ז"ל השל"ה -
וכל עניני הסדר בנויים על סוד הזיווג, ונסדרו על דרך הא דתנן בכתובות (פ"ה מ"ה), אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה, טוחנת ואופה כו', עד... מביאה לידי זימה. עכ"ל המשנה. בודאי יש רמזים לאלו העניינים. עוד קשה, מה שאומר [הכניסה לו] ארבע [שפחות] יושבת בקתדרא, והלא אף כשמכנסת שלש אינו חושב שום מלאכה שעושית, ומה היזק כשתשב אז בקתדרא. אנחנו בלילה הזה - ליל שמורים לה', סוד הזיווג, כדאיתא בזהר (ח"ג דף צ"ה ע"ב). וכל מה שכתוב בזאת המשנה, 'טוחנת' - רומז לטחינת חיטי דפסחא, שעל כל פנים צריכה שמירה מטחינה ואילך. 'אופית' - כן הוא במצה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קטז א) מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה. 'מכבסת' - כן ראוי לרגל, לקיים 'וכבדתו' (ישעיה נח, יג) - בכסות נקיה (שבת קיט א), בפרט ביום טוב הזה, ונוהגין ללבוש בליל סדר 'סרגני"ס'. 'מבשלת' - רומז לשני תבשילין. 'מניקה את בנה' - עושית כן קודם הסדר, כדי שישן ויעור אחר כך בהסדר. כי המצוה אף קטני קטנים שיעורו בכל האפשר, כי הם בים הראו 'זה אלי' (שמות טו, ב), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ל ב; מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא דשירתא פ"ג). 'מצעת המטה' - רומז על ההסיבה, ודין הסיבה לכתחלה כל הסעודה (רמ"א סימן תעב סעיף ז').
השמעתם?