Re: מנהג לשיר רוח רוח מן העץ נפל תפוח בליל הסדר
פורסם: ג' יולי 18, 2017 7:20 pm
אורי אגסי כתב:שערי חכמה כתב:למה צריך לחפש הסברים כאלה כשיש הסבר פשוט המניח את הדעת:"יש לנו תיש"
מקורו של השיר הוא ככל הנראה מחול מוולוז'ין שהיה מושר בישיבת וולז'ין. המחול מופיע באוצר נגינות ישראל מאת אברהם צבי אידלסון, כרך 9, עמ' 182, מס' 639 בשם וואלאזשינער טאנץ. על פי ציפי פליישר השיר עם מילות יש לנו תיש יצא לאור לראשונה ב-1913. הלחן היה מוכר בגני הילדים בשיטת פרובל (Froebel) באודסה והועבר לאחר מכן לארץ. --ציפי פליישר, התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, כרך 1, עמ' 26, חיפה 2009/1964.
חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים (1884-1933, המכונה "הבית אברהם", על שם ספרו) ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי (1911-2000, בעל ה"נתיבות שלום") עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק.
אני חושב שהסיפור היה רק על הלחן/ניגון ולא על המילים, אני בטוח שאינכם חושבים שהרבי שר את המילים "יש לנו תיש",
משא"כ במנהג הרוח רוח רוח החידוש הוא ששרו גם את המילים הנפלאות של המשורר.
ברור לגמרי, אלא שעל הניגון כתב מי שכתב "מי יעמוד בסוד קדושים", ולענ"ד במקרה הזה כל אחד יכול לעמוד בסודם.