פורום אוצר החכמה

ונתנו ידידים כתב:כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אוצר החכמה כתב:ולעיקר העניין איני מבין הלא כל השפע הרוחני שמקבלים בחו"ל בשני הימים מקבלים בא"י ביום אחד.

דרומי כתב:יש ביטוי ידוע של האדמור האמצעי, בנו של בעל התניא, משהו בסגנון "רחמנות על בני א"י שאין להם יו"ט שני". לא דייקתי בלשון וכתבתי מתוך זכרון עמום

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד, ר' יוחנן הוה קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.

סגי נהור כתב:

דרומי כתב:יש ביטוי ידוע של האדמור האמצעי, בנו של בעל התניא, משהו בסגנון "רחמנות על בני א"י שאין להם יו"ט שני". לא דייקתי בלשון וכתבתי מתוך זכרון עמום

הביטוי בשלימותו: "ס'איז א רחמנות אויף די בני ארץ ישראל וואס ביי זיי איז דאס אלץ ביום אחד. זיי מישן אויס באטשווענע מיט פלייש". תרגום חפשי: רחמנות על בני ארץ ישראל שאצלם כל זאת [=שמיני עצרת ושמחת תורה] הוא ביום אחד. הם מערבבים ירק עם בשר.

וכוונתו מבוארת (ובזה מיושבת גם שאלתו של אוצה"ח): בחו"ל יש חלוקה לשני ימים שלכל יום עבודה מיוחדת משלו ואופי מיוחד משלו, ואינו דומה שמיני עצרת לשמח"ת (וכן שביעי של פסח לאחרון של פסח) כידוע לבני חו"ל, וקשים חיי ארץ ישראל שבה שתי עבודות אלו הולכות יחדיו.

דעת לנבון נקל שאין כאן משמעות של חסרון קדושה או השפעה רוחנית בא"י, אלא רק ביטול הייחודיות של כל יו"ט בפני עצמו (אף שבוודאי היו"ט שבא"י כולל את שני הענינים כאחד).

עקביה כתב:ודאי צודק הרב אוצה"ח, וכפי שציין סעדיה מהירושלמי, וכן הוא במדרש:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד, ר' יוחנן הוה קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.

הצעיר באלפי כתב:יש תשובה מפורסם מהגה"צ מטשימפא זצ"ל (מחשובי וותיקי הרבנים בברוקלין אחרי השואה) שכתב להרה"ק בעל אמרי חיים מויזניץ זי"ע, שבהיותו בארה"ב עם רעיתו לתקוםה ממושכת, השתוקק מאוד לחוג ב' ימי החג, ושאל הרב הנזכר, וענהו שאינו צריך, וע"ז ענה לו שלא בשביל כך שאל, כי זה שהוא בעצם פטור הוא יודע, רק רצונו לדעת לדעת האם יש לו אפשרות להתירו לחוג ב' ימים ולערוך הסדר כרגיל וכו' וכו', וע"ז ענהו שייען בדבר וכתב לו תשובה ארוכה ומפורטת בעיקר הוא מסתמך על הרדב"ז שההולך עם זוגתו נחשב כאילו עקר דירתו ע"ש.

בקרו טלה כתב:בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

ר_חיים_הקטן כתב:

ונתנו ידידים כתב:כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אני אישי מצטער על זה כבר שש שנים מאז באתי להשתקע פה באר"י.

שמר כתב:ועל עצם העניין, מה שייך להצטער מי שאינו מחוייב, וכי אישה מצטערת בזה שאינה מחוייבת במ"ע שזמ"ג, וכי המשתתף בלוויה יש לו להצטער על כך שאינו יכול לברך דיין האמת משום שהוריו חיים וכו', האם אין צער זה בבחינת "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט"?

בקרו טלה כתב:בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

עזריאל ברגר כתב:

בקרו טלה כתב:בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

יש ביטוי דומה גם בשם אדמו"ר הזקן.

ואולי כוונתם שרצו להנהיג כשיטת הרמב"ם (הל' קדה"ח, כנדומני סופ"ה) שרק במקום שיודעים שהגיעו השלוחים אליו - עושים בו יום א' יו"ט, אבל "עיר שנחדשה במדבר ארץ ישראל - עושין שני ימים יום טוב" (ציטוט לא מדויק).

עושה חדשות כתב:ע"ע בס' עקבי חיים סי' סב אות י.

שהרי באמת אותה ההארה המאיר בחו"ל שני ימים מאיר בא"י ביום אחד, לקורבתו אל מקורו.

סגי נהור כתב:

עושה חדשות כתב:ע"ע בס' עקבי חיים סי' סב אות י.

מה שהביא שם מבעל התניא שבחו"ל אי אפשר לקבל ההארה וההשפעה ביום אחד, ולכן צריכים שני ימים, הוא בלקו"ת שמיני עצרת צב, ג בשם הרמ"ק.

שמר כתב:שמעתי מהרב לאו שהביא מהריטב"א שיו"ט הוא קנס על בני חו"ל, ולא ציין מקור האם ידוע לאי מישהו על ריטב"א כזה?

במסתרים כתב:

שמר כתב:שמעתי מהרב לאו שהביא מהריטב"א שיו"ט הוא קנס על בני חו"ל, ולא ציין מקור האם ידוע לאי מישהו על ריטב"א כזה?

ידוע?

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג הלכה ט
ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן [שיר השירים א ו] בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת

דרומי כתב:ודאי שייך להצטער על מצוה שאינו מחוייב בה, ואבוהון דכולהו - פסח שני, שבא רק לאחר שהצטערו הטמאים והתלוננו על כך שהפסידו המצוה שלא היו מחוייבים בה.

החושב כתב:דרך אגב, הדבר שופך אור על העניין ומגלה כי גישתם של חז"ל הייתה מאוד עניינית ורחוקה מרעיונות החסידיים (לפיהן נדמה שלא יתכן להסתפק בהסבר מצד ההיגיון, אלא תמיד חייב להיות גם הסבר מקביל ברובד של השפעות והארות).

סגי נהור כתב:

החושב כתב:דרך אגב, הדבר שופך אור על העניין ומגלה כי גישתם של חז"ל הייתה מאוד עניינית ורחוקה מרעיונות החסידיים (לפיהן נדמה שלא יתכן להסתפק בהסבר מצד ההיגיון, אלא תמיד חייב להיות גם הסבר מקביל ברובד של השפעות והארות).

מבדח.

קראקובער כתב:זה לא יותר מווארט יפה, עובדה שבארץ ישראל גם עשו יום טוב שני אם רוב חכמי ישראל היו בחו"ל ומה גם לדעת הרמב"ם איפה שהשלוחין לא הגיעו עושים תמיד ב' ימים.