עמוד 1 מתוך 1

'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 12:45 am
על ידי נוטר הכרמים
בנוסח ברכת האילנות. הנה בלשון הגמ' ברכות (מג, ב) ור"ה (יא, א) מובא 'שלא חיסר בעולמו כלום', וכן הוא ברמב"ם הל' ברכות פ"י הי"ג ובטור ושו"ע ריש סי' רכו, ובראשונים רבים. והשינוי 'שלא חיסר בעולמו דבר' הוא מסידורי אשכנז המאוחרים, והוא משינויי הר"ז הענא שתפס לשון מקרא תחת לשון חכמים, כאשר עוררו בזה בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' טז והגר"ש דבליצקי זצוק"ל בספר וזרח השמש עמ' סז, וכן במאמרו 'דיני ברכת האילנות', קובץ אורייתא ו, תשנ"ט, עמ' קנד, ובסידור אזור אליהו ועוד.

[ויש לדון שיש בזה איזה נפ"מ במשמעות שכן ברוב המקומות 'כלום' היינו משהו, אולם שמעתי שהגרא"י צוקער שליט"א (לרפו"ש) טען שבאיזה מקום בלשון רש"י נשמע ש'כלום' היינו כמשמעו בשפה העברית 'שום דבר', ואזי הכוונה שלא חיסר בעולמו 'אפס' ולא משהו, ודוק].

והנה בספר מנהגי מהרי"ץ הלוי – מנהגי ראב"ד לונדון הגרי"צ דינר זצ"ל מובא שנהג לומר 'דבר' כאשר מופיע בסידורים, ובהערה שם (עמוד עה הערה י) מופיע כדהלן:
"וכן נהג מרן הגרי"ז זצוק"ל לומר 'דבר', כפי שסיפר מרן הגאון רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א שפעם נכנס תלמיד חכם להגרי"ז בראש חודש ניסן ואמר לו, 'מסתמא אומרים שלא חיסר בעולמו כלום, כמו שכתוב בגמרא וברמב"ם, הגיב הגרי"ז ואמר בזה הלשון: בנוסח התפילה הסידור הוא גם מאן דאמר, ובסידורים כתוב דבר".

בליל שבת האחרון שאלתי את פי מו"ר הגרי"י שליט"א על דבר המעשה הנ"ל המצוטט בשמו, והגיב שלא שמע על כך מעולם... וממש היה ניכר שלא ידע על מה אני מדבר.

[אגב, סיפר על הגרי"ז מעדות ראיה, שפעם הגיע לבני ברק, ובאו אצלו ילדי ת"ת תשב"ר לבחינה על תלמודם, ולאחר מכן ביקשו ברכה שיגדלו תלמידי חכמים, ואמר שעל זה לא שייך ברכה, שישבו וילמדו, אבל יתן ברכה שירצו ללמוד...].

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 5:36 am
על ידי אראל
כידוע, זה אחד מ'תיקוני' יצחק סטנוב בספרו 'ויעתר יצחק', [הוא הגבר ש'המציא' ספר 'משלי אסף' כאילו מצא ספר אבוד מן כ"ה ספרי הקודש ....]
שינה ממטבע שטבעו חכמים,וממש פליאה לספר על הגרי"ז כאילו הצדיק את נוסחתו
[וכן שובה אלינו בהמון רחמיך ועוד]

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 7:32 am
על ידי שבענו מטובך
אראל כתב:כידוע, זה אחד מ'תיקוני' יצחק סטנוב בספרו 'ויעתר יצחק', [הוא הגבר ש'המציא' ספר 'משלי אסף' כאילו מצא ספר אבוד מן כ"ה ספרי הקודש ....]
שינה ממטבע שטבעו חכמים,וממש פליאה לספר על הגרי"ז כאילו הצדיק את נוסחתו
[וכן שובה אלינו בהמון רחמיך ועוד]

התיקון כלום/דבר, הוא מתיקוני ר' זלמן הענא, ראה כאן וגם כאן.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 7:37 am
על ידי מעט דבש
גם אם הסיפור על הגרי"ז נכון, כוונת הגרי"ז היא שלא נשנה את מסורת התפילה האשכנזית לפי נוסחאות הראשונים.
מייצג מסורת זו הוא הסידור. אבל במקרה שהתברר לנו שהסידור עצמו השתנה ללא שום מקור, כבר אין כאן מסורת, ואין שום מעלה ל'סידור' המודפס שאסור לשנות ממנו.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 8:31 am
על ידי מעט דבש
שבענו מטובך כתב:
אראל כתב:כידוע, זה אחד מ'תיקוני' יצחק סטנוב בספרו 'ויעתר יצחק', [הוא הגבר ש'המציא' ספר 'משלי אסף' כאילו מצא ספר אבוד מן כ"ה ספרי הקודש ....]
שינה ממטבע שטבעו חכמים,וממש פליאה לספר על הגרי"ז כאילו הצדיק את נוסחתו
[וכן שובה אלינו בהמון רחמיך ועוד]

התיקון כלום/דבר, הוא מתיקוני ר' זלמן הענא, ראה כאן וגם כאן.

וסטנוב (בספרו 'ויעתר יצחק', עמק ברכה סימן כט) תיקן תיקון אחר: 'אילנות טובים', במקום 'אילנות טובות' שבלשון חז"ל.
והרב דויד יצחקי (לוח ארש עמ' תצו) ציין להגהות היעב"ץ סוכה ד. דאורחיה דתנא לזווג המילות.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 8:47 am
על ידי מעט דבש
נוטר הכרמים כתב:ויש לדון שיש בזה איזה נפ"מ במשמעות שכן ברוב המקומות 'כלום' היינו משהו, אולם שמעתי שהגרא"י צוקער שליט"א (לרפו"ש) טען שבאיזה מקום בלשון רש"י נשמע ש'כלום' היינו כמשמעו בשפה העברית 'שום דבר', ואזי הכוונה שלא חיסר בעולמו 'אפס' ולא משהו, ודוק.

הרבה לשונות של 'כלום' בחז"ל מתיישבים טוב יותר עם הפירוש של 'שום דבר'. כמו 'אין לו בה כלום' (פאה ד, ג) 'אין בכך כלום' (דמאי א, ד ועוד) 'לא אמר כלום' (חלה א, ט ועוד). אם כי אפשר לפרש גם במובן של 'אפילו דבר מועט'.

ועיין רש"י (ב"ק ב:) "רגל הזיקה מצוי - דכל שעה היא מהלכת ואם יש כלום תחת רגליה היא דורסת". כאן ודאי 'כלום' משמש במובן של 'דבר'.

וברש"י (שבת פד.) "טהורה מכלום - אינה מקבלת שום טומאה" (זה מצאתי ע"י הספר הנפלא 'אוצר רש"י' של 'זאב ערבות' בפורום כאן).

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: א' אפריל 07, 2019 11:27 am
על ידי תורה מפוארת
אם יש למישהו את החוברת הנפלאה 'ביד רמ"א' להגאון ר' ברוך וידיסלבסקי שליט"א על ענייני פסח יראה אור שהאריך בזה, שאין לומר כהתיקון הזה אלא כלשון הגמ' עיי"ש ותמצא נחת.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ג' אפריל 09, 2019 12:32 am
על ידי מוטוש
אני לא יודע, באיזה סידור התפלל הרב מבריסק!
אבל אוי ואבוי אם היינו סומכים רק על מה שכתוב בסידור!

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ד' מאי 01, 2019 5:38 pm
על ידי מוטוש
שבענו מטובך כתב:
אראל כתב:כידוע, זה אחד מ'תיקוני' יצחק סטנוב בספרו 'ויעתר יצחק', [הוא הגבר ש'המציא' ספר 'משלי אסף' כאילו מצא ספר אבוד מן כ"ה ספרי הקודש ....]
שינה ממטבע שטבעו חכמים,וממש פליאה לספר על הגרי"ז כאילו הצדיק את נוסחתו
[וכן שובה אלינו בהמון רחמיך ועוד]

התיקון כלום/דבר, הוא מתיקוני ר' זלמן הענא, ראה כאן וגם כאן.


בעקבותיו בתיקוני לשון התפילות האשכנזיות הלך יצחק סטאנוב.

את גישתו האנליטית בלימוד דקדוק עברית מקראית העביר גם למשורר נפתלי הרץ וייזל (רנה"ו), שלמד אצלו בילדותו.

. אחרים ראו בו דמות שלילית המקדימה את מתקני נוסח התפילה של תקופת ההשכלה, ודחו באופן מוחלט את חידושיו. מתנגדיו אף טענו נגדו שזייף חלק מההסכמות על ספרו ושאר ההסכמות ניתנו על סמך ההסכמות המזויפות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7 ... prov=sfla1

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ד' מאי 01, 2019 5:52 pm
על ידי בן ראובן
מעט דבש כתב:הרבה לשונות של 'כלום' בחז"ל מתיישבים טוב יותר עם הפירוש של 'שום דבר'. כמו 'אין לו בה כלום' (פאה ד, ג) 'אין בכך כלום' (דמאי א, ד ועוד) 'לא אמר כלום' (חלה א, ט ועוד). אם כי אפשר לפרש גם במובן של 'אפילו דבר מועט'.


אדרבה, אם "כלום" פירושו "אפס" (משא"כ "שום דבר", שפירושו "דבר כלשהו"), הרי ביטויים אלו הם שלילה כפולה ומיותרת, והול"ל "יש לו בה כלום" וכיו"ב.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ד' מאי 01, 2019 9:46 pm
על ידי מצליח
נוטר הכרמים כתב:שמעתי שהגרא"י צוקער שליט"א (לרפו"ש) טען שבאיזה מקום בלשון רש"י נשמע ש'כלום' היינו כמשמעו בשפה העברית 'שום דבר'.

אולי הכוונה לרש"י ריש פ' נח 'לא היה נחשב לכלום'

בכלליות הענין יש לעי' גם כאן
viewtopic.php?p=17813#p17813

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ד' מאי 01, 2019 11:17 pm
על ידי סגי נהור
מצליח כתב:
נוטר הכרמים כתב:שמעתי שהגרא"י צוקער שליט"א (לרפו"ש) טען שבאיזה מקום בלשון רש"י נשמע ש'כלום' היינו כמשמעו בשפה העברית 'שום דבר'.

אולי הכוונה לרש"י ריש פ' נח 'לא היה נחשב לכלום'

גם כאן הפירוש הוא - דבר.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 8:38 am
על ידי מעט דבש
בן ראובן כתב:
מעט דבש כתב:הרבה לשונות של 'כלום' בחז"ל מתיישבים טוב יותר עם הפירוש של 'שום דבר'. כמו 'אין לו בה כלום' (פאה ד, ג) 'אין בכך כלום' (דמאי א, ד ועוד) 'לא אמר כלום' (חלה א, ט ועוד). אם כי אפשר לפרש גם במובן של 'אפילו דבר מועט'.


אדרבה, אם "כלום" פירושו "אפס" (משא"כ "שום דבר", שפירושו "דבר כלשהו"), הרי ביטויים אלו הם שלילה כפולה ומיותרת, והול"ל "יש לו בה כלום" וכיו"ב.

מכיון שהורגלנו ש'שום דבר' משמש לשלילה, קיימת תחושה כאילו 'שום דבר' יש בו ענין של שלילה.
אבל אכן צודק מר, שבעצם 'שום דבר' תרגומו הוא 'דבר כלשהו'.
ואין הבדל אם אומרים 'אין לו בה (אפילו) דבר מועט' או אומרים 'אין לו בו (אפילו) שום דבר'. אלא שבהרגל הלשון אנו רואים שלמשפט הראשון יוסיפו את המילה 'אפילו', ולמשפט השני לא - וזאת מחמת שהורגלנו ש'שום דבר' מהווה שלילה.

ובלשון חז"ל אנו רואים ש'כלום' משמש כמו 'שום דבר' אצלנו, שאין צורך להוסיף לו 'אפילו', כיון שרגילים להשתמש בו לשלילה, ולכן אין אומרים 'אין לו בה אפילו כלום', אלא 'אין לו בה כלום'.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 9:18 am
על ידי בן ראובן
מעט דבש כתב:ובלשון חז"ל אנו רואים ש'כלום' משמש כמו 'שום דבר' אצלנו, שאין צורך להוסיף לו 'אפילו', כיון שרגילים להשתמש בו לשלילה, ולכן אין אומרים 'אין לו בה אפילו כלום', אלא 'אין לו בה כלום'.


אין זו ראיה, שהרי גם בלשון ימינו אין מוסיפים "אפילו" במשפטים כמו "אין לי כל חשק/רצון/ענין", אף ש"כל" ודאי אין פירושו "אפס", והוא הדין בלשון חז"ל במשפט "אין לו בה כלום".

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 9:37 am
על ידי מעט דבש
לכאורה 'כלום' אין פירושו 'דבר' סתם, אלא 'דבר כלשהו'.
ולכן כשאומרים 'אין לו בה כלום', אם נתרגם זאת 'אין לו בה דבר כלשהו' יכולה להיות המשמעות ש'דבר כלשהו' אין לו, אבל דבר גדול יש לו. ולכן יש צורך להוסיף את המילה 'אפילו', ומה שאין מוסיפים זאת, הוא משום שכבר הורגלו ש'כלום' משמש לשלילה, ולכן ברור שהכונה 'אין לו בה אפילו דבר כלשהו'. ובזה דומה לשון חז"ל ללשון 'אין לו שום דבר', שמובנו ברור לשלילה.

מה שאין כן במשפט 'אין לו רצון', אין מקום לפרש את המשפט בצורה אחרת (אין לו רצון מועט, אבל יש לו רצון מרובה), ולכן אין כלל סיבה להוסיף 'אפילו'.

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 9:54 am
על ידי דנני
מוטוש כתב:אני לא יודע, באיזה סידור התפלל הרב מבריסק!
אבל אוי ואבוי אם היינו סומכים רק על מה שכתוב בסידור!

ברור כונת הרב מבריסק כפי שנכתב כאן לעיל על תיקון שאינו ידוע לאפוקי אם ידוע בעל התיקון הנ"ידוע", ולפי''ז היום מסתמא היה מברך בלשון "כלום",
אגב: מסופקני אם הרב מבריסק ברך ברכה זו, כמדומה הצאצאים אינם מברכים !!!

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 10:06 am
על ידי בן ראובן
מעט דבש כתב:לכאורה 'כלום' אין פירושו 'דבר' סתם, אלא 'דבר כלשהו'.
ולכן כשאומרים 'אין לו בה כלום', אם נתרגם זאת 'אין לו בה דבר כלשהו' יכולה להיות המשמעות ש'דבר כלשהו' אין לו, אבל דבר גדול יש לו. ולכן יש צורך להוסיף את המילה 'אפילו', ומה שאין מוסיפים זאת, הוא משום שכבר הורגלו ש'כלום' משמש לשלילה, ולכן ברור שהכונה 'אין לו בה אפילו דבר כלשהו'. ובזה דומה לשון חז"ל ללשון 'אין לו שום דבר', שמובנו ברור לשלילה.

מה שאין כן במשפט 'אין לו רצון', אין מקום לפרש את המשפט בצורה אחרת (אין לו רצון מועט, אבל יש לו רצון מרובה), ולכן אין כלל סיבה להוסיף 'אפילו'.


אם רק תשנה מ"דבר כלשהו" ל"כל דבר שהוא", לא תזדקק להוספת "אפילו". וזו בדיוק המשמעות של "כלום".

Re: 'שלא חיסר בעולמו דבר' / לא היה 'דבר' מעולם

פורסם: ה' מאי 02, 2019 10:11 am
על ידי סגי נהור
מעט דבש כתב:
בן ראובן כתב:
מעט דבש כתב:הרבה לשונות של 'כלום' בחז"ל מתיישבים טוב יותר עם הפירוש של 'שום דבר'. כמו 'אין לו בה כלום' (פאה ד, ג) 'אין בכך כלום' (דמאי א, ד ועוד) 'לא אמר כלום' (חלה א, ט ועוד). אם כי אפשר לפרש גם במובן של 'אפילו דבר מועט'.


אדרבה, אם "כלום" פירושו "אפס" (משא"כ "שום דבר", שפירושו "דבר כלשהו"), הרי ביטויים אלו הם שלילה כפולה ומיותרת, והול"ל "יש לו בה כלום" וכיו"ב.

מכיון שהורגלנו ש'שום דבר' משמש לשלילה, קיימת תחושה כאילו 'שום דבר' יש בו ענין של שלילה.
אבל אכן צודק מר, שבעצם 'שום דבר' תרגומו הוא 'דבר כלשהו'.
ואין הבדל אם אומרים 'אין לו בה (אפילו) דבר מועט' או אומרים 'אין לו בו (אפילו) שום דבר'. אלא שבהרגל הלשון אנו רואים שלמשפט הראשון יוסיפו את המילה 'אפילו', ולמשפט השני לא - וזאת מחמת שהורגלנו ש'שום דבר' מהווה שלילה.

ובלשון חז"ל אנו רואים ש'כלום' משמש כמו 'שום דבר' אצלנו, שאין צורך להוסיף לו 'אפילו', כיון שרגילים להשתמש בו לשלילה, ולכן אין אומרים 'אין לו בה אפילו כלום', אלא 'אין לו בה כלום'.

שים לב שבמלה "דבר" משתמשים באותו אופן בדיוק, למן המקרא ועד ימינו אלה.
"אל תפל דבר מכל אשר דיברת", "איני רוצה דבר".