חמץ בבית המקדש

[החבר]

מכיון שבית המקדש מתגלה או-טו-טו אזי צריך לדון מה יקרה אם ח"ו ימצא חמץ בבית המקדש.

וכן צריך לדון למי נמכור את החמץ לע"ל הרי כל הגויים יהיו עבדים שלנו..

[בברכה המשולשת]

מכיון שבית המקדש מתגלה או-טו-טו אזי צריך לדון מה יקרה אם ח"ו ימצא חמץ בבית המקדש.

וכן צריך לדון למי נמכור את החמץ לע"ל הרי כל הגויים יהיו עבדים שלנו..

למה שיימצא חמץ בבית המקדש יותר מכל מקום אחר?
ובוודאי שאין שום סיבה להניח שתהיה מכירת חמץ לעת"ל

[לבי במערב]

. . צריך לדון מה יקרה אם ח"ו ימצא חמץ בבית המקדש.

"שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים או של גבוה" (פסחים ה, ב. רמב"ם הל' חומ"צ רפ"ד).

[עזריאל ברגר]

"שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים או של גבוה" (פסחים ה, ב. רמב"ם הל' חומ"צ רפ"ד).

האם עפ"ז אפשר להקדיש חמץ לבית המקדש, ולפדותו לאחר הפסח?
אולי זה יהיה הפתרון במקום מכירת חמץ לעת"ל?

[לבי במערב]

.

. . ובוודאי שאין שום סיבה להניח שתהיה מכירת חמץ לעת"ל

ראה בקובץ זה, ע' 15.

[בברכה המשולשת]

.

. . ובוודאי שאין שום סיבה להניח שתהיה מכירת חמץ לעת"ל

ראה בקובץ זה, ע' 15.

מי הוא "רש"ל" שאמר שיש מצווה מדאורייתא למכור חמץ? (הרי לכל היותר זה אולי דבר היתר, וגם זה מחלוקת גדולה)

[עזריאל ברגר]

.

. . ובוודאי שאין שום סיבה להניח שתהיה מכירת חמץ לעת"ל

ראה בקובץ זה, ע' 15.

מי הוא "רש"ל" שאמר שיש מצווה מדאורייתא למכור חמץ? (הרי לכל היותר זה אולי דבר היתר, וגם זה מחלוקת גדולה)

א. הרב שמואל הלוי לויטין (תרמ"ג-תשל"ד), היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים (מתוך http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%99%D7%9F ), וכמדומני שהרבי נהג למכור לו את חמצו והוא היה מוכר לגוי.
ב. לפי הגירסה המובאת בגוף השיחה - הוא אמר שיש מצוה מדאורייתא לבער חמץ, ולא אמר שיש מצוה למכור. ואפילו לפי הגירסה שבהערות - כנראה שזו היתה כוונת הדברים.

הרי ברור שאין שום מצוה דווקא במכירה!
אם כי במציאות של דורנו - כמעט כאו"א חייב לעשות מכירת חמץ, בעיקר בשביל החמץ שלא ידוע אם יש לנו בעלות עליו כגון שותפות במניות ובהיתרי עיסקא וכו'.

[עזריאל ברגר]

עוד אפשרות: את"ל שחברה בע"מ אינה נחשבת כאדם מישראל, ומותר לה להחזיק חמץ בפסח - אז אפשר למכור את החמץ לחברה בע"מ...
(לכאורה שאלת החברות-בע"מ תהיה אחת השאלות הגדולות שהסנהדרין יצטרכו להכריע בה, באם ימשיך "עולם כמנהגו נוהג")

[לבי במערב]

מי הוא "רש"ל" שאמר שיש מצווה מדאורייתא למכור חמץ? (הרי לכל היותר זה אולי דבר היתר, וגם זה מחלוקת גדולה)

מדובר בהרב שמואל הלוי לעוויטין (כמפורש בהע' 1 שם) - מזקני וחשובי רבני חסידי חב"ד.

בפשטות (כפי שכבר העיר לנכון הרב 'עזריאל ברגר' לעיל), דבריו נסובים על איסור החמץ והציווי לבערו - ולא על מכירתו.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול על התשובות.
איברא, דהדבר עדיין איננו מובן לי- יש חיוב לבער חמץ- בוודאי, וממילאכך יהיה לעת"ל- דהיינו שיבערו אותו או כרבי יהודה או כרבנן, ומסתברא שגם יהיה ביטול וגם ביעור, וכמהלך של הר"ן שכמוהו נוהגים כל ישראל.
אולם, מכירת חמץ, שהיא הייתה נדון שם (או שגם את זה לא הבנתי)- שהיא חידוש שנתחדש בתוספתא למקרה אונס מיוחד ותו לא, כהיתר דחוק, ואח"כ מעט מהפוסקים הרחיבו את זה לאונס ממון ובפועל התקבל בזה המנהג בכו"כ קהילות שבעלי עסק בענייני החמץ וכה"ג סומכים על זה (אך בכל אופן לא אנשים פרטיים סתם), אבל מדי היתר לא יצא (לכל היותר).
וממילא, אין סיבה כלשהי לחזר אחרי זה או לחשוב שלעת"ל יעשו כן (גם אם הסנהדרין יפסקו כהצ"פ בעניין חברה בע"מ), אלא יעשו את הציווי כפשוטו, ומכירת חמץ תעבור מן העולם לגמרי.

[לבי במערב]

לפי הגירסה המובאת בגוף השיחה - הוא אמר שיש מצוה מדאורייתא לבער חמץ, ולא אמר שיש מצוה למכור. ואפילו לפי הגירסה שבהערות - כנראה שזו היתה כוונת הדברים . .

יש לציין, כי הגרסא שבפנים נכתבה ע"י א' הנוכחים במקום - משא"כ זו שבהערות, שכותבה לא נכח שם.
ומובן מעצמו איזו מהן יש להעדיף.

[אוצר החכמה]

זה באמת כל כך מוזר שקשה לי לתפוס מאיפה הגעתם לזה.
לכל אחד יהיו 2800 עבדים ושערי ירושלים יפתחו יומם ולילה לגויים שכולם משבא יבואו זהב ולבונה ישאו. אבל מה שיטריד את היהודי הוא איך לא לאבד ממונו בקיום מצוות ה' בשרפו כמה לוקשען ולמכור אותם לגוי?

[לבי במערב]

. .

בפשטות, הנדון שם הי' (בעיקר) גבי ביעור חמץ - והשאלה היתה אם יהא לע"ל איסור חמץ, והרי אז "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ".
וראה בשאלת איסור חמץ לע"ל - תורת מנחם חל"ו ס"ע 284 ואילך (שיחת ליל ב' דחה"פ ה'תשכ"ג - סכ"ב; נסמן בהע' 8 בקובץ דלעיל), ושם מסיק כדברי הרש"ל ונותן טעם לדבר.