משמע בראשונים שאוכלים כרפס דווקא חי. השאלה שלי היא למה.
הנה דוגמא מדברי המ"א, [מופיע בכמה מן הראשונים].
כ' מהרי"ל נוהגין ליקח כרפס שהוא נוטריקון ס' פרך כלומר ס' ריבוא עבדו עבודת פרך, ואביו הי' מסופק אם מותר ליקח פעטרזל"ן מפני שהוא טוב יותר מבושל מחי וא"כ אין מברכין עליו בפה"א .
גם תמוה מפני מה אנו נוהגים לאכול תפו"א מבושל, נדמה לי שבהגדה של ר' משה כתבו שבתחילה אכל סלרי ואחר כך החליף לתפו"א.
לי יש סברא לומר שלא לאכול ירק מבושל, משום שיש דעות שמבושל אינו חייב עליו נטילת ידיים כלל, מצד דבר שטיבולו במשקה.
ואם כן טוב לאכול מלפפון וכדו', ולא נהגו כן משום מה. גם סלרי לא יודע כמה דרך לאוכלו חי כמבושל.
שוב ראיתי שכתב בספר המנהגים (טירנא) במצוה מן המובחר ליקח 'אפיך או פיטרזילגא או פארין', שהוא כרפס. גם לא ברור לי אם שלושת המינים הם כרפס או רק הראשון [במהרי"ל כתב על אפיך שהוא כרפס]. מישהו יודע לפענח מהם הירקות הללו?