האם כל העולם טועה בין חזרת לכורך?!

[תולעת ספרים07]

רגילים הנשים להכין חזרת (חרין) לכורך והרי הדברים מפורשים נגד המ"ב שכותב להדיא שחזרת זהו שלאטים (סלאטים) עלים.
ועד כמה שביררתי בזמנו אכן הציונים עשו את הטעות וחזרת זהו עלים כדברי המ"ב ומרור תמכא שלוקחים למרור יש לקחת חריין ולא עלין. (המוזר הוא שראיתי הגדות ישנות עם ציורים הפוכים ואצל חזרת ציירי חריין ואילו אצל מרור תמכא ציירו עלים של מרור).

[רוצה לרצות]

רגילים הנשים להכין למרור וכורך מה שראו וקיבלו מאמותיהן או מבית הבעל, וכך למעלה בקודש.
וזהו מנהג ישראל תורה.

[תולעת ספרים07]

מנהג ישראל תורה נאמר רק אם אין זה נגד ההלכה וראה דברי הרשב"א סימן ט' - וכל מנהג שהוא נגד ההלכה אסור לעשות כן מפני דרכי האמורי וכבר האריכו בזה הרבה בשו"תים.

[רוצה לרצות]

לא הבנתי את הקשר בין דבריך למה שכתבתי, מצטער.

[תולעת ספרים07]

הנשים מכינים ל"כורך" חריין (חזרת), כלומר, את מחשוף הלבן. - וכל זה בניגוד לדברי המ"ב שכותב שחזרת הוא עלים ירוקים. - כלומר, הנשים מכינים את הסדר נגד ההלכה נגד המ"ב - ומה כל זה נוגע למנהג ישראל תורה?!
מה עוד אני אמור להדגיש.

[שבטיישראל]

וכי מה לעשות שהסבתא ע"ה עוד נהגה כן לפני שהמשנ"ב כתב את דבריו הנ"ל ....

נצטרך לשאול את מחברתו של החפץ חיים איך היא נהגה לפני שבעלה כתב המשנ"ב .....

[אורי אגסי]

אני לא יודע מה נוהגת אשתך, ולכן איני מבין כ"כ את השאלה.

אצלנו באכילת מרור אוכלים חסה והמובגרים משלבים בתוכה גם חריין. עפ"י הגמ' המעולה במיני המרור זו החסה, והחריין נוהגים על פי מנהג אבותינו שאכלו תמכא-חריין כנראה כי זה מה שהיה.
והוא הדין בכורך לוקחים חסה ויש המשלבים בה חריין.

כך שלא ראיתי חילוק בין המרור שמכינים ב"מרור" ל"כורך".

תסביר לי שוב מה בדיוק המנהג אצל "הנשים", כלומר בביתך ובבית הוריך.

[תולעת ספרים07]

על פי האר"י וכך נוהג כל ישראל שבכורך מקפידים לקחת חריין. - דא עקא כהיום חריין נקרא חזרת [בלע"ז] ואם תיכנס לירקן ותבקש לו חזרת הוא יתן לך חריין.
וכך קורה שהרבה מן הנשים מכינים לכורך חריין [חזרת - בעברית] במקום חסה כפי שכותב המ"ב.
זה שאשתך מערבבת חסה וחריין במרור ובכורך זה סיפור אחר. - ואכן כך שמעתי שיש מערבבים בכל דבר חריין וחסה בהיות שאינם יודעים בדיוק מה לעשות.
מובן?!

[שבטיישראל]

ומי הגיד לך שיש נפק"מ בין מרור וכורך לענין חריין ושאלאטי"ן ?

[תולעת ספרים07]

ומי הגיד לך שיש נפק"מ בין מרור וכורך לענין חריין ושאלאטי"ן ?

רד מהקו ולך ללמוד אתה מדבר שטויות לאורך כל הדרך - אבקש ממנהל האתר לחסום אותך אתה פשוט מפריע.

[שבטיישראל]

אוקיי ננסה בקו אחר ...

ובכן,
ממאיפה לקחת את החידוש הנפלא והנורא שלמרור צריך לקחת מרור-חריין לכורך צריך לקחת חזרת-שאלאטי"ן ?!

[רוצה לרצות]

מנהג המשנ"ב עצמו:

החפץ חיים עד סוף ימיו אכל תמחא־חריין, ובב׳ שנותיו האחרונות אכל ״רייזין סעלעד״ [חסה] ולא בירך עליו, וביקש שאחר יוציאו בברכה. והטעם, דעל חסה אין לנו מסורת, ותמחא יודעין בודאות שהוא ״חריין״. ומה שלא אכל בשנותיו האחרונות תמכא־חריין, שג׳ שנה קודם פטירתו בפסח הביאו תמחא־חריין ואכלו, והיה מאוד עיף שהיה אוכל המצה והמרור בבליעה אחת, וכתוצאה מכך ירד לו דם מהאף ולא יכלו לעצור את זה, עד שקראו לרופא, והרופא אמר שהוא חושש שזה כתוצאה מהמרור שאכל. (וביקש הח״ח שילכו לקברו של הגאון להתפלל עליו, ואמר שיש לו זכות לפי שעשה ההגהות על תורת כהנים והגיה הערות הגר״א). ולליל הסדר ביום שני של פסח הוצרכו בני ביתו ללכת לחפש למצוא חסה, וביקש מחתנו הגה״ח רבי מענדל זצ״ל להוציאו בברכה. והיה מתנחם בזה שמרור הוא זכר ל״וימררו את חייהם״, ורש״י מפרש ב׳ פירושים לעבודת פרך, הא׳ שמשבר הגוף, וב׳ שעבדו הנשים במלאכות אנשים וכן להיפך, ולכן גם בדברים שעשויים להרגיז את האוכלם, יוצא חובת מרור, ואמר שתמחא־חריין הוא כפשט הראשון ברש״י, דבפרך הוא מרורים ממש, וחסא הוא כפשט השני.

[תולעת ספרים07]

במ"ב סימן תע"ג ס"ק ל"ד וז"ל ועל חזרת כתב הח"י וכן הח"צ שהוא מה שאנו קורין שאלאטי"ן.
ובחכם צבי סימן קי"ט כתב דחזרת הוא הירק הנקרא בלשון אשכנז סאלא"ט וכו' ואין בו שום ספק ופקפוק בעולם ויש לו הסימנים האמורים בגמ'.
ולגבי ההבדל בין מרור לכורך ראה חיי אדם כלל ק"ל דאין חילוק וכו' דלא כששמעתי ממקצת בני אדם בשם כתבי האר"י שהם ב' מינים. וכו'.
ועיין בדרכי חיים שמרן הדברי חיים למרור לקח שלאטין ולכורך תמכא. - וכן נוהגים המכוונים עד עצם היום הזה שלכורך מקפידים לקחת חזרת.
ונשאלת השאלה מהי חזרת אם זה חריין כמו שהרבה נוהגים או סלאט כפי שהובא במ"ב.
ובעניין הנהגות החפץ חיים עצמו כבר האריך בה המועדים וזמנים ועוד הרבה אחרונים אם ניתן להביא ראיה מזה.

[אורי אגסי]

אוקיי ננסה בקו אחר ...

ובכן,
ממאיפה לקחת את החידוש הנפלא והנורא שלמרור צריך לקחת מרור-חריין לכורך צריך לקחת חזרת-שאלאטי"ן ?!

הוא אשר שאלתי אני, ולא בדיוק הבנתי את תשובת התולעת.

[תולעת ספרים07]

בזמנינו חריין קרוי חזרת - ודלא כפי שכתב המ"ב שחזרת היינו סלא"ט, כלומר, עלי חסה.

[אוצר החכמה]

לא מובן כוונתך
מה בזמננו קשור לעניין מה שינוי השם בזמננו קובע
חזרת הנזכר במשנה ומבואר בגמרא שזה חסא הוא הנקרא בזמננו חסה והוא מה שקורא המ"ב שאלאטי"ן וזה ראוי ליקח לפי דבריו למרור.

[תולעת ספרים07]

צירפתי תמונה מאחת ההגדות ולהדיא שם שהפכו את הקערה על פיה שנתנו חריין אצל חזרת [ראה תמונת הקערה] ואצל מרור עלי חסה, ולפי המ"ב צריך לעשות בהיפוך, אצל מרור לתת חריין ואילו אצל חזרת עלי חסה. [וראה מה שהבאנו לעיל דברי האר"י והובא בחיי אדם שאצל כורך נוטלים חזרת בשונה ממה שנוטלים אצל מרור].
ועל כן אמרתי שטעות זה נובע מלשון העברית שהחליטו משום מה לקרות לחזרת חריין דלא כדברי המ"ב.

תמונת הקערה ההפוכה, אצל חזרת נתנו חריין.

סדר הקערה לפי הארי.png (159.79 KiB) נצפה 7092 פעמים

[הור ההר]

בנטעי גבריאל הביא כמה דעות ומנהגים בעניין, וכתב, שבפסח מעובין (לבעל כנסת הגדולה) אות רכ כתב כמנהג זה, (חסה למרור חריין לכורך) אך לא מצאתי שם. כן כתב, שכך מנהג המהר"ם שיק, והחסידויות צאנז סיגעט וגור.
כנראה שזה לא קשור לעברית בת ימינו.