בעניין ברכת מעין שבע השנה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 31, 2015 2:52 pm

אף אחד לא רוצה להתעסק בו?
אין מה לחדש?

נוה הלבנון
הודעות: 557
הצטרף: ב' דצמבר 08, 2014 3:12 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי נוה הלבנון » ג' מרץ 31, 2015 9:18 pm

כלומר??

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15871
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מרץ 31, 2015 9:21 pm

אני לא יודע למה הוא מתכוון. אבל הנושא הבוער באמת הוא קרבן פסח, יש עוד יומים שבהם יכול לבא אליהו, ונוכל אולי להקריב קרבן פסח במועדו (ביקור? ).

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מרץ 31, 2015 10:45 pm

בשנים האחרונות גדלה התופעה של חבורות שנמנות ומבקרות מומים למקרה שנוכל להקריב. כמובן, צריך להזהר מאוד מלהקדיש את הבהמות.
כמדומני בזמנו הגר"ח קנייבסקי, הגר"ש אוירבך ועוד, תמכו ביוזמה שכזאת (ראיתי תמונה שרואים עז שהובאה לחדרו של הגרח"ק...)

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 31, 2015 11:00 pm

יש כאן מלחמת מצוה מה לעשות בליל פסח שחל בשבת. יש למישהו מה לחדש?
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ג' מרץ 13, 2018 8:48 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2207
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ג' מרץ 31, 2015 11:21 pm

אתה מתכוון למעין שבע?

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 31, 2015 11:22 pm

אפרקסתא דעניא כתב:אתה מתכוון למעין שבע?

נו נו..
יש חידושים בענין? (לא מיחזורים).
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ג' מרץ 13, 2018 8:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2207
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ג' מרץ 31, 2015 11:25 pm

פה יש סיכום יפה:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/elyashiv.doc

איזה חידושים יכולים להיות בזה?

נתגלו השנה מזיקים חדשים?...

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 31, 2015 11:30 pm

אפרקסתא דעניא כתב:פה יש סיכום יפה:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/elyashiv.doc

איזה חידושים יכולים להיות בזה?

נתגלו השנה מזיקים חדשים?...

אין ביהמ"ד בלא..
אני מכיר את הסיכום הזה. דרך אגב, בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

מה שנכון נכון
הודעות: 8451
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מרץ 31, 2015 11:37 pm

ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

אולי צ"ל מהרא"ק = ספר המנהגים לר"א קלויזנר הלכות פסח סעיף קד.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מרץ 31, 2015 11:55 pm

אולי זה יספק את הצורך בחידוש - על הגמרא בברכות שאסור להכנס לחורבה מפני המזיקים מפרש ר' אברהם בן הרמב"ם בשני מקומות שהכוונה לחיות רעות וכדו'. מעניין האם יהיה לפירושו השלכה לנידון דמעין שבע.

יעקובי
הודעות: 861
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי יעקובי » ד' אפריל 01, 2015 12:08 am

מה שנכון נכון כתב:
ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

אולי צ"ל מהרא"ק = ספר המנהגים לר"א קלויזנר הלכות פסח סעיף קד.

עוד יש להעיר על טעות נוספת בסיכום זה, מה שייחס למחזור ויטרי שהביא להלכה דברי הר"נ גאון שאין לאמרה. אך כבר התברר דלא היא, ואין זה אלא תוספת מכ"י לונדון, אשר במבוא למהדורת 'אוצר הפוסקים' הנד"מ, הוכח שכ"י זה בכלל אינו ספר מחז"ו על מתכונתו, אלא עם תוספות רבות ממקומות אחרים. אבל בנוסח המקורי של המחז"ו (משאר חמשת כתבי היד) לא הובאו דברי רנ"ג כלל, ואדרבה מופיע בפשיטות לאמרה. יעויין בכל זה במהו' הנ"ל כרך ב' עמ' תמ"ב.

ארזי ביתר
הודעות: 1986
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' אפריל 01, 2015 12:59 am

מה עם החסומים?
נערך לאחרונה על ידי ארזי ביתר ב ב' אפריל 06, 2015 1:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקובי
הודעות: 861
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי יעקובי » ד' אפריל 01, 2015 1:04 am

הסיכום המדובר:
קבצים מצורפים
elyashiv.doc
(56 KiB) הורד 239 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 8451
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אפריל 01, 2015 1:14 am

תשובת הרי"מ הלל בענין שבוישב הים נדפסה גם בגליון אליבא דהלכתא 48. ניתן להורידו מכאן. ושם מאסף להרבה מחנות וכותב את דעתו בנדון.

גם זו לטובה
הודעות: 2219
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' אפריל 01, 2015 2:07 am

מחקתי
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ד' אפריל 01, 2015 2:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2219
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' אפריל 01, 2015 2:15 am

מה שנכון נכון כתב:תשובת הרי"מ הלל בענין שבוישב הים נדפסה גם בגליון אליבא דהלכתא 48. ניתן להורידו מכאן. ושם מאסף להרבה מחנות וכותב את דעתו בנדון.


עמודים יא-יט
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ה' אפריל 02, 2015 1:53 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שלח
הודעות: 1537
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: מה עם הנושא הבוער השנה?

הודעהעל ידי שלח » ד' אפריל 01, 2015 11:39 am

גם פה יש על ברכה מעין שבע
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180955&&page=142
קבצים מצורפים
הרב משה הררי בסעיף ט ובהערות.pdf
(2.34 MiB) הורד 200 פעמים

בני ברקי
הודעות: 340
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי בני ברקי » ה' אפריל 02, 2015 12:19 am

בנטעי גבריאל מביא שמנהג חסידים(ויזניץ,סקוורא ו,ספינקא ועוד)כן לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
יש חסידיות שלא נהגו לומר?

גם זו לטובה
הודעות: 2219
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' אפריל 02, 2015 1:54 am

הגרש"ד (דבילצקי) האריך בזה במוריה ניסן ע"ה.

מנחם ירושלמי
הודעות: 11
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 7:46 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי מנחם ירושלמי » ב' אפריל 06, 2015 12:24 pm

בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום דליכא אורחים. וכן מ"ש מהא דלא חיישינן לגילוי משום דאין נחשים מצויים בינינו.
ונראה דהכא תקנו לעשות "חזרת הש"ץ" ואף דטעם התקנה היה משום הטעם הנ"ל, נקבעה כבר ההלכה לעשות "חזרת הש"ץ" ותקנו חובת החזרה, ואף דבטל הטעם לא בטל התקנה. משא"כ קידוש לאורחים לא היה זה דין קידוש מחודש אלא דלצורך האורחים יעשו קידוש, והיכא דליכא אורחים ליכא תקנה. וכן דין גילוי הוא דין לא לשתות מפני הסכנה, והיכא דליכא סכנה ליכא להך דינא. ופשוט.
והשתא היה נראה לפ"ז דבליל פסח נמי יאמרוה.

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אישי » ב' אפריל 06, 2015 4:21 pm

מנחם ירושלמי כתב:בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום דליכא אורחים. וכן מ"ש מהא דלא חיישינן לגילוי משום דאין נחשים מצויים בינינו.
ונראה דהכא תקנו לעשות "חזרת הש"ץ" ואף דטעם התקנה היה משום הטעם הנ"ל, נקבעה כבר ההלכה לעשות "חזרת הש"ץ" ותקנו חובת החזרה, ואף דבטל הטעם לא בטל התקנה. משא"כ קידוש לאורחים לא היה זה דין קידוש מחודש אלא דלצורך האורחים יעשו קידוש, והיכא דליכא אורחים ליכא תקנה. וכן דין גילוי הוא דין לא לשתות מפני הסכנה, והיכא דליכא סכנה ליכא להך דינא. ופשוט.
והשתא היה נראה לפ"ז דבליל פסח נמי יאמרוה.

אך הריטב"א בשבת כ"ד ב' כתב להדיא דאף דבזמנינו אין מזיקים לא זזה תקנת ברכת מעין שבע ממקומה, ומ"מ הביא את המנהג שלא לאומרה בליל פסח משום דהוי ליל שימורים. אמנם לשיטתו שם גם קידוש יש לעשות אף דליכא אורחים, מהאי טעמא דתקנה לא זזה ממקומה.
ולעצם השאלה שנשאלה מה החילוק בין קידוש שלא נהגו בו לבין ברכת מעין שבע. לכאורה י"ל דקידוש לא נתקן לציבור אלא לאורחים, ואי ליכא אורחים הו"ל ברכה לבטלה, אבל ברכת מעין שבע נתקנה לציבור ואין חשש ברכה לבטלה, ואף שסיבת התקנה לית לן, ע"ז אמרינן כיון דתיקון תיקון.
באותו ענין. בגמ' בשבת שם מבואר דתקנה זו של מעין שבע לא שייכא אלא בשבת ולא ביו"ט. לא נתבאר מ"ט ביו"ט לא שייך כן, הא מסתמא גם ביו"ט היו נאספים לביהכ"נ שבשדות. ועיין שפת אמת שם שעמד בזה, אך תירוצו דחוק. ועיין ריטב"א שם שהוסיף דבשבת שכיחי מזיקין, אבל לא משמע דזה עיקר הטעם של התקנה.

שלח
הודעות: 1537
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי שלח » ג' אפריל 07, 2015 11:55 am

קבצים מצורפים
ברכה מעין שבע.pdf
(6.87 MiB) הורד 192 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2101
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אפריל 07, 2015 9:48 pm

השיעור של מרן הראש"ל שליט"א מעמוד 3 למטה עד הסוף בענין ברכת מעין שבע
קבצים מצורפים
פסח 21.pdf
(624.1 KiB) הורד 237 פעמים

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 3:02 pm

קונטרס בענין הנ"ל.
קבצים מצורפים
ברכת מעין שבע.pdf
(1.26 MiB) הורד 130 פעמים

אויבער חכמניק
הודעות: 128
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » א' מרץ 18, 2018 3:09 pm

קונטרס מקיף בענין הנ"ל.
קבצים מצורפים
האמת תורה דרכה-מעין שבע כשחל פסח בשבת-תשע''ו.pdf
(2.33 MiB) הורד 74 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 3922
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 18, 2018 3:16 pm

בני ברקי כתב:בנטעי גבריאל מביא שמנהג חסידים(ויזניץ,סקוורא ו,ספינקא ועוד)כן לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
יש חסידיות שלא נהגו לומר?

חב"ד לא אומרים.

אויבער חכמניק
הודעות: 128
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » א' מרץ 18, 2018 3:26 pm

אני כשלעצמי לא הבנתי את הרעש שעושים סביב ענין זה, וברי לי שאין לאומרה כלל, אלא למי שידוע לו בבירור שכך נהגו אבותיו או רבותיו.

היות ויש בזה טעמים נוספים ומקוריים שלא לאומרה שלא ידועים כל כך (ולא נדונו בחיבורים שהועלו כאן), אסכם כאן את הטעמים שלא לאומרה, והם: ברכת מעין שבע נתקנה להאריך את התפלה מפני המאחרים לבא לבית הכנסת שלא ינזקו מן המזיקים. וליל פסח בלאו הכי מאריכים את התפילה בהלל (אלפסי זוטא שבת כד, ב), לא מצוי כל כך מאחרים (אליהו כי טוב בספר התודעה מהדורה שלישית עמוד שעח וסדר ליל פסח מהדורה שלישית עמוד נט) ואין סכנת מזיקים (ראשונים).

ובירושלמי (ברכות פ"ח ה"א) והובא בתוספות (פסחים קו, ב ד"ה מקדש) נמצא טעם אחר לתקנת ברכת מעין שבע בליל שבת, וראו במראה כהן (פסחים קיז, ב) ובצפנת פענח להרגצובע'ר (הלכות תפילה פ"ט הי"א) מה שכתבו לבאר שגם טעם זה לא שייך בליל פסח.

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 3:35 pm

פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

אויבער חכמניק
הודעות: 128
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » א' מרץ 18, 2018 3:38 pm

זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

סעדיה
הודעות: 1214
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי סעדיה » א' מרץ 18, 2018 4:03 pm

וע"ע בצפנת פענח הל' תפלה פ"ט ה"י (מובא בהמועדים בהלכה).

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 4:04 pm

אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

כמעט הכל כבר כתבו. רק שאנו צריכים להפעיל את שיקול דעתינו מי צודק יותר. ומסתבר שהר"ש"ש כתב את דבריו אליבא דהסוד.

ומה שכתבת שרוב ככל הראשונים כתבו שלא לאמרה, ראה בקונטרס שהעלתי שהביא כמה וכמה ראשונים שכתבו לאמרה, ושכן משמע מסתימת הרבה ראשונים, ע"ש.

אויבער חכמניק
הודעות: 128
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » א' מרץ 18, 2018 4:13 pm

לא נכנסתי חלילה למי יותר צודק, אלא שכתבתי שמכל הסיבות והכיוונים אין לאומרה.
ומה שהוכיחו מסתימת הראשונים אני חולק על זה בהחלט, ואין לי פנאי וכח להעלות את כל טיעוני, ואתמך באילן גדול הוא מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כה שכתב לדחות אותם אחת לאחת.
אקווה לסיים את העיסוק בויכוח שלא יועיל דבר

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מרץ 18, 2018 4:18 pm

כמדומני שבקונטרס המובא לעיל הוא מתמודד עם כל טענות היב"א.

אויבער חכמניק
הודעות: 128
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 8:44 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אויבער חכמניק » א' מרץ 18, 2018 4:25 pm

נכון, אולם לדעתי שלא בהצלחה מרובה!

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' מרץ 27, 2018 2:10 am

ב"ה
לא כ"כ זכיתי להבין את ההכרח של רבנו הגר"י הלל שליט"א בדברי הרש"ש, שעד כדי כך סבר שאין ספק שזו דעת האריז"ל - וח"ו לומר שמרן הרש"ש זצ"ל לא כתב עפ"י נסתר.
הרי הגאון החיד"א שהוא גדול תלמידיו של מרן הרש"ש הבין אחרת בדבריו ומה הצעקה? ובפרט שכל האחרונים ממש פה אחד לא נטו בהלכה זו מדברי השו"ע גם אלו שמביאים תדיר את דעת האריז"ל, ובפרט שכך נהגו ממש בכל תפוצות ישראל אף אלו שענדו את דברי האר"י הקדוש עטרה לראשם. ורק בישיבת המקובלים בית אל בירושלים נהגו אחרת וגם שם פעם בכה ופעם בכה, ועל מה הכצעקתה?
ומה העבירה הגדולה לומר שמשום שכחו של מרן הרש"ש היה בנגלה ובנסתר, כתב תשובה זו עפ"י נגלה ועכ"פ אין הכרח שכתב זאת על פי נסתר? ותמוה לדמות זאת לשאלה כללית כשיש סתירה בין הפוסקים למקובלים, משום שכך נהגו כולם כולל אלו הולכים אחר האריז"ל.
נכון שתלוי הדבר במחלוקת ראשונים, אך הוכרעה ההלכה בשו"ע כדעה זו וכך עשו כל ישראל גם אלו ההולכים אחר האר"י.

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 27, 2018 4:35 am

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
לא כ"כ זכיתי להבין את ההכרח של רבנו הגר"י הלל שליט"א בדברי הרש"ש, שעד כדי כך סבר שאין ספק שזו דעת האריז"ל - וח"ו לומר שמרן הרש"ש זצ"ל לא כתב עפ"י נסתר.
הרי הגאון החיד"א שהוא גדול תלמידיו של מרן הרש"ש הבין אחרת בדבריו ומה הצעקה? ובפרט שכל האחרונים ממש פה אחד לא נטו בהלכה זו מדברי השו"ע גם אלו שמביאים תדיר את דעת האריז"ל, ובפרט שכך נהגו ממש בכל תפוצות ישראל אף אלו שענדו את דברי האר"י הקדוש עטרה לראשם. ורק בישיבת המקובלים בית אל בירושלים נהגו אחרת וגם שם פעם בכה ופעם בכה, ועל מה הכצעקתה?
ומה העבירה הגדולה לומר שמשום שכחו של מרן הרש"ש היה בנגלה ובנסתר, כתב תשובה זו עפ"י נגלה ועכ"פ אין הכרח שכתב זאת על פי נסתר? ותמוה לדמות זאת לשאלה כללית כשיש סתירה בין הפוסקים למקובלים, משום שכך נהגו כולם כולל אלו הולכים אחר האריז"ל.
נכון שתלוי הדבר במחלוקת ראשונים, אך הוכרעה ההלכה בשו"ע כדעה זו וכך עשו כל ישראל גם אלו ההולכים אחר האר"י.

הדברים פשוטים.
כאשר הרש"ש אומר דברים שנראים כסתירה לדברי האר"י, עושים כהרש"ש, כי הוא הקיף את כל דברי האר"י בעיון, ואמר שכל דבריו בנויים על פי האר"י, וממילא אף במקום שנראין דבריו סותרים להאר"י עושים כמותו, וספרי המקובלים מלאים בזה.
אין בנהר שלום אפילו קטע אחד ע"פ הפשט.
וכמותו נהגו לא רק בב"א, אלא גם בפורת יוסף, ובישיבות המקובלים בעיר החדשה. כך שלא נותר לשאר המון העם אלא לילך בדרך רבותיהם יודעי הח"ן.

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' מרץ 27, 2018 3:43 pm

ישראל אליהו כתב:
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
לא כ"כ זכיתי להבין את ההכרח של רבנו הגר"י הלל שליט"א בדברי הרש"ש, שעד כדי כך סבר שאין ספק שזו דעת האריז"ל - וח"ו לומר שמרן הרש"ש זצ"ל לא כתב עפ"י נסתר.
הרי הגאון החיד"א שהוא גדול תלמידיו של מרן הרש"ש הבין אחרת בדבריו ומה הצעקה? ובפרט שכל האחרונים ממש פה אחד לא נטו בהלכה זו מדברי השו"ע גם אלו שמביאים תדיר את דעת האריז"ל, ובפרט שכך נהגו ממש בכל תפוצות ישראל אף אלו שענדו את דברי האר"י הקדוש עטרה לראשם. ורק בישיבת המקובלים בית אל בירושלים נהגו אחרת וגם שם פעם בכה ופעם בכה, ועל מה הכצעקתה?
ומה העבירה הגדולה לומר שמשום שכחו של מרן הרש"ש היה בנגלה ובנסתר, כתב תשובה זו עפ"י נגלה ועכ"פ אין הכרח שכתב זאת על פי נסתר? ותמוה לדמות זאת לשאלה כללית כשיש סתירה בין הפוסקים למקובלים, משום שכך נהגו כולם כולל אלו הולכים אחר האריז"ל.
נכון שתלוי הדבר במחלוקת ראשונים, אך הוכרעה ההלכה בשו"ע כדעה זו וכך עשו כל ישראל גם אלו ההולכים אחר האר"י.

הדברים פשוטים.
כאשר הרש"ש אומר דברים שנראים כסתירה לדברי האר"י, עושים כהרש"ש, כי הוא הקיף את כל דברי האר"י בעיון, ואמר שכל דבריו בנויים על פי האר"י, וממילא אף במקום שנראין דבריו סותרים להאר"י עושים כמותו, וספרי המקובלים מלאים בזה.
אין בנהר שלום אפילו קטע אחד ע"פ הפשט.
וכמותו נהגו לא רק בב"א, אלא גם בפורת יוסף, ובישיבות המקובלים בעיר החדשה. כך שלא נותר לשאר המון העם אלא לילך בדרך רבותיהם יודעי הח"ן.

ב"ה
לא ענית כלום.
ראשית לומר שאין בהנ"ש של רבינו הרש"ש כלום עפ"י הפשט, הוא תימה, ותשובה זו היא היא ההוכחה שלא כתב כאן מילה אחת בסוד.
אלא מאי? זו השערה ולא ידיעה שפשוט שרבינו הרש"ש כל דבריו עפ"י סוד, וזאת מנא לן? הרי גם רבינו המהרח"ו ואף רבינו האר"י הקדוש עצמו כתב ביאורים על דרך הנגלה, וידוע שמש"כ בשטמ"ק 'הר"י' הוא רבינו האר"י, והעיר זאת כבר רה"י הגר"י הלל שליט"א עצמו. אבל התימה הוא שמה שפשוט לך, הגאון החיד"א כתב ההיפך!!!
וכמה תמוה להביא ראיות מישיבת פורת יוסף שקיימת פחות ממאה שנה, ועוד מישיבת מקובלים חדשה, וישיבת בית א-ל שמנהגם בענין זה הוא לא קבוע,
מול מנהג כל תפוצות ישראל בני אשכנז כולל הפרושים בירושלים שהשתדלו בכל כוחם לעשות כדברי האריז"ל (ועיין במכתב הרה"צ צבי הירש שפירא זצ"ל שכתב "והעיקר לא לנטות מדברי הרש"ש ח"ו", הובא בסדר תיקון חצות למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א), וכולל רובם ככולם של החסידים שנהגו כמנהג האריז"ל, ואחינו בשרינו בני עדות המזרח שבכמה וכמה מהארצות עשו הכל כמנהג האריז"ל ובעיקר המקובלים שבהם, ולא שמענו שערערו על דברי מרן הב"י וכל החונים אחריו רבותינו הפוסקים, ובפרט שגדול תלמידי מרן הרש"ש הגחיד"א כתב כן.
ולכן גם אלו שהולכין אחר רבותינו יודעי החן פרושים וחסידים אשכנזים וספרדים, יעשו את מה שנהגו מצוקי ארץ מקדמת דנא שהיו גדולים מאיתנו ולא אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת זה.

ישראל אליהו
הודעות: 1266
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 27, 2018 11:12 pm

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
לא ענית כלום.
ראשית לומר שאין בהנ"ש של רבינו הרש"ש כלום עפ"י הפשט, הוא תימה, ותשובה זו היא היא ההוכחה שלא כתב כאן מילה אחת בסוד.
אלא מאי? זו השערה ולא ידיעה שפשוט שרבינו הרש"ש כל דבריו עפ"י סוד, וזאת מנא לן? הרי גם רבינו המהרח"ו ואף רבינו האר"י הקדוש עצמו כתב ביאורים על דרך הנגלה, וידוע שמש"כ בשטמ"ק 'הר"י' הוא רבינו האר"י, והעיר זאת כבר רה"י הגר"י הלל שליט"א עצמו. אבל התימה הוא שמה שפשוט לך, הגאון החיד"א כתב ההיפך!!!
וכמה תמוה להביא ראיות מישיבת פורת יוסף שקיימת פחות ממאה שנה, ועוד מישיבת מקובלים חדשה, וישיבת בית א-ל שמנהגם בענין זה הוא לא קבוע,
מול מנהג כל תפוצות ישראל בני אשכנז כולל הפרושים בירושלים שהשתדלו בכל כוחם לעשות כדברי האריז"ל (ועיין במכתב הרה"צ צבי הירש שפירא זצ"ל שכתב "והעיקר לא לנטות מדברי הרש"ש ח"ו", הובא בסדר תיקון חצות למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א), וכולל רובם ככולם של החסידים שנהגו כמנהג האריז"ל, ואחינו בשרינו בני עדות המזרח שבכמה וכמה מהארצות עשו הכל כמנהג האריז"ל ובעיקר המקובלים שבהם, ולא שמענו שערערו על דברי מרן הב"י וכל החונים אחריו רבותינו הפוסקים, ובפרט שגדול תלמידי מרן הרש"ש הגחיד"א כתב כן.
ולכן גם אלו שהולכין אחר רבותינו יודעי החן פרושים וחסידים אשכנזים וספרדים, יעשו את מה שנהגו מצוקי ארץ מקדמת דנא שהיו גדולים מאיתנו ולא אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת זה.

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' מרץ 27, 2018 11:35 pm

ישראל אליהו כתב:ב"ה

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?

זה לא משנה, ממש לא, אם המנהג הוא לפני 20 שנה 100 שנה או 800 שנה. מה זה משנה?
פורים שמח.
(ולא ראית בדברי סב"ל, זה לא הנושא, אלא מה נפסק עפ"י מצוקי ארץ רבותינו הפוסקים מכל העדות וגדולי המקובלים ורבינו הגאון החיד"א זצ"ל בתוכם).


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים