מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שריפת חלה בביעור חמץ

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

שריפת חלה בביעור חמץ

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 31, 2016 8:37 pm

מקובל במחוזותינו להפריש חלה מן המצות בער"פ, ולשרוף אותה יחד עם שריפת החמץ.
ושמעתי בשם ג"א שליט"א להעיר דהוי בגדר "חבילות חבילות", ולכן הוא נוהג לזרוק את החלה והחמץ למדורה בב' פעולות נפרדות, לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות.
(וכמובן זה תלוי האם שריפת חלה היא מצוה, וכן שריפת החמץ בשעה שאנו שורפים, אבל אותו גאון שליט"א חייש לזה).
אבל יל"ע האם הדבר תלוי בפעולת הזריקה לאש, וכהאי מעשה רב, או שהדבר תלוי בשריפה עצמה שהיא נעשית יחד, ופעולת הזריקה בנפרד או יחד איננה מעלה או מורידה.
התוכלו להביא ראיות לספק זה?

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שריפת חלה בביעור חמץ

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 15, 2017 10:48 pm

דרך אגב, בענינא דחבילות, הנה המג"א בסי' קמז כ' -
ובסוטה דף ח' אמרינן אין משקין ב' סוטות כאחד ואין מטהרין ב' מצורעים ואין רוצעים ב' עבדים ואין עורפין ב' עגלות כא' שאין עושין מצות חבילות חבילות וכתבו התו' שאסור להעמיד שתיהן בעזרה בבת א' אף על פי שאין שותות כא', ותימה וכי היה אוסר בכה"ג להעמיד ב' זבחים כא' בעזרה ולשחוט א' ואח"כ השני וכו' ע"ש, ומסיק בגמרא בכהן א' אין משקין ובב' כהנים משקין וצ"ע על הרמב"ם שפסק סתם ולא חילק, לכן נ"ל שהוא מפרש איפכא דכהן א' ע"כ משקה אות' זאח"ז לכן אף על פי שמעמידין בבת א' בעזרה ש"ד אבל בב' כהנים שמשקין בבת אחת זה אחת זה אחת אסור, ובזה מתורץ קושית התוס' שהקשו משני מצורעים ע"ש, והנה להרמב"ם מותר להביא שני תינוקות בבת אחת ולמול זה ואח"כ זה אבל לעולם בבת א' בשני מוהלים אסור ולהתוספות אסור להביאם בבת א' למולם זאח"ז אבל למולם בבת א' בשני מוהלים שרי וא"כ בשני ס"ת נוהגים כהרמב"ם דלא קפדינן על ההבאה ולהתו' בב"ה של נישואין לא יביאו שני הכוסות לפניו בבת אחת אלא לאחר ב"ה יקח כוס אחד ויברך ז' ברכות, וכ"מ בטור ובש"ע בא"ע סי' ס"ב, ומה שהקשו התוס' משני זבחים י"ל דוקא בב' מצות של חובה הוי חבילות וה"ה בשני קרבנות של חובה אסור להעמיד' כאחד וכ"מ ביומא פרק ה' דתנן הביאו לו השעיר משמע דאין מביאין פר ושעיר כאחד ע"ש
ולדבריו הוצאת ב' ס"ת יש בזה משום חבילות לשי' התוס'. וצ"ע, איזה מצוה יש בהוצאה, ואטו אסור להוציא ב' גמרות מארון הספרים. (אמנם עכ"פ אולי יש להביא מדבריו דאין ראוי לעשות הכנסת שבעה ס"ת יחד, וצ"ע).

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: שריפת חלה בביעור חמץ

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' יוני 27, 2017 7:28 pm

אמאי לא נאמר כיוןן שאיתעביד ביה חדא מצוה ליעביד מצווה אחריתי.
ועוד לטעם שיהיה ליבו פנוי הרי זריקות נפרדות הן העניין ולא השריפה המשותפת.

ונסתפקתי האם הנהגת אותו גדול לשרוף את החלה קודם מדין תדיר או את החמץ מדין מקודש שאיסורו בכרת..........

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שריפת חלה בביעור חמץ

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' יוני 27, 2017 8:51 pm

עושה חדשות כתב:מקובל במחוזותינו להפריש חלה מן המצות בער"פ, ולשרוף אותה יחד עם שריפת החמץ.
ושמעתי בשם ג"א שליט"א להעיר דהוי בגדר "חבילות חבילות", ולכן הוא נוהג לזרוק את החלה והחמץ למדורה בב' פעולות נפרדות, לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות.
(וכמובן זה תלוי האם שריפת חלה היא מצוה, וכן שריפת החמץ בשעה שאנו שורפים, אבל אותו גאון שליט"א חייש לזה).
אבל יל"ע האם הדבר תלוי בפעולת הזריקה לאש, וכהאי מעשה רב, או שהדבר תלוי בשריפה עצמה שהיא נעשית יחד, ופעולת הזריקה בנפרד או יחד איננה מעלה או מורידה.
התוכלו להביא ראיות לספק זה?


לכאורה לפי המדויק מרש"י שם בסוטה שכתב וז"ל:
חבילות חבילות - שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו:
מן הנראה לכאורה שכל זה תלוי במעשיו - כלומר בפעולת הזריקה לאש, ולא בתוצאת מעשיו - השריפה באש.
והביאור: כי "מהירות פירוק משאו מעליו" יכולה להתבטא רק במה שהוא עושה ופועל בידיו ולא במה שקורה אח"כ מאליו

וכן שורת ההגיון אומרת, שהזלזול מתבטא בעיקר (ואפילו רק) ב"מעשיו".

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: שריפת חלה בביעור חמץ

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' יוני 27, 2017 9:12 pm

עושה חדשות כתב:דרך אגב, בענינא דחבילות, הנה המג"א בסי' קמז כ' -
ובסוטה דף ח' אמרינן אין משקין ב' סוטות כאחד ואין מטהרין ב' מצורעים ואין רוצעים ב' עבדים ואין עורפין ב' עגלות כא' שאין עושין מצות חבילות חבילות וכתבו התו' שאסור להעמיד שתיהן בעזרה בבת א' אף על פי שאין שותות כא', ותימה וכי היה אוסר בכה"ג להעמיד ב' זבחים כא' בעזרה ולשחוט א' ואח"כ השני וכו' ע"ש, ומסיק בגמרא בכהן א' אין משקין ובב' כהנים משקין וצ"ע על הרמב"ם שפסק סתם ולא חילק, לכן נ"ל שהוא מפרש איפכא דכהן א' ע"כ משקה אות' זאח"ז לכן אף על פי שמעמידין בבת א' בעזרה ש"ד אבל בב' כהנים שמשקין בבת אחת זה אחת זה אחת אסור, ובזה מתורץ קושית התוס' שהקשו משני מצורעים ע"ש, והנה להרמב"ם מותר להביא שני תינוקות בבת אחת ולמול זה ואח"כ זה אבל לעולם בבת א' בשני מוהלים אסור ולהתוספות אסור להביאם בבת א' למולם זאח"ז אבל למולם בבת א' בשני מוהלים שרי וא"כ בשני ס"ת נוהגים כהרמב"ם דלא קפדינן על ההבאה ולהתו' בב"ה של נישואין לא יביאו שני הכוסות לפניו בבת אחת אלא לאחר ב"ה יקח כוס אחד ויברך ז' ברכות, וכ"מ בטור ובש"ע בא"ע סי' ס"ב, ומה שהקשו התוס' משני זבחים י"ל דוקא בב' מצות של חובה הוי חבילות וה"ה בשני קרבנות של חובה אסור להעמיד' כאחד וכ"מ ביומא פרק ה' דתנן הביאו לו השעיר משמע דאין מביאין פר ושעיר כאחד ע"ש
ולדבריו הוצאת ב' ס"ת יש בזה משום חבילות לשי' התוס'. וצ"ע, איזה מצוה יש בהוצאה, ואטו אסור להוציא ב' גמרות מארון הספרים. (אמנם עכ"פ אולי יש להביא מדבריו דאין ראוי לעשות הכנסת שבעה ס"ת יחד, וצ"ע).


ואיזה מצוה יש ב:
א. להעמיד שתי סוטות בעזרה?
ב. להעמיד ב' זבחים בעזרה?

אמנם אותה קושיא גם על "להביא התינוקות" למילה.
אלא שבזה כבר מצינו שזה נקרא מצוה (לדוגמא בלבד: כפי שכתבו הפוסקים, למיטב זכרוני הובא בבאה"ט ביו"ד) על ההלכה שצריך לקום בפני מביאי הביכורים, וגם בפני עושי מצוה נוספים, כגון מי שמביא התינוק למולו.

וא"כ, יכול להיות שיסוד אחד לכולם, ההכנה הסמוכה למצוה נקראת לצורך הענין גם "מצוה" לעניינים מסויימים, כגון לקום בפני העושים אותה, וכגון: לא לעשותה "חבילות חבילות", אבל זה ברור שאינם בגדרי "מצוה" כמשמעותם המקובלת, שהמבטלם עובר ב"עשה" דאורייתא או דרבנן....

ולהוציא גמרות מהארון, נראה לכאורה שאין זה דומה לס"ת, כי לא נצטווינו בדווקא ללמוד מתוך הגמרא, וא"כ בהוצאתן מהארון - לא התעסקנו ב"חפצי המצוה", משא"כ לעניין ספר תורה, שזאת התקנה: לקרוא מתוך ס"ת, וממילא, כאשר מוציאין אותו מן ההיכל התחלנו להתעסק עם "חפצי המצוה".


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים