אמירת שירת הים ואמירת תיקון בליל שביעי של פסח

[אשי ישראל]

מצורף מאמרי שעדיף אי"ה להתפרסם בעוד ימים ספורים בירחון 'האוצר'.
אשמח מאוד להערות והוספות!
סימנתי בקו תחתי או ב"??" מקומות בהם דברים דורשים השלמה. שני הפרקים האחרונים עדיין לא נערכו סופית.
[ככל הנראה אוכל לשלוח תיקונים למאמר רק בימים הקרובים ממש, ומה שירשם כאן אחר כך לא אוכל לתקנו].

[חבר פורום אוצר החכמה]

viewtopic.php?f=27&t=33059&p=355207

[אשי ישראל]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=33059&p=355207

תודה על ההפניה לאשכול זה, אולם אין שם שום חידוש על דברינו.
מצורף שוב מאמרי, והפעם בגירסא יותר טובה.

אמקד את שאלותי:
המאמר העומד להתפרסם בימים הקרובים, עוסק במנהג אמירת 'שירת הים' בחצות הלילה של שש"פ. המאמר פותח בבעיות שיכולות להתעורר כשמאמצים מנהגים חדשים (ומביא לדוגמא את אמירת 'לחיים' לפני קידוש, או עריכת 'חלאקה' לילד), מביא שלפי רוב המפרשים קריעת הים לא אירעה בחצות (למעט שיטה שחידשנו, וכן דעת הפנים יפות), דן מדוע התורה העלימה את תאריך קריעת הים, מסכם את הדעות לגבי שירה על מפלת הרשעים, מבאר שמנהג 'שירת הים' הוא מאוחר מאוד ונראה שהוא גלגול של מנהג אמירת ה'תיקון', וטוען שלפי"ז עדיף לומר את 'שירת הים' לפנות בוקר. בפרק האחרון סוכמו המקורות בנוגע למנהג אחר – אמירת ה'תיקון' בליל שש"פ, והויכוח האם חובה לשמש מיטתו בלילה זה, ויכוח שנוגע לשאלה האם ראוי לומר תיקון במשך הלילה כולו. בסיכומו של דבר עולה שיש לבחון ולהתייעץ עם ת"ח לפני אימוץ המנהג המחודש של אמירת 'שירת הים', כיון שיש כמה שיקולים ודיונים בנושא, וכן לשקול מהי השעה המועדפת לאמירת השירה.

אשמח לעזרתכם בשאלות הבאות:
1 – הערתי לעצמי שבספרי תפילה ופיוט לפי מנהג א"י הקדום נקרא יום שביעי של פסח בשם 'חג ויושע', ושהחוקר עזרא פליישר עסק בכך. היכן פליישר עסק בכך? מה המקורות לכך?
2- המנהג לומר 'שירת הים' בחצות הלילה של שש"פ מוזכר ב'לוח לארץ ישראל' של הגרי"מ טיקוצינסקי. מאיזו שנה הוא נזכר בלוח? האם יש מקור קדום יותר שמזכיר את המנהג?
3- בסידור האר"י לר' שבתי (בדבריו שבסוף 'סדר הגדה' של פסח) מובא: "בליל ז' מותר לשמש. ליל שביעי דפסח נהגו לקרות קודם אור הבוקר בזוהר סוד קריעת ים סוף והשירה. מהר"א פאנציירו" האם כוונתו לר' אפרים פאנצ'ירי, תלמיד מהרח"ו, מעורכי ה'עץ חיים' שהוא מהדו"ק של כתבי האר"י?
4- בסידור רס"ג מכונה שביעי של פסח "חג ההשמדה". (כך הוא בסידור רס"ג מהדורת אסף, ירושלים תש"א, עמ' קלה, בביאור תפילת 'אשר בחר בנו' של ערבית בליל חג ראשון של פסח). אשמח לקבל סריקה של המהדורה החדשה במידה ויש שם חידוש בענין (ואם אין חידוש אז לקבל הפניה באיזה חלק ועמוד הדבר מובא, ומה פרטי המהדורה החדשה).
5 - מיהו מחבר ספר 'הררים התלוים בשערה' בענין מנהג החלאקה?
6- בסידור 'כוונת הלב' לעדות המזרח, על תיקון ליל שבועות, מובא שמסיימים את אמירת התיקון לפני חצות. האם מובא שם שזה מנהג מרוקו דווקא?

[אשי ישראל]

לגבי שאלתי הראשונה: ראיתי שפליישר הזכיר זאת בספרו 'תפילה ומנהגי תפילה א"י בתקופת הגניזה' עמ' 168, ועמ' 194-195. אך אני מחפש היכן הוא הרחיב בנושא.

[אשי ישראל]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

[אשי ישראל]

לשאלתי החמישית מצאתי תשובה. תודה

[יהודה בן יעקב]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

לוח לארץ ישראל, להגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל.

מתוך לוח ההלכות והמנהגים [זלזניק, לשנת תשע"ו]

שירת הים א.png (38.96 KiB) נצפה 5870 פעמים

שירת הים ב.png (25.96 KiB) נצפה 5870 פעמים

[אשי ישראל]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

לוח לארץ ישראל, להגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל.

מתוך לוח ההלכות והמנהגים [זלזניק, לשנת תשע"ו]

שירת הים א.png

שירת הים ב.png

אכן [לצערי ראיתי את דבריך רק אחרי שיגעתי ומצאתי].
אגב, מה שהרב זלזניק כותב שמקורו ביסוד ושרש העבודה איננו נכון לענ"ד. אין שם כלום.

[אשי ישראל]

לגבי שאלתי הראשונה - אולי הכוונה למאמרו של פליישר בתרביץ לח 'לתפוצתן של קדושות העמידה והיוצר'. מישהו יכול להעלות?

לגבי שאלתי השניה - המנהג כלל לא נזכר בלוח לארץ ישראל [כלומר - לא נזכר שם לומר כך בחצות]. בלוח של הרב זלזניק טען שהגרי"מ חרל"פ חידש את המנהג לומר בחצות. האם אתם מכירים מקורות קדומים לו? מקור שעסק בנושא?

שאלתי השלישית והרביעית עדיין לא נפתרה. שאלתי החמישית מצאתי מי המחבר. שאלתי השישית גם מצאתי. את שאלתי השביעית פתרו כאן.

שאלה נוספת: ראיתי מי שכתב שעסק בנושא בספר 'מנהג ישראל תורה' סי' תצ. האם מישהו יכול להעלות?

[מתון]

המאמרים של ר' יחיאל גולדהבר בענין כבר ראיתים?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4661#p36715

[גבול ים]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

נזכר גם בלוח א"י של לונץ בשנה ד' (תרנ"ט)

[אשי ישראל]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

נזכר גם בלוח א"י של לונץ בשנה ד' (תרנ"ט)

אבדוק. תודה. [עיינתי שם רק בשנה השניה או השלישית]

[אשי ישראל]

המאמרים של ר' יחיאל גולדהבר בענין כבר ראיתים?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4661#p36715

את המאמר השני של הרב גולדהבר לא ראיתי (היכן הוא התפרסם? אני צריך לדעת כדי להפנות אליו כראוי במאמרי). יישר כח גדול מאוד. למרות שמאמרי הושלם כמעט אשתדל לעיין בו כעת. שוב תודה

[אשי ישראל]

ושאלה נוספת: ב'מנהגי ארץ ישראל' גליס פכ"ב סז, הביא "יש אומרים בהשכמה את שירת הים שיר היחוד ושיר הכבוד", וכתב שמקור הדברים ב'לוח דיני ומנהגי ארץ ישראל'
מיהו לוח זה?

נזכר גם בלוח א"י של לונץ בשנה ד' (תרנ"ט)

לא מצאתי. במה שראיתי לא נזכרו שיר הייחוד ושיר הכבוד, וגם לא נזכר שם לאומרו בהשכמה [אלא מוזכר שקמים לפני עלוה"ש וכו', וזה מנהג ר"י צמח, ואין בו חידוש]

[אשי ישראל]

מצורפת הגרסא העדכנית ביותר לעת עתה. אשמח להערות. ולתשובות לשאלותי שעוד לא נפתרו.

[שמש]

לא בדקתי אם ציינת, אבל מנהג ה'תיקון' בליל שש"פ (להבדיל ממנהג אמירת שה"י) מקורו מספר חמדת ימים מה שגרר התנגדות למנהג זה ועיין בספר ארש חמדה (אהרונוב) שהביא עוררין על המנהג (בין היתר בשם אדמו"רי משפ' אבוחצירא) מאחר שה'תיקון' כולו מכוון כלפי ש"צ וכו'.

[אשי ישראל]

לא בדקתי אם ציינת, אבל מנהג ה'תיקון' בליל שש"פ (להבדיל ממנהג אמירת שה"י) מקורו מספר חמדת ימים מה שגרר התנגדות למנהג זה ועיין בספר ארש חמדה (אהרונוב) שהביא עוררין על המנהג (בין היתר בשם אדמו"רי משפ' אבוחצירא) מאחר שה'תיקון' כולו מכוון כלפי ש"צ וכו'.

ודאי שצוין. [וכמובן, יש סדר קריאה גם בלי קשר לחמדת ימים, כמצוין במאמרנו]

[שמש]

לא בדקתי אם ציינת, אבל מנהג ה'תיקון' בליל שש"פ (להבדיל ממנהג אמירת שה"י) מקורו מספר חמדת ימים מה שגרר התנגדות למנהג זה ועיין בספר ארש חמדה (אהרונוב) שהביא עוררין על המנהג (בין היתר בשם אדמו"רי משפ' אבוחצירא) מאחר שה'תיקון' כולו מכוון כלפי ש"צ וכו'.

ודאי שצוין. [וכמובן, יש סדר קריאה גם בלי קשר לחמדת ימים, כמצוין במאמרנו]

אכן אך אאל"ט האזכור הראשון של התיקון הוא בח"י, לא כן?

[אשי ישראל]

לא בדקתי אם ציינת, אבל מנהג ה'תיקון' בליל שש"פ (להבדיל ממנהג אמירת שה"י) מקורו מספר חמדת ימים מה שגרר התנגדות למנהג זה ועיין בספר ארש חמדה (אהרונוב) שהביא עוררין על המנהג (בין היתר בשם אדמו"רי משפ' אבוחצירא) מאחר שה'תיקון' כולו מכוון כלפי ש"צ וכו'.

ודאי שצוין. [וכמובן, יש סדר קריאה גם בלי קשר לחמדת ימים, כמצוין במאמרנו]

אכן אך אאל"ט האזכור הראשון של התיקון הוא בח"י, לא כן?

לא נכון. עיין במאמר. יש סדר לימוד גם אצל ר"א גלאנטי

[מתון]

המאמרים של ר' יחיאל גולדהבר בענין כבר ראיתים?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4661#p36715

את המאמר השני של הרב גולדהבר לא ראיתי (היכן הוא התפרסם? אני צריך לדעת כדי להפנות אליו כראוי במאמרי). יישר כח גדול מאוד. למרות שמאמרי הושלם כמעט אשתדל לעיין בו כעת. שוב תודה

לא יודע אם המאמר התפרסם רשמית באיזה קובץ, אבל הרב גולדהבר שלח מאמרים אלו לאלו הרשומים אצלו ברשימת מקבלי מאמריו על אימייל.

רצ"ב מאמר מקוצר של המאמר הראשון, ואולי איזה הוספות בתיאור מקור המנהג ביישוב הפרושים בירושלים.

[נהר שלום]

מירחון האוצר

[אשי ישראל]

מירחון האוצר

יישר כח שהעלת.
המאמר המצורף (ירחון האוצר, גליון יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד) מקיף את הנושא של אמירת 'שירת הים' או 'תיקון' בליל שביעי של פסח:
מהיכן ומתי צמח המנהג? האם יש ענין לומר דווקא בחצות? מתי בדיוק התרחשה קריעת ים סוף? האם מי כדאי למי שלא נהג במנהג זה "לאמצו" (ומה לגבי 'חלאקה' או 'לחיים' לפני קידוש)? מתי נאמר ה'תיקון', ומי תיקנו? ועוד