נר מה נשתנה (ליכט)

[מעט מים]

בספר הקדוש בני יששכר (ניסן מאמר ה' סיפור יציאת מצרים אות כ"א) כתב, נהגו בתפוצות ישראל לעשות נר מיוחד לסדר ליל פסח, וקורין אותו נר מה נשתנה (בלשון אשכנז מה נשתנה ליכט), וטעמא בעי כי לא דבר ריק הוא מנהג ישראל תורה הוא כו'. והעתיקו בכמה ספרים עיין ויגד משה סי' י' אות ב'.
ומעונן אני לשמוע אמתי התחיל מנהג זה, ומהו המקור הראשון למנהג זה, ואם יש מקור לזה גם בספרים הקדמונים.

[ביליצר]

מובא בשם האבודרהם ,
העניין הוא ככתוב בזוהר דבליל יציאת מצרים ,,לילה כיום יאיר ,,

[מעט מים]

האם יכול מע"כ לציין מקומו באבודרהם?

[משולש]

ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות מאכלות אסורות בפסח

והמנהג יפה שעושין נרות שזורין משעוה לקרות לאורן ההגדה ולהשמר מהדלקת שמן.

[מה שנכון נכון]

יעויין במצויין כאן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=127

[מעט מים]

איני יודע מה מצא במהרי"ל אודות מנהג של מה נשתנה ליכט שהביא הבני יששכר, ומה שציין לאוצר מנהג חב"ד גם שם אין חדשות אודות אמתי התחיל מנהג זה, ומהו המקור הראשון להמנהג, ואם יש מקור לזה גם בספרים הקדמונים, ורק מה שציין ח"א לאבודרהם הוא מקור שלפני הבני יששכר אבל לא מצאתי שם זה.

[מה שנכון נכון]

הציון לאוצר מנהגי חב"ד בא לומר שאם גם שאר ספרי הלקוטים שהובאו שם [מנהג ישראל תורה ונטעי גבריאל, נוסף על הויגד משה הנז"ל] לא הביאו מקור קדום מלפני הבני יששכר, סביר להניח שאין.

[משולש]

איני יודע מה מצא במהרי"ל אודות מנהג של מה נשתנה ליכט שהביא הבני יששכר,

המהרי"ל לא קורא לזה "מה נשתנה ליכט" אבל בהחלט מדבר על נר (או נרות) מיוחד לליל הסדר. עיי"ש. מסתבר שיש קשר ביניהם. (יש לו שם בעיה שהמנורה הרגילה מלאה חמץ, ואולי גם בעיה עם השמן, לכן הוא אומר שמצניעים את מנורת השמן (שבת לאמפא) ובמקומה מדליקים נרות מיוחדים משעווה דווקא (שאין בה חשש חמץ). ואולי מזה נשתרבב מנהג של נר מיוחד לליל הסדר).

[שבטיישראל]

איני יודע מה מצא במהרי"ל אודות מנהג של מה נשתנה ליכט שהביא הבני יששכר,

המהרי"ל לא קורא לזה "מה נשתנה ליכט" אבל בהחלט מדבר על נר (או נרות) מיוחד לליל הסדר. עיי"ש. מסתבר שיש קשר ביניהם. (יש לו שם בעיה שהמנורה הרגילה מלאה חמץ, ואולי גם בעיה עם השמן, לכן הוא אומר שמצניעים את מנורת השמן (שבת לאמפא) ובמקומה מדליקים נרות מיוחדים משעווה דווקא (שאין בה חשש חמץ). ואולי מזה נשתרבב מנהג של נר מיוחד לליל הסדר).

מהיכי תיתי דברי המהרי"ל שהמנורה הרגילה מלאה חמץ ?!
(חשש בלתי מובן אפ' - ומה עם שאר ימות החג כגון בליל שחוה"מ ושביעי ואחרון של פסח ? האם גם אז אין להדליק בשמן במנורה הרגילה ?!)

כוונתו של המהרי"ל פשוט מאוד שכיון שצריך לקרות ההגדה לאור הנרות אז נהגו להדליק נרות יפות משעוה שאורו צלול (וכמובא בפוסקים לענין נר חנוכה) בכדי לקרות לאורן ההגדה, משא"כ בנרות של שמן שאורן אינו יפה כ"כ לקרות לאורן ההגדה

[משולש]

איני יודע מה מצא במהרי"ל אודות מנהג של מה נשתנה ליכט שהביא הבני יששכר,

המהרי"ל לא קורא לזה "מה נשתנה ליכט" אבל בהחלט מדבר על נר (או נרות) מיוחד לליל הסדר. עיי"ש. מסתבר שיש קשר ביניהם. (יש לו שם בעיה שהמנורה הרגילה מלאה חמץ, ואולי גם בעיה עם השמן, לכן הוא אומר שמצניעים את מנורת השמן (שבת לאמפא) ובמקומה מדליקים נרות מיוחדים משעווה דווקא (שאין בה חשש חמץ). ואולי מזה נשתרבב מנהג של נר מיוחד לליל הסדר).

מהיכי תיתי דברי המהרי"ל שהמנורה הרגילה מלאה חמץ ?!
(חשש בלתי מובן אפ' - ומה עם שאר ימות החג כגון בליל שחוה"מ ושביעי ואחרון של פסח ? האם גם אז אין להדליק בשמן במנורה הרגילה ?!)

כוונתו של המהרי"ל פשוט מאוד שכיון שצריך לקרות ההגדה לאור הנרות אז נהגו להדליק נרות יפות משעוה שאורו צלול (וכמובא בפוסקים לענין נר חנוכה) בכדי לקרות לאורן ההגדה, משא"כ בנרות של שמן שאורן אינו יפה כ"כ לקרות לאורן ההגדה

יתכן שאתה צודק בזה שהנרות של ההגדה זה בשביל לקרוא טוב. אבל עכ"פ עיקר העניין שם הוא שהוא מהדר שהמנורות שמדליקים בהם מעל השולחן, (כנראה ה"לאמפען" התלויים על התקרה), ראוי להצניע אותן ולקנות חדשים לפסח וכדומה. כי לפעמים מדליקים בשאריות טיגון, וכן לפעמים מטיב הנרות בידים לא נקיות. ולא מועיל הגעלה בגלל ששימושן בנר, (ואולי היו כאלו עם חרס).

[ביליצר]

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 4246_8.pdf

יש כאן בעיה של הקשר בין הזוהר לבין האבודרהם,

[מעט מים]

נכון שציין שם לאבודרהם אבל מעונן אני לראות איה מקום כבודו דאחר חיפוש קצת לא מצאתי שם.

[רון]

אולי אם ימצא חן בעיני הלומדים לבאר, דהלא מקרא כתוב "כבדו ד' באורים" ["אור" בשורוק], והלא בהאי לילא ליל פסח שכפי המבואר בזוהר בקטע שמקובל לקרא לפני ההגדה, שהקב"ה יורד עם כל הפמליא דיליה לראות איך שישראל משבחין לכבוד השכינה הק', [ואף נפ"מ הלכתית יש לזה שאתכא דרחמנא סמכינן ע' בתוס' בברכות מב' ובטור סי' תעז' בשם רבינו פרץ] וממילא כאשר המלך נמצא איתנו ודאי שיש לכבוד האורח שאין למעלה הימנו להדליק לכבודו נר מיוחד

[משה ובני ישראל]

אגב אם כבר נר מה נשתנה, המושג "חכם מה נשתנה" יש לו גם כן מקורות ? (קדושים כמובן ולא כמו viewtopic.php?f=27&t=26861 )

[מעט מים]

עכשיו ראיתי בהגדות ברך משה (החדש בחלק בצל התומר פי"ב אעלה בתמר סקי"ח) הביאו מקור קדום למנהג זה, והוא בהגדה הנקרא שמעון ולוי (על פי הסוד משנת תק"י דף כ"ה) דכתב בזה הלשון, מנהג של ישראל להדליק נר מיוחד וקורין לאותו נר נר מה נשתנה ודאי מנהג ישראל תורה הוא, לדעתי הוא האי נר זכרון למעשה בראשית היינו אור הגנוז כו', לרמז זה אנו מדליקין נר זה יותר על שארי נרות שדולקין להורות על נר הגנוז לצדיקים שיהיה לעתיד כו'.