עמוד 1 מתוך 1

תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 11:49 am
על ידי כדכד
ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 11:55 am
על ידי שייף נפיק
תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )
'כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים' והוא פרי הדר.
ויופי והדר הפרי סייע והסיח דעתן.
ואולי מכאן המקור לסגולת האתרוג ליולדות ללידה קלה...

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 2:17 pm
על ידי ישראל אליהו
אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 2:45 pm
על ידי פרי יהושע
כדכד כתב:ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

תפוח = מתיקות. אבל כפשוטו הסתתרו לידו הוא די עבות ונמוך, ובעיקר לא עלה על דעת המצריים לחפש שם.

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 4:37 pm
על ידי כדכד
אם אין ענין מיוחד בתפוח אלא צל אילן להסתתר בו מדוע גם הפסוק בשיר השירים וגם הגמרא לגבי חרוסת מדגישה את ענין התפוח ומדוע רש"י ורשב"ם מוסיפים את המלים בלי עצב?

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מרץ 14, 2018 9:35 pm
על ידי פרי יהושע
זה בשביל יופיו של הפיוט, אמנם כנראה בדיעבד הם ראו בתפוח סוג של הנגדה ונחמה (טבעית של עניים) למרירות ולעצב שעלה בגורלם.

Re: תחת התפוח

פורסם: ה' מרץ 15, 2018 10:09 am
על ידי כדכד
פרי יהושע כתב:זה בשביל יופיו של הפיוט, אמנם כנראה בדיעבד הם ראו בתפוח סוג של הנגדה ונחמה (טבעית של עניים) למרירות ולעצב שעלה בגורלם.

מה???

Re: תחת התפוח

פורסם: ה' מרץ 15, 2018 10:10 am
על ידי כדכד
ישראל אליהו כתב:אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

תשובת הגאונים המובאת בתוספות שם עוסקת בנידון מאלו פירות להכין את החרוסת ואין לה קשר עם נידון זה

Re: תחת התפוח

פורסם: ו' מרץ 16, 2018 7:30 pm
על ידי נהר שלום
שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )

עפ"ז מדוע נהגו לשים בחרוסת תפוחי עץ?

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מרץ 18, 2018 3:00 pm
על ידי ישראל אליהו
כדכד כתב:
ישראל אליהו כתב:אולי מחמת קושיא זו נטו הגאונים [המובאים בתוס' שם על אתר] מפירוש זה.

תשובת הגאונים המובאת בתוספות שם עוסקת בנידון מאלו פירות להכין את החרוסת ואין לה קשר עם נידון זה

יש לה קשר, כי הם למדו את דבריהם מהגמ', ומהפסוק המובא שם "תחת התפוח". ולא המציאו סתם דברים.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מרץ 18, 2018 4:34 pm
על ידי כדכד
הם הוסיפו עוד פירות שלא מוזכרים בגמרא ולכן לא מסתבר שמשם למדו. בכל אופן הגמרא מזכירה את התפוח ולא דברים אחרים

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מרץ 18, 2018 9:50 pm
על ידי ישראל אליהו
מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

Re: תחת התפוח

פורסם: ו' אפריל 12, 2019 5:13 am
על ידי נהר שלום
נהר שלום כתב:
שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )

עפ"ז מדוע נהגו לשים בחרוסת תפוחי עץ?

viewtopic.php?f=27&t=9082#p81699

Re: תחת התפוח

פורסם: ד' מאי 01, 2019 5:29 pm
על ידי מוטוש
שייף נפיק כתב:תפוח - אתרוג. ( תענית כט ב' בתוס' )
'כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים' והוא פרי הדר.
ויופי והדר הפרי סייע והסיח דעתן.
ואולי מכאן המקור לסגולת האתרוג ליולדות ללידה קלה...

אבל לעץ האתרוג יש קוצים?!
לא לתפוח?!

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 12:29 am
על ידי שמואל שלומוביץ
ישראל אליהו כתב:מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

כ"ה דקדוק לשון התוס' (פסחים דף קטז ע"א ד"ה צריך), 'ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים', ומשמע שדברי הגאונים לא נאמרו רק כמנהג בעלמא רק הם פירוש לדינא דזכר לתפוח.
וכן עולה מלשון הגר"א ז"ל בביאור שו"ע (תעג, ה) שהעמיד כמקור למש"כ הרמ"א שעושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, 'כמו שאמרו שם זכר לתפוח, ופירשו הגאונים ע"ש שנמשלו ישראל לתפוח וה"ה לשאר כו' עכ"ל, והרי שלמד שההנהגה לתת פרות שנמשלו בהם ישראל יסודה מדברי הגמ' שאמרו זכר לתפוח, ודברי הגאונים הם ביאור בזה שהיא לזכר ישראל שנמשלו לתפוח ביציאת מצרים.
אמנם זה צ"ע שהרי בגמ' אמרו לקהוייה זכר לתפוח, וזה לשון חמיצות, וגם אם נפרש שמנהג הגאונים הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ הדין לקהוייה מחייב לתת בה חמיצות זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ומה מהני לתת בה שאר פירות שאין בהם קיהוי, ואולי עיקר כוונת הגאונים על התפוח עצמו שהוא חמוץ ובו מתקיים לקהוייה בתפוח ממש, כמו שכתבו כמה מהראשונים שיש לקיים לקהוייה בתפוח, והגאונים הוסיפו מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.
אולי יש למישהו פתרון ?

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 12:47 am
על ידי שמואל שלומוביץ
כדכד כתב:ביארו רש"י ורשב"ם "שהיו יולדות בניהם שם בלי עצב[b][/b]שלא ירגישו בהם המצריים
מה הענין המיוחד של התפוח שבגללו היו יולדות בלי עצב?

מש"כ רש"י שהיו יולדות בניהם שם בלא עצב, לא ידעתי מקורו בדברי חז"ל, כי בגמ' שם לא נזכר זה, ולשון הפסוק (שיר השירים ח, ה), 'תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך', מדבר בהדיא בחבלי לידה, שהרי מלשון חבלתך לומדים שבלידה הכתוב מדבר, וכמש"כ רש"י עצמו בגמ' (שם) זה לשונו, 'עוררתיך, לצאת ממעי אמך, חבלתך, לשון חבלי יולדה', עכ"ל.
פרי יהושע כתב:זה בשביל יופיו של הפיוט ...

זה לא יבאר מה הטעם שציוו חכמים לעשות זכר לנס הלידה בלי עצב בציון טעם העצים שגדלו סביב. שזה דבר מתמיה לקחת דבר שולי לכאורה מכל הארוע ועל ידו לעשות זכרון לנס.
משונה לא?
ובודאי שיש בתפוח ענין יותר עיקרי (ראה מהר"ל ספר הגבורות פרק מג) ויש להרחיב.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 7:27 pm
על ידי ישראל אליהו
שמואל שלומוביץ כתב:
ישראל אליהו כתב:מה מקור דברי הגאונים? סתם המציאו?
פשטות דברי התוס' שהם חולקים על רש"י, ומפרשים ש"תחת התפוח" לאו דוקא, אלא נקטה הגמ' פסוק אחד לדוגמא לחיבת כנסת ישראל, ואה"נ ה"ה שאר פירות. שנמשלה בהם כנסת ישראל. [גם לשון התוס שכתבו "ובתשובות הגאונים מפרש" ולא "ומפרש בתשובות הגאונים", משמע דהגאונים פליגי].

כ"ה דקדוק לשון התוס' (פסחים דף קטז ע"א ד"ה צריך), 'ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים', ומשמע שדברי הגאונים לא נאמרו רק כמנהג בעלמא רק הם פירוש לדינא דזכר לתפוח.
וכן עולה מלשון הגר"א ז"ל בביאור שו"ע (תעג, ה) שהעמיד כמקור למש"כ הרמ"א שעושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, 'כמו שאמרו שם זכר לתפוח, ופירשו הגאונים ע"ש שנמשלו ישראל לתפוח וה"ה לשאר כו' עכ"ל, והרי שלמד שההנהגה לתת פרות שנמשלו בהם ישראל יסודה מדברי הגמ' שאמרו זכר לתפוח, ודברי הגאונים הם ביאור בזה שהיא לזכר ישראל שנמשלו לתפוח ביציאת מצרים.
אמנם זה צ"ע שהרי בגמ' אמרו לקהוייה זכר לתפוח, וזה לשון חמיצות, וגם אם נפרש שמנהג הגאונים הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ הדין לקהוייה מחייב לתת בה חמיצות זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ומה מהני לתת בה שאר פירות שאין בהם קיהוי, ואולי עיקר כוונת הגאונים על התפוח עצמו שהוא חמוץ ובו מתקיים לקהוייה בתפוח ממש, כמו שכתבו כמה מהראשונים שיש לקיים לקהוייה בתפוח, והגאונים הוסיפו מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.
אולי יש למישהו פתרון ?

עיין בספר הפסח במועדו, סימן ל"ב.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 8:05 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
יישר כח על הדברים שם.
תמצית הדברים (דבריך?) הנפלאים שם ששיטת הגאונים לפסוק כרבי לוי ולפי"ז מצוות חרוסת זכר לתפוח ולא זכר לטיט. ועוד שלשיטת הב"ח והפר"ח לקהויי הוא ג"כ זכר לטיט ולמרור, ולא משום זכר לתפוח וע"פ גיר' הרי"ף והרא"ש, ולכך מצוותה לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל או מתפוח או מפירות אחרים, ובזה יצאת ליישב מנהג בבל ע"פ רס"ג שעושים החרוסת (חליק"א) מתמרים לבדם, שהעיקר לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל. והדברים נאים.

אמנם תמוה מאד מה טעם יפסקו הגאונים נגד מסקנת הסוגיא שהחרוסת מצווה זכר לטיט וזכר לתבן, וכחתימת הסוגיא דהבריתא קאי כרבי יוחנן, מתגרי חרך שבירושלים. וכן אביי שהוא בתראי הצריך לעשותה זכר לטיט בוודאי (ואולי גם זכר לתפוח), והסיבה היחידה לנטות מדברי אביי לסמוכי ולקהויי, הוא רק כדברי רבנו יונה ודעימיה שהבאת שם שפוסקים כברייתא, דאתיא כרבי יוחנן ולא כרבי לוי. אבל לפסוק כרבי לוי לבד זה לא נראה כלל. ומאיזה טעם נפסוק כן.
וגם הרמב"ם שלא הזכיר לקהויי ולא זכר לתפוח כנראה אזיל בשיטה זו, וכמותו נהגו בבל לסמוכי ולא לקהויי. גם הרמ"א למעשה לא הזכיר לקהוייה אבל הם הזכירו שנותנים בה חומץ, ואכמ"ל.
וזה נראה ברור בשמעתתא שהחרוסת ודאי אינה רק זכר לתפוח (אאל"ט במקום בלבוש נזכר רק שהיא זכר לתפוח, ומשם בשו"ע הרב ובמשנ"ב אבל זה נסתר ממקורות אחרים בדבריו, וצ"ת).

ולגוף השאלה איך התעלמו הגאונים מהדין לקהוייה, נראה שגם לשיטתם שהנהג לעשותה מפירות שנמשלו בהם ישראל הוא ביאור בענין זכר לתפוח, שהמכוון להזכיר ישראל שנמשלו לתפוח, מ"מ צריך לקיים עיקר הדין לקהוייה ולתת בה חמיצות (ותפוחים חמוצים) זכר לישראל שדומים לתפוח שהוא חמוץ, ולא מהני לתת בה רק שאר פירות שאין בהם קיהוי, ודברי הגאונים אינם אלא הוספת מנהג בהרחבת הדין הזה, לתת בה אף שאר פירות שנמשלו בהם ישראל, אבל באמת בשאר פירות אין קיום לדינא דלקהוייה שזה אינו אלא ממנהגא.

ובדרך מחודשת אולי י"ל, שדברי אביי 'הלכך צריך לקהוייה זכר לתפוח', פירושו שכיון שישראל נמשלו לתפוח יש להטיל בה תפוח ממש, ולקהוייה, הכוונה באין לו תפוח ממש שאז יוכל לקיים זכרון לתפוח שנמשלו בו ישראל ע"י שיטיל בו חמיצות של חומץ וכדו', דבזה ג"כ נזכר התפוח שהוא משל לישראל, ולפי"ז כשיש לו תפוח ממש אי"צ לקהוייה כלל (כמו בתפוח מתוק), וקיום הדין דלקהוייה הוא בכל הפירות שנמשלו בהם ישראל ששמים בחרוסת. אבל זה מחודש מאד, והעיקר שאם נוקטים כהראשונים שפסקו כרבי לוי שהיא זכר לתפוח צריך לקהוייה כסתימת הגמ'. וגם הרס"ג אולי היה מרככה בחומץ וכמו שנקט הרמב"ם.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 11:11 pm
על ידי ישראל אליהו
שמואל שלומוביץ כתב:
אמנם תמוה מאד מה טעם יפסקו הגאונים נגד מסקנת הסוגיא שהחרוסת מצווה זכר לטיט וזכר לתבן, וכחתימת הסוגיא דהבריתא קאי כרבי יוחנן, מתגרי חרך שבירושלים. וכן אביי שהוא בתראי הצריך לעשותה זכר לטיט בוודאי (ואולי גם זכר לתפוח)

הן הב"ח והפר"ח כתבו שדברי אביי הם אליבא דרבי יוחנן ולא אליבא דרבי לוי.

והגאונים פסקו כרבי לוי שיש ליתן תפוח, והבינו דהיינו משום דישראל נמשלו לתפוח.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 11:39 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
זוהי שאלתי איך יתכן לומר שהגאונים פסקו כרבי יוחנן ולא כרבי לוי. הרי הגמ' סייעה לרבי יוחנן מברייתא מפורשת. והטעם שפוסקים זכר לתפוח כרבי לוי הוא רק מצד שנקטינן כאביי שהוא בתראי שהצריך לתרוויהו ופסק כשניהם (מספק או מתורת ודאי, ויל"ע).
ואבאר בקצרה :
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א
מאי מצוה רבי לוי אומר זכר לתפוח ורבי יוחנן אומר זכר לטיט אמר אביי הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט תניא כוותיה דרבי יוחנן תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה

והרי שהגמ' סייעה מברייתא מפורשת לרבי יוחנן ששנינו "תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט". ובבריתא שם שראב"צ עצמו הבא ראיה לדבריו מתגרי חרך שהתבלין הוא מצווה, והיינו זכר לתבן השייך בטיט ולא בתפוח.
ואמנם מעתה יש מהראשונים שסברו שעיקר ההלכה כרבי יוחנן ולא כרבי לוי כלל שהרי ברייתא מסייעתו, ולכן החרוסת זכר לטיט ולתבן ואינה זכר לתפוח, וכן יש שצידדו בשיטת הרמב"ם וכ"כ רבנו יונה בסדר של פסח שהזכרת דבריו (אלא שהוסיף שלמצווה מן המובחר יעשה כאביי).
אך הב"י בבית יוסף (סימן תעג) כתב :
'אף ע"ג דתניא כוותיה דרבי יוחנן וא"כ לא הוה צריך למיעבד זכר לתפוח נקטינן כאביי דמצריך',

ולשיטתו פוסקים כאביי לחשוש לשניהם, גם זכר לטיט וגם זכר לתפוח ולסמוכיה ולקהוייה.
וזה כשיטת הרבה ראשוני אשכנז ריא"ז וסמ"ג וסמ"ק אור זרוע, וספרים דבי רש"י ועוד ועוד. וכן פסקו בטור וב"י.
וכנראה סברו שאין סתירה מבריתא להא דאביי דאולי תרוויהו איתנייהו. והיא נעשית זכר לשניהם.

אבל ודאי לא שייך לפסוק נגד הברייתא כרבי לוי ולא כרבי יוחנן. זה לא יתכן לכאו'.

Re: תחת התפוח

פורסם: א' מאי 05, 2019 11:42 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
העולה מהדברים שגם להב"ח והפר"ח שדברי אביי הם כרבי יוחנן ולא כרבי לוי, ולרבי לוי אי"צ לקהוייה, אבל לא יועיל לנו כי לא נוכל לומר שפסקו כרבי לוי. ואדרבה עדיף נו לומר שסברו דלא כב"ח ופר"ח ולקהוייה הוא רק לרבי לוי והם פסקו כרבי יוחנן. משום דברייתא כוותיה.

Re: תחת התפוח

פורסם: ב' מאי 06, 2019 12:15 am
על ידי ישראל אליהו
לכאורה זה לא ניתן להיאמר, דהגאונים פסקו כרבי יוחנן.
דהא הגאונים כתבו שיש ליתן שם פירות שנמשלו להן ישראל, והיכן זה רמוז בדברי רבי יוחנן שאמר "זכר לטיט"?

ודבריך קשים על דברי ההתעוררות תשובה. ואולי אפ"ל (כמו שהעלה שם ההתעוררות תשובה צד כזה) דרבי יוחנן ורבי לוי לא פליגי, ומר אמר חדא וכו', ומה שהביאה הגמ' ברייתא לסייע לרבי יוחנן, היינו שדבריו ג"כ נכונים, ולא לאפוקי מרבי לוי.
וממילא ניתן לפסוק כרבי לוי.

אגב, רס"ג עירב חומץ בחרוסת, וכוונתך כנראה לרע"ג.

Re: תחת התפוח

פורסם: ב' מאי 06, 2019 12:30 am
על ידי שמואל שלומוביץ
אכן טעיתי, ודאי הגאונים פסקו גם כרבי לוי.
אבל לא נוכל לומר שפסקו דלא כרבי יוחנן אלא בהכרח שפסקו כשניהם, וכמו שכתבת בשם ההתעוררות תשובה, כן צידדתי בשיטת אביי בהערתי לעיל, רק שהבאתי זאת ביחס לשיטת אביי ולפי גירסתינו. והכוונה שפוסקים גם כרבי יוחנן וגם כרבי לוי.
ולפי"ז גם להגאונים עדיין צריך לקהוייה. אם לא כדרך הישוב הקשה שנאמרה בזה לעיל. שלקהוייה הוא רק למי שאין לו תפוח או שאר פירות שנמשלו בהם ישראל שאז החמיצות זכר לתפוח. ואינו נראה.
אבל אין שום קושי על הנוהגים שלא להחמיצה כי הרבה פסקו דלא כרבי לוי.

Re: תחת התפוח

פורסם: ב' מאי 06, 2019 12:38 am
על ידי ישראל אליהו
הגאונים [שהובאו בתוספות] לא רמזו בדבריהם כלל שצריך לקהויי.
וכן משמע מדברי רב עמרם גאון, שתיאר את הכנת החרוסת ולא הזכיר שצריך להחמיצה.

Re: תחת התפוח

פורסם: ב' מאי 06, 2019 12:42 am
על ידי שמואל שלומוביץ
גם השו"ע לא הזכיר כלל מעשה החרוסת אע"פ שסבר כל הלכותיה כמבואר בב"י, כי הפוסקים סמכו בהכנתה על מנהג הנשים. ואכן רואים שמפני כן השתבשו הרבה בדיניה, עד שרבים לא זוכים לקיימה כדינה.
הגאונים שנזכרים בתוס' לא עשו החרוסת כרע"ג ורס"ג, ואין לפנינו תשובת הגאונים הנזכרת בתוס', כך שאין אנו יודעים פרטים שלמים אם הצצריכו בה גם לקהוייה, ובכל מקרה יש בה תפוחים שהם חמוצים לרוב. וכנראה מקלשים אותו ביין וחומץ כמו שכתוב בתוס' בשם הירושלמי גם לשיטתם.

Re: תחת התפוח -אתרוג

פורסם: א' יולי 07, 2019 10:39 am
על ידי שייף נפיק
אמר לי ידיד דבר יפה, בר''ה טו א' אתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה לא טעין פירא עד ג' שנים, דחטא עץ הדעת התחיל על ידי נגיעה - משמוש באתרוג - ועל כן קורה מזה נזק בטבע..!

ונזכרתי לשון המדרש בכ''מ (ראה ויקרא רבה ויקרא פרשה ג') מתלא אמרין גייפא בחיזורין ומפלגא לבישא (שהנואפת לוקחת בשכרה תפוחים ומחלקת למסכנים), ונקט תפוח כי תלה קלקלה במקולקל.

ואגב אמר לי אחד לבאר מה שילדו במצרים תחת התפוח הוא תיקון עץ הדעת, שבמצרים היה מקום וזמן לתיקון חטא עץ הדעת (ראה שער הפסוקים שמות בארוכה), ועל נתקן שם וגם היה בלי צער הריון ובלידה קלה אף שהיו ו' בכרס אחד.