מנהג לפזר פירורי לחם לפני בדיקת חמץ

[אבוה דמאיר]

ומובא בהלכה שאם הוא לבד מ"מ לא יבטל המנהג על אף שיודע היכן החמץ
ולכאורה יש פתרון שיעטוף בנייר בעשרה חמץ ובשאר ישאיר ריק וא"כ יחפש למצוא את החמץ
האם זה מופיע באיזה שהוא מקום

[חשבונות רבים]

לא מובן העצה שלך. עדיין אין לו מה לחפש אלא לבדוק באיזה נייר יש חמץ.

[אבוה דמאיר]

גם זה חיפוש

[ירח מלא]

ברצוני להוסיף הערה. הגאון רבי חיים ברלין עורר כמה פעמים (עי' באוצר רבי חיים ברלין או"ח) שאנשים לא מטמינים פירורים שיש בהם כזית ואת כל החמץ ביערו כבר לפני פסח וממילא לא מקיימים את מצות תשביתו.
דבר נוסף: לעניות דעתי מדי משקיעים זמן בחיפוש אחר י' הפתיתים ושוכחים לחפש חמץ בבית.
הערה שלישיצ: התקשר אלי אברך שאתן לו עצה מה לעשוץ אחרי שבכל שנה כמעט נאבד לו פתית או שנים. ועניתי לו שבשנה הבאה ישאיר רק פתית אחד לבדיקת חמץ שהרי המנהג להניח י' פתיתים הוא מקבלתץ האר"י וזה וודאי לא דוחה חשש בל יראה.
והערה רביעית לא קשורה לנושא: האם אתם ידועים שהמשפט "כל הנזהר במשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא" לא מופיע בכתבי האר"י ומקורו (בצורה הרבה יותר מעודנת) מספר משנת חסידים של רבי עמנואל חי ריקי.

[ידידיה]

ברצוני להוסיף הערה. הגאון רבי חיים ברלין עורר כמה פעמים (עי' באוצר רבי חיים ברלין או"ח) שאנשים לא מטמינים פירורים שיש בהם כזית ואת כל החמץ ביערו כבר לפני פסח וממילא לא מקיימים את מצות תשביתו.

הערה שלישיצ: התקשר אלי אברך שאתן לו עצה מה לעשוץ אחרי שבכל שנה כמעט נאבד לו פתית או שנים. ועניתי לו שבשנה הבאה ישאיר רק פתית אחד לבדיקת חמץ שהרי המנהג להניח י' פתיתים הוא מקבלתץ האר"י וזה וודאי לא דוחה חשש בל יראה.
.

הרי לדברי מר אין כאן בל ייראה בכל מקרה כיון שאין כזיית בפתית.

אגב, על השו"ע שבו (כמדומה ברמ"א) מובאת המח' אם יש לשים הפתיתים אם לאו, תולה הגר"א את הנדון בדין ברכה על שינה בסוכה, ובברכת המפיל בכל יום, (ולא כעניין מקומי האם בדיקת חמץ אינה מתקיימת אלא במוצא חמץ, או שעצם התקנה היא לבדוק) נושא מעניין וגם פיקנטי למוסרי דרשות.

[איש רגיל]

התקשר אלי אברך שאתן לו עצה מה לעשוץ אחרי שבכל שנה כמעט נאבד לו פתית או שנים. ועניתי לו שבשנה הבאה ישאיר רק פתית אחד לבדיקת חמץ שהרי המנהג להניח י' פתיתים הוא מקבלתץ האר"י וזה וודאי לא דוחה חשש בל יראה.

ואם זו היתה תקנה בגמ', זה כן היה דוחה בל יראה?
מלבד מה שענה לך הרב ידידיה

הרי לדברי מר אין כאן בל ייראה בכל מקרה כיון שאין כזיית בפתית.

[ארי במסתרים]

העצה הפשוטה שלא יאבד היא לעשות רשימה היכן שמו את 10 הפתיתים

[ירח מלא]

חשבתי השנה מקור מהש"ס למנהג עשרה פתיתים.
פסחים ט: "רב מרי אמר גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע".

[משולש]

יש סוברים שאין להניח הפירורים. (ראה למשל במהרי"ל)
והגמ' על יניח עשר וימצא תשע זה אותו דבר כמו הגמ' של תשע חנויות, האם זה מראה על מנהג שיהיה בעיר עשר חנויות טריפה?

[בקרו טלה]

חשבתי השנה מקור מהש"ס למנהג עשרה פתיתים.
פסחים ט: "רב מרי אמר גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע".

כעי"ז כתב בשער הכולל פרק מח (ג) בשם ספר ברית הלוי (אלקבץ)

שער הכולל.png (29.13 KiB) נצפה 3251 פעמים

[מה שנכון נכון]

חשבתי השנה מקור מהש"ס למנהג עשרה פתיתים.
פסחים ט: "רב מרי אמר גזירה שמא יניח עשר וימצא תשע".

הביאו כן בשם ספר ברית הלוי (אלקבץ)

אמנם אין ברור כלל שזו כונתו.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=51

[מאיריחיאלק]

הסבא שלי ז"ל הניח בעצמו הפתיתים- אם יש מקור על זה ?

[בקרו טלה]

הסבא שלי ז"ל הניח בעצמו הפתיתים- אם יש מקור על זה ?

עי' בהע' 4

הגדש''פ פני מנחם.pdf

(237.6 KiB) הורד 173 פעמים

ועיי"ע

כהלכות הפסח.PDF

(345 KiB) הורד 118 פעמים

[מאיריחיאלק]

הסבא שלי ז"ל הניח בעצמו הפתיתים- אם יש מקור על זה ?

עי' בהע' 4

לא ברור משם שהבודק מניחם בעצמו

[מאיריחיאלק]

הסבא שלי ז"ל הניח בעצמו הפתיתים- אם יש מקור על זה ?

עי' בהע' 4

כן היה נוהג ג"כ האדמו"ר מליבאוויטש זצ"ל
ועיין בארחות רבינו שגם הגאון הקהלת יעקב היה נוהג כן
וכן פסק הגאון הרב אלישוב זצ"ל שמעיקר הדין יכול הבודק בעצמו להניחם

[עושה חדשות]

דף על הדף פסחים דף ז עמוד ב

כתב בספר בצילו חמדתי (ע' קל"ג) בשם הגאון מטשעבין זצ"ל: איתא בשלחן ערוך או"ח (הלכות בדיקת חמץ סימן תלד סעיף ב') הגה, ונוהגים להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק כדי שלא יהא ברכתו לבטלה, ורבנו זצ"ל אמר בשם ה"זייגער מאכער" מהעיר דומברובא, כי מה שמניחין פתיתי חמץ לפני הבדיקה, אף שנראה כחוכא ואיטלולא שהרי הניחום שם בדווקא. אמנם הילפותא במסכת פסחים על בדיקת חמץ הוא (ז ע"ב): תנא דבי רבי ישמעאל לילי ארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר (שמות יב, יט) שבעת ימים שאר לא ימצא, ואומר (בראשית מד, יב) ויחפש בגדול החל ובקטן כלה, ושם הרי הניח מנשה את הגביע מדעת באמתחת בנימין, רואים מכאן שאע"פ שהניחום שם מדעת נקראת חיפוש, הוא הדין בדיקת החמץ אף על פי שהניחם שם מדעתו, הוי בדיקה ע"כ.

הג"ר אליקים דבורקס שיחי' כותב: מפורסם מאחד הגדולים ויש מיחסים זאת לגר"א שתמה מדוע הגמ' לא הביאה ממה שנאמר בלבן "ויחפש התרפים ולא מצא", והוכיח מזה למה שמבואר בשם האריז"ל להניח עשרה פתיתין לפני בדיקת חמץ. ולכאורה מה שייך חיפוש בדבר שידוע לו, שהרי הניחו הגביע באמתחת בנימין במכוון. אלא מכאן אפשר להביא ראיה למנהג האריז"ל, כמו בגביע שהמחפש הגביע ידע היכן נמצא הגביע אעפי"כ נאמר בו לשון חיפוש ומציאה ע"כ.

ושמעתי מהגאון ר' עזריאל אוירבאך שליט"א שחותנו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א מפזר בעצמו הפתיתים ולא ע"י אחר, וזאת על סמך ענין זה דשייך חיפוש גם בדבר שיודע בו. כמו"כ מובא בספר טעם ודעת פרשת מקץ (להגר"מ שטרנבוך שליט"א) שכך נהג גאב"ד טשעבין זצ"ל.

שח לי הגאון ר' פנחס שינברג שליט"א שגם הוא סובר כן לפי מה שכתב הרא"ש (בפסחים פ"א ס"י) שהברכה שמברכין על ביעור חמץ בלילה בעת הבדיקה ולא בבוקר בעת ביעור חמץ, משום שהברכה היא על תחילת הביעור שמתחיל הביעור שמתחיל בשעת הבדיקה, וא"כ אין ענין לבדוק החמץ במקומות שלא יודע היכן נמצא החמץ, אלא העיקר הוא להתחיל בביעור חמץ, ולכן הגם שהוא בעצמו הניח הפתיתין מקודם מועיל ע"כ.

[בברכה המשולשת]

הג"ר אליקים דבורקס שיחי' כותב: מפורסם מאחד הגדולים ויש מיחסים זאת לגר"א שתמה מדוע הגמ' לא הביאה ממה שנאמר בלבן "ויחפש התרפים ולא מצא", והוכיח מזה למה שמבואר בשם האריז"ל להניח עשרה פתיתין לפני בדיקת חמץ. ולכאורה מה שייך חיפוש בדבר שידוע לו, שהרי הניחו הגביע באמתחת בנימין במכוון. אלא מכאן אפשר להביא ראיה למנהג האריז"ל, כמו בגביע שהמחפש הגביע ידע היכן נמצא הגביע אעפי"כ נאמר בו לשון חיפוש ומציאה ע"כ.

אדוננו הגר"א סבר שאין צריך להניח פתיתים כלל

[צביב]

ברבינו ירוחם למדתי שחלק מהבדיקה בלילה, היא לקבץ יחד את החמץ שבביתו, שיהיה מוכן לביעור,
ולזה פשוט שמועיל כשהבודק ''מפזר'' פתיתי לחם קודם לבדיקתו.

[עזריאל ברגר]

נראה לי שיותר מועיל שאחרים יניחו לי את הפתיתים, כי זה גורם לי לבדוק יותר טוב...

אבל זה כמובן לא מנהג אלא פרקטיקה.