פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:ראה בדבריו של הרבי מליובאוויטש בהתכתבותו עם הרב זוין ועוד, שנקט שיש אפשרות כזאת, ואפילו אם רוב הציבור טמא בפסח שני - יעשוהו בטומאה (עכ"פ לדעות מסוימות).

ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. יחיד עושה פסח שני ואין צבור עושין פסח שני. ר' יודה אומר ציבור עושה פסח שני שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני הדא הוא דכתיב [דברי הימים ב ל יח] כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה וגו'.

אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בב"א ואוכלן שנא' על מצות ומרורים יאכלוהו.

כתב החתם סופר (שו"ת או"ח סי' ק"מ) דיש לדקדק אמאי אייתי קרא דעל מצות ומרורים יאכלוהו הכתוב בפרשת בהעלתך בפסח שני, ואמאי לא מייתי קרא דפרשת בא ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו.
.....ותירץ הרה"ק מבעלז די"ל דאנו מבקשים כעת בעת אכילת הכורך בליל הסדר, שנזכה שעוד השנה יבנה ביהמ"ק בין פסח ראשון לשני ונזכה עוד השנה להקריב פסח שני ע"כ.

ומובא שאיש אחד מלבוב נכנס להגה"ק ר' יוסף שאול נטנזון בעל שו"ת שואל ומשיב בלבוב להפרד ממנו שנוסע על חג הפסח להרה"ק מבלזא זי"ע, אז הגה"ק בעל שואל ומשיב אמר להחסיד בזה"ל: "היות שאתה נוסע על חג הפסח לבעלזא שאל נא את הגה"ק מבעלזא למה בעל ההגדה מביא את הפסוק של פסח שני", והגה"ק מבלזא אמר את התשובה הנ"ל, שאנחנו מבקשים היות שלא זכינו לעשות את הפסח שני. וכשמע השואל ומשיב את התשובה אמר לתמוה ע"ז, דהרי הצבור אין עושין פסח שני? ואדמו"ר מבעלזא זי"ע השיב, דמפורש בירושלמי בפרק מי שהיה (פ"ט ה"א) דאם ניתן לישראל לבנות בית הבחירה, ר' יהודה אומר צבור ועושין פסח שני, עיין שם. ומשמע מזה דכשיבנה בית המקדש בימים שבין פסח ראשון לפסח שני אז יביאו כל הקהל פסח שני, ע"כ.

וראה במועדים וזמנים (חלק ג סי' ר"נ) שהקשה על התירוץ הנ"ל מהרה"ק מבעלז זצ"ל עפ"י הירושלמי, שהרי רבנן פליגי על ר' יהודה ואיך נקט להלכה כר"י בפשיטות ע"ש.

אכן י"ל בזה דהנה התוספתא (פ"ט דפסחים) תולה דין זה במחלוקת רבי ור"נ בגר שנתגייר בין ב' פסחים, ובדין ההוא פוסק הרמב"ם (בפ"ה דק"פ ה"ז) דחייב להביא פסח שני ה"נ בדין הנ"ל כך קי"ל ודו"ק.

ואולי אפ"ל בזה ג"כ דאי' מהאר"י הק' דלעת"ל יהיה הלכה כב"ש ולא כב"ה. ושמעתי מהגר"י סילמן שיחי' שכ"ק אדמו"ר בעל הלב שמחה זצ"ל שאל אותו אם יודע מקור למה דאי' מהגר"א דלעת"ל יתבטל הדין דהלכה כרבים נגד יחיד, וי"ל הפי' כיון דב"ה היו הרוב וב"ש החריפים, והלכה כב"ה כיון שהיו הרוב, ואם לעת"ל הלכה כב"ש א"כ מוכח דאז לא יהיה בדוקא הלכה כרוב ודו"ק וה"נ י"ל כאן דלעת"ל כשיבנה ביהמ"ק יהיה הלכה כר"י נגד ת"ק - חכמים ודו"ק.

דרומי כתב:אריכות גדולה בענין זה בספר שולחן מנחם חלק ב בסופו (ע' שס ואילך), והוא אשר כיוון הרב ברגר שי'.

חלק מהדברים מצו"ב בתבנית וורד