דרומי כתב:המעשה הראשון יכול להיות כזהירות כללית בעניני המאכל בפסח, גם אם לא היו אלו מצות דוקא
[מסופר על אחד הצדיקים שביקש שיקנו איזה דבר מאכל לפסח, ואמר שיקנוהו דוקא בחנות שלא מוכרים בה חמץ כלל]
דרומי כתב:[מסופר על אחד הצדיקים שביקש שיקנו איזה דבר מאכל לפסח, ואמר שיקנוהו דוקא בחנות שלא מוכרים בה חמץ כלל]
גן הירק כתב:שני עובדות ידועות מבית בריסק שאני תמה עליהם כבר כמה שנים, אולי יואיל מי מן הרבנים החברים למצוא פשר דבר.
המעשה הראשון מספר על הגר"ח מבריסק שנסע עם המצות של אביו הבית הלוי ברכבת והבית הלוי לא היה רגוע מכך עד שהגר"ח הראה לו את הפצעים על ידיו, שנבעו מכך שקשר את הקופסאות של המצות בחבלים לידיו, וכל תזוזה שלהם גרמה לו שפשוף וכו', כך שלא היה סיכוי שנרדם וכו'
מעשה נוסף מספר שהגרי"ז נעל את מצותיו בארון נעול, ואמר "ושמרתם את המצות"!
שאלתי ובקשתי: האם יש מקור (ולו רק בתורת 'ענין') ל'שימור' לאחר אפיה? הלא לכאורה 'שימור' אינו אלא 'שימור מחימוץ'. ולאחר אפיה לא שייך כלל דין שימור.
ידידיה כתב:רמב"ם חמץ ומצה, פ"ה ה"ט
משום שנאמר: 'ושמרתם את המצות' כלומר היזהרו במצה ושמרו אותה מכל צד חימוץ...
גן הירק כתב:ידידיה כתב:רמב"ם חמץ ומצה, פ"ה ה"ט
משום שנאמר: 'ושמרתם את המצות' כלומר היזהרו במצה ושמרו אותה מכל צד חימוץ...
אכן! מכל צד חימוץ כלומר: לבל תחמיץ. אך לאחר אפיה אינה יכולה להחמיץ!
נ.ב. יש שטיקעל של הגרי"ז בענין מצה שנבלע בה טעם חמץ - שטיקעל מעניין כשלעצמו - ואולי לפי"ז כן שייך מצה ש'תחמיץ' לאחר אפיה.
ידידיה כתב:אמנם אם יש איזשהו חשש שידבק למאכל שמץ חמץ (?) מבחוץ, אולי זה בכלל שמירה מצד חימוץ.
לבי במערב כתב:בשם הגרי"ז מטו, דכל צד שימור (גם אחר האפי') הוי בכלל מ"ע ד'ושמרתם' [וכעי"ז מִשֵׁם הגרח"ס, דהנחת האפיקומן בין כר לכסת הוא משום (זכר?) למ"ע ד'ושמרתם']. ולשיטתי' הוא דאזיל.
גם ראיתי מציינים ל'נתיבות רבותינו לבית בריסק' פ' בא (אינו תח"י), ו'עובדות והנהגות לבית בריסק' ח"ג ע' קעח (נעתק גם ב'הרב מבריסק' (מלר) ח"ב ע' 384).
לבי במערב כתב:רצון כת"ר להכחיש מציאות השמועה? יחפש נא באוצה"ח '+ושמרתם_את_המצות +בריסק' - ותחזינה עיניו (גם יראה שם הפרטים שבזה, וכמדומה שממילא תתורץ קושייתו).
לבי במערב כתב:ולעיקר הענין, כוונתי לשמועה משמו 'דכל צד שימור הוי בכלל ושמרתם'. ולפענ"ד היינו הך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים