מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בדיקת חמץ על הספק נתקנה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

בדיקת חמץ על הספק נתקנה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 05, 2016 1:27 am

ידועים ד' הראש' בטעם הדבר שהחמירו לבדוק שוב אם נטל עכבר חמץ אחרי הבדיקה וכו', ולא הקילו בספיקות, וכמובא במגיד משנה פ"ב ה"י דאע"ג דספיקא דרבנן היא כיון שבדיקת חמץ תחילתה על הספק החמירו בספקה יותר משאר ספיקות של דבריהם.

ויל"ע באופן שמסופק על חדר מסויים אם הוי בגדר מקום שמכניסים בו חמץ, (וכגון שהספק הוא בדבר צדדי, מאיזה מרתף השמש הולך להביא יין באמצע הסעודה, ובריא לו שאינו הולך כי אם למרתף אחד מתוך השניים), האם גם בזה אמרי' דבדיקת חמץ על הספק נתקנה.

או בגוונא שיש לו ספק האם שותפו בדירה כבר בדק או לאו, האם גם בזה יש חיוב ודאי מכח הספק או לאו.

ויש בזה עוד נפק"מ כשבודק חדר מפני שסבור שמכניסים בו חמץ ושאינו בדוק וכו', והאמת איננה כן, האם הוי ברכתו לבטלה, (כלפי מי שיודע האמת, וא"כ אינו יכול לצאת ממנו הברכה מדין שומע כעונה), או דמתחילה נתקן על הספק, וכך היא מצוותו לבדוק כל מקום שאין לו ידיעה שהוא פטור ממנו בודאי. (ובוודאי דאם הוי מקום שמכניסים וכו' אלא שנתברר בסוף שלא היה שם חמץ, דאי"ז ברכה לבטלה וכמש"כ הפוס'. ומאידך בשאר מצוות אם העידו בפניו שהאתרוג שנטל היה חסר, ובא ליטול אתרוג אחר בברכה, אז כלפי מי שיודע שהאתרוג הראשון היה כשר באמת, יש כאן ברכה לבטלה ואינו יכול לצאת בה שמוע כעונה).

תנו דעתכם.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: בדיקת חמץ על הספק נתקנה

הודעהעל ידי א. חיים » ג' אפריל 05, 2016 5:32 am

בגמ' דף ד מדברים כשהשוכר אינו יודע אם המשכיר בדק, ומשמעות הגמ' שאם נפסוק שאין חזקה שבדק ונשאר ספק אם בדק - הולכים לחומרא אפילו בבדיק"ח דרבנן. אמנם ברא"ש סי' ב מבואר, שעל הספק שלנו אם נפסק בגמ' שחזקתו בדוק - הולכים לקולא בדרבנן. וראה מ"ש בזה חידושי רבי שמואל עמוד קטו.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: בדיקת חמץ על הספק נתקנה

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אפריל 05, 2016 11:57 am

"חייב אדם לבדוק בכל החדרים שיש לחוש בהם לשמא הכניסו לשם חמץ פעם אחת אף שיש כמה ספיקות להקל שמא לא הכניסו שם חמץ מעולם ואם תמצא לומר הכניסו שמא חזרו ונטלוהו כולו משם ולא נשתייר ממנו שם כלום ואם תמצא לומר נשתייר ממנו מעט שמא היה זמן רב קודם הפסח ונתעפש באורך הזמן או נמאס עד שנפסל מאכילת כלב, היינו לפי שעיקר תקנת חכמים שתקנו לבדוק ולחפש אחר החמץ אינה אלא על הספק שמא יש שם חמץ, ומן התורה אין לחוש כלל לספק כזה שכלל גדול בתורה אין מחזיקין ריעותא כמבואר ביורה דעה סי' ל"ט אלא שחכמים מחמת חומר איסור החמץ החמירו לחוש אף לספק כזה ולכן התקינו מצות הבדיקה, ואם כן מה לי ספק אחד ומה לי כמה ספיקות". (שלחן ערוך הרב סי' תלג סכ"ה).

אלא שבדבריך יש שני נידונים שלכאורה לא קרבו זה אל זה.

במקרה הראשון (ספק אם מכניסים בו חמץ) אין להסתפק כלל, ופשיטא שחייב בדיקה.
וכן לענין ברכה לבטלה - שאם לא ידע שאין מכניסין חמץ פשיטא שאין ברכתו לבטלה.

אמנם בנידון שלא ידע אם כבר בדקו אולי יש להסתפק אם חייב בדיקה, וכאן אכן יש מקום לשאלה אם ברכתו לבטלה במקום שכבר בדקו.

וראה בקובץ המצו"ב שנתבארה בארוכה סברת החילוק בזה.
קבצים מצורפים
ספקות בבדיקת חמץ.docx
(25.85 KiB) הורד 247 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בדיקת חמץ על הספק נתקנה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 25, 2017 7:57 pm

ז"ל רבינו דוד בפסחים: ונראה לומר שכך הוא דקדוק הענין הזה על אמתו בכל המצות שבתורה שאומרין שספק אחד הוא להחמיר ושתי ספקות להקל זהו מפני שהמצוה על הודאי שהתורה שצותה על החלב ועל הדם ועל שאר האיסורין לא צותה אלא על הודאי ומפני חומר דברי תורה בא הדין בספקו' להחמיר בהן וכשהן שתי ספיקות הוא להקל אבל מצוה זו של חמץ אינה כן שלא על ודאי החמץ בלבד צותה תורה שיהא מבער אותו כשהוא לפניו אלא על הבתים צוה להשבית מהן החמץ שאף כשאין החמץ לפניו הוא מצווה לבדוק בכל מקום שמכניסין בו חמץ ולהשביתו משם או לבטלו וזה מבואר במה שאמרו בהלכה זו בדיקת חמץ מדרבנן היא דאי מדאורית' בבטול בעלמ' סגי לומ' שהבטול הוא מן התורה בכל מקום שהבדיקה מדבריהם וכן הוא הלשון הזה למעלה בפר' בענין חזקתו בדוק מעתה הואיל והמצוה מן התורה היא על ספק החמץ לבדוק עליו או לבטלו חזר הספק השני כשבא עליו כמו הספק הראשון לשאר מצות שלא היתה המצוה אלא על הודאי וזהו שהחמירו בבדיקת חמץ בתשעה צבורין ואע"פ שהן שתי ספקות שעל הספק הראשון שהוא ספק חמץ ספק מצה הוא מצווה מן התורה לבדוק או לבטל והספק השני שהוא אימר אכלתיה הוא נידון בספק ראשון שבא על מצות התורה והוא צריך לבדוק או לבטל ותקנת חכמים היא שלא לסמוך על הבטול אלא שיבדוק בכל בית שאינו בדוק כך הוא דינו שעל כל חור וחור יש לך לחוש בו בשתי ספקות שמא היה שם חמץ שמא לא היה ואם תמצא לומר הוה אימר אכלתיה אלא שאין לך למנות בו אלא ספק זה של אימר אכלתיה כמו שאמרנו שמצות התורה היא לבדוק על הספק הראשון.
רק כעת שמתי לב שבתוך דבריו הוא העשיר אותנו הרבה בביאור דין "ספק ספיקא", ואכמ"ל.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים