מה נשתנו פטרי חמורים

[עושה חדשות]

בכורות ה:
אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.

רש"י פ' בא
פטר חמר - ולא פטר שאר בהמה טמאה, וגזרת הכתוב היא לפי שנמשלו בכורי מצרים לחמורים. ועוד, שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים, שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים.

ומלבד הקושי במה שהוסיף רש"י מדנפשיה טעם בגזה"כ, (עי' מהרש"א, ועוד),
יש לעיין היכן מצינו שנמשלו דוקא בכורי מצרים לחמורים.
גם עדיין לא נתבאר למה נמשלו המצרים לחמורים דוקא ולא לשאר בהמה טמאה.


ולסיום, צירפתי מתוך קולמוס מאמר של ליקוט טעמים בישוב הקו' מה נשתנו וכו'.

פטר חמור.PDF

(3.5 MiB) הורד 429 פעמים

[דרומי]

מצרים בגימטריא 'חמור סוס' ("סוס ורוכבו רמה בים"), ולכן שלח יוסף ליעקב כשעמד לרדת למצרים 'עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים'

[עושה חדשות]

פירוש מהר''י קרא ישעיה פרק מג.png (11 KiB) נצפה 3040 פעמים

[ונתנו ידידים]

הא דנמשלו המצריים לחמורים דוקא, עי' מהרל בגבורות כמדומני א' מהפרקים הראשונים.
וע"ע שם בהפרק על הד' בנים שכתב שיש ענין מיוחד של שאלת מה נשתנה בהא דפטרי חמור דוקא ולכן שאלת התם נמצאת שם, מפני השינוי הגדול של עריפה, ועפ"ז אולי יש להוסיף דגם דבר זה דחמורים דוקא הוא חלק מהשאלה

[גל של אגוזים]

בכורות ה:
אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.

רש"י פ' בא
פטר חמר - ולא פטר שאר בהמה טמאה, וגזרת הכתוב היא לפי שנמשלו בכורי מצרים לחמורים. ועוד, שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים, שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים.

ומלבד הקושי במה שהוסיף רש"י מדנפשיה טעם בגזה"כ, (עי' מהרש"א, ועוד),
יש לעיין היכן מצינו שנמשלו דוקא בכורי מצרים לחמורים.
גם עדיין לא נתבאר למה נמשלו המצרים לחמורים דוקא ולא לשאר בהמה טמאה.

יש לבדוק בכת"י אולי כתו 'לפי שנמשלו מצרים לבכורי חמורים' ואז א"ש יותר. ועי' במד"ר פ' ויחי עה"פ אל נא תקברני במצרים דמבוא' מתו"ד דאכן נמשלו מצרים לפטרי חמורים דייקא, ודו"ק. (ולכאו' דברי המדרש הללו הם מקור דברי מהר"י קרא שהבאת לעיל).

[נוטר הכרמים]

להרחבת הדיון, דף על הדף בכורות ה, ב

הרה"ח מו"ה ר' לייבל היינה ז"ל כותב בלקוטי יהודה: בגמ' כאן, תשעים חמורים וכו'. שמעתי מאת כ"ק אדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זצ"ל שאמר (בזמן שהי' גר בפולני') שבהיותו בירושלים ראה בכתב יד, שבין החמורים האלו היו ג"כ בכורים (ואולי שכולם היו בכורים), ואף שבמכת בכורות מתו כל בכורי הבהמות של המצרים כדכ' (שמות י"א ה') וכל בכור בהמה, ואלו החמורים לובים בוודאי היו של מצרים (כי מנין היו לישראל חמורים חשובים כאלו), וישראל שאלו אותם מהם, בכל זאת לא מתו פטרי החמורים האלו, שהיו נצרכים לישראל לטעון המשאות, ועל כן צרה הקדוש ברוך הוא לפדות פטר חמור זכר לנס הזה.

והוסיף כ"ק אדמו"ר זצ"ל ואמר, דגם לפי הדין ניחא דלא מתו הבכורים האלו, דכיון שבני ישראל שאלו אותם מהמצרים וקבלו עליהם אחריות, הוי כשלהם (עיין פסחים ה' ע"ב).

[גל של אגוזים]

אם באנו להרחיב בדברים [שאינם קשורים לדיון] אזכיר ווארט נפלא שראיתי בשיעורי הגרמ"ד שהק' בפ' תשא בפסוק הדל לא ימעיט לפי הגמ' הנ"ל שאין לך איש מישראל שלא יצא עם צ' חמורים לובים טעונין מכסף וזהב כו', איך היה בנמצא דל במדבר. ותי' ע"פ מה שלמדנו בפ' ויקהל מרבים העם להביא מדי העבודה שהיו מבנ"י שפרקו כל הונם ונשו דלים, והוא נפלא ביותר.

[בעיקור קו' יעויי' ברוקח ועוד שכתבו דהדל לא ימעיט היה ציווי לדורות ולא למדבר ע"ש. ובהא דהיו עניים במדבר לכאו' כך מבוא' בתוס' ב"ב דף ט' ע"ב ד"ה גדול העושה ועי' יעב"ץ שם בילק"מ].

[גל של אגוזים]

בכורות ה:
אמר ר' חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים א"ל גזירת הכתוב היא ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.

רש"י פ' בא
פטר חמר - ולא פטר שאר בהמה טמאה, וגזרת הכתוב היא לפי שנמשלו בכורי מצרים לחמורים. ועוד, שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים, שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים.

ומלבד הקושי במה שהוסיף רש"י מדנפשיה טעם בגזה"כ, (עי' מהרש"א, ועוד),
יש לעיין היכן מצינו שנמשלו דוקא בכורי מצרים לחמורים.
גם עדיין לא נתבאר למה נמשלו המצרים לחמורים דוקא ולא לשאר בהמה טמאה.

יש לבדוק בכת"י אולי כתו 'לפי שנמשלו מצרים לבכורי חמורים' ואז א"ש יותר. ועי' במד"ר פ' ויחי עה"פ אל נא תקברני במצרים דמבוא' מתו"ד דאכן נמשלו מצרים לפטרי חמורים דייקא, ודו"ק. (ולכאו' דברי המדרש הללו הם מקור דברי מהר"י קרא שהבאת לעיל).

שו"מ שכבר קדמוני להשוות דברי המדרש הנ"ל אך לא נחית למש"כ עי' במצו"ב

[מיללער]

אם באנו להרחיב בדברים [שאינם קשורים לדיון] אזכיר ווארט נפלא שראיתי בשיעורי הגרמ"ד שהק' בפ' תשא בפסוק הדל לא ימעיט לפי הגמ' הנ"ל שאין לך איש מישראל שלא יצא עם צ' חמורים לובים טעונין מכסף וזהב כו', איך היה בנמצא דל במדבר. ותי' ע"פ מה שלמדנו בפ' ויקהל מרבים העם להביא מדי העבודה שהיו מבנ"י שפרקו כל הונם ונעשו דלים, והוא נפלא ביותר.

לפי דבריו אפשר להמשיך ביתר עז, שהרי השקלים באו לכפר על מעשה העגל, ובגמ' שקלים (א: א) איתא הן נקרא ולא נבעת, לטובה כל נדיב לב לרעה ויפרקו כל העם - וביאר בקרבן העדה דלנדבת המשכן לא התנדבו אלא נדיבי לב ובמעשה העגל כתיב ויתפרקו כל העם.

אולם נוכל לומר עוד דלטובה כתיב רק שנדיבי לב הביאו חח ונזם וכו' אבל לא נתנו את כל אשר להם, ואח"כ במעשה העגל כתיב 'ויתפרקו' דהיינו שנתרוקנו מכל וכל, ולכן נעשו דלים, ולפיכך אמרה תורה בשקלים 'והדל לא ימעיט' לכפר על נפשותיכם.

[איתן]

ספר מורה הנבוכים ח"ג פל"ט:

ובביאור אמר בבכור אדם ובכור בהמה, ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וגו', על כן אני זובח לה', ואמנם היות זה מיוחד בבקר וצאן וחמור הוא מבואר, שאלו הם הבהמות הבייתות שמגדלים אותם בני אדם והם הנמצאים ברוב המקומות, וכ"ש בא"י, וכ"ש אצל ישראל שאנחנו כולנו רועים אבותינו ואבות אבותינו, רועי צאן היו עבדיך וגו', אמנם הסוסים והגמלים אינם נמצאים על הרוב ולא בכל מקום, השתכל בשלל מדין לא תמצא בו מבעלי חיים רק בקר וצאן וחמור, כי מין החמור לבד הוא הכרחי לבני אדם כלם, וכל שכן למי שיש לו עסק בשדות וביערים, ויהי לי שור וחמור, אך הגמלים והסוסים אינם נמצאים על הרוב אלא ביחידים בקצת מקומות. אמנם עריפת פטר חמור הוא להיות זה מביא לפדותו בהכרח, ולזה נאמר מצות פדייה קודמת למצות עריפה.