האם כולם חייבים למכור חמץ כי לכולם יש ,מניות ועוד?

[שלח]

ראיתי שאומרים שכולם חייבים למכור גם שאין לו חמץ,כי כל אחד מושקע במניות קרנות פנסיה ועוד,השאלה האם יש חובה או זו המלצה, שאלה נוספת איך תועיל המכירה, הרי ממשיך לקבל את הכסף מהמניות והקרנות וכדומה, ולכאורה האפשרות היחידה שיבטל למשך שבוע את כל רווחיו הבנקאיים

[חכם באשי]

"לכולם יש מניות"?! מעניין. אולי תוכל לאתר את המניות שלי. אשמח מאוד.

[שלח]

לא רק מניות ,הבנתי שכל אזרח במדינה קשור לבורסה בצורה זו או אחרת האם יש מי שיודע זאת?

[צולניק]

הכוונה למי שיש קרן פנסיה ו/או קופת גמל

[לומד_בישיבה]

זכור לי שבמועדים וזמנים מדבר על זה ומסיק שרק אם יש לו זכות הצבעה ויכול להשפיע

[מה שנכון נכון]

זכור לי שבמועדים וזמנים מדבר על זה

.
יעוין שם בח"ג סימן רסט.

[בברכה המשולשת]

זכור לי שבמועדים וזמנים מדבר על זה ומסיק שרק אם יש לו זכות הצבעה ויכול להשפיע

זאת שיטה אחת- ויש אומרים כדעת הצ"פ שכל עניין המניות אינו בעלות כלל וממילא החמץ אינו שלו גם אם הוא בעלים של כל המניות. ויש אומרים לאידך גיסא שכל מניה היא סוג של שותפות, גם אם אין לו זכות הצבעה, ויש אומרים שזה תלוי בזכות הצבעה משמעותית

[לומד_בישיבה]

כמה שידוע אם אין אתה בעל עניין דהיינו מחזיק בחמש אחוז לפחות אין לך שום דעה ואינך יכול לבוא בטענות וכדומה אז במה מתבטא השותפות.
בזה שהם לקחו ממני הלוואה בצורה של מכירת מניות?!.
גם איני יודע אם ניתן למכור מניות מחוץ לבורסה וכל מכירה מחוץ לבורסה אמור להיות מדווח, כך שכל העניין של מכירת מניות לגוי, לא כלום הוא.
---
מה שהבדצי"ם נותנים הכשרים לקרנות וגופי פנסיה וכדומה זהו כדי שלא להשקיע ויותר נכון להלוות למחללי שבת וכדומה אך לא משום שיש לחרדים חלק במפעלים.
--
אגב, שמעתי איך מישהו שואל את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אם למכור את המניות לפני פסח ומרן הגרח"ק שאלו במה הוא מחזיק וההוא השיב לו בדיסקונט השקעות והשיב לו הגרח"ק קנייבסקי שליט"א לא אל תמכור. - פשט בזה איני יודע אך שמעתי את הדו שיח במו אוזני.

[בברכה המשולשת]

כמה שידוע אם אין אתה בעל עניין דהיינו מחזיק בחמש אחוז לפחות אין לך שום דעה ואינך יכול לבוא בטענות וכדומה אז במה מתבטא השותפות.
בזה שהם לקחו ממני הלוואה בצורה של מכירת מניות?!.
גם איני יודע אם ניתן למכור מניות מחוץ לבורסה וכל מכירה מחוץ לבורסה אמור להיות מדווח, כך שכל העניין של מכירת מניות לגוי, לא כלום הוא.
---
מה שהבדצי"ם נותנים הכשרים לקרנות וגופי פנסיה וכדומה זהו כדי שלא להשקיע ויותר נכון להלוות למחללי שבת וכדומה אך לא משום שיש לחרדים חלק במפעלים.
--
אגב, שמעתי איך מישהו שואל את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אם למכור את המניות לפני פסח ומרן הגרח"ק שאלו במה הוא מחזיק וההוא השיב לו בדיסקונט השקעות והשיב לו הגרח"ק קנייבסקי שליט"א לא אל תמכור. - פשט בזה איני יודע אך שמעתי את הדו שיח במו אוזני.

א. הדברים אינם פשוטים כלל, ויעויין בהרחבה בספרי מכון כתר (מצויים באוצר)
למיטב ידיעתי בד"ץ עדה"ח אוחזים שצריך למכור מניות בגלל איסור חמץ

[לומד_בישיבה]

גם אם כך סוברים כך אין להם שום דרך למכור אותם לגוי שלא דרך הבורסה, וכפי שכתבתי מכירת מניות מחוץ לבורסה מאושרת אך ורק כאשר אתה מדווח לבורסה.

ולפני שאבדוק בספר שציינת כדאי לבדוק באתר מיה של הבורסה אם ניתן למכור מניות מחוץ לבורסה.
בכל אופן יישר כוחך הרב בברכה על ההפניה ואבדוק בעז"ה.

[מחפש משמעות]

איך שלא יהיה למעשה בשטרות של בי"ד בני ברק של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א וכמדומני גם בשטרות של שארית ישראל זה מופיע בתוך השטר
וגם אם לא תמיד אפשר להוסיף כדי לצאת מאיסור תורה.

[לומד_בישיבה]

http://www.tase.co.il/Heb/MarketData/OTC/Pages/OTC.aspx
לא הצלחתי למצוא את תקנון הבורסה אך קצת אסמכתא ראה בקישור.
וזה שזה כתוב בכל השטרי מכירה של הבצדי"ם אין לה כל משמעות.
את ההפנייה של הרב בברכה טרם מצאתי.
ואודה למי שיוכל להעלות לכאן קישור
--
קיבלתי קישור http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170836
יישר כוחך.
את המקום הספציפי לא מצאתי.

[לומד_בישיבה]

איך שלא יהיה למעשה בשטרות של בי"ד בני ברק של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א וכמדומני גם בשטרות של שארית ישראל זה מופיע בתוך השטר

יתכן בהחלט שכוונתם לקרנות הפנסיה וכדומה שהם מחזיקים בחמש אחוז ואולי אפילו יותר. אך כמו שכתבתי לאנשים פרטיים לעניות דעתי אין הם צריכים למכור את המניות ואם חייבים המה, עליהם למכור אותם דרך הבורסה ולא בלשכת הביד"צ לגוי ומבלי לדווח על כך.

[לומד_בישיבה]

http://kranotzahav.co.il/index.php?opti ... Itemid=230
ראו כאן מהו עיסקה מחוץ לבורסה

[אוצר החכמה]

כמה שידוע אם אין אתה בעל עניין דהיינו מחזיק בחמש אחוז לפחות אין לך שום דעה ואינך יכול לבוא בטענות וכדומה אז במה מתבטא השותפות.
בזה שהם לקחו ממני הלוואה בצורה של מכירת מניות?!.

למה אתה מגדיר את זה כהלוואה? בתוך ההגדרה של עיסקה של הגמרא זה מוגדר כפקדון.

[לומד_בישיבה]

http://www.keter.org.il/

[לומד_בישיבה]

ניסתי לחפש שם איך ניתן למכור מניות מחוץ לבורסה ולא מצאתי.
גם לא מצאתי מדוע הם טוענים שהחזקת מניות בפסח יש בה משום חשש חמץ והאם מדובר רק באלו בעלי עניין אם לאו.
אם מישהו יש לו זמן וימצא את מבוקשתי אודה לו מאוד.

[מחפש משמעות]

בלי פלפולים ובלבולים, ובלי מסמכים וחוזים, זה פשוט וברור ומעשים שבכל יום הם שיש מכירות מחוץ לבורסה, ולא נחטא לאמת אם נגיד שרוב המסחר למעשה מתנהל מחוץ לבורסה, וגם בין הקניינים הגדולים נעשים קניינים ועסקאות לגרום לשוק לכאן או לכאן שלא במסגרת הפורמלית, רק רוב הציבור שמחזיק במניות בכלל לא מחזיק אותם תחת שמו, אלא תחת ספונסרים מתווכים ומכאכערים וכל כיוצ"ב ברור ופשוט שהמכירות האלו תקיפות לחלוטין, וממש לא משנה על שם מי זה רשום ברישומי החברה לני"ע או בכל מקום אחר, בכל ערכאה המכירות האלו תקפות חד וחלק!!!
מה שכן מכיון שבנוסחאות המכירה לא מבורר איזה מניות, אלא שהוא מוכר את המניות שלו!! וכמו שאמרנו יש לו מניות שבכלל לא רשומות על שמו, ממילא לגבי מניות אלו המכירה לא מועילה אם אין דרך להוכיח את שייכותו למניות אלו.
לכן אלו שעובדים בשיטת ה'סמוך' ומשקיעים אצל חברים בלי למלאות טפסים וכדו' התקפים על פי חוק, הרי הם צריכים לחשוש פעמיים
א. מאיבוד ממונם
ב. מחשש איסור חמץ ברשותו- בל יראה

[לומד_בישיבה]

לשיטתך ניתן גם לבצע עסקאות בנדל"ן ללא חוזה.
כאשר על פי חוקי המדינה עסקאות נדל"ן חייבת להיות בכתב.

[צולניק]

בלי פלפולים ובלבולים, ובלי מסמכים וחוזים, זה פשוט וברור ומעשים שבכל יום הם שיש מכירות מחוץ לבורסה, ולא נחטא לאמת אם נגיד שרוב המסחר למעשה מתנהל מחוץ לבורסה, וגם בין הקניינים הגדולים נעשים קניינים ועסקאות לגרום לשוק לכאן או לכאן שלא במסגרת הפורמלית, רק רוב הציבור שמחזיק במניות בכלל לא מחזיק אותם תחת שמו, אלא תחת ספונסרים מתווכים ומכאכערים וכל כיוצ"ב ברור ופשוט שהמכירות האלו תקיפות לחלוטין, וממש לא משנה על שם מי זה רשום ברישומי החברה לני"ע או בכל מקום אחר, בכל ערכאה המכירות האלו תקפות חד וחלק!!!
מה שכן מכיון שבנוסחאות המכירה לא מבורר איזה מניות, אלא שהוא מוכר את המניות שלו!! וכמו שאמרנו יש לו מניות שבכלל לא רשומות על שמו, ממילא לגבי מניות אלו המכירה לא מועילה אם אין דרך להוכיח את שייכותו למניות אלו.
לכן אלו שעובדים בשיטת ה'סמוך' ומשקיעים אצל חברים בלי למלאות טפסים וכדו' התקפים על פי חוק, הרי הם צריכים לחשוש פעמיים
א. מאיבוד ממונם
ב. מחשש איסור חמץ ברשותו- בל יראה

נדמה לי שחמץ שלא ניתן לתבעו בשום דין לא עוברים עליו בבל יראה, וממילא מי שמשקיע את כספו במקום שאינו יכול לתבוע אותו הוא מאבד את ממונו ו[משו"כ] אינו עובר בבל יראה.

[מחפש משמעות]

צריך להבין קצת בתחום המניות בשביל לדעת שבשוק הזה דברים נסגרים הרבה יותר בע"פ [היינו לא בחוזים סדירים של הבורסה, או דרך העברת קניה ומכירה] אלא בקומבינות וכיוצ"ב, גם יש בשוק מלא שמחזקים מניות להרבה אנשים כשהבעלות על המניות על פי כל דין משפטי נראה לי שייכים לקונים בפועל ולא למתווכים באמצע. נקודה זו ראויה אכן לבירור מעמיק שוב, אבל כך עלה בחכתי ממה שקצת ידוע לי.

[לומד_בישיבה]

לשיטתך ניתן גם לבצע עסקאות בנדל"ן ללא חוזה.
כאשר על פי חוקי המדינה עסקאות נדל"ן חייבת להיות בכתב.

לא בדקתי את הנושא אך אני מניח שאם מישהוא יגיע לבית עם צעטלע שהוא קנה דירת פלוני ואלמוני יזרקו אותו מכל המדרגות.
וכל שכן במניות.
שהרי אין להם ממשות המניות אלא שהוא מופיע ברישומי הבנק - לכן כל עוד שהבנק והבורסה אינם מעבירים על שמו. אז הוא לא קנה.

[מחפש משמעות]

בלי פלפולים ובלבולים, ובלי מסמכים וחוזים, זה פשוט וברור ומעשים שבכל יום הם שיש מכירות מחוץ לבורסה, ולא נחטא לאמת אם נגיד שרוב המסחר למעשה מתנהל מחוץ לבורסה, וגם בין הקניינים הגדולים נעשים קניינים ועסקאות לגרום לשוק לכאן או לכאן שלא במסגרת הפורמלית, רק רוב הציבור שמחזיק במניות בכלל לא מחזיק אותם תחת שמו, אלא תחת ספונסרים מתווכים ומכאכערים וכל כיוצ"ב ברור ופשוט שהמכירות האלו תקיפות לחלוטין, וממש לא משנה על שם מי זה רשום ברישומי החברה לני"ע או בכל מקום אחר, בכל ערכאה המכירות האלו תקפות חד וחלק!!!
מה שכן מכיון שבנוסחאות המכירה לא מבורר איזה מניות, אלא שהוא מוכר את המניות שלו!! וכמו שאמרנו יש לו מניות שבכלל לא רשומות על שמו, ממילא לגבי מניות אלו המכירה לא מועילה אם אין דרך להוכיח את שייכותו למניות אלו.
לכן אלו שעובדים בשיטת ה'סמוך' ומשקיעים אצל חברים בלי למלאות טפסים וכדו' התקפים על פי חוק, הרי הם צריכים לחשוש פעמיים
א. מאיבוד ממונם
ב. מחשש איסור חמץ ברשותו- בל יראה

נדמה לי שחמץ שלא ניתן לתבעו בשום דין לא עוברים עליו בבל יראה, וממילא מי שמשקיע את כספו במקום שאינו יכול לתבוע אותו הוא מאבד את ממונו ו[משו"כ] אינו עובר בבל יראה.

אכן כן, הצדק עמך, אני כתבתי שאין שום חשש במניות או מצד שאם אפשר לתבוע אותם על פי דין אזי הם כלולים בשטרות המכירה [עכ"פ אצל הגאב"ד הגרנ"ק, ובשארית- לא בדקתי שטרות אחרים] ואלו שלא מדווחים יש בהם חשש איבוד ממון, אבל יתכן לחלק בזה שבכל אופן בל יראה יהיה בזה כי יש דברים שעל פי דין תורה אפשר לתבוע, ואילו על פי חוקי המסחר לא!! וצריך עיון בדבר.

[לומד_בישיבה]

זה עתה נזכרתי שלפני כמה שנים בתו של פלוני תבעה אותו לדין תורה. טענתה שאביה פתח חשבון על שמה וקנה שם קרנות והפסק דין היה שהקרנות שייכות לבתו כפי הרשומים בבנק ובספרי הבורסה.

[מחפש משמעות]

ראה מעשה ונזכר הלכה מצינו!!
ראה הלכה ונזכר מעשה לא מצינו!!

[לומד_בישיבה]

לו היית בודק רק בכלכליסט לא היית כותב מה שכתבת זה עתה.

[לומד_בישיבה]

כל הרוצה לברר בקשר למניות יכול לפנות להרב שלמה אישון יו"ר מכון כתר פלאפון מספר 050-6391718
וראה באתר עוד טלפונים
בינתיים מצאתי מאמר בצומת
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=282&ArticleID=374

[לומד_בישיבה]

כמה שידוע אם אין אתה בעל עניין דהיינו מחזיק בחמש אחוז לפחות אין לך שום דעה ואינך יכול לבוא בטענות וכדומה אז במה מתבטא השותפות.
בזה שהם לקחו ממני הלוואה בצורה של מכירת מניות?!.

למה אתה מגדיר את זה כהלוואה? בתוך ההגדרה של עיסקה של הגמרא זה מוגדר כפקדון.

כוונת הרב אוצה"ח לומר שברגע שקניתי מנייה על סמך התשקיף שלהם, עשיתי אותם כשליח לקנות עבורי חמץ, וגם אם אין לי דעה במפעל ואיני נחשב לשותף, אך עדיין יש לי שם פקדון שהוא בבל ייראה.
וראיתי מי שכותב להקשות על סברא זו שהיות ואין לי כל בעלות על החמץ ואיני יכול להשפיע על המפעל לבער את החמץ אין בזה משום בל ייראה.

[בברכה המשולשת]

מצ"ב סיכום קצר שקיבלתי ממכון כתר:

בדיקת חמץ במניות ובקרנות
התורה אוסרת על האדם להחזיק ברשותו חמץ בחג הפסח , ועליו לסלקו מרשותו או באופן פיזי או באמצעות מכירתו לגוי כנהוג .
איסור זה חל גם על חמץ שברשותו הפרטית של האדם וגם על חמץ בו האדם שותף, בין אם שאר השותפים יהודים ובין אם אינם יהודים . כמו כן תקף האיסור גם על חברה בע"מ אשר נמצאת בבעלות יהודית מלאה או חלקית. מכיוון שבעלות החברה מתבטאת בהחזקת מניותיה הרי שבאופן עקרוני כל אדם שיש בבעלותו מניות של חברה כלשהי עליו לדאוג כי החברה תמכור את החמץ שברשותה לגוי או לכל הפחות למכור את מניותיו בחברה זה.
לשיטות הסוברות כי המניה הינה שותפות בחברה, נחלקו הפוסקים מהי כמות המניות המינימלית הנדרשת על מנת להחשב כשותף בחברה. לדעת מרבית הפוסקים שכל עוד אין לאדם זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות, ואין לו השפעה כלשהי על הנעשה בחברה אין לראות את המניה כשותפות אלא כהלוואה אותה מלווה בעל המניה לחברה . לעומתם סוברים חלק מן הפוסקים כי כל כמות של מניות מגדירה את האדם כשותף בחברה .
למעשה: אדם שמחזיק במניות באופן ישיר או באופן עקיף עליו לציין בשטר המכירה כי הוא מוכר גם את המניות שברשותו . בדיעבד אם לא מכר את המניות אזי מחמת הספק אין לאסור עליו את השימוש בהן לאחר הפסח . שנאמר בתורה "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" (שמות יב יט).
שולחן ערוך אורח חיים תמח ג. אמנם מסיבות שונות מכירה זו הותרה למעשה רק במקום הפסד מרובה (עיין בשדי חמד מערכת חמץ ומצה).
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ.
הפוסקים נחלקו במעמדה ההלכתי של חברה בע"מ. החוק מבחין בין שותפות לחברה בע"מ ורואה בחברה בע"מ, בניגוד לשותפות ישות משפטית עצמאית. אמנם נחלקו הדעות בין פוסקי ההלכה: לדעת חלק מן הפוסקים גם ההלכה רואה בחברה ישות משפטית עצמאית לחלוטין אשר אינה חייבת במצוות וממילא מותר לה ללוות בריבית ולהלוות בריבית וכמו כן להחזיק ברשותה חמץ בפסח. כך סבר הרוגוצ'ובר (בשו"ת צפנת פענח סימן קפד, ובחידושיו על הרמב"ם הל' תרומות פרק א הלכה ה). וכן הרב ח.פ. שיינברג (הובא בשמו בספר נשך כסף לרב אלחנן פרץ סימן א) וכך פסקו הדיינים: הרבנים צימבליסט, אזולאי ודייכובסקי פד"ר י עמ' 237). אולם חלק גדול מן הפוסקים רואים את החברה בע"מ כסוג של שותפות אשר מקובל על כל המתעסקים עמה כי אין לגבות מנכסיהם האישיים של בעלי המניות וההתייחסות לחברה כאל ישות משפטית עצמאית אינה אלא פיקציה משפטית להגדרת שותפות זו (עיין בספר כתר א עמ' 247 ואילך ובדברי הרב יעקב אריאל בשו"ת "באהלה של תורה" ח"א סי ג פרקים ד-יב). אי לכך ברור שלפי שיטות אלו אדם שהינו בעלים של חברה בע"מ עובר על איסור אם החברה מחזיקה ברשותה חמץ בפסח.
ליתר דיוק מבחינה הלכתית אין זו הלוואה אלא פקדון שכן כאשר המניה מעלה את ערכה החוב עולה, ולהפך.
לדעת המנחת יצחק (ח"ג סימן א' אות יב וח"ז סי' כו) בעל מניות ללא זכות הצבעה אינו נחשב כלל לשותף בחברה. לדעת האגרות משה (אבן העזר א סימן ז') גם אם לבעל המניות ישנה זכות הצבעה אך בחברה זו ישנו בעל שליטה אחר ההופך את דעתם של שאר בעלי המניות לבלתי משפיעה, אין לראותם כבעלי החברה. כך סובר גם הרב אלישיב (נתיבות שלום ריבית סי' רעג ס"ט אות לג) והרב וואזנר (מבית לוי ענייני פסח עמ' כו) וכך מביא בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' קב) בשם רבי שלמה קלוגר (שו"ת אלף לך שלמה א"ח סי' רל"ח).
לדעת הרב שטרנבוך (מועדים וזמנים ח"ג סי' רסט הע' א) והרב בלוי (ברית יהודה פ"ל הע' מד) כיוון שמניה בהגדרתה הינה שותפות הרי שגם בעלי מניות שאין להם זכות הצבעה הינם שותפים בחברה, אם כי בחלק מזערי ביותר.
רוב הציבור מחזיק במניות של חברות רבות מבלי לדעת כלל על מהות החזקותיו. זאת באמצעות קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל בהן הוא שותף, אשר קונות ומוכרות עבורו מניות כאלו ואחרות. שותפות זו עשויה להיות בעייתית ביותר הן בשל העובדה שהאדם אינו נותן את דעתו על מכירת החזקתו במניות של חברות המחזיקות בחמץ ואינו כולל אותה במכירת החמץ, הן בשל העובדה שגם אם האדם יאמר לגוי כי הוא מוכר את חלקו במניות אלו הדבר אינו מחייב את הקרן, והן בשל העובדה שבקרנות ההשתלמות החסכון הינו אישי.
בקרנות אלו קיימת בעיה נוספת קיימת והיא שהקרנות השונות קונות מניות במהלך חג הפסח עצמו, מניות אשר עליהן בוודאי לא חלה מכירת החמץ שנעשתה בערב הפסח (בעיה זו ניתן לפתור באופן עקרוני אם האדם יודיע לפני הפסח שאינו מתכוון לזכות בחמץ שבבעלות חברות אלו, ובמידה ואכן נקנו מניות בזמן הפסח לסמוך על דין ברירה ולומר כי בכלל נכסי החברה שנקנו עבור החוסכים נקנה החמץ עבור הגויים ושאר הנכסים עבור היהודים).
אמנם על פי החוק לא ניתן למכור מניה אלא בדרכים מסוימות הדורשות רישום מסודר. אעפ"כ ניתן לציין בשטר המכירה כי מוסכם על הצדדים כי למרות הצורך ברישום מכירת המניות נעשית באופן בו נמכר שאר החמץ, ואם ידרש רישום המוכר מתחייב לרשום זאת על שם הקונה - ע' שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קיג. ואף אם היה אמור לדווח על כך לשלטונות מס הכנסה ולא דיווח – אין זה פוסל את העסקה. ועיין בספר "תשובות והנהגות" (ח"ג סימן רכ"ד) שם הביא נוסח מכירת מניות בחברה המחזיקה בחמץ.
עוד עיין בספר חוט השני (הלכות פסח עמוד צא) שם העלה בעיה נוספת במכירת מניות חברה המחזיקה בחמץ והיא, שהאדם אינו מעוניין באמת בכסף אלא בקיומו של החמץ על מנת שימשיך להעלות את ערכו. במקרים מעין אלו ראינו כי מכירת החמץ אינה תקפה (עיין בשו"ע או"ח סי' ת"נ ס"ז ובמשנה ברורה שם ס"ק כד האוסרים להשכיר כלי לגוי בפסח על מנת שישתמש בו לבישול חמץ, הואיל ורוצה בקיומו של החמץ, הרי זה כאילו נהנה בפסח מהחמץ).
לאור כל המחלוקות אותן העלנו לעיל הרי שניתן לראות את המניה שלא נמכרה כספק חמץ וכבר פסק המשנה ברורה (סימן תמ"ט סק"ה) כי כאשר קיים ספק אם החמץ שנמצא אחר הפסח היה בבעלות יהודית, הרי שהוא מותר בהנאה לאחר הפסח. בקרנות אותן ציינו שלא ניתן למוכרן ניתן לצרף את דברי המשנה ברורה (סימן תמח ס"ק כה) המתיר חמץ בהנאה לאחר פסח כאשר אין באפשרותו של האדם למכור ולבער.

[אוצר החכמה]

וראיתי מי שכותב להקשות על סברא זו שהיות ואין לי כל בעלות על החמץ ואיני יכול להשפיע על המפעל לבער את החמץ אין בזה משום בל ייראה.

לא הבנתי.

אני הבנתי שהסיבה שאדם מקבל רווחים בסחורה שנקנתה עבורו במחצה פקדון ונושא בהפסדים הוא משום שהחלק הזה של הסחורה שייך לו. אם כן הוא מדוע כאן החמץ אינו בבעלותי. (אא"כ הדיון כאן הוא על דרכי הקניינים, וזה באמת צריך לדון בכל הסוגייא של מחצה מילווה ומחצה פקדון). אולי ההגדרה שם אחרת אבל אם כן מהי?

מה המשמעות של החלק השני שאיני יכול להשפיע עליהם האם זה פטור בתוך הפסח (מלבד פטור של אנוס)

[אוצר החכמה]

לגבי הדברים שהביא הרב בברכה לגבי מכירת המניות. מדוע צריך למכור את המניות. האם אין בידי למכור את כל חלק החמץ שבידי בשותפות זאת ולא את המנייה עצמה? ומדוע? אם מוכר כך גם לא הבנתי את עניין הרוצה בקיומו, אם הגוי לא יחזיר את החמץ אחר הפסח, שהיינו ימכור לי בחזרה הלא הרווחים יהיו שלו. האם יש איסור למכור לגוי מכירה גמורה של חמץ לפני פסח, ולקנות אותו שוב לאחר הפסח, ואע"פ שהתייקר. וודאי הגוי יכול לתבוע עכשיו את המחיר היקר, אבל אינו עושה כן כי ניחא ליה יותר שלא לעשות חשבון מה התייקר ומה לא.

[לומד_בישיבה]

וראיתי מי שכותב להקשות על סברא זו שהיות ואין לי כל בעלות על החמץ ואיני יכול להשפיע על המפעל לבער את החמץ אין בזה משום בל ייראה.

לא הבנתי.

אני הבנתי שהסיבה שאדם מקבל רווחים בסחורה שנקנתה עבורו במחצה פקדון ונושא בהפסדים הוא משום שהחלק הזה של הסחורה שייך לו. אם כן הוא מדוע כאן החמץ אינו בבעלותי. (אא"כ הדיון כאן הוא על דרכי הקניינים, וזה באמת צריך לדון בכל הסוגייא של מחצה מילווה ומחצה פקדון). אולי ההגדרה שם אחרת אבל אם כן מהי?

מה המשמעות של החלק השני שאיני יכול להשפיע עליהם האם זה פטור בתוך הפסח (מלבד פטור של אנוס)

הכלל הוא כזה: התורה מחייבת אותי בבל יראה ובל ימצא בגלל שלא שרפתי או פיזרתי לרוח וכדומה. במידה ואין לי את האפשרות של לשרוף ולפזר וכו' איני עובר על בל יראה ובל ימצא, התורה אינה באה אלי בטענה מדוע לא מכרתי את החמץ - במידה והאופציה היחידה שיש לי להיפטר מן החמץ זה למכור אותו לגוי איני עובר על בל יראה. לכן המחזיק במניות של טבע דרך משל שאין לי כל אפשרות להיכנס לחברת טבע ולשרוף שם את החמץ והברירה היחידה העומדת בפני היא למכור את המנייה במצב שכזה אינני עובר על בל יראה ובל ימצא.

התורה לא ציוותה עלי למכור את החמץ התורה ציוותה לשרוף וכו' מכירת חמץ הוא כעין פטנט כדי שלא לעבור על בל יראה אך אין המכירה עומד בפני עצמו כדי לחייב עליה משום בל ייראה.
--
דברים שיש בהם טעם, אם כי אינם מוכרחים.

[מה שנכון נכון]

ארחות משפט.PDF

(610.02 KiB) הורד 309 פעמים

מבית לוי.PDF

(133.4 KiB) הורד 286 פעמים

דברי פינחס.PDF

(1017.56 KiB) הורד 287 פעמים

דעת כשרות.PDF

(848.75 KiB) הורד 281 פעמים

[לומד_בישיבה]

מעניין שבמכון כתר לא עמדו על כך.
והרי זוהי שאלת יסוד וכפי שהרחבנו עליו את הדיבור אתמול.
יישר כוחך.

[לומד_בישיבה]

בדקתי שוב ואכן מכון כתר מתייחס לה ואבקש סליחתם.

אמנם על פי החוק לא ניתן למכור מניה אלא בדרכים מסוימות הדורשות רישום מסודר. אעפ"כ ניתן לציין בשטר המכירה כי מוסכם על הצדדים כי למרות הצורך ברישום מכירת המניות נעשית באופן בו נמכר שאר החמץ, ואם ידרש רישום המוכר מתחייב לרשום זאת על שם הקונה - ע' שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קיג. ואף אם היה אמור לדווח על כך לשלטונות מס הכנסה ולא דיווח – אין זה פוסל את העסקה.

[אוצר החכמה]

וראיתי מי שכותב להקשות על סברא זו שהיות ואין לי כל בעלות על החמץ ואיני יכול להשפיע על המפעל לבער את החמץ אין בזה משום בל ייראה.

לא הבנתי.

אני הבנתי שהסיבה שאדם מקבל רווחים בסחורה שנקנתה עבורו במחצה פקדון ונושא בהפסדים הוא משום שהחלק הזה של הסחורה שייך לו. אם כן הוא מדוע כאן החמץ אינו בבעלותי. (אא"כ הדיון כאן הוא על דרכי הקניינים, וזה באמת צריך לדון בכל הסוגייא של מחצה מילווה ומחצה פקדון). אולי ההגדרה שם אחרת אבל אם כן מהי?

מה המשמעות של החלק השני שאיני יכול להשפיע עליהם האם זה פטור בתוך הפסח (מלבד פטור של אנוס)

הכלל הוא כזה: התורה מחייבת אותי בבל יראה ובל ימצא בגלל שלא שרפתי או פיזרתי לרוח וכדומה. במידה ואין לי את האפשרות של לשרוף ולפזר וכו' איני עובר על בל יראה ובל ימצא, התורה אינה באה אלי בטענה מדוע לא מכרתי את החמץ - במידה והאופציה היחידה שיש לי להיפטר מן החמץ זה למכור אותו לגוי איני עובר על בל יראה. לכן המחזיק במניות של טבע דרך משל שאין לי כל אפשרות להיכנס לחברת טבע ולשרוף שם את החמץ והברירה היחידה העומדת בפני היא למכור את המנייה במצב שכזה אינני עובר על בל יראה ובל ימצא.

התורה לא ציוותה עלי למכור את החמץ התורה ציוותה לשרוף וכו' מכירת חמץ הוא כעין פטנט כדי שלא לעבור על בל יראה אך אין המכירה עומד בפני עצמו כדי לחייב עליה משום בל ייראה.
--
דברים שיש בהם טעם, אם כי אינם מוכרחים.

אני לא מבין מילה אחת מההסבר הזה. אם זה היה רק עשה היה מקום לדון מכח המרדכי המפורסם. אבל מדובר פה בלאו, ומי שיש לו חמץ ואינו יכול להגיע אליו וודאי חייב למכרו לגוי כדי שלא יעבור בלאו כמו בכל הלאוים. אגב ביטול לכאורה לא יעזור כאן כי חפץ בקיומו.

[לומד_בישיבה]

מה שכתבתי זהו בעצם מה שטוען הרב הרצוג ז"ל

מהרי"א הלוי ז"ל העלה להיתר, ובניתוח השאלה שם רוצה לומר, שכאן בנידון המניות אין לבעל המניות זכות ובעלות לעשות כל מה שירצה, דהדבר ידוע, שאין לבעל המניות שום זכות וכח למכור החמץ או לבערו, שכן ההחלטות הן על פי המנהיגים המפקחים על העסק, על פיהם יצאו ויבואו כל עניני עסקיהם, וכיון שלא יכולים לבער החמץ, ממילא לא עברו בב"י, ומאחר שלא עברו בעלי המניות על ב"י, לא קנסו אותם חז"ל, לאסור החמץ לאחר הפסח. ומוסיף, דאם נאמר דגוף החמץ אינו של בעל המניות, אם כן גם הרשויות והבתים והחצרות אשר החמץ מונח שם, גם כן אינם של בעלי המניות, וכנודע שאין להם רשות ליכנס ולהשתמש במקומות השייכים לחברה. א"כ אף שהחמץ הוא באחריותם, שבאם יאבד החמץ, ההפסד על בעלי המניות, מ"מ הו"ל כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם בביתו של עכו"ם, ומכיון שלא היו באפשרותם בשום אופן לבער החמץ ואין לו לבעל המניות רשות ליכנס למקום שהחמץ שם, אין מקום כלל לקונסו וכו'.

[לומד_בישיבה]

כתבתי את שכתבתי על סמך דבריו של הרב הרצוג ז"ל אמנם התבוננתי שאכן טעיתי בכוונתו.
טענתו של הרב הרצוג ז"ל הוא שבעלי המניות לא עברו על בל יראה היות ואין להם לבעלי המניות כל אפשרות למכור את החמץ שיש במפעל לגוי – אם כי שעדיין איני מבין מה הרוויח בזה, שהרי גם אם אין להם אפשרות למכור את החמץ של המפעל עדיין יכולים היו למכור את המניות לגוי ולהסתלק מן המפעל לקראת הפסח.
כמו כן מכל הסוגיות בגמ' וכן הוא במשנה ברורה מבואר כדברי הרב אוצה"ח שאם אינו יכול לבער עליו למכור את החמץ לגוי ושאני חמץ שנפלה עליו מפולת שאבודה ממנו ומכל אדם.

[אלכסנדר וימפן]

טענתו של הרב הרצוג ז"ל הוא שבעלי המניות לא עברו על בל יראה היות ואין להם לבעלי המניות כל אפשרות למכור את החמץ שיש במפעל לגוי – אם כי שעדיין איני מבין מה הרוויח בזה, שהרי גם אם אין להם אפשרות למכור את החמץ של המפעל עדיין יכולים היו למכור את המניות לגוי ולהסתלק מן המפעל לקראת הפסח.

לא ידעתי שמי שלא יכול לבער חמץ מהבית שלו צריך למכור את הבית לגוי.

[אוצר החכמה]

למה ימכור את הבית שימכור את החמץ.