בעניין ברכת מעין שבע השנה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
ברקים רב
הודעות: 661
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ברקים רב » ד' מרץ 28, 2018 1:14 pm

ישראל אליהו כתב:
אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

כמעט הכל כבר כתבו. רק שאנו צריכים להפעיל את שיקול דעתינו מי צודק יותר. ומסתבר שהר"ש"ש כתב את דבריו אליבא דהסוד.

ומה שכתבת שרוב ככל הראשונים כתבו שלא לאמרה, ראה בקונטרס שהעלתי שהביא כמה וכמה ראשונים שכתבו לאמרה, ושכן משמע מסתימת הרבה ראשונים, ע"ש.


מה התחדש השנה ש"אנו צריכים להפעיל את שיקול דעתנו מי צודק יותר"? התחדש כאן משהו שאבותינו לפני שנים ושלושה דורות לא ידעו?

המאמר הנ"ל, בעיקר מסקנותיו, כתוב בצורה קצת מוטה.

לדוגמא [ההדגשות לא במקור]:

"לסיכום: אין אזכור בגמרא על חילוק בין ליל פסח לשאר לילי שבת באמירת ברכת "מעין שבע", ולפי פשוטם של דברים צריך לברך. בשם רבנו ניסים הובאה סברה שאין לברך ברכת "מעין שבע". הראשונים נחלקו בדין, ובשולחן ערוך נפסק שאין לברך. היו קהילות שבירכו, ובין המקובלים יש מנהגים שונים. אף בימינו אין מנהג אחיד לכל קהילות ישראל. לפי מנהגי אשכנז, כמעט שאין קהילה שנוהגת לברך ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, אך בקהילות הספרדים, יש המברכים ויש שאין מברכים."

ישראל אליהו
הודעות: 1285
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' מרץ 28, 2018 3:09 pm

אחרון התלמידים כתב:
ישראל אליהו כתב:ב"ה

מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?

זה לא משנה, ממש לא, אם המנהג הוא לפני 20 שנה 100 שנה או 800 שנה. מה זה משנה?
פורים שמח.
(ולא ראית בדברי סב"ל, זה לא הנושא, אלא מה נפסק עפ"י מצוקי ארץ רבותינו הפוסקים מכל העדות וגדולי המקובלים ורבינו הגאון החיד"א זצ"ל בתוכם).

כנראה שהבנת שהסוברים לברך באים מחמת המנהג, בצורה היבשה של "מנהג", וככל מנהג שנהגו שבו לא אומרים סב"ל.
כאן כוונתי היתה שונה, הענין הוא שמאז שהרש"ש אמר את מה שאמר, כל ישיבות המקובלים נוהגים לומר [או ליתר דיוק 'כמעט' כולם]. וזוהי סיבה מספיקה שגם מי שעד עתה לא זכה לאור האמת, מכאן ולהבא ישנה מנהגו ויישר דרכו לפי פנימיותה של תורה.

ברקים רב
הודעות: 661
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ברקים רב » ד' מרץ 28, 2018 5:11 pm

ישראל אליהו כתב:מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

בוודאי שזה משנה לפני כמה שנים.
האם מצאת מקום נוסף שבו שינו מהלכה מפורשת בשולחן ערוך במקום שלא הכריע אפילו אחד מהאחרונים כנגדו, וממנהג של מאות בשנים, בגלל דברי הרש"ש?

ישראל אליהו
הודעות: 1285
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' מרץ 28, 2018 10:07 pm

ברקים רב כתב:
ישראל אליהו כתב:מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

בוודאי שזה משנה לפני כמה שנים.
האם מצאת מקום נוסף שבו שינו מהלכה מפורשת בשולחן ערוך במקום שלא הכריע אפילו אחד מהאחרונים כנגדו, וממנהג של מאות בשנים, בגלל דברי הרש"ש?

למשל תפילין בת"ב שחרית.

ברקים רב
הודעות: 661
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ברקים רב » ד' מרץ 28, 2018 10:59 pm

ישראל אליהו כתב:
ברקים רב כתב:
ישראל אליהו כתב:מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.

בוודאי שזה משנה לפני כמה שנים.
האם מצאת מקום נוסף שבו שינו מהלכה מפורשת בשולחן ערוך במקום שלא הכריע אפילו אחד מהאחרונים כנגדו, וממנהג של מאות בשנים, בגלל דברי הרש"ש?

למשל תפילין בת"ב שחרית.

א. בכמה מקומות שינו בזה? ב. שם הביא הב"י הדברים בלשון מנהג ולא כמו כאן שפסק שלא לומר מעין שבע. ג. שם טוענים שגם בזמן מרן הב"י נהגו רבים להניח, וזה משהו שונה לגמרי.

ישראל אליהו
הודעות: 1285
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' מרץ 29, 2018 12:27 am

ברקים רב כתב:א. בכמה מקומות שינו בזה? ב. שם הביא הב"י הדברים בלשון מנהג ולא כמו כאן שפסק שלא לומר מעין שבע. ג. שם טוענים שגם בזמן מרן הב"י נהגו רבים להניח, וזה משהו שונה לגמרי.

א. םוק חזי. ב. גם כאן כתב כן הב"י בלשון מנהג. ג. אם מצאת באיזה ביהכנ"ס יחידי שכך נהגו, וכי זו סיבה לנטות מפסק השו"ע? ומהמנהג הקדום? הטעם הוא רק משום דברי הרש"ש.

ברקים רב
הודעות: 661
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ברקים רב » ה' מרץ 29, 2018 1:30 am

א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ה' מרץ 29, 2018 1:43 am

ברקים רב כתב:א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.

ב"ה
נראה שהרב ישראל הנ"ל יותר מדאי מתעקש על דעתו.
כבר כתבנו ושנינו, שאלו המקובלים שעשו ע"י דברי האריז"ל או עפ"י דברי הרש"ש,הם לא התחילו לפני מאה שנה אלא לפני כמה מאות שנים מאז שהדברים יצאו מפה קדשם או ממתי שדעתם-דעת עליון באה אל בני ישראל.
ותמוה לומר שיש כאן דעה ברורה שהיא עפ"י הסוד, וממש א"א לומר אחרת - בזמן שכל מצוקי ארץ וכל קהלות הקודש גם אלו שחכמתם בחכמת האמת עלתה עד לרקיע, ונהגו עפ"י הקבלה בכל מקום, כאן נעלם הדבר מהם - ממש מכולם כולל גדול תלמידי הרש"ש.
וכל הראיות הם מישיבות מקובלים שנוסדו לפני שתי דורות או דור אחד. או מישיבת ב"א ששם המנהג לא היה קבוע.
עכ"פ נלך נא בעקבי הצאן על משכנות הרועים, רבותינו הפוסקים אשכנזים וספרדים שקיבלו את דעת מרן השו"ע להלכה עפ"י דברי רב נסים גאון, וכן עפ"י רוב ככל גדולי המקובלים בכל הדורות שלא לומר ברכת מעין שבע בליל חג המצות הבא עלינו לטובה.

אורח
הודעות: 581
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי אורח » ה' מרץ 29, 2018 1:54 am

ברקים רב כתב:א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.


א. כמעט כל בתי הכנסיות בירושלים מניחים תפילין בשחרית דת"ב והכל מכח דברי רבינו הרש"ש ומנהגו. וגם בבני ברק במקומות הרבה נוהגים כך הספרדים. (חוץ מקהלות בני מרוקו) ולכן לא פוטרים ד"ז בנו נו.

ב. תמהני הרי האבודרהם מעיד שנהגו לומר ברכת מעין שבע בספרד, כמובא בבית יוסף סי' תפז, ואחר כך שינו המנהג ראה שם, ומה זה לכתוב "מנהג כל הדורות", ולמה כאן לא שואלים הדרישה לשנות מנהג וכו'?

ובפרט שמנהג ירושלים ת"ו מאחרי פטירת הרב אג"ן היה לומר ברכת מעין שבע ועכשיו נדפס ספר אמרי אברהם לרבי אברהם רפול ז"ל ומעיד בפשיטות שכך היה מנהג בירושלים העתיקה לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ויש תחת ידי עוד עדויות רבות מגדולי החכמים לכך, ויש להאריך.

ברקים רב
הודעות: 661
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ברקים רב » ה' מרץ 29, 2018 8:14 am

אורח כתב:
ברקים רב כתב:א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.


א. כמעט כל בתי הכנסיות בירושלים מניחים תפילין בשחרית דת"ב והכל מכח דברי רבינו הרש"ש ומנהגו. וגם בבני ברק במקומות הרבה נוהגים כך הספרדים. (חוץ מקהלות בני מרוקו) ולכן לא פוטרים ד"ז בנו נו.

ב. תמהני הרי האבודרהם מעיד שנהגו לומר ברכת מעין שבע בספרד, כמובא בבית יוסף סי' תפז, ואחר כך שינו המנהג ראה שם, ומה זה לכתוב "מנהג כל הדורות", ולמה כאן לא שואלים הדרישה לשנות מנהג וכו'?

ובפרט שמנהג ירושלים ת"ו מאחרי פטירת הרב אג"ן היה לומר ברכת מעין שבע ועכשיו נדפס ספר אמרי אברהם לרבי אברהם רפול ז"ל ומעיד בפשיטות שכך היה מנהג בירושלים העתיקה לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ויש תחת ידי עוד עדויות רבות מגדולי החכמים לכך, ויש להאריך.


בודאי שהאבודרהם כותב שנהגו לומר, והרי יש ראשונים שכתבו לומר, והם עצמם ודאי נהגו לומר, אבל הב"י פסק בשו"ע שלא לומר, ולא מצאנו להחונים עליו שחלקו בזה, ולפי מה שידעתי עד כה לא מצאנו בשום מקום אצל רבותינו כל גדולי האחרונים שאמרו, ולכן זה בודאי נקרא לשנות מנהג.

מה שכתבת בענין מנהג ירושלים, אשמח אם תביא עוד חומר בזה. מה הכוונה מנהג ירושלים העתיקה? באיזה שנים? האם האשכנזים בירושלים העתיקה ג"כ אמרו?

פרי יהושע
הודעות: 2768
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 29, 2018 11:48 am

ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).

ישראל אליהו
הודעות: 1285
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' מרץ 29, 2018 11:51 am

ברקים רב כתב:בודאי שהאבודרהם כותב שנהגו לומר, והרי יש ראשונים שכתבו לומר, והם עצמם ודאי נהגו לומר, אבל הב"י פסק בשו"ע שלא לומר, ולא מצאנו להחונים עליו שחלקו בזה, ולפי מה שידעתי עד כה לא מצאנו בשום מקום אצל רבותינו כל גדולי האחרונים שאמרו, ולכן זה בודאי נקרא לשנות מנהג.

הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!

משה1
הודעות: 62
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:24 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי משה1 » ה' מרץ 29, 2018 4:04 pm

פרי יהושע כתב:
ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).


זכור אני כי בתשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א בענין זה הביא לרבים ממקובלי בית אל תלמידי הרש"ש ז"ל ותלמידי תלמידיו שדברי הרש"ש דוקא על פי הסוד שכך כתבו להדיא הרב שמן ששון והרב כף החיים, עיין בדבריו. ולמי שומעים?

פרי יהושע
הודעות: 2768
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 29, 2018 6:16 pm

לא שומעים צריך עיון במקור מה טוב מזה? אבל אולי יש חילוקי דעות, כי שם כתב בשם המקובלים אולי הרש"ש שדווקא עפ"י הסוד א"צ בליל זה, ומ"מ אין לשנות דין הגמ', זה דווקא מעניין אותי.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2123
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' מרץ 30, 2018 6:15 am

משה1 כתב:
פרי יהושע כתב:
ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).


זכור אני כי בתשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א בענין זה הביא לרבים ממקובלי בית אל תלמידי הרש"ש ז"ל ותלמידי תלמידיו שדברי הרש"ש דוקא על פי הסוד שכך כתבו להדיא הרב שמן ששון והרב כף החיים, עיין בדבריו. ולמי שומעים?
]
כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים. [בספרי הגר"ע יוסף וע"ע בספר מגיד תשובה ח"ג סי' יח]

סיפרון
הודעות: 237
הצטרף: ד' יולי 13, 2011 4:54 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי סיפרון » ש' מרץ 31, 2018 9:25 pm

כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי עבד הזמן » ש' מרץ 31, 2018 11:16 pm

בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?

מענה איש
הודעות: 504
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי מענה איש » ש' מרץ 31, 2018 11:51 pm

עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?

כמדומה שכך מביא הרב הלל בתשובתו בנושא שאף להסוברים שאין לברך אם התחיל יש לו להמשיך בברכה

בברכה המשולשת
הודעות: 9283
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 01, 2018 8:18 am

עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?


אצלנו (שהתפילה היא לכל העדות) העלו ש"ץ ת"ח אשכנזי, והוא ספר לי אח"כ שהוא התלבט אם לברך כי מנהגו לברך (כבמחזור רדלהיים, שעל-פי מנהגיו נהגו בבית אביו ולמעלה בדורות) והמרא דאתרא שליט"א הורה שהכל לפי מנהג החזן.
ובנדון שאלת כתר"ה, אולי אפשר לסמוך על זה בדיעבד כשכבר התחיל הש"ץ

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2123
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אפריל 02, 2018 4:03 am

סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

מכל מקום מרן הגר"ע יוסף כבר הביא שכן פסקו כל הראשונים והפוסקים וכן רבים מהמקובלים כתבו שגם לדעת רבינו האר"י ז"ל אין לאומרו, ומהם: מרן החיד"א והרמ"ע מפאנו, הגר"א ענתבי, הראש"ל הג"ר חיים אברהם גאגין (אג"ן), חכם אפרים הכהן זלל"ה וכו' וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, והדרה לאמת ששב ואל תעשה עדיף.

פרי יהושע
הודעות: 2768
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: בעניין ברכת מעין שבע השנה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אפריל 13, 2018 3:43 pm

נהר שלום כתב:
סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.

אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.

מכל מקום מרן הגר"ע יוסף כבר הביא שכן פסקו כל הראשונים והפוסקים וכן רבים מהמקובלים כתבו שגם לדעת רבינו האר"י ז"ל אין לאומרו, ומהם: מרן החיד"א והרמ"ע מפאנו, הגר"א ענתבי, הראש"ל הג"ר חיים אברהם גאגין (אג"ן), חכם אפרים הכהן זלל"ה וכו' וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, והדרה לאמת ששב ואל תעשה עדיף.

יש הסבורים ששוא"ת בכהאי גוונא זה לעשות מה שעושים בכל שבת, וכדינא דגמ' ומנ"ל לשנות, ע"פ סברות של 'ליל שמורים'. והלכה למעשה לא באתי לתקוע נפשי.


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים