מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מקור לסעודות משיח מהגר"א

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
קראקובער
הודעות: 2712
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי קראקובער » א' מרץ 26, 2017 11:20 am

מעשה רב קפ"ה:
שבעת ימים תאכל מצות כל שבעה
מצוה ואינו קורא לה רשות אלא
לנבי לילה ראשונה שהיא חובה ומצוה
לנבי חובה רשות קרי לה ב) אעפ״כ מצוה
מדאורייתא הוא וכן פירשו י״ט א״צ אות
פסח במצה סוכות בסוכה ג) ועוד כמה
ראיות והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה
כל שבעה וביו״ט אחרון היה אוכל סעודה
שלישית אע״פ שלא היה אוכל שלש
סעודות בשאר י״ט מפני חביבת מצות
אכילת מצה שזמנו הולך לו.

דרומי
הודעות: 4959
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 26, 2017 11:22 am

כמדומני שבספר המועדים בהלכה להרב זוין מדבר על זה

בגלות
הודעות: 14
הצטרף: א' פברואר 26, 2017 12:52 am

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי בגלות » ב' מרץ 27, 2017 8:57 pm

קראקובער כתב:מעשה רב קפ"ה:
שבעת ימים תאכל מצות כל שבעה
מצוה ואינו קורא לה רשות אלא
לנבי לילה ראשונה שהיא חובה ומצוה
לנבי חובה רשות קרי לה ב) אעפ״כ מצוה
מדאורייתא הוא וכן פירשו י״ט א״צ אות
פסח במצה סוכות בסוכה ג) ועוד כמה
ראיות והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה
כל שבעה וביו״ט אחרון היה אוכל סעודה
שלישית אע״פ שלא היה אוכל שלש
סעודות בשאר י״ט [b]מפני חביבת מצות
אכילת מצה שזמנו הולך לו
.[/b]

מכאן עד לסעודת משיח יש קצת הבדל

קראקובער
הודעות: 2712
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי קראקובער » ב' מרץ 27, 2017 9:34 pm

ר" ת משיח.

(מפני)

ח -ביבת

מ -צה

ש- לישית

י -אכל

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2303
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' מרץ 28, 2017 5:32 am

מה נשתנה הלילה הזה... חסידים ומתנגדים...

גלאגוזים
הודעות: 769
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי גלאגוזים » ג' מרץ 28, 2017 12:26 pm

"ומכאן מבוא לכל קדושי עליון שבמשך כל הדורות
שהיו קורין סעודת יו"ט דשביעי של פסח 'משיח'ס סעודה'".
['פחד יצחק' פסח, קונטרס רשימות רשימה ד' אות ה']

קצת משמע שהיו שכינו את כל סעודות ז' ש"פ כ'סעודת משיח'.

דרומי
הודעות: 4959
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 23, 2019 3:03 pm

העירני ח"א מדברי החתם סופר הנפלאים בדבר הקשר שבין סוף חג הפסח למשיח:

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קג

שלום ושמחה וששון לי"נ הרב המופלא החרוץ ירא ה' מרבים כמו"ה מרדכי שלאנק נ"י בק"ק אמשטרדם.

יקרתו הגיעני ביום שמחה וששון ליהודים, גם כי עדיין היום טרידנא טובא כנודע לר"מ מנהגי יקירי קהלתינו הבאים היום לקבל פנים, מ"מ נפניתי להשיב שואלי דבר בעזה"י דאורחי רחיקא והשעה דחוקה קודם ר"ח ניסן הבע"ל, והנה תוכן שאלתו, ע"ד איש צדיק א' נדבה רוחו אותו לישב בתענית כל יום ב' וה' לתיקון על קלות שנעשו לו כחמורות, האם רשאי להתענות בימי ניסן הבע"ל, דהרי המחבר בא"ח סימן תכ"ט מתיר בתענית יחיד שאין מזכירים בציבור, ויען נפשו חשקה מאוד להתענות אולי יש להמציא היתר להתענות גם בניסן דלא כהרמ"א:

מקור דין זה נובע ממס' סופרים דמייתי טא"ח סי' תכ"ט הנ"ל והרב"י הביא נוסחא דמחלק בין להזכיר בציבור ובין בצינעא נלאתי להעתיק הלשון יעיין בפנים, וכתב הרב"י בש"ס משמע דמותר להתענות בניסן דלולי דאיתוקם תמידא וחגא דשבועות היו מתענים בו והשתא דבטלה מגילת תענית חזרו להתירן הראשון, ומ"מ חשש הטור לדינו של מסכת סופרים באותן הימים עצמן ולא אחר הפסח, אלו דבריו. הנה מה שחשש הטור למנהגינו שעפ"י מסכת סופרים נגד הש"ס, הוא פשוט שכן נוהגין בכמה ענינים כמ"ש תוס' שלהי מס' מגילה [ל"א ע"ב] סוף ד"ה ר"ח אב וכו' יע"ש, וכתב מג"א סי' תר"ץ סקכ"ב בשם מהרא"ש בביאורי סמ"ק דמנהג שהוא עפ"י פסיקתא או ספרים חצונים וכו' (היינו מס' סופרים וכיוצא) זו היא שהמנהג עוקר הלכה נגד הש"ס יע"ש, וא"כ יפה חשש טור להמנהג שבמס' סופרים שנגד הש"ס:

אך לע"ד נ"ל די"ל שאין ש"ס מתנגד, דהנה בודאי יש לעשות שמחה וזכר לימי וזמן חנוך בית משכן שכינת ה' בישראל כמו שמצינו שלהי מס' תענית [כ"ו ע"ב] על פסוק ביום חתונתו ושמחת לבו שהוא חנוך בהמ"ק שהיו יוצאות וחולות בכרמים אף על גב שהי' שם גם יום קבלת לוחות שניות מ"מ משמע כל טעם בפני עצמו ראוי לגרום שמחה, על כן נלע"ד בזמן שבהמ"ק בית שני הי' קיים והיו עושים יום שמחה ביום חנוך בית שני ויום י"ב אדר הוא יום טוב מגילת תענית +עי' בליקוטי הערות+ וכו' חנוך מקדש הורדוס, אז לא היו צריכים לשמוח בימי ניסן לזכר חנוך משכן הראשון, אך בעו"ה משבטלה מגילת תענית עושים זכר למשכן הראשון התחלת השריית שכינה בישראל וא"ש ש"ס ומסכת סופרים ולא פליגי:

והנה מ"ש הטור להקל אחר החג, ואפילו למנהגנו שמחמירים עד ר"ח אייר מ"מ רצה הב"ח להקל בתענית יארצייט והמג"א [סק"ה] כתב שהמיקל בתי"צ לא הפסיד והח"י [סק"ח] כתב שנ"ל עיקר שלא להתענות יע"ש, וכל זה גרם על שלא ידעו טעם מסכת סופרים שהחמיר אפילו אחר החג רק שהמציאו בי' טעם מנפשי' הואיל ויצא רוב החדש בקדושה וא"כ ס"ל להגאונים שלא להחמיר בימים הטפולים כמו בעיקר הימים, אבל זכינו לדבר ה' אמת בפי הגאון מו"ה אלעזר בראד בספרו מעשה רוקח ריש פסחים והעתיקו ג"כ בספר ככר לאדן בפכ"א +בדפוה"ק בפכ"ט+ ממס' סופרים, והנה אמת ונכון הדבר כי מעיקר הדין אוסר מסכת סופרים להתענות אחר החג מפני בהמ"ק שהתחנך +צ"ל: שיתחנך, ועי' ליקוטי הערות+ בהם ויש לנו לעשות סימן שאנו מאמינים ומצפים מתי אנחם ושמחים אנו לקראת ביאת הזמן ההוא, והמקיל בו חוששים עליו כאינו מצפה או אינו שמח, ע"כ מנהגנו ע"ד האמת בזה בלי ספק, ואם אינם נביאים בני נביאים הם:

והנה דברי מסכת סופרים צ"ע שכתב חוץ מתענית בכורים, משמע מזה דאפילו תענית יחיד שלא בהזכרה בציבור נמי אסור, ושוב כתב שהתלמידים מתענים מפני חורבן בהמ"ק וחילול ה' בצינעה אבל לא להזכיר בציבור, משמע תענית יחיד מותר וכמ"ש באמת הרב"י, וצ"ע הלא תענית בכורים נמי תענית יחידים הוא כמ"ש מג"א רסי' ת"ע. וכנלע"ד +נדצ"ל: לכן נלע"ד+ דמזה הוציא רמ"א בד"מ לפסוק דכל תענית יחיד אסור ולא התיר מס' סופרים בצינעא אלא לתלמידים המתענים על חורבן בהמ"ק, אף על גב דתענית חורבן בהמ"ק ואפילו ט"ב איננו בעצם על החורבן אלא תענית של תשובה על עונות אבותינו שגרמו החורבן ועוונותינו הרבים שהארכנו קצו כמ"ש רמב"ם רפ"ה מה' תענית מ"מ כיון שעל חורבן בהמ"ק מתענה נח לדחות מפניו י"ט של חנוך בהמ"ק העתיד להבנות ונהי שבציבור אין מזכירים מ"מ בצינעא יתענו, אבל שארי תעניתים אפילו ביחיד לא יתענה זולת תענית בכורים וצדקו דברי רמ"א, וכיון שכן אין להרהר אחר מנהגנו שהוא עפ"י ותיקין שנהגו עפ"י מס' סופרים ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א, ודין הימים האלו כימים האסורים מדבריהם כמ"ש ש"ך בי"ד סי' רט"ו ססקי"א יע"ש, ע"כ יאכלו ענוים וישבעו דורשי אלקים ויחי לבבכם:

הנלע"ד כתבתי פ"ב יום ד' ט"ו [פורים] למוקפין תקצ"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ

בריושמא
הודעות: 608
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אפריל 23, 2019 3:46 pm

על פי הגר"א אין זו סעודת משיח אלא סעודת ממש.
ממ"ש = מצת מצוות שביעי.

בברכה המשולשת
הודעות: 10199
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אפריל 23, 2019 4:14 pm

דרומי כתב:העירני ח"א מדברי החתם סופר הנפלאים בדבר הקשר שבין סוף חג הפסח למשיח:

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קג


מדובר כאן על הימים שאחרי פסח, לא על סוף הפסח. הלא כן?
(ואגב, לא נזכר כאן על ביאת משיח, אבכי"ר, אלא על חנוכת ביהמ"ק, אבכי"ר. האם פשוט לכת"ר שמרנא החת"ס לא פסק בזה כהירושלמי, התוי"ט ואדוננו הגר"א?)

דרומי
הודעות: 4959
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי דרומי » ג' אפריל 23, 2019 5:21 pm

האמת שאיני יודע. החת"ס מציין לדברי ספר קדמון שלא עיינתי בו עדיין.

חרסון
הודעות: 545
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי חרסון » ג' אפריל 23, 2019 5:28 pm

בברכה המשולשת כתב:האם פשוט לכת"ר שמרנא החת"ס לא פסק בזה כהירושלמי, התוי"ט ואדוננו הגר"א?)


יעויין בחידושי חת"ס לסוכה מא. ויעוין ג"כ בלשונו הק' בדרוש לז' מנ"א תקצ"ט בסופו (מ"מ זה מצאתי במנוע חיפוש).

עזריאל ברגר
הודעות: 5182
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקור לסעודות משיח מהגר"א

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 24, 2019 1:26 am

בפשטות הכינוי "סעודת משיח" מגיע מהפטרת אחרון של פסח שקוראים בה על הגאולה העתידה.
ואצלנו החרדים לדבר ה' הגרים בארצו הקדושה - אין קוראים אותה כלל בציבור, לצערנו.


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים