הודעהעל ידי אשי ישראל » א' אפריל 12, 2015 2:57 pm
רק אדייק יותר:
בבכור שור (הובא גם בחזקוני, וראה גם ראב"ע הקצר בשם רס"ג) פירש "לפנות בוקר – כשפנה הבוקר ונעשה קרוב לחצי יום", ולפי"ז כנראה 'אשמורת הבוקר' הכוונה לאשמורה הראשונה של היום (ולא לאשמורה האחרונה של הלילה כפי שפירשו כאן רבים מהפרשנים – רש"י, ראב"ע הקצר, חזקוני, וראה רס"ג 'באשמורת הבוקר' והשווה לדבריו שהביא ראב"ע הקצר) ואכן לפי דבריו קריעת הים היתה בבוקר ושירת הים היתה בחצות היום (...) בערך.
אמנם לפי הרס"ג והראב"ע וכו' צ"ל כנראה שהרוח המשיכה כל הלילה כדי להשאיר את המים כשהם עומדים אולם הבקיעה היתה כבר עם התחלת נשיבת הרוח. ומכיון שעד 'אשמורת הבוקר' כבר הספיקו כל עמ"י וכל המצרים להיכנס לים מסתבר שאכן הים נבקע בחצות או אף לפני כן. אך מנין לומר שזה היה דווקא בחצות?
(ראה גם באוה"ח שכתב שרוח הקדים נשבה "כל הלילה – פירוש עד סוף הלילה, ואז נקרע הים וירדו ישראל באשמורת הבוקר")
שו"ר בתו"ש (שמות יד אות קעג) שעסק בזה והביא מכת"י שהביא בשם רס"ג ש'אשמורת הבוקר' היא איננה האשמורה האחרונה בלילה אלא הראשונה בבוקר, ד' שעות מתחילת הבוקר, ו'לפנות בוקר' הכוונה בדומה ל'כי פנה יום', עד כאן. והבין הרב כשר שלשיטת הגאון הים שב לאיתנו בסוף היום אחרי שעברו עוד 8 שעות (ולעומת זאת הביא שב'שכל טוב' הסביר 'לפנות בוקר' כאשר פנה והסתיים הבוקר, כלומר "בסוף ד' שעות שהבוקר פונה והולך לו", ובבכור שור וחזקוני הבינו שזה כאשר הבוקר הסתיים וזה לדעתם בחצות היום, ולעומתם לפי רס"ג זה בסוף היום כולו). עי"ש עוד.