מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
מבקש דעת
הודעות: 129
הצטרף: ה' אוקטובר 11, 2012 9:00 pm

◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי מבקש דעת » ד' אפריל 02, 2014 9:47 pm

קונטרס על המכות
מצרוף קונטרס (שעוד לא גמרתיו) שליקטתי מפרשני החומש (בעיקר רש"י רמב"ן אב"ע וספורנו) על סדר המכות.
אשמח לשמוע הערות והארות.
קבצים מצורפים
פסח לה'.pdf
(169.93 KiB) הורד 314 פעמים

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2281
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מאמרים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' מרץ 12, 2015 10:00 pm


סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2395
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מאמרים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' מרץ 13, 2015 10:14 pm

אוצר מאמרים - פסח
קבצים מצורפים
Hebrewbooks_org_47054.pdf
(2.49 MiB) הורד 475 פעמים

מחולת המחנים
הודעות: 2764
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' אפריל 01, 2015 6:20 pm

בקישור זה יש מאמר על חג הפסח שמשום מה חסום לי באתרוג, אשמח אם אחד מחו"ר הפורום יוכל להעלותו לכאן.
http://www.oz-vehadar.com/he/%D7%9E%D7% ... %D7%9D/273

בתודה מראש.


רון
הודעות: 800
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי רון » א' אפריל 10, 2016 12:54 am

מצו"ב מאמר נפלא על שביעי של פסח מהגאון הרב גבריאל טולדנו שליט"א

פרשת דרכים
הודעות: 14
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2016 12:23 am

גליון "למיסבר קראי" להורדה

הודעהעל ידי פרשת דרכים » ד' אפריל 05, 2017 11:49 pm

בירור מקיף
גדול לק פסח עז (1).pdf
(132.13 KiB) הורד 199 פעמים

* דרשת חכז"ל שבעת ימים הוא רשות
* בערב תאכלו מצות ליל ראשון חובה
* מח' הגאון ר' איצל'ה פאנאוויזשער והגאון ר' יוסף ענגיל אם על מצות ומרורים יאכלוהו ובערב תאכלו מצות מצוה א' או ב' מצות
* מח' מזרחי וגור ארי' בביאור שבעת ימים מצות תאכלו
* טעמים שכתבה התורה שבעת ימים אע"פ שהם רשות
* ירושלמי שהוא איסור עשה על אכילת חמץ
* שיטת החזקוני והגר"א שמצוה באכילת מצה כל שבעה - דברי החת"ס בזה
* הנחת תפילין בחוה"מ משום מצות אכילת מצה שהם עצמם אות
* דברי פני יהושע דלרבי שמעון חובה לאכול מצה כל ימי הפסח
* דרשת חכז"ל במנחות לסתור דעת הצדוקים ממחרת השבת

גליון נפלא עד למאוד

מבני ציון וירושלים
הודעות: 64
הצטרף: ב' ספטמבר 30, 2013 1:20 am

זכיית בן הסמוך על שולחן אביו במצה ובלולב – מצות חינוך

הודעהעל ידי מבני ציון וירושלים » ג' מרץ 13, 2018 9:21 am

אני מצרף בזה רשימה העוסקת בנושא הנוגע להלכות ליל הסדר.
קבצים מצורפים
שולחן אביו מלא.doc
(58 KiB) הורד 112 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1146
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

עלון לעניני פסח

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' מרץ 19, 2018 9:57 pm

מצ"ב
מאיר דרך 16.pdf
(1.99 MiB) הורד 187 פעמים

אריה הכהן
הודעות: 194
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

העבודות והחומרות לחג הפסח

הודעהעל ידי אריה הכהן » ג' מרץ 20, 2018 12:55 pm

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה, בשבח העבודות לקראת חג הפסח אשר מטרתם היא לנקות את הבית מחמץ שלא יראה ולא ימצא בו ח"ו חמץ. אמנם נכון הוא הדבר שבמקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, אך במקום שמכניסים בו חמץ צריך גם צריך לנקות ולבדוק. והואיל והחמירה התורה בחמץ יותר מבכל שאר המאכלות האסורים, שחובה להשביתו קודם הפסח, והזהירה עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואסרתו בהנאה, וענשה על אכילתו עונש כרת החמור, וכן אמרו חכמים חמץ אסור במשהו – לפיכך ישראל החרדים על המצוות ויראים מן החטא, קבלו על עצמם חומרות יתרות בפסח כדי להרחיק עצמם מחשש חמץ1. וכמו"כ נכתוב מעט בשבח ה'חומרות' הנהוגים בחג הפסח. ובדברים שלפנינו סידרנום לכתחילה מעורבים זה בזה מפני שאחד הם.
החתם סופר בשו"ת (ח"ו, ליקוטים סימן ל') כותב במענה לתשובה על שאלה בימים שלפני חג הפסח: יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו ימי טלטולא דגברא דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית אפי' ספרים אינם מוכנים לי לעיין, ע"ש. ובמקום אחר, גם בתשובה בימים אלו כותב (ח"א - אורח חיים סי' קלו') כותב: והיותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים לי"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך, ע"ש. גם בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תניינא - אורח חיים סי' נז') אנו מוצאים כהא וז"ל: הנה ביומי דניסן אני טרוד מאוד בטרדות הציבור העמוסים עלי להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשים אשר יעשון בהלכות חג הפסח אשר נפישין מיליה ורבו השואלים זה בא בכדו וזה בא בחביתו ונוסף לזה אין לי מקום פנוי ואני מטולטל מחדר לחדר ומזוית לזוית כי מגרדין הכתלים ומכבדין את הבית לכבוד החג. לכן אני בא בקצרה מה שנראה לענ"ד.
כתב בספר פלא יועץ2: שאם בכל הימים ראוי לחוש לצאת ידי כל הדיעות, על אחת כמה וכמה בענין חמץ ומצה שאיסורו חמור מאוד שיש בו כרת רחמנא לצלן, והנזהר בו תועלתו גדולה. שכתבו משם האר"י שהנזהר בפסח מאיסור חמץ וחושש לצאת ידי כל הדיעות ונזהר בתכלית האיסור – מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה, על זאת ראוי ליזהר הרבה שאין שכר גדול מזה וכו'. ואשריהם ישראל, ונשותיהם יותר מהם. נזהרים לבער החמץ בתכלית הזהירות ומחמירין יותר ממה שצריך, תבוא עליהם ברכת טוב.
בספר הרוקח3 כתב, שלא יאמר אדם כמה טורח פסח זה, כי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה טורח זה לכם. ועכשיו אין העולם נזהרים בזה, ע"ש. ויש שלומד4 עליהם זכות שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה טורח זה על טורח הקרבת הפסח שהיא מצוה מן התורה, ונראה מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח, מה שאין כן בזמן הזה כשאומר על גודל הזהירות וחומרות יתירות כמה טורח אין איסור בדבר5.
בספר קב הישר (לרבי צבי הירש קאיידנוור, אב"ד פרנקפורט, וקראקא) כתב, ויש קבלה בידי כל טורח שאדם מטריח את עצמו לכבוד יו"ט של פסח והוא עיף ויגע בהטורח, אזי בעסק זה הוא הורג כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם, והעוסק בטרדת המצוה של ימי הפסח הוא מתקן התיקון וכוק, ע"ש. וע"ע בספר התודעה (ניסן, ערב פסח. עמ' סט')
ובתשו' הרז"ו6 הביא בשם האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח, ע"ש. וכן בספר משנת חסידים כתב, והשומר פסח מחמץ כהלכתו ומחמיר בו בכל החומרות שמחמירים המחמירים, יועיל לנפש כל השנה.
כתב בספר מחזיק ברכה7: ומ"מ אשר תאוה נפשו להחמיר בזה וכיוצא בזה אין מזניחין אותו, כי כ"ע ידעי דבפסח כל אחד מחמיר לעצמו ועושה גדרות וסייגים כי רב הוא, תוקף איסור חמץ החמור מכל איסורין שבתורה כאשר בירר הרדב"ז בתשו'. ואינו יוהרא ולא דבר תמוה כי כל העולם מקצה יודעים היו כמה מיני חומרות עושה כל אחד כאשר תאוה נפשו ובכהאי גוונא ליכא משום לעז.
ובספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאג'י8 כתב: לא תתגודדו ליכא בחומרות דפסח, וגם אין לחוש ליוהרא כי משפחה ומשפחה מנהג אבותיהם בידיהם וכו' ואפילו מי שאינו נוהג חומרות כשרידים אשר ה' קורא, אפילו הכי מה טוב דבימי הפסח יקיים אשרי יושבי ביתך טפי משאר ימות השנה, ע"ש.
ובספר משך חכמה9 כתב, הנה המתבונן יראה כי במצרים נשכח מהם גופי תורה וכו' וכן הפרו ברית מילה. אמנם הסייגים והגדרים שמרו ביתרון גדול כמו שאמרו במכילתא שלא שנו שמם שלא שנו לשונם וכו' ולכן הרבה התורה בסייגים גבי פסח וחמץ בבל יראה מפני שעל פי הגדרים וסייגים נגאלו וכו', ע"ש.
ומובא בשם הרה"ק מפשיסחא, שהיה נוהג לומר שהחומרות של פסח אין להם שיעור והם כמו תכשיטי כלה אשר כל המוסיף תכשיטים הרי זה משובח.
הגרש"ז אויערבך זצ"ל השיב לשואלים אודות ההנהגה הרצויה בנקיון הבית לקראת הפסח, שאם כי ע"פ ההלכה נמסרו לנו כללים ברורים ואין חיוב להוסיף עליהם, מכל מקום כבר נהגו אמותינו מעולם להרבות יותר בעסק זה כמו שהזכירו כבר הראשונים, וידועים דברי הרדב"ז בשו"ת ח"ג סי' תקמ"ו שחיפש טעם לחומרא דחמץ וסיים 'על כן אני סומך על מה שארז"ל במדרשות כי חמץ בפסח רמז ליצה"ר והוא שאור שבעיסה ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו ויחפש עליו בכל מחבואות מחשבותיו ואפילו כל שהוא לא בטיל' וטרחה זו מועילה להחדיר בלבבות חומר איסור חמץ, ולכן יש לנשים לעשות כמנהגן, ואף האנשים יסייעו בידן כפי הצורך, ויכלכל כל אדם מעשיו בהשכל וביושר. והדריך רבנו זצ"ל את מחנכי תשב"ר, שבשיחותיהם לחניכים אודות מצוותיה של תורה יש להזהר מאד מלטשטש את התחומים, ושנות הילדות הן הזמן לחקוק בקרבם את משמעותן המעשית של המצווה כפשוטה, וכדוגמא לדבר נקט ענין זה, שאין לחנך את הילד שחמץ היינו יצר הרע, אלא ש"חמץ" הוא חמץ כפשוטו 10.
מקורות וציונים
1. ספה"ת. 2. ערך פסח. 3. סי' רפ"ג, מובא בבאר היטב הלכות פסח סי' תס"ט א'. כתב בספר חסידים (אות תתקכ"ג): מי שנושא ספרים או טורח בספרים אל יעשה כאיש שאומר על הטרחים הגדולים אוי כמה טרחתי הרבה, לדברים שרצון הבורא חפץ בהם לא יתכן לומר כן. 4. חק יעקב. 5. שו"ע הרב סי' תס"ט ה'. וע"ע בשו"ע סי' תמ"ב סעי' ו' ובמ"ב שם. 6. סי' ו'. 7 . סי' תס"ז. 8. סי' ב' י"ז. 9. פרשת בא. 10. הליכות שלמה – פסח פרק ה' הערה 7.
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

פרשת דרכים
הודעות: 14
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2016 12:23 am

Re: גליון "למיסבר קראי" להורדה פסח תשע"ח

הודעהעל ידי פרשת דרכים » א' מרץ 25, 2018 6:48 pm

גליון למיסבר קראי חג הפסח תשע"ח
* מחלוקת רבא וראב"י אם מצה בזמה"ז דאורייתא פסחים קכ.
* ב' פירושי הרמב"ן בפסוק ואכלו את הבשר וכו' צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו
* קושית השאגת אריה סי' ק על הרא"ש דמרור אין צריך כזית, תי' החת"ס ואבני נזר
*דעת האחרונים שיש ב'מצוות במצה
ועוד ועוד
קבצים מצורפים
ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו.pdf
(108.81 KiB) הורד 133 פעמים

אותה אבקש
הודעות: 336
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עלון לעניני פסח

הודעהעל ידי אותה אבקש » ב' מרץ 26, 2018 3:45 pm

ייש"כ, סידר לי כמה הלכות שלא זכרתי כראוי.

טנתא
הודעות: 22
הצטרף: א' אוגוסט 20, 2017 6:13 pm

קונטרס 'רשמי מחשבה ביציאת מצרים' - שלא בעיון כה"צ

הודעהעל ידי טנתא » ג' מרץ 27, 2018 10:52 pm

מאמרי מחשבה בעניני יציאת מצרים, מיוסדים בעיקר עפ"י תורת הגראי"ק והגרי"מ חרל"פ. הגיתים ורשמתים בעבר וכעת לא סיפק הזמן בידי לעבור עליהם ולבררם כדבעי. בתקוה שלא יצאתי מכלל חבר שאינו מוציא מתח"י וגו'...


אריה הכהן
הודעות: 194
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

נטילת ידים קודם בדיקת חמץ

הודעהעל ידי אריה הכהן » ב' אפריל 02, 2018 2:09 pm

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות המנהג המובא במשנה ברורה בהל' בדיקת חמץ (סי' תלב' ס"ק ב'), ליטול ידים קודם בדיקת חמץ, משום נקיות. (בלא ברכה – חק יעקב סי' תלב' ס"ק א'), ויל"ע במאי עסקינן, אי ידיו לא נקיות הן, א"כ פשיטא שצריך לפני הברכה לנקות הידים. ואי נקיות הן, מאי טעמא בעינן הכא נט"י קודם, האם משום הברכה, או משום חשיבות המצוה, או מפני שניהם?
כתב בספר מהרי"ל (מנהגים - הלכות בדיקת חמץ, מובא בב"ח סוסי' תלב'): ויטהר ידיו על ידי נטילה טרם שיברך על הבדיקה. דכל המברך צריך נקיות ידים מקודם. וכן יסד הפייט (בפיוט לשבת הגדול במנהג אשכנז) בסדר אדיר דר מתוחים. וז"ל "מברך כזאת באומץ על ביעור חמץ", ור"ל באומץ הוא נטילת ידים דכתיב (איוב יז' ט'): טהור ידים יוסף אומץ. וכן מסיק במהרא"ק בשם רבינו אפרים, ע"ש. מדברי המהרי"ל מבוא' שהטעם לנט"י קודם, הוא משום הברכה. וכך מבוא' בדברי ספר בן איש חי (ש"א, פ' צו, סעי' א') וז"ל: ויטול ידיו קודם שמברך על הבדיקה, וכנזכר באחרונים ז"ל. וכ"כ בכף החיים (סי' תלב' א').
אמנם בשו"ת מהרש"ל (סי' פו') כתב: וקודם אשר יבדוק יטהר ידיו, אפי' בלא שפשוף. ואין זה מגסי רוח (פי' שמראה בעצמו שהוא מדקדק במצות במה שאין צריך. עי' שו"ע או"ח סי' קנח' סעי' ה'), מאחר שבדיקת החמץ היא באה לטהרת הרגל, שהרי סמכינן אזמן שמברכין ברגל (פי' הרא"ש במס' פסחים פ"א סי' י', כותב, הטעם שאין מברכין 'שהחיינו' על בדיקת חמץ? מפני שברכת 'שהחיינו' שמברכין בליל הסדר בקידוש, כוללת כל מצוות החג) א"כ מצוה חשובה הוא וראויה להיותה בנקיות וכן פסק מהרי"ל, מ"מ ע"י היסך ושפשוף עדיף, ע"ש. מדברי המהרש"ל מבוא' שהטעם לנטילת ידים, הוא משום חשיבות מצות בדיקת חמץ, וראוי לעשותה בנקיות. וכך כתב המג"א (סי' תלב' ס"ק א') וז"ל: יטול ידיו קודם הבדיקה, ע"ש. וכתב בפרי מגדים (א"א שם): וה"ה אם בעל הבית מברך ובני ביתו אצלו, יטהרו קודם שיתחילו לבדוק מהאי טעמא. ואם אין ידיהם נקיים מאחר דיש לענות אמן, פשיטא שצריכין ליטול ידיהם.
בהגדה של פסח עם פירוש אגדות ריב"א (לרבי יוסף מעססינג, י"ל בבערסלויא בשנת תרכ"ז) כתב, ירחץ ידיו קודם 'בדיקת חמץ והברכה', הרי דהוא ס"ל שנטילת הידים היא משום כבוד המצוה והברכה.
כתב בספר ערוך השולחן (סי' תלב' סעי' א'): ונכון ליטול ידיו קודם הבדיקה, אך אם בודק תיכף אחר תפילת מעריב, אין צריך ליטול ידיו שהרי נטלן קודם תפלת ערבית, ע"ש.
עפ"י דברי המהרש"ל (שהבאינו לעיל), מחדש לנו הדרכי תשובה (יו"ד סי' יט' ס"ק ד'), ששוחט המדקדק במצוות ששוחט קודם הרגל, (וקודם השחיטה מברך כמבוא' בשו"ע יור"ד סי' יט') יכול ליטול ידיו דרך נטילה ממש, דהרי אם כוונת המהרש"ל לנטילת ידים דרך נקיות, גם בשאר ימות השנה אין בזה משום יוהרא ויטול ידיו קודם הברכה והשחיטה, אלא ודאי כוונת המהרש"ל דרך נטילה ממש. ואם שוחט לכבוד הרגל הדין כן שיטול ידיו קודם. וכן נראה מדברי הפרי מגדים (הל' פסח, סי' תעו', משב"ז ס"ק יז') שכתב בשם הלבוש, שהטעם שתיקנו נטילת ידים בליל הסדר לטיבול ראשון, אע"פ שיש בזה איסור דהנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח (עי' שו"ע או"ח סי' קנח' סעי' ה')? כי בפסח וכן בכל יום טוב דכל ישראל מטהרין עצמן ברגל ונזהרים טפי, לא שייך החשש יוהרא. הרי דלדינא סמכינן על טעם של כבוד הרגל להינצל מחשש יוהרא, א"כ הוא הדין בשוחט לכבוד הרגל. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

.השוחט
הודעות: 355
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

יציאת מצרים, חירות הדעת - על פי שפת אמת

הודעהעל ידי .השוחט » ד' אפריל 03, 2019 7:36 pm

מצורף כאן בס"ד מאמר שהוא כל כולו עיבוד של קטע קצר בשפת אמת.

הקטע המקורי מובא בסוף המאמר ככתבו וכלשונו.

המאמר מתוך קונטרס "בשער" חלק ב שעדיין בכתובים, וממתין לגאולתו.

הכותב ישמח לשמוע חוות דעת הרבנים דכאן.
קבצים מצורפים
לז. יציאת מצרים -חירות הדעת.docx
(27.53 KiB) הורד 137 פעמים

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 846
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

מגיד דבריו ליעקב - חודש ניסן וחג הפסח

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אפריל 11, 2019 2:43 pm

מתורתו של הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א
קבצים מצורפים
מגיד דבריו ליעקב -פסח.pdf
(5.18 MiB) הורד 146 פעמים

דרומי
הודעות: 5312
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי דרומי » ה' אפריל 11, 2019 5:37 pm

רמזים ופנינים בעניני חג הפסח - בעיקר ענינים של חשבונות וגימטריאות
קבצים מצורפים
בדרך הרמז - חג הפסח.pdf
(2.41 MiB) הורד 92 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2395
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות על חג הפסח

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אפריל 12, 2019 5:02 am

ירחון האוצר על פסח וחודש ניסן http://forum.otzar.org/download/file.ph ... 241cc5be03

רעואל המדייני
הודעות: 350
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: צורת ההסיבה למעשה

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' אפריל 14, 2019 10:24 am

מצו"ב מאמר חשוב בבירור מקורות צורת ההסיבה.
הופץ שנה שעברה בבתי כנסיות וכעת מפורסם במהדורה חדשה ומשופרת.
קיבלתי רשות מהרב המחבר להעלות לכאן.
קבצים מצורפים
צורת מצות הסבה עט עם סימוני צד.pdf
(208.6 KiB) הורד 135 פעמים

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

מאמר 'בדמייך חיי' על מילת ישראל ביציאת מצרים

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 14, 2019 2:22 pm

שלום חברים

זה עידן נפשי שוקקה נפשי להטעימכם מצוף אמרי אחי הגאון המופלא רבי אלימלך הלוי רוט שליט"א

רבי אלימלך הנ"ל הוא גדול בתורה ובצניעות, נחבא אל הכלים, יושב בבית מדרש קטן בשולי אחוזת ברכפלד, וגורס את כל התורה כולה יום ולילה. הוא מגלגל ככדור בבלי וירושלמי, כ"ד ספרים, ספרא ספרי ושאר מדרשי הלכה ואגדה, מדרשי זוה"ק, ראשונים ופוסקים. לא יאומן כי יסופר. והכל בעיון חד, חשבונות עצומים, וחתירה לאמיתה של תורה.
זה עתה שלח לי אחי הקדוש הנ"ל, עוד אחד מקונטרסיו הרבים שהוא כותב מעת לעת, והפעם על ענייני ברית מילה בפסח מצרים ובפסח גלגל ובשנות המדבר.
יודגש שאיננו משתמש במכשירי החיפוש כאוצר החכמה וכו', כי אם מתיישב על מחשבו ושופך ממוחו וליבו עוד ועוד ועוד, עד שמרגיש 'בזבוז זמן' לאחר שעות שלא גרס כדרכו, חותם את הקונטרס (לפעמים באמצע עניין...) ושב לתלמודו.

הנה המאמר הנ"ל שנכתב בחיפזון במשך כמה שעות כנ"ל, ובעזה"י אם יהנו החברים אשלח עוד ועוד מתורתו המקיפה והמאירה.
קבצים מצורפים
בדמיך חיי.pdf
(443.13 KiB) הורד 151 פעמים

לענין
הודעות: 2349
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מאמר 'בדמייך חיי' על מילת ישראל ביציאת מצרים

הודעהעל ידי לענין » ב' אפריל 15, 2019 12:40 am

אברהם כתב:שלום חברים
זה עידן נפשי שוקקה נפשי להטעימכם מצוף אמרי אחי הגאון המופלא רבי אלימלך הלוי רוט שליט"א
אחי הקדוש הנ"ל,


בלי שום גוזמא!

כתבן
הודעות: 131
הצטרף: ג' אוגוסט 25, 2015 11:20 pm

Re: מאמרים - חוברות -שיעורים ושיחות | פסח

הודעהעל ידי כתבן » ב' אפריל 15, 2019 11:09 am

שיעורי הגאון רבי אברהם צבי הכהן שליט"א
חוברת פסח.pdf
(1.28 MiB) הורד 102 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1592
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מאמרים - חוברות -שיעורים ושיחות | פסח

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' אפריל 15, 2019 11:11 am

יתברכו בכל הברכות הטובות כל אלו הצדיקים שהעלו קונטרסים משובחים על עניני החג.
תן לחכם ויחכם עוד!!!
ממתינים ורוצים עוד מיני מתיקה.

דרומי
הודעות: 5312
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי דרומי » ב' אפריל 15, 2019 11:13 pm

כמה מאמרים מהרב יחזקאל סופר שליט"א
קבצים מצורפים
פסיכולוגיית ארבעת הבנים -חוברת.pdf
(337.65 KiB) הורד 78 פעמים
חוברת חוליות-ההגדה - מועדים.pdf
(270.12 KiB) הורד 66 פעמים
דם - צפרדע.pdf
(66.79 KiB) הורד 70 פעמים

אריה הכהן
הודעות: 194
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

העבודה הזאת לנו היא

הודעהעל ידי אריה הכהן » ג' אפריל 16, 2019 10:01 pm

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה, בשבח העבודות לקראת חג הפסח אשר מטרתם היא לנקות את הבית מחמץ שלא יראה ולא ימצא בו ח"ו חמץ.
מאמר.docx
(15.02 KiB) הורד 61 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2395
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 18, 2019 1:18 am

בס"ד
מפתחות למאמרים רבים ומגוונים באדיבות ארגון בינינו
קבצים מצורפים
מראי מקומות לחג הפסח תשע''ט..pdf
(670.89 KiB) הורד 97 פעמים

בינוני
הודעות: 692
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

מאמר - סיפור יציאת מצרים לילדים

הודעהעל ידי בינוני » ה' אפריל 18, 2019 4:33 pm

המאמר המצורף נכתב בעיקרון עבור מורים ומורות לילדים בערך בגיל 12, אבל לענ"ד גם מבוגרים יכולים ליהנות ולקנות ממנו ידיעות.
הדברים מלוקטים כמעט רק מחז"ל, וממדרשים מוקדמים ומאוחרים.
המאמר כתוב בצורה מוכנה לסיפור, והשתדלתי לכתוב בכתיבה קלה וזורמת, ולכן הושמטו המקורות, אבל בדר"כ לשון המדרשים הובא כצורתו.
שמתי דגש מיוחד להביא מדרשים וסיפורים בלתי ידועים, מחודשים ו'פיקנטיים', במיוחד בעשרת המכות.
השתדלתי לתבל גם קצת דברי מוסר קלים הנלמדים מהסיפור.
[יש סימניות במסמך למעבר קל בין הנושאים]
נא לא לעשות עם המאמר שימוש מסחרי.



חג פסח כשר ושמח

יונת אלם
הודעות: 174
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: מאמר - סיפור יציאת מצרים לילדים

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' אפריל 18, 2019 5:28 pm

ישר כח
נפלא מאד

יונת אלם
הודעות: 174
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' אפריל 18, 2019 5:31 pm

מאמר הכנה נפלא לליל הסדר מהג"ר יעקב גולדברג שליט"א מרבני ישיבת "באר התורה"
קבצים מצורפים
קובץ ליל הסדר - ליל האמונה.pdf
(189.4 KiB) הורד 76 פעמים

חד ברנש
הודעות: 2980
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' אפריל 18, 2019 6:01 pm

בינוני, תודה על הקובץ שהעלית.
זה כתוב יפה ומעניין.

נוטר הכרמים
הודעות: 5778
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אפריל 18, 2019 9:57 pm

חד ברנש כתב:בינוני, תודה על הקובץ שהעלית.
זה כתוב יפה ומעניין.

ג"א מצטרף. במשנה כתוב 'לפי דעתו של בן אביו מלמדו', וברוח הספרים והקונטרסים היום, ניתן להמליץ לפי רוחב דעתו ועומק הרגשיו של אב אביו מלמדו. מתוך שהאב עוסק בריבוי הכנת הלב והרחבת הדעת לקיים מצוותו, יצא נשכר בינתיים, והרי הוא מקיים בעצמו 'והגדת', לעצמך, לקרבך, אל תוכיותך, אל רמ"ח ושס"ה שבך. והשיב לב אבות על בנים.

מי יתן והיה לילה קדוש זה כאור יאיר תחילה וראש לפדיון נפשנו מכבלי שבי דפוסי הקטנות שסוגרים עלינו מכל עבר, ואור חדש עלינו יאיר בעמקי מצולת ה'מלומדה' שהננו טבועים בה, לחלץ ממסגר נפש שוקקה, 'להאיר מתוך חשיכה כנה אחריך משוכה'.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1595
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | פסח ◆

הודעהעל ידי מאיר סובל » ה' אפריל 18, 2019 10:46 pm

מאמר קצר, אף שאין לי אותו בקובץ, יתכן שיהיה מעניין גם כשיפורט פה.

ליל שימורים, ההתבוננות.

א.
המסמלים של הלילה המיוחד, ליל חג החירות לדורות עולם, הם –
א. המצה החצוייה, ["יחץ". שהרי שתי השלימות שייכות לדין לחם משנה הנוהג בכל שבת וחג]. היא ה"לחם עוני"; [מה עני דרכו בפרוסה, ועליה עונים דברים הרבה, ה"מגיד" של מצוות היום סיפור יצי"מ];
ב. השאלות, ["מה נשתנה". ומי שאין לו מי שישאלנו, מצווה לשאול את עצמו].
ג. השירה, ["הלל" והלל-הגדול] שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.
מה הענין המשותף באלו שלושת הענינים??

ב.
הנה בידוע שאין כמו ההעדר, הרווח החלק שאינו כלום, לתת את המשמעות הנכונה, ולהגדיר את מימד התוכן.
למילים אין יכולת להביע עצמן אם ייכתבו ברצף בלי רווחים בין מילה לרעותה.
אמנם הריווח אינו כלום, אבל הוא יוצר את ההבנה למילים, ההפסקה הממוזערת הזו בכתיב, יוצרת במוחו של הקורא הפסקה בקריאה הרצופה, וההפסקה מעניקה את השלמות ואת התבנית לכל מילה שנכתבה.
הוי אומר – אי קריאה, היא הקריאה הנכונה.
"בין השיטין" [בין השורות] הוא ביטוי להבנה של המסתתר מלמטה, תחת השורות הכתובות, במה שלא נאמר... [אולי מחוסר כלי ביטוי].
זה לכאורה העדר, שלילה. אבל יש לו תוכן חיובי. ונעלה יותר מתוכן החיוב הנראה לעין גופו.
על זו הדרך אומרים חז"ל על הריווח שנתן משה רבינו בין פרשה לפרשה, כדי שיהיה מקום וזמן להתבוננות.
[מעניין לציין: ברווחים שבין הפרשיות שבתורה, יש "פרשה פתוחה", ויש "פרשה סתומה, לכאורה ההבדל הוא בצורת הכתיבה של ספר התורה בלבד, ריווח שמסתיים בתוך אותה שורה אחרי מקום ריק בשיעור של ט' אותיות, לעומת ריווח שמסתיים בשורה שלאחריה. האמת היא שמוכח מדבריהם במקום אחר, שהריווח משמש הוא לצורך פירושה של הפרשה, ולא עומד כדין בפני עצמו. שהרי ויחי היא פרשה ללא ריווח, ונאמרו ב' הסברים לחוסר הריווח (כעין קוצר מחשבה) דוקא בפרשה זו, אם מחמת פטירת יעקב אבינו, או מחמת תחילת השיעבוד במצרים. כלומר הפרשה עצמה היא סתומה ומוקשית כשאין ריוח בינה לבין זו שלפניה. ודוק].

ג.
הריווח, אם כן, נותן את הטעם הנכון – את הניגון ואת ההטעמה (לחיך), את הפירוש וההתבוננות לפרשה, "בלי מילים", בשתיקה שהיא יותר מסייג לחכמה, והיא גופה חכמה עמוקה.
זהו מימד שבירת השורה בשירה, השילוב בין הכתיבה, הקטיעה, והמרווחים. היינו הרבה עומק של מחשבה להבנה בלי מילים.
השירה בתורה, מתייחדת בכתיבת "אריח על גבי לבנה". פירוש: גם הבנה של פרשה "פתוחה", וגם של "סתומה". השורות נשברות לסירוגין זו אחר זו, במרווחים שהמשכם שורה הבאה, ובמרווחים שהמשכם באותה שורה. [כלומר, עיקר השירה היא בכפל כפליים של פירוש, מעבר למילים הכתובות].
מילים נמלצות כשלעצמן – אינה "שירה".
השיר הוא המתרונן, שהמילים בקושי משיגות את עוצמת השמחה, והינן רק ביטוי ככלי חיצון לאחוז את הרגש הגואה מעל ומעבר להן. [השירה הראשונה בתורה, היא "שירת הים". ולעומת זאת "...האזנה אמרתי, כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחבורתי..." אמנם משמש כפיוט משיכה התנצלות ופיוס מצד למך לנשותיו בשפת מליצות, אבל אין שם מסר עמוק או נעלה הגואה מעל התוכן הכתוב].
השירה שעל הקרבן בבית המקדש היתה, מעוררת הרגש, ההשתפכות, עד "אין רוה"ק שורה אלא מתוך שמחה".

ד.
הגאולה היא "יום"! הנה יום בא... לפני בוא יום ה'... ובפרט גאולת מצרים שנאמר בה "ואתם לא תצאו... עד בוקר", היתה ביום. בעצם היום... יצאו צבאות ה' מארץ מצרים.
אבל אנו חוגגים את יציאת מצרים ואת חירותינו – בלילה!!
לילה, מהו?
הגלות נמשלה ללילה, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו – על אברהם אבינו בברית בין הבתרים כשהתנבא את ד' הגלויות שיעברו בניו.
תחינתנו היא: תאיר כאור יום, חשכת לילה. שיאור כבר יום הגאולה את חשכת הגלות, הנקראת לילה.
לילה משמש סמל לצרות ולגלות. "ואמונתך בלילות" [רש"י בפרשת וזאת הברכה], לומר שאז זמן הסתר הפנים, אי אפשר להאחז בראיה ברורה אלא באמונה ובתקוה.
"ליל שימורים" שלפני הגאולה הבטוחה של מחר בבוקר, בהיותו מפריד בין הימים, הוא הנותן לאור היום את ההבחנה שלו, ומאורו מתקבל בהרגשת התשועה, שלולא הלילה לא היינו יודעים כי יתכן אחרת, ולא היינו מעריכים אותו.
שוב, אין הלילה רק העדר ושלילה, אלא מתן דגש וקו מבהיר, לאור היום.
[ככזה, חשיבותו אולי גדולה מהיום עצמו, וכבר כתוב כעי"ז בספרים, שהרי על החושך נאמר לשון "בריאה" ועל האור לשון "יצירה"].
זה אולי יחודו של ליל הסדר, מעל חג החירות כולו.
כי השתא עבדי אנן, עדיין איננו אלא באמונה ובציפיה לשנה הבאה בני חורין בארעא דישראל. ואכן עיקר החג הוא חצות ליל שימורים, אשר תחילתה של גאולת מצרים החלה במכת בכורות, מאמצע הלילה. משיאו של הלילה. [וכן, למנצח על אילת השחר, תחילת הפצעת הגאולה העתידה - מתוך סוף הלילה, שסופו הוא החשוך והסמיך ביותר, מנקודה זו מתחילה קרן האור הראשונה שממנה השחר עולה].
וכן יסד הפייט: "להאיר מתוך חשכה", וידוע מאמר החכם: "כי תהיה החשכה סיבת האורה".
וכאשר אנחנו מסיבים בליל הסדר מדגישים אנו את חירותינו בעיצומו של ליל הגלות האופף אותנו עדיין. ולכן נאמר בהסיבה מה שלא נאמר בשום מקום ומצווה אחרת "אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב" דרך חירות בתוככי העוני. כי הגאולה היא בהרגשה, הפנימית. "חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא...".
נגאלנו גאולת הנפש.
מעבדות עולם – לחירות עולם. כעת גם אם ישתעבדו בנו אין למשעבדים שליטה על נפשותינו, על רוחינו. רק על הגוף. עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

ה.
הגמרא לומדת מהפסוק השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, שיש דין שירה מיוחד בליל הסדר.
מהו?
לפי המתבאר, מהי שירה, לא סתם אמירת מילות של שמחה הנראים לעין ומובנים לכל תינוק בחוש, אלא יציאה מתחום החוש אל הנרגש והמושכל, אל האור הבלתי נתפס בכלי עולם הזה, שהוא לכאורה תוהו והעדר, ושם אין לה לשמחה ולביטוייה גבולות.
שירת ליל הסדר היא ענינו של לילה. הלילה שלכאורה מקדים את הגאולה, ועודנו בחשכת הגלות. הגאולה נעדרת, אבל היא מורגשת.
ועל כן דוקא ה"יחץ", השבירה והריווח שבין שני חלקי המצה, מבטאים את ענינו של ליל הסדר.
הוא הריווח שנותן את הגדרת התוכן לאותם שני חלקים שבורים.
הוא נגד "קרבן פסח" שאיננו איתנו בעוונותינו הרבים, הוא ה"צפון", עד לעתיד לבוא.
עליו עונים דברים הרבה – את כל מצוות הלילה של הגדת הגאולה כשמתחיל בגנות – בחושך שהיה קודם לשבח, לגאולה – להבליט על ידו את עצמת הגאולה. הכל באותו יסוד עובר.
ההגדה אינה רק "מתחיל בגנות", אלא בעיקר נוסף: דרך שאלה ותשובה. בן את אביו, אשה את בעלה, ואפילו הוא את עצמו. מהו הענין בזה?
כי סיפור כשלעצמו הוא יפה, אבל לא חודר כל כך עמוק, כמו סיפור העונה על כמיהה, על תמיהה, על שאלה. השאלה היא יצירת כלי של העדר לתוכו ניצוק הסיפור בתוכן נעלה ורם הרבה יותר, עם התבוננויות נוספות, עם תובנות מחודשות, עם רצון להבין. מה העדות והחוקים והמשפטים...

ו.
"נרצה". כאשר עשה כסדר הזה, הוא רצוי לפני השי"ת, הוא כבר נרצה בהוה ובלשון עבר. כמי שכבר נגאל, אפילו שעדיין לילה.
כי תהיה אצלו החשכה סיבת האורה.

פסח כשר ושמח.


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים