פורום אוצר החכמה

כיום הילדים לא באמת שואלים ד' קושיות
א. הם לא מבינים שזה שאלה אלא שיר יפה.
ב. לא ברור שהם בכלל מבינים את תוכנה של השאלה.
ולכן אין כאן ציפייה לתשובה\סיפור מהאבא.
ג. הם הרי כבר יודעים את התשובה מהגננת או הרב'ה, וא"ת בזה שאנו שולחים אותם ללמוד ומשלמים ע"ז בזה אנו מקיימים את המצווה, ארז"ל מצווה בו יותר מבשלוחו, ועוד שאין זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

א"כ מה נדרש מאיתנו בליל הסדר כדי לקיים מצווה זו
(כל הנידון הוא לגבי ילדים קטנים, לגבי ילדים בוגרים\בחורים הדבר לא קשה כ"כ.)

חשבתי (אולי) שכיום עצם הלילה והמצוות שבו שהילד רואה וחי את הדברים, זה אופן קיום המצווה בשונה ממה שלמד או ראה בגן שאז זה רק בגדר תאוריה.

השאלה היא בדוקא היום, או מתקופת המשנה שבה נקבע נוסח שאלות לבן, והבן שלא ידע שזה שיר קרא את זה כמו איזו תפילה?

"מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך" (רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"א)

צורב מתחיל כתב:השאלה היא בדוקא היום, או מתקופת המשנה שבה נקבע נוסח שאלות לבן, והבן שלא ידע שזה שיר קרא את זה כמו איזו תפילה?

אז לא היתה גננת שמכניסה להם את זה מטז' אדר.

א איד כתב:"מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך" (רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"א)

אבל הם כבר יודעים את התשובה.
ואין להקשת מ"אפי' כולנו חכמים וכו'' דיש לחלק....

וכל עניין השאלה הוא "לקיים לבניו מה שנאמר כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים והמשפטים וגו' ואמרת לבנך עבדים היינו וכו'" (שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תעג סע' מ).

א. את המצווה אתה מקיים גם בלי שישאלו (כנ"ל), ולמה יש לחלק בין "אפילו כולנו חכמים" כו'? האם צריך לספר להם דווקא דבר שלא ידעו קודם לכן?
ב. את השאלות יגידו בניך כי כך נקבע הנוסח ע"י רבותינו מכוון לנעשה באבי"ע כו' ואין בידינו לשנות.

צורב מתחיל כתב:השאלה היא בדוקא היום, או מתקופת המשנה שבה נקבע נוסח שאלות לבן, והבן שלא ידע שזה שיר קרא את זה כמו איזו תפילה?

לא כתוב במשנה שאביו מלמדו "לומר" מה נשתנה, דהיינו לומר נוסח מסוים, אלא אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, דהיינו שמספר לו את ההבדלים שעתידים לעשות בלילה הזה, ומתוך כך - אולי - יבוא לשאול למה.

מתוך פתקים משולחנו של הרבי (חב"ד) ח"ב:

שמר כתב:חשבתי (אולי) שכיום עצם הלילה והמצוות שבו שהילד רואה וחי את הדברים, זה אופן קיום המצווה בשונה ממה שלמד או ראה בגן שאז זה רק בגדר תאוריה.

לפו''ר פשוט, ''לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך'' וכל שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ידי''ח.
(אגב, כמדומני שנוסח השאלה יותר מתאימה להיות ''האם צריך לקיים היום מצוות והגדת לבניך'', והתשובה היא כן, צריך לספר לעצמו, ואם יש לו - גם לבניו, בשעה שמצה ומרור לפניו)

סגי נהור כתב:מתוך פתקים משולחנו של הרבי (חב"ד) ח"ב:

פתקים.PNG

ייש"כ, עמוק ומחייב.

למעשה מה שהרבי אומר זה כך:
אע"פ שהבן שואל כשיר יפה וכמצוות אנשים מלומדה, אל תענה לו באותו אופן אלא תענה לו באמת.

טברייני כתב:למעשה מה שהרבי אומר זה כך:
אע"פ שהבן שואל כשיר יפה וכמצוות אנשים מלומדה, אל תענה לו באותו אופן אלא תענה לו באמת.

להבנתי הכוונה היא שאפשר לגרום גם לבן עצמו לשאול לא כמצוות אנשים מלומדה, כי אף שהוא יודע מה שסיפרו לו בשנה שעברה וכו', עדיין אפשר להתמיהו: האם איננו יודעים זאת כבר? האם לא חגגנו זאת כבר בעבר? וכאשר גורמים לו להרגיש שאנו יוצאים כעת ממצרים מחדש, מתורצת אצלו קושיא זו.

לכאורה, חיוב השאלה והתשובה, הוא תנאי בציור קיום המצוה, ואין זה תלוי אם הבן יודע כבר הכל מקודם או לא
כך ציוותה התורה שהסיפור תהיה בדרך שאלה ותשובה, לא מבדיל מה שהבן חושב אם זה שיר או שאלה
מסתמא יש מ"מ נוספים ע"ז
תשובת הרבי מליובאוויטש, נראה נכונה מאוד

יש בנידון זה 2 נידונים נפרדים:
האחד איך מקיימים והגדת לבנך, והרי הוא כבר מכיר את כל סדר ה"סדר" ואת כל מדרשי יצי"מ מספרי הקומיקס ומהת"ת.
ב' איך מגיעים לדרך של שאלה ותשובה, אחר שמה נשתנה נהיה שיר יפה.

ועל זה התשובות המעשיות יכולות להיות:
א. לחפש מדרשים פחות ידועים, או לייצר יותר המחשה גם במה שידוע [תלוי בגילאי הילדים, אבל אני יכול לומר משנה שעברה שילדים בגילאי 5-8 הופתעו מאד מגשם של כדורי קלקר במכת ברד וכדו']

ב. לעשות מילי דתמיהיה כתקנת חז"ל של קליות ואגוזים וטיבול הכרפס.
לדוג' אברך א' שאין מנהגם ללבוש קיטל בליל הסדר הגיע שנה אחת עם קיטל, או בפעם אחרת עורך הסדר הגיע עם ציפית של כרית מלאה בשימורים כבדים כעובד עבודת פרך וכו', וזה גורם לילדים לשאול שאלות בעצמם.

האם יש ענין לעשות כל מילי דתמי' שעולה על הראש או דוקא מה שמובא בגמ' (ויש להוסיף דמסתמא מה שמובא בגמ' יש בו ג"כ ענינים רמים)

ונתנו ידידים כתב:האם יש ענין לעשות כל מילי דתמי' שעולה על הראש או דוקא מה שמובא בגמ' (ויש להוסיף דמסתמא מה שמובא בגמ' יש בו ג"כ ענינים רמים)

כוונתי הייתה להוסיף, ולא ח"ו לגרוע מהאמור בחז"ל.
וכי לדעתך יש קדושה בקליות ואגוזים שאי אפשר להחליפם בטופי ומציצה?

עבד הזמן כתב:וכי לדעתך יש קדושה בקליות ואגוזים שאי אפשר להחליפם בטופי ומציצה?

סיפר לי אדם שאחד מילדיו ביקש לשאול שאלה חמישית, מה נשתנה הלילה הזה שאתה נותן לנו ממתקים יותר מכל השנה...

ונתנו ידידים כתב:האם יש ענין לעשות כל מילי דתמי' שעולה על הראש או דוקא מה שמובא בגמ' (ויש להוסיף דמסתמא מה שמובא בגמ' יש בו ג"כ ענינים רמים)

שמעתי על א' מגדולי ישראל בדורנו שנהג לעשות מילי דתמיהא ובכל שנה היה עושה דבר חדש שיגרום לילדים לשאול "למה".

ונתנו ידידים כתב:האם יש ענין לעשות כל מילי דתמי' שעולה על הראש או דוקא מה שמובא בגמ' (ויש להוסיף דמסתמא מה שמובא בגמ' יש בו ג"כ ענינים רמים)

כמדומני, שסילוק הקערה המופיע בגמ' [סילוק השולחן], דהיינו לסלקה לגמרי למטבח וכדו', הוא מעורר טובא, אע"פ שאין המנהג כן אלא רק מסים את המצות. ובזה לא הוספת על דברי הגמ'.

מה שהסיפור צריך להיות בצורה של שאלה ותשובה, איננו ברור שהוא מציווי התורה, ויותר נראה שהוא תקנת חכמים.
הראיה שלי לכך, 1. בתורה ישנם ארבעה כתובים בענין סיפור יציאת מצרים, השאלה מוזכרת רק לגבי בכור ועדות חוקים ומשפטים בכלל, ולא שייכים בפרט לליל פסח (הפסוק היחיד שמדבר על הפסח הוא והגדת לבנך). 2. גם בפסוק שנזכר שאלה (ולא בהקשר ישיר לליל פסח) נאמר כי ישאלך בנך. ויש לי אריכות בזה.
היחיד שראיתי שכתב להדיא שהוא מדאורייתא הוא בדרך פקודיך מצוה כא חלק המעשה אות ב, אך מלשון רוב הפוסקים לא משמע כן.
כמו כן ידוע שלש החילוקים בין סיפור יציאת מצרים של ליל פסח לזכירת יציאת מצרים של כל השנה של הגר"ח מבריסק, והראשון הוא שסיפור יציאת מצרים הוא לאחר בדרך שאלה ותשובה, כך הובא בשמו בעמק ברכה (פומרנצ'יק).
אך לדעתי יש כאן עירבוב דברים, שהרי די שנאמר שסיפור יציאת מצרים הוא לאחר, ומה צריך להוסיף 'ובדרך שאלה ותשובה', ולדעתי הוא הוספת השומעים ואינו מגוף דבריו של הגר"ח.

מה ששאלו כאן אם יש ענין לעשות דברים משונים בלילה מעבר למה שמוזכר בחז"ל, כן משמע מלשון הרמב"ם פ"ז מחו"מ ה"ג, וכן כתב להדיא המהרי"ל. אך מראשונים אחרים לא משמע כן, ואין בכוחי להאריך כעת.

אויבער חכמניק כתב:כמו כן ידוע שלש החילוקים בין סיפור יציאת מצרים של ליל פסח לזכירת יציאת מצרים של כל השנה של הגר"ח מבריסק, והראשון הוא שסיפור יציאת מצרים הוא לאחר בדרך שאלה ותשובה, כך הובא בשמו בעמק ברכה (פומרנצ'יק).
אך לדעתי יש כאן עירבוב דברים, שהרי די שנאמר שסיפור יציאת מצרים הוא לאחר, ומה צריך להוסיף 'ובדרך שאלה ותשובה', ולדעתי הוא הוספת השומעים ואינו מגוף דבריו של הגר"ח.

אחר אלף המחילות, מבואר במהרי"ל שגם שאלת מה נשתנה צריכה להיות בלילה ולא מבעוד יום. וכן מבואר בלשון הרמ"א (ויל"ע בו היטב) שצריך בעל ההגדה לחזור ולומר מה נשתנה,

ממש לא מובן התגובה שלך. גם אני לא חלקתי לומר שסיפור יציאת מצרים צריך להיות בלילה - מדאורייתא, ובצורה של שאלה ותשובה - מדרבנן. אלא שכתבתי שבפשטות מה שהוא צריך להיות בצורה של שאלה ותשובה אינו אלא מדרבנן ולא מדאורייתא. ופשוט.
מה שצריך בעל הבית לחזור ולומר מה נשתנה, לא מצאתי כן בלשון הרמ"א, אולם לכאורה כן משמע מלשון הרמב"ם שכתב: וכאן הבן שואל ואומר הקורא מה נשתנה, אלא שכבר תמה עליו החתם סופר בהגות שו"ע ולא יישב.