פורום אוצר החכמה

א. האם יש מקור למנהג שירת הים בחצות ליל שביעי של פסח? אינני מתכוון למקור מהדור הקודם (כגון הגרי"מ חרל"פ) אלא למקורות קדומים יותר.
ב. הדבר תמוה במיוחד לאור העובדה שלפי הראשונים קריעת הים היתה ב י ו ם שביעי של פסח, ולא בלילה. כמובא בפירושיהם. [ואמנם חשבתי להמציא פירוש לפיו 'רוח קדים עזה כל הלילה' הכוונה עד חצות שאז מתחילה התנוצצות היום, אך לא מצאתי לזה בית אב בשום מקור].

דברנו על זה קצת בליל שש"פ, ועלתה בלבי ההצעה שאולי זה נובע מכך שתיקון ליל שש"פ על-פי סוד עניינו עד חצות.

רק אדייק יותר:

בבכור שור (הובא גם בחזקוני, וראה גם ראב"ע הקצר בשם רס"ג) פירש "לפנות בוקר – כשפנה הבוקר ונעשה קרוב לחצי יום", ולפי"ז כנראה 'אשמורת הבוקר' הכוונה לאשמורה הראשונה של היום (ולא לאשמורה האחרונה של הלילה כפי שפירשו כאן רבים מהפרשנים – רש"י, ראב"ע הקצר, חזקוני, וראה רס"ג 'באשמורת הבוקר' והשווה לדבריו שהביא ראב"ע הקצר) ואכן לפי דבריו קריעת הים היתה בבוקר ושירת הים היתה בחצות היום (...) בערך.
אמנם לפי הרס"ג והראב"ע וכו' צ"ל כנראה שהרוח המשיכה כל הלילה כדי להשאיר את המים כשהם עומדים אולם הבקיעה היתה כבר עם התחלת נשיבת הרוח. ומכיון שעד 'אשמורת הבוקר' כבר הספיקו כל עמ"י וכל המצרים להיכנס לים מסתבר שאכן הים נבקע בחצות או אף לפני כן. אך מנין לומר שזה היה דווקא בחצות?
(ראה גם באוה"ח שכתב שרוח הקדים נשבה "כל הלילה – פירוש עד סוף הלילה, ואז נקרע הים וירדו ישראל באשמורת הבוקר")
שו"ר בתו"ש (שמות יד אות קעג) שעסק בזה והביא מכת"י שהביא בשם רס"ג ש'אשמורת הבוקר' היא איננה האשמורה האחרונה בלילה אלא הראשונה בבוקר, ד' שעות מתחילת הבוקר, ו'לפנות בוקר' הכוונה בדומה ל'כי פנה יום', עד כאן. והבין הרב כשר שלשיטת הגאון הים שב לאיתנו בסוף היום אחרי שעברו עוד 8 שעות (ולעומת זאת הביא שב'שכל טוב' הסביר 'לפנות בוקר' כאשר פנה והסתיים הבוקר, כלומר "בסוף ד' שעות שהבוקר פונה והולך לו", ובבכור שור וחזקוני הבינו שזה כאשר הבוקר הסתיים וזה לדעתם בחצות היום, ולעומתם לפי רס"ג זה בסוף היום כולו). עי"ש עוד.

מישהוא יכול להעלות כאן את הדפים הרלוונטיים מה'חמדת הימים' [זה מקור התיקון? אני צודק?] ונבדוק האם הוא מזכיר דווקא לקרוא שירת הים בחצות?

המאמר המצורף (ירחון האוצר, גליון יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד) מקיף את הנושא של אמירת 'שירת הים' או 'תיקון' בליל שביעי של פסח:
מהיכן ומתי צמח המנהג? האם יש ענין לומר דווקא בחצות? מתי בדיוק התרחשה קריעת ים סוף? האם מי כדאי למי שלא נהג במנהג זה "לאמצו" (ומה לגבי 'חלאקה' או 'לחיים' לפני קידוש)? מתי נאמר ה'תיקון', ומי תיקנו? ועוד

סבז"ק הרה"צ רבי אפרים שמואל לרנר זצ"ל היה עולה לבית הכנסת החסידי בשערי חסד ואומר בחצות הליל של שביעי של פסח את "שירת הים", שם ערך הגרי"מ חרל"פ זצ"ל את "שירת הים". מאז המנהג התפשט להמון קהילות, כולל קהילות ליטאיות, אך הרב חרל"פ ייסד בעצמו את המנהג לפי הקבלה. הרה"צ רבי לייב זוסמן זצ"ל העיד שרבי אפרים שמואל לרנר זצוק"ל סבר שעיקר השירה היא, כמובן, בעלות השחר, רק מפני כבודו של הגרי"מ חרל"פ היה אומר איתו את השירה בחצות הלילה, והיה שב ואומר את השירה גם בעלות השחר, בקולות וברקים.

בענין השיטות שהקריעה הי' ביום
תוי"ט אבות פרק ה משנה ד
ועשרה על הים - בנס החמישי שכתב הר"ב שהמים הנקפאים וכו' היו חתיכות קטנות כעין לבנים וכו' [וכך פי' הרמב"ם]. וש לדקדק לאיזה סבה וטעם נעשו כלבנים [ונ"ל שהיה לנוי ולתפארת ישראל כמו הנס השני שנעשה הים כמין אהל. ובלא אהל נמי תסגי להם בהבקעו לבד. ואם להאהיל עליהם מפני החמה או מפני הגשמים הרי בלי ספק הענני כבוד לא סרו מהם אף כאשר הלכו בתוך הים. אלא לכבודן של ישראל בלבד הוא שנעשו להם אלו שני
רש"ש מסכת אבות פרק ה משנה ד
תוי"ט ד"ה ועשרה הא' ואם להאהיל עליהם מפני החמה. אגב שיטפי' ל"ד דלא עברו הים אלא בלילה:.

אשי ישראל כתב:א. האם יש מקור למנהג שירת הים בחצות ליל שביעי של פסח? אינני מתכוון למקור מהדור הקודם (כגון הגרי"מ חרל"פ) אלא למקורות קדומים יותר.
ב. הדבר תמוה במיוחד לאור העובדה שלפי הראשונים קריעת הים היתה ב י ו ם שביעי של פסח, ולא בלילה. כמובא בפירושיהם. [ואמנם חשבתי להמציא פירוש לפיו 'רוח קדים עזה כל הלילה' הכוונה עד חצות שאז מתחילה התנוצצות היום, אך לא מצאתי לזה בית אב בשום מקור].

שמעתי פעם דרשה מהגאון הרב מרדכי גנוט שליט"א בעל הלוח שדיבר בהרחבה על הנושא הזה.
וכמדומני שהביא מקור וטעם לזה, אך לע"ע איני זוכר, ואפשר לברר אצלו. הוא יענה בשמחה ובטוב לבב.

אשי ישראל כתב:המאמר המצורף (ירחון האוצר, גליון יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד) מקיף את הנושא של אמירת 'שירת הים' או 'תיקון' בליל שביעי של פסח:
מהיכן ומתי צמח המנהג? האם יש ענין לומר דווקא בחצות? מתי בדיוק התרחשה קריעת ים סוף? האם מי כדאי למי שלא נהג במנהג זה "לאמצו" (ומה לגבי 'חלאקה' או 'לחיים' לפני קידוש)? מתי נאמר ה'תיקון', ומי תיקנו? ועוד

תודה רבה גדולה על העלאת המאמר.

נהגו חסידים הראשונים שלא לקרות פרשת בשלח והשירה כי אם באשמורת הבוקר, בניגון מעומד כלפי מזרח, עד "כי אני ה' רופאך", וכן ראוי לנהוג. וכבר נודע אשר חכמים הגידו כי כל האומר בכל יום שירה זו בשמחה רבה, כאילו אותה שעה יצא ממצרים ומתכפרים עונותיו. ועל כן נאמר "ויסע משה את ישראל מים סוף", שהסיעם מעונותיהן. שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו כל עונותיו (חמדת ימים).