמשך), כ- 40 אחוז נוספים – ח' אולאית (כמו בשמן זית), ושאר 15 האחוזים הנותרים – חומצות שומן בלתי רוויות.
. . יג. דעת המדע (וזוהי עמדת המדע הסותרת 'מחקרים' מגמתיים, של גופים אינטרסנטיים, שפועלים ללא הרף להפסיק את ייצור השמן ואת השימוש בו – פרטים בקורסים שלי).
רמת החומציות של השמן הזה הינה נמוכה מאחוז אחד וזאת תודות להיותו עשיר בנוגדי חמצון כמו ויטמין E (פי עשרה יותר משמן זית) וקרוטנואידים שונים, כולל בטה קרוטן (פי חמישה מגזר). נוגדי חמצון אלו תורמים גם הם לחיי מדף ארוכים של שמן הדקלים. שמן הדקלים הנושא את תו האיכות של הרמ"ת הינו בדרגת חמיצות של 0.2 בלבד!!! מדד הטריות של השמן (מדד פראוקסיד) עומד על 2 אחוזים בלבד – ערך מעולה לכל הדעות!!!
ויטמין E שבשמן הדקלים בא בצורה הטבעית והמושלמת ביותר, בעיקר משום שהוא מכיל גם את ארבעת הטוקופרולים של ויטמין E וגם את ארבעת הטוקוטריאנולים שלו. שמן הדקלים הנושא את תו האיכות של הרמ"ת מכיל את כל 8 תת היחידות של ויטמין E (4 טוקופרולים ועוד 4 טוקוטריאנולים). המקור המקובל של ויטמין E הינו שמן נבט חיטה (ולא שמן זית כפי שטועים לחשוב), אך הוא מכיל רק 5 מתוך 8 תת היחידות של ויטמין E ובעיקר חסר את הרכיבים החשובים גאמא ודלתא טוקוטריאנולים.
השמן הינו קל לעיכול, תורם מרכיבים חשובים לתחזוקת תאים ורקמות וגם משמש כמקור אנרגיה לניצול מיידי ע"י הגוף.
מחקרים שונים הוכיחו כי שמן הדקלים מעלה את רמת הכולסטרול הטוב, מבלי להעלות את הכולסטרול הרע ומבלי לגרום להתפתחות טרשת עורקים (שוב, בניגוד למופיע בתקשורת).
מחקרים שונים הוכיחו כי הכמות והאיכות של נוגדי החמצון בשמן הדקלים מעכבת התפתחות תאים סרטניים, משפרת את בריאות כלי הדם, ומונעת ניוון והזדקנות תאים.
תכונה חשובה מאד: מחקרים הוכיחו כי הוא עוזר להפחית את גורם הטרשת מספר אחת, ה- (LP(a ובכך הוא אפילו עוזר לשפר את מצב טרשת העורקים.

מבחינה בריאותית, שמן הדקל מכיל אנטיאוקסידנטים ומעלה את רמת ה-HDL ("כולסטרול טוב") ולפיכך הוא מסייע באיזון הכולסטרול בגוף. עם זאת, מחקרים הראו שצריכה מוגברת של חומצה פלמיטית (המהווה 44% מהשמן) עלולה להוביל לגידול בהתקפי לב. בנוסף, מחקרים שמומנו על ידי חברות לייצור תחליפי חלב אם הראו, שהעשרת המזון בשמן דקלים (על מנת להעלות את שיעור החומצה הפלמיטית לרמה המצויה בחלב אם) גרמה לספיגה פחותה של שומן, סידן ומגנזיום וקשיי עיכול. מאידך, מחקרים אחרים תומכים בדעה שחשיבות החומצה הפלמיטית במזון לתינוק חיונית וגוברת על החסרונות, כל עוד משולב השמן בתרכובת כראוי.