קערה לכל אחד מבעלי הבתים

[בני ברקי]

מהו המקור והאם יש בזה ענין/מנהג
שכאשר ישנם כמה בעה"ב אז שמים קערה לכל אחד
האם לא מספיק קערה אחת בשולחן ורק 3 מצות לכל בעה"ב?

[איש רגיל]

למה זה קשה לך רק על הקערה ולא על הג' מצות? הרי המצות הם חלק מסדר הקערה.
ראה שו"ע סימן תעג: מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלשה מצות ומרור וחרוסת וכרפס וכו

[בברכה המשולשת]

מהו המקור והאם יש בזה ענין/מנהג
שכאשר ישנם כמה בעה"ב אז שמים קערה לכל אחד
האם לא מספיק קערה אחת בשולחן ורק 3 מצות לכל בעה"ב?

ראיתי בשם מרן הגר"מ אליהו שהטעם שצריך קערה לכאו"א הוא ע"פ סוד

[מתיישב]

למה זה קשה לך רק על הקערה ולא על הג' מצות? הרי המצות הם חלק מסדר הקערה.
ראה שו"ע סימן תעג: מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלשה מצות ומרור וחרוסת וכרפס וכו

על המצות אפשר שלא קשה כל כך שהרי בעינן לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה ולכן צריכים המצות להיות לפניו בעת אמירת ההגדה.

[החזן]

יל"ע באופן שכל אחד מן המסובים (דהיינו בעלי המשפחות, ולא בעלי הבתים, אף שיש להם בתים במקו"א) יושב בקערה נפרדת, אם יכולים להצטרף לזימון.

[ישראל גד]

העניין במצות לכל אחד זה אולי בשביל שכ"א יאכל שתי כזיתים במוציא שזה כידוע רק למי שיש לפניו את השלש מצות.

[לומד_בישיבה]

לא הבנתי מדוע אי אפשר לאכול שתי כזיתים מן המצות הנמצאות בקופסה.

[אפרקסתא דעניא]

יל"ע באופן שכל אחד מן המסובים (דהיינו בעלי המשפחות, ולא בעלי הבתים, אף שיש להם בתים במקו"א) יושב בקערה נפרדת, אם יכולים להצטרף לזימון.

הלא גמרא מפורשת היא בברכות מב: "אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן", ומבואר שם דמיירי בהסבו או קבעו מקום [או אכלו בשולחן אחד - תוס'], ומבואר שם בראשונים דמיירי בין לעניין המוציא ובין לעניין זימון כדמוכח מתלמידי דרב.

[סגן אלוף]

לא הבנתי מדוע אי אפשר לאכול שתי כזיתים מן המצות הנמצאות בקופסה.

viewtopic.php?f=27&t=17579#p167492

[לומד_בישיבה]

בעניין אם צריך קערה לפני כל אחד ואחד בשעת ההגדה.
בגמ' פסחים דף קטו: א"ר שימי בר אשי מצה לפני כל אחד ואחד מרור לפני כאו"א חרוסת לפני כאו"א וכו' רב הונא אמר כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה (ומבואר מזה דאומר ההגדה הוא יחיד ובהלכה מבואר שצריך שיהיה בר חיובא, ולכאורה לפי"ז צריך כונת שומע ומשמיע, ופלא על המשנ"ב בסימן תע"ב שלא הזכיר דבר מזה, ובאמת במנח"ח הזכיר מזה). והלכתא כרב הונא ובפרשב"ם מנהג שלהם היה להסב על המטות והיה שולחן לפני כאו"א הלכך צריך מצה ומרור לפני כ"א על שולחנו אבל לדידן א"צ כי אם לפני מי שעושה הסדר והוא יחלק לכ"א מצה ומרור. וצ"ב כיון דקי"ל כר' הונא דכולהו לפני מי שאומר הגדה א"כ למאי נפק"מ דבימינו לר' שימי בר אישי א"צ כ"א לפני מי שעושה הסדר והלא קי"ל כר' הונא דבכל גונא כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה, ואולי י"ל דנפק"מ גם לדידן היכא שכאו"א אומר ההגדה בעצמו דגם לר' הונא צריך לכאו"א ולדידן שאוכלים בשולחן אחד א"צ, וילה"ס לפי"ז בימינו שכאו"א אומר ההגדה איך הדין בב' שולחנות אם צריך קערה לפני כאו"א כיון דכאו"א אומר ההגדה.
והנה התוס' כתבו הטעם שצריך לר' שימי בר אשי מצה לפני כאו"א כדי שיטעום תיכף לברכה מיד כיון שזאת הברכה היא לשם חובה אבל בשאר ימות השנה דאין הברכה חובה א"צ לטעום תיכף לברכה מיד, אבל מהרשב"ם משמע דלא כפי' התוס' דאם הוא משום הפסק א"כ מאפכפ"ל אם הוא באותו שולחן או בשולחן אחר והלא יכול להיות הפסק יותר גדול בשולחן אחד ארוך מבב שולחנות סמוכין זל"ז ועכצ"ל דס"ל להרשב"ם דיסוד הדין הוא משום לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה וצריך שיהי' על השולחן וא"כ יש חילוק אם הוא בשולחן אחד או בב' שולחנות.
והנה סברת התוס' דכיון שהמצות הם חובה צריך שיטעום תיכף לברכה משא"כ שאר השנה שאי"ז חובה, לכאו' צ"ב החילוק, ולכאו' נראה כוונתם לחלק בין ברכת המצות לברכות הנהנין, ומצאנו חילוק בזה דבברכות הנהנין אפשר להפסיק אחר שאכל מעט ואח"כ לאכול עוד, אבל בברכת המצוות אסור להפסיק בין תחילת המצוה להמשך המצוה, וכדאשכחנא גבי שופר וגבי בדיקת חמץ, ואולי יש ליתן טעם בחילוק זה דלגבי ברכת הנהנין הברכה היא על כללות ההנאה ולכן אין להקפיד כ"כ על הפסק [וביותר לפמש"כ האחרונים דברכת המצוה היא חלק מהמצוה משא"כ ברכת הנהנין, ואכמ"ל]
והנה לטעם הרשב"ם צריך שתהיה הקערה לפניו מדין לחם שעונין עליו דברים הרבה, וכ"כ התוס' לעיל דף קי"ד בד"ה הביאו דמיד כשעוקרין מחזירין לפניו והמצה והמרור עליו שהרי צריך לומר בהגדה מצה זו מרור זה וכדאמר לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה. והנה לטעמא שצריך לומר לפניו מצה זו מרור זה א"כ היו צריכים להחזיר הקערה רק כשיגיע לר' גמליאל אומר כל שלא אמר כו', ולמה כתבו התוס' שיחזיר הקערה מיד, וי"ל דזהו מטעמא דלחם שעונין עליו דברים הרבה שכל ההגדה צריכה להאמר עליו, אבל באמת ברמב"ם כתב שיחזיר הקערה רק כשמגיע לר' גמליאל אומר כו', אבל הטור כתב שיחזיר מיד מב' טעמים א' מטעם דלחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה ב' שמא ישכח אח"כ להחזיר, והב"ח דחה הטעם דלחם שעונין עליו דברים הרבה אבל לא בפניו, ורק במצה זו ומרור זה צריך שיהיה לפניו ומטעמא דשמא ישכח יחזיר מיד.
והנה יש מקשים על טעמו של הרשב"ם שצריך קערה לכאו"א כדי שתאמר ההגדה לפניו, דלפי"ד החזו"א דשומא כעונה הוא התאחדות השומע והמשמיע לכל העניינים, א"כ אמאי לא יוציא הבעה"ב בזה את כולם דיוצאים עי"ז גם בכל פרטי המצוה. ואולי אפ"ל ע"ד החידוש לפי דברי המכילתא דלא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחין לפניו "על השולחן", וי"ל בדרך חידוש דכונת המכילתא דאינו מחוייב בסיפור אלא כשמצה ומרור מונחין לפניו, ואין זה רק דין בסיפור שיאמר על המצה ומרור, אלא דין בזמן החיוב דזמן החיוב אינו אלא כשהמצה ומרור מונחין על השולחן, מעתה ל"ש להקשות דיצא בשומע כעונה, כיון דאינו דין בצורת הסיפור אלא החיוב לא חייל אלא כשמצה ומרור מונחין לפניו ממילא ל"ש להוציא את מי שהקערה אינה מונחת לפניו כיון דאינו מחויב בו, ואשר על כן צריך קערה לכאו"א אכן זהו חידוש גדול

[משולש]

הקערה אינה מיועדת לסימנא מילתא, ולא (רק) בשביל לעשות רמזים על הספירות. אלא בעיקר בשביל שממנה יקחו את הכרפס והמרור (והמצות) למצות הלילה.
ולכן אם הקערה אינה גדולה מספיק בשביל כל המסובין אז אלו ששמים ג' מצות לכל אחד. (בגלל שהמצות שלנו יש בהם בקושי כזית וחצי, וא"א לחלק מהם לכל המסובין). יצטרכו גם לשים קערה עם מרור חרוסת וכרפס לכל אחד.

[אמסטרדם]

הקערה אינה מיועדת לסימנא מילתא, ולא (רק) בשביל לעשות רמזים על הספירות.

חבל שאינני יכול לנשק את רגליך.

[היא שיחתי]

לא הבנתי מדוע אי אפשר לאכול שתי כזיתים מן המצות הנמצאות בקופסה.

מדין לחם עוני שהוא פרוס לכאורה עדיף שכל אחד יאכל מהפרוס, ולזה מספיק שיפרסו את מה שיש בקופסה אאל"ט כן דעת הגרי"ז מבריסק
מצד פרוסת המוציא לכתחילה ראוי לטעום מפרוסת המברך

[גאולה בקרוב]

כ"ה ב"הליכות שלמה" לגרשז"א, שהיתה אצלם קערה לכל אחד, כולל הבחורים הגדולים

[משולש]

לי יש בינתיים קערה גדולה שמספיקה לכל המסובין לכרפס ולמרור.
אמנם מצות אי אפשר לקחת יותר משלוש. אז המנהג שלי מההורים להוסיף מצות ליד הקערה לפני המוציא, ולחלק לכ"א מעט מצה מהברכה ולהשלים לכזית מהערימה בצד.

[ישראל אליהו]

ז"ל מרן הגרב"ץ אבא שאול זצ"ל באול"צ ג': בשו"ע בסימן תע"ה סעיף א' כתב, יטול ידיו ויברך על נטילת ידים ויקח המצות כסדר שהניחם, הפרוסה בין שתי השלימות, ויאחזם בידו, ויברך המוציא ועל אכילת מצה, ואחר כך יבצע מהשלמה העליונה ומהפרוסה משתיהן ביחד ויטבלם במלח, ויאכלם בהסיבה ביחד כזית מכל אחד. וביאר הפר"ח שם, שמה שצריך לאכול כזית גם מהפרוסה וגם מהשלימה, אף שמחמת ברכת המוציא הרי לא צריך לאכול כזית, הוא מטעם דלא ידעינן בהי מינייהו נפיק משום אכילת מצה אי מהפרוסה או מהשלימה. וראה בטור שהיא מחלוקת ראשונים. וכתב הפר"ח שנהגו לאכול כזית מכל אחד. וראה בט"ז ובמג"א שם. ובדברי הפר"ח מתישבת תמיהת המ"ב בבאה"ל שם ד"ה כזית, שהרי לא מצינו בשום מקום שצריך לאכול ב' כזית, ע"ש, שבאמת היה די בכזית אחד, ורק משום הספק על מה קאי ברכת על אכילת מצה אוכלים כזית מהשלימה וכזית מהפרוסה.
והנה לפי זה יוצא לכאורה שכל הענין לאכול שני שיעורי כזית הוא לבעל הבית שאוכל מהמצות שלפניו בקערה, שאצלו שייך כזית מהשלימה וכזית מהפרוסה, אבל בני הבית שאינם מקבלים אלא חתיכה קטנה שנותן להם בעל הבית ממצות אלו, ושיעור כזית אוכלים ממצות שבמקום אחר, אין ענין שיאכלו שני שיעורי כזית, ודי שיאכלו כזית אחד. (וראה גם בהגהות רעק"א בסימן קס"ז על מג"א ס"ק ז') והנה משום כך מן הראוי היה שיהיה לפני כל המסובין לפחות שתי מצות, אחת שלימה ואחת פרוסה, (וראה בב"י שם שלדעת הרי"ף והרמב"ם ועוד ראשונים די בשתי מצות שלימה ופרוסה), כדי שיאכלו כזית משלימה וכזית מפרוסה, וכיון שלפי הסוד צריך לקחת מצות מהקערת ליל הסדר, (וראה בכה"ח בסימן תע"ג אות נ"ח ואות קי"ז) היה מן הראוי לסדר קערות לפני כל המסובין באופן שיגיע לכל אחד כזית שלימה וכזית פרוסה מהקערה, ויש שנוהגים כן והוא מנהג טוב למי שיכול לעשות כך, אלא שקשה לנהוג כן, ומשום כך המנהג הוא שבעל הבית לבדו יש לפניו קערה, וכשמגיעים למוציא מצה, בעל הבית לוקח בידו את ג' המצות, הפרוסה בין שתי השלימות, ומברך ברכת המוציא, ומניח את המצה השלישית להשמט מידו, (כמ"ש בפרמ"ג שם משב"ז ס"ק א' וכ"כ האחרונים), ומברך על אכילת מצה, ולוקח לעצמו כזית מהשלימה וכזית מהפרוסה, ולוקח מהם מעט ושם בפיו, ומחלק מהם מעט מכל מצה לכל המסובין, כדי שיאכלו מעט ממצות אלו שבקערה, ואח"כ אוכל הכזית מהשלימה והכזית מהפרוסה, והמסובין אוכלים שתי כזיתות ממצות ממקום אחר כשאין די במצות שבקערה.

[ארזי ביתר]

הקערה אינה מיועדת לסימנא מילתא, ולא (רק) בשביל לעשות רמזים על הספירות. אלא בעיקר בשביל שממנה יקחו את הכרפס והמרור (והמצות) למצות הלילה.
ולכן אם הקערה אינה גדולה מספיק בשביל כל המסובין אז אלו ששמים ג' מצות לכל אחד. (בגלל שהמצות שלנו יש בהם בקושי כזית וחצי, וא"א לחלק מהם לכל המסובין). יצטרכו גם לשים קערה עם מרור חרוסת וכרפס לכל אחד.

עפ"י קבלה, יש נוהגין להשאיר הקערה בשלמותה, עד סוף הלילה. ולוקחים ממנה רק את המצות.

[גלאגוזים]

מנהג הרבה ממשפחות הפרושים בירושלים שהיתה קערה מונחת לפני כאו"א מהמסובים, כפי שצויין לעיל בשם מרן הגרש"ז זצ"ל,
ולא היו משתמשים במרור/כרפס/חרוסת שעל הקערה, אלא נוטלים מקערה מרכזית שעמדה על השולחן, ואולי מהטאם שכתב
לפני הרב ארזי ביתר.

[נוה הלבנון]

לא הבנתי מדוע אי אפשר לאכול שתי כזיתים מן המצות הנמצאות בקופסה.

אפשר לאכול גם שלוש כזיתים.
כל העניין בשתיים שיהיה כזית ממצת 'המוציא' וכזית ממצת 'על אכילת מצה'.
על המצות בקופסה -נעבעך- לא ברכו לא את זה ולא את זה.