הסיבה בפני אביו ורבו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 6016
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הסיבה בפני אביו ורבו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 03, 2016 9:30 am

שאילה פשוטה:
הנה בפשטות הא דתלמיד אינו מיסב אצל רבו, אי"ז משום דחייה ע"י עשה דכבוד התורה, אלא דבאופן כזה אין דרכו להסב ולא חייבוהו כלל בהסיבה. (והרי ס"ד לפטור גם שוליא דנגרי). אבל בשאילתות משמע דעסקי' בהל' דחייה, וגם לענין בן אצל אביו משמע דלולי מחילת האב לא היה מיסב.
ז"ל שאילתות דרב אחאי פרשת צו שאילתא עז -
בן אצל אביו צריך הסיבה סתמא דמילתא לא קפיד עליה תלמיד לפני רבו מאי מי אמרינן הסיבה מצוה ויקרא דרביה מצוה הידא מינייהו עדיפא ת"ש דאמר אביי כי הוינן אבי מר הוה זגינן אברכי דהדדי כי אתן לבי רב יוסף אמר לן לא צריכיתו דתנן ומורא רבך כמורא שמים מיתיבי עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד בפני רבו התם בשולייא דנגרי אף על גב דכל יומא עביד ליה יקרא מהוא דתימא הוה ליה כי דלאו אורחיה קא משמע לן

וצ"ע הרי אם אמר לו אביו או רבו לעבור על מצוה דרבנן, אמרי' אתה והוא חייבים בכבודי, ומאי שנא הכא.
(כמדומני ראיתי שהק' כן, ואיני זוכר היכן. נא עזרתכם).

סעדיה
הודעות: 977
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הסיבה בפני אביו ורבו

הודעהעל ידי סעדיה » ה' מאי 05, 2016 3:28 pm

קובץ הערות סי' י"ז אות ב'

פרי יהושע
הודעות: 2468
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הסיבה בפני אביו ורבו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' מרץ 27, 2017 8:45 pm

מעניין לעניין באותו העניין:

האם יש ישוב מניח הדעת בסתירה בשו"ע, שבהל' פסח (אור"ח תע"ב ס"ה) פוסק שתלמיד חבר לא מיסב לפני רבו שאינו מובהק כהרא"ש. וביור"ד בהל' כבוד רבו (יור"ד סעיף ט"ז-ל) פוסק כהרמב"ם שתלמיד חבר מסב בפני רבו.

נוטר הכרמים
הודעות: 3987
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הסיבה בפני אביו ורבו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 23, 2017 6:23 pm

דברים נחמדים שנתחדשו לי בהאי שתא בסיעתא דשמיא, ובתוכם יתבאר גם הך דינא.

הסיבה – הפקעה מדרך עבדות


[א] כתב במאמר חמץ לרשב"ץ (סי' קיט), וז"ל,
אם שתאן בלא הסיבה היה נראה שדינו כדין שתאן חי. דידי ארבע כוסות יצא וידי חירות לא יצא. אבל ראיתי בספר הטורים (סי' תעב) שצריך לחזור ולשתות בהיסבה. ואינו נראה מזה הטעם שכתבתי.
ויעוי' בפרי חדש סי' תעג סעיף ז שגם העלה בתוך דבריו טענה זו, ובברכי יוסף ס"ק ח.

ובאמת צריך טעם לדידן מאי שנא דבשתאן חי אמרינן דידי יין יצא ורק ידי חירות לא יצא, ופירש"י ורשב"ם, כלומר אין זו מצוה שלמה שאין חשיבות אלא ביין מזוג. והר"ן כתב, וז"ל, כלו' שלא יצא ידי מצוה מן המובחר ומיהו אינו צריך [לחזור] ולשתות ד' כוסות, אולם בשתה ד' כוסות בלא הסבה הדין הוא כמו שכתב הטור, ומקורו בדברי הרא"ש (פ"י סי' כ), ואם אכל בלא הסיבה יחזור ויאכל בהסיבה וכן בכוס ראשון ושני אם לא שתה בהסיבה יחזור וישתה בהסיבה.

[ב] ומטו משמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שביאר בזה, דכאשר שותה הכוס בלי הסבה לא זו בלבד שאינו מקיים ניהוג דרך חירות, אלא דחשיב ששותה הכוס בדרך של עבדות, וכאשר שותה בדרך עבדות, הרי זו סתירה לתוכן ענינם של ארבע כוסות שהם כנגד ארבע לשונות של גאולה, ולכך לא יצא. ומשא"כ ביין חי, אף דמחיסרא בחפצא דילייה בדרך חירות, מ"מ אין זה מעכב במצוה, אלא רק אינו מצוה מן המובחר, מאחר ששתייתו בכה"ג אינה נחשבת כשתיה בדרך עבדות.

ועוד הוסיף הגריש"א זצוק"ל לבאר לפי"ז את ההלכה שתלמיד אצל רבו שאסור לו להסב משום מורא רבך כמורא שמים, הרי הוא נפטר לגמרי מן ההסבה, וא"צ לילך להסב במקום אחר שלא בפני רבו, וזאת מאחר שבמקום שאסור לו להסב, כאשר אינו מיסב, אין כאן הפקעה מדרך חירות, ואין זה דרך עבדות, כי גם בן חורין נוהג כך. עכת"ד.

[ג] ולפי חידוש נפלא זה היה מקום לנטות הקו הלאה, ולבאר ענין נוסף שמצינו בדין הסבה. הנה איתא בשולחן ערוך (סימן תעב סעיף ד),
אשה אינה צריכה הסיבה אלא א"כ היא חשובה. הגה: וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פ' ע"פ ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב כי סמכו על דברי ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (ד"ע).


והנה רבים תמהו בזה מה נשתנו הנשים מן האנשים שאינם סומכים על ראבי"ה דבזה"ז אין דרך להסב, ומאי שנא נשים מאנשים, והרי בכל מצוות הסדר שוים אנשים ונשים. ועי' בכף החיים על אתר שמעורר שאדרבה יש להן לקיים מצוות היום כמו האנשים.

והנה בלשון המשנ"ב (ס"ק יב) נראה שנתכוין לבאר החילוק שכתב וז"ל, דסתם אשה אין דרכה להסב בשום פעם, עכ"ל. כלומר שגם אשה חשובה שהיתה מדינא צריכה להסב הלא אין זה דרכה, משא"כ באנשים שאע"פ שבזה"ז אין הדרך להסב בזמן חדוה, אבל אין זה מספיק לפטרם מליל פסח בהסבה, כהראבי"ה, שלפעמים בכ"ז האנשים מסובים דרך חרות גם בזה"ז משא"כ בנשים.

וזה דחוק ביותר, בפרט כי בזה"ז לא נראה כי האנשים מסיבים באיזה פעם. וביותר, שהרי להלכה לא נתקבלה שיטת ראבי"ה דליתלי הלכתא דהסבה במנהג בזה"ז, ואף שאין דרכנו בהסבה, תקנת חז"ל שתקנו להסב דרך חירות במקומה עומדת, וא"כ מה נשתנו הנשים בענין זה.

וראיתי בערוך השולחן כאן שתמה על דברי הרמ"א, וז"ל,
ולענ"ד קשה לומר כן דא"כ למה האנשים לא סמכו על ראבי"ה. ועוד דהוא דיעה יחידאי.

עוד מצינו בשו"ע (סעיף ז),
כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה. הגה: ויש אומרים דבזמן הזה, דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ע"פ).

ואף כאן צ"ב טובא, היאך סומכים אנו על ראבי"ה רק בדיעבד, אחר ששיטה זו דחויה היא להלכה, ויש ליישב.

[ד] ברם, לפי דרכו של הגריש"א זצוק"ל היה נראה לבאר ביסוד דינו של ראבי"ה, דהנה זה פשוט שסברת ראבי"ה לומר ש'בזמן הזה שאין רגילות בארצינו להסב שאין רגילות בני חורין להסב ישב כדרכו', היא שבטלה כיום ההנהגה של דרך חירות לא נתקבלה להלכה, וכמו שכתב הב"י בשם המרדכי והגהות מיימוניות שכתבו על הראבי"ה דיחיד הוא בדבר זה. והוסיף הב"י, כלומר שדעת כל הפוסקים דלעולם בעי הסיבה ואפילו בזמן הזה.

ואולם מה שסומכים עליו לענין דיעבד בשתיית ב' כוסות אחרונות בלא הסבה, היינו על דרך שנתבאר, דסברת ראבי"ה שאין רגילות בני חורין להסב נתקבלה לענין שעכ"פ מי שאינו מיסב בזמן הזה אין בזה הפקעה מדרך חירות וניהוג של דרך עבדות, כי סו"ס אין הרגילות כיום להסב, ולכן אף שידי חירות לא יצא, מ"מ לא נהג דרך עבדות, ובדיעבד במקום שיש הפסד אם יחזור וישתה כמו אחר שתיית כוס ג' אינו חוזר.

ונראה שזהו ג"כ הביאור במנהג הנשים בזמן הזה, דהנה באמת מעיקרא דתקנה לא חייבו את הנשים בהנהגת דרך חירות, אלא שאשה חשובה חייבת להסב, מאחר שדרך אשה חשובה להסב, אזי כשאינה מסיבה זה ניהוג של הפקעה מדרך חירות, דהוי כדרך עבדות, ואמנם בזה סמכינן על סברת ראבי"ה בזה"ז דאין רגילות להסב, דהא מיהת כאשר אינה מסיבה אין זה הפקעה מדרך חירות, ולכן גם נשים חשובות בזה"ז אינם נוהגות להסב.

אבל האנשים בודאי לא סמכי על ראבי"ה, באשר יש עליהם דין חיובי של ניהוג חירות, דזה לא פקע גם כאשר בזמנינו אין הרגילות להסב, ועי' היטב


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים