מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אפריל 06, 2011 12:34 am

בהגדה מפורש שהקב"ה הרג, אני ולא אחר על הפסוק והכיתי כל בכור ולא מלאך ולא שרף וכו'

אולם ידוע שמרחו משקופי הבתים בדם כדי להבחין ביהודים
דהואיל וניתן רשות למשחית להשחית וכו'

וא"כ מבואר שמשחית הרג

וסותר לכאו' לאמור ולא מלאך וכו'

?

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אפריל 06, 2011 12:39 am

שו"ר דעמד בזה הרמב"ן

בשמות פרק יב פסוק כא

וכתב רש"י ואתם לא תצאו, מגיד שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, ולילה רשות למחבלים הוא, שנאמר (תהלים קד כ) בו תרמוש כל חיתו יער. ולא הבינותי דבריו במה שאמר ולילה רשות למחבלים הוא שנאמר בו תרמוש כל חיתו יער, וכי אסור לאדם בכל לילה לצאת מפתח ביתו עד בקר מן המקרא הזה, והיה לו לומר שהלילה הזה נתנה בו רשות למשחית לחבל, ולכן הזהירם ממנו. אבל לא ראה הרב לומר כן, מפני שהקב"ה בעצמו ובכבודו היה המכה:

ובסו"ד כתב
"והענין לומר שהזהיר הכתוב את ישראל במצרים שלא יצאו מפתח ביתם בלילה ההוא, לפי שהקב"ה עובר במצרים כמלך שעובר ממקום למקום וספקלטורים לפניו שלא יפגע בו אדם ולא יסתכל בו, כענין ובא ה' אלהי כל קדושים עמך (זכריה יד ה), וכן והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור (להלן לג כב), להגין עליו משרפים ופמליא של מעלה. וכיון שמצינו בשעה שנתנה רשות למשחית לחבל שאינו מבחין בין צדיק לרשע, לפיכך אין אדם רשאי לשנות דרך העולם שיצא בלילה, לפי שהוא זמנן של חיות שנתן להם לטרוף, ואין להבחין בין צדיק לרשע"

והרא"ם שם יישב פירש"י:
"והרמב"ן ז"ל כתב: "ולא הבינותי דבריו במה שאמר: 'ולילה רשות למחבלים הוא' כו', וכי אסור לאדם בכל לילה לצאת מפתח ביתו עד הבקר מן המקרא הזה, והיה לו לומר שהלילה הזה ניתנה בו רשות למשחית לחבל ולכן הזהירם ממנו, אבל לא ראה הרב לומר כן, מפני שהקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו היה המכה". ואין זו טענה, כי בלילה הזה הוצרך ה' להזהירם שלא יצאו מפתח ביתם עד בקר מפני שאמר משה לפרעה (יא, ז) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" ואם ינזק שום אחד מהיוצאים בלילה מפתח ביתם מהמחבלים הנהוגים בעולם בכל הלילות, יאמרו: משה בדאי הוא, ואיכא חלול ה', כי לא ידעו שהנזק שהבטיחם משה ממנו הוא הנזק של מכת בכורות, ולא משאר הנזקים הנהוגים בעולם, אבל בשאר הלילות, שאם יצא מפתח ביתו וינזק מהמחבלים הנהוגים בלילות, אין בזה חלול ה', אין צורך להזהירם".

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12020
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 06, 2011 12:40 am

הרב שיחתי, אולי למען נוחות הקריאה, תרכז את כל חידושי האגדה באשכול אחד.
[השאלה עצמה היא שאלת ראשונים ומופיעה כבר בזוה"ק].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12020
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אפריל 06, 2011 12:43 am

מאמר אפיקומן לרשב"ץ מוער (בכתובים)
ויש לשאול בזה שהרי הכתוב אומר וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, ואמרו ז"ל כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו . ואב לכולן וה' דיבר (עליו) [עליך] רעה הנאמר על אחאב אחר דברי מיכיהו בן ימנה שראה השם וצבא השמים מימינו ומשמאלו. ועוד הכתוב אומר ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף הרי שהמשחית היה נוגף במצרים לא הקב"ה בכבודו ובעצמו . ועוד היאך אפשר שהקב"ה יהיה ספקלטון להשחית במצרים שהיתה אומה רעה ובזויה והיה ראוי שמלאך אכזרי ישולח בם לא שימותו דרך כבוד ע"י הקב"ה .

ולתקן אלה הדברים צריך להקדים מה שפירשו לנו חכמים באלה הסתרים. כבר אמרו חז"ל במסכת ברכות כי כל העולם כולו הוא מלא מזיקין מקיפין בני אדם, והש"י אינו נותן להם רשות להשחית, וזהו יפול מצדך אלף ורבבה מימיניך אליך לא יגש . וכן אמרו בילמדנו פרשת ואלה המשפטים , כי הקב"ה מוסר למי שהוא רוצה לשומרו מלאכים ועושין לו (דבך) [דרך] וא' מהם מכריז לפניו תנו כבוד לצלמו של הקב"ה. וא"ר יהודה בר' שלם בר' לוי, אין לך בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעת קבין מזיקין, והיאך עשויין, א"ר לוי פורמא בפניהם, כגון חמורים של טחונין וכשעונות גורמין הפורמא נגלה והאדם נשטה, וכשהמלאך (ה)כורז, (שלום) האדם [בשלום], שותק, מיד ניזוק. שנאמר ותקרב משחת נפשו וחיתו לממיתים, למתים לא נאמר אלא לממיתים לאותן מלאכי חבלה שהוא נמסר להם, ומנין שמלאך כורז לפניו, שנאמר , אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, אם יש מן אותם אלף מזיקין מלאך כורז עליו לפניו להגיד לאדם יושרו, אותה שעה ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר . ואמרו בגמ' פרק הכונס כיון שניתנה רשות למשחית לחבל שוב אינו מבחין בין צדיק לרשע שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.

וכיון שנתחשב זה מדברי רז"ל, נאמר בהיתר אלו הספיקות, כי הקב"ה נתן רשות לאלו המשחיתים לחבל, לא ע"י מלאך לא על ידי שרף ולא על ידי שליח, כי לא היו חשובים שישחיתום מלאכי עליון, אלא אלו המזיקין. וזהו ועברתי בארץ מצרים, זאת היא גזירתי שגזרתי עליהם כך, לתת רשות לאלו המזיקין שהם מקיימין דינו באויביו, אלו הן בית דינו של הקב"ה בגזירתו שגזר עליהם כך, ואלו הן הממיתים הנזכרים בכתוב וחיתו לממיתים, והמלאך המליץ לישראל שהוא אומר מצאתי כפר, הוא ההתעסקות במצות הפסח ונתינת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, וזהו וראיתי את הדם , אינו שיהיה הדם לצד חוץ שהרי כתוב והיה הדם לכם לאות ולא לאחרים לאות , וראיתי את הדם, הוא המלאך המליץ להגיד ישרכם כי אתם עסוקים במצות, ובזה אני פודה אתכם מיד המזיקין כענין שנאמר פדעהו מרדת שחת .

וכאן ההערות. אין קישורים לצערי
קושית בעלי התוס' (דעת זקנים; מושב זקנים; הדר זקנים; אמרי נועם; פירוש ריב"א בראשית יט כב ומושב זקנים שמות שם). וכה"ק הרא"מ והגור אריה (שמות שם).
שמות יב כט.
ירושלמי סנהדרין פ"א ה"א; ויקרא רבא פכ"ד ס"ב.
וכן כתב רש"י בשמות שם וה' הכה כל בכור - הוא ובית דינו. וכ"ה בתנחומא ישן (בא יז) ובזוה"ק בהעלותך (קמט ע"א).
מלכים א' כב כג.
שם שם יט.
שמות יב כג.
כבר הק' כן בזוה"ק (בא מ"א ע"א ובהעלותך קמט ע"א) וז"ל (בא): אי קודשא בריך הוה בלחודוי קטיל אמאי כתיב ולא יתן המשחית דמשמע דמשחית הוה אזיל ולא קודשא בריך הוא, אלא ודאי קודשא בריך הוא הוה קטיל ומשחית הוה אזיל אשכחא עילה לישראל כיון דהוה חמי ההוא תבירו דערלה בתרין סטרין הוה ערק ואתפרש מנייהו, ועל דקטל קודשא בריך הוא כל אינון בוכרין דההוא סטרא יהיב בוכרין דישראל לפורקנא דלא ישכח עלייהו סטרא אחרא עילה כלל ובכלא נטיר לון לישראל קודשא בריך הוא כאבא על בנין, עכ"ל. ועי"ש לגחיד"א בנצוצי אורות שהעיר דהוא שיטה מחודשה.וע"ע שבה"ל אבודרהם, נמוקי הרי"ד ואמרי בינה שמות יב יב. שהק' כן.
גם קו' זו כבר מצינו בזוה"ק (מדרש הנעלם וירא קי"ז ע"א וציין לזה בהגדה שלימה כאן) וז"ל שם: וכי לא היה להקב"ה מלאך או שליח לשגר לעשות נקמה במצרים כמו שעשה באשור שהיה בנו של שם דכתיב וכו', כ"ש המצרים שהם מזוהמים יותר מכל אומה ואמר אני ולא מלאך, אלא אמר רבי יהודה מכאן למדנו כח גבורתו של הקב"ה ומעלתו שהוא גבוה על הכל, אמר הקב"ה אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת ואין ראוי לשגר מלאך ולא שרף דבר קדוש בין רשעים ארורים מטונפים אלא אני עושה מה שאין יכול לעשות מלאך ולא שרף ולא שליח שאני אומר ממקום קדושתי יהא כך ומיד נעשה מה שאין המלאך יכול לעשותו, אבל הקב"ה ממקום קדושתו אומר יהא כך ומיד נעשה מה שהוא רוצה לעשות, ולפיכך לא נעשית נקמה זו ע"י מלאך ושליח בשביל קלון המצרים ולהראות גדולתו של מקום שלא רצה שיכנסו ביניהם דבר קדוש ועל הדרך הזה נאמר אני ולא מלאך, אני יכול לעשותו ולא מלאך, ע"כ.
ו ע"א.
תהילים צ"א ז. ולפנינו בגמ' ליתא לקרא זה אבל כ"ה בכי"מ עיין דק"ס שם.
תנחומא יט.
מסוה – ערוך ערך פרמא (הגהות תו"ח).
איוב לג כב.
שם שם כג.
שם שם כד. ע"כ ממדרש תנחומא שם. וע"ע שם עקב ד, דברים רבה פ"ד ד ומדרש תהילים יז ח.
ב"ק ס ע"א.
שמות יב כב.
איוב לג כב.
שמות יב יג.
עיין מכילתא בא מס' דפסחא פ"ו פלוגתא בזה. ענינו הרחמים והחנינה, נשען על הרחמים כפסח הנשען על הקב נשענים מנוחה
בענין זה האריך רבינו גם בספרו מגן אבות (ליוורנו תקמ"ה ח"ב פ"ג) ושם באו הדברים בנוסח שונה. למען שלימות הענין הצגנו כאן את דבריו שם במלואם. וז"ל: ובזה נתיר הספק שספקו חז"ל, במשז"ל ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך, ובמקום אחר אמרו כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. והרי ב' המאמרים סותרים זה את זה. ואז"ל ולא יתן המשחית וכו' ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו כיון שניתן רשות למשחית לחבל אינו מבחוץ בין לרשע. וכן הענין קשה איך אפשר שאומה רעה כמצרים יקח נקמה מהם ע"י עצמו, אבל היה ראוי שישלח בם משלחת מלאכי רעים, כמ"ש ומלאך אכזרי ישולח בו. אבל הענין בזה הוא שאינה מכה משולחת, שלא הייתה אלא בבכורי מצרים ולא בפשוטיהם, והיתה ג"כ בבכורי בהמה, וכל מכה שאינה משולחת ויש בה הפלאה היא מיוחסת לאל. כמ"ש [תנחומא וארא יד] שי' מכות היו, ג' ע"י משה וג' ע"י אהרן וג' ע"י הקב"ה. וא'' ע"י כולם. ואשר הם ע"י אהרן, דצ"ך. לפי שהיו ביסודות כבדות, ויספיק לזה כח אהרן בשליחות האל יתברך. ואשר הם של משה, בא"ח. שהם ביסודות דקות וצריך אל כח משה שהיה נאמן בית. ואשר ע"י הבורא יתברך ערוב דבר בכורות, כי יש באלו הבדל והפלאה בין איש לאיש, וזה מיוחס לאל יתברך. ושחין [שהיה ע"י כולם] היה פיח כבשן לאהרן, זריקה באויר למשה, הפלאה להב"ה. [בענין חלוקת המכות לסוגיהם עיין מש"כ רבינו לקמן בפסקא דדצך עד"ש באח"ב והוסיף רבינו לבאר בזה במגן אבות חלק ה פירוש מסכת אבות פ"ה מ"ו, והעתקנו דבריו לקמן בפסקא דר"י היה נותן בהם סימנים, עי"ש]. ולפי שמכת בכורות היתה הפלאה בין בכור לפשוט ובין ישראל למצרים ובין בהמה לבהמה, היתה הנקמה להפיל שריהם של מעלה, שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'. וכאמרם ז"ל [דברים רבה כח] אין ה' נפרע מאומה עד שנפרע מאלהיה תחילה שנאמר [ישעיהו כד כא] יפקוד ה' על כל צבא מרום במרום. וכל אלה הדברים אינם מפעולות מלאכי חבלה שאמרו שכיון שניתנה רשות למחבל וכו' ע"כ היתה הנקמה מע"י ה'. וכבר פירושו בבראשית רבה [פנ"א] בענין סדום כי גבריאל הוא ב"ד של הבורא ב"ה, כי ע"י ניתה מכה זו כפי חיוב דינו של הב"ה להכות בכורי מצרים אדם ובהמה, ולהפיל שריהם העוזרים אותם. ע"כ אמרו ז"ל שלא היתה מכה זו ע"י מלאך משחית כאשר היה בימי דוד ובחיל סנחריב ולא ע"י שרף כמו שהיה בימי אליהו, שנא' ותצא אש מן השמים ותאכל אותך ואת חמישך ולא ע"י שליח הוא מטט"רון המשדד המערכות, כי במידת דינו של הבורא יתברך ע"י גבריאל נעשית מכה זו, וחיוב דינו של הב"ה היה שיעמדו בתוך ביתם עוסקים במצות פסח ולא ימותו בכוריהם כבכורי מצרים ולא יצאו מפתח ביתם ואם יצאו תפגע בהם מדת הדין בעוברם צויו, כאשר פגעה באשתו של לוט בהביטה אחריה. כי כן גזרה מדת דינו של הב"ה לפי שהיה האויר מלא משחיתים כי ההפיכה בסדום והמיתה בבכורות ע"י מלאכים המשחיתים היתה נעשית, כי הם תחת ממשלת גבריאל שהוא שרו של עולם, וזה תתישב יפה, עכ"ל.

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אפריל 06, 2011 12:46 am

ובאברבנאל שמות פרק כג כתב באופ"א

"כי הנה במכת בכורות באה הקבלה שעשאה הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ורצו בזה שלא באה ההכאה ההיא מאחד משרי מעלה מטבעם ובחירתם אלא מהרצון האלהי עצמו. אבל לא ימלט שעשה אותה על ידי כלים מתיחסים אליה כאלו תאמר אויר שנתעפש אז בלי סבה טבעית מתיחס למזג בכורי מצרים או שהשליט עליהם פתאום היציאה מן השווי או זולתו מהאופנים שעל ידו באמצעותו באו למות בפתע ולכלי הזה כוונו באמרם משניתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע. ולכך אין המאמר ההוא סותר על מה שדרשו ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כי שם שללו היות ההכאה ההיא על יד אמצעי בעל בחירה ורצון פועל ההכאה בהנהגתו. ואליו קראו מלאך שרף שליח שהם כלם שמות יאמרו על האמצעיים הבחיריים המנהיגים. אמנם באמרם שנתנה רשות למחבל ירמזו לכלי ההכאה ולכך אמרו אינו מבחין כי אין לו בחינה ובחירה ואינו הפועל באמת אבל הוא כלי לפועל ומאחר שישולח הכלי לפעול לא יחדל מהפעולה בעבור זכות המקבלים, וזאת היא הסכמת שני המאמרים האלה באמת ולא כמו שחשב רבינו נסים כאשר זכרתי למעלה"


והמלבי"ם בראשית פרק יח פסוק כג כתב פירוש אשר ללא הבינותי
"האף תספה צדיק עם רשע. כי כ"מ שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע, וע"כ כשעבר ה' לנגוף את מצרים כתיב ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ולא שרף וכו' כמ"ש חז"ל, כי אחר שהיה צריך לפסוח על בתי ב"י, וזאת לא יעשה המשחית שאינו מבחין בין טוב לרע, ותחלה חשב אברהם שה' ילך אתם ופסח על בתי הצדיקים, אבל כשראה שהוא עודנו עומד לפני ה' והם הלכו לבדם, והם ישחיתו את הצדיקים ג"כ לכן טען על זה"

ובפני יהושע מסכת בבא קמא דף ס עמוד ב כתב כפי' הרא"ם הנ"ל

גמרא לעולם יכנס אדם בכי טוב וכו' שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר. ויש להקשות דלמא שאני התם שניתן רשות למשחית על ידי מכות בכורות ואינו מבחין כדלעיל אבל בשאר לילות לעולם אימא דליכא סכנתא ונראה ליישב דעל כרחך הא דתני רב יוסף לעיל כיון שניתן רשות למשחית נמי לאו משום מכות בכורות איירי שהיא לא היתה ע"י שום משחית אלא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו כדדרשינן ועברתי אני ולא מלאך וא"כ לא שייך לומר אינו מבחין אלא הא דקאמר כיון שניתן רשות למשחית היינו משום דסתם לילה הוא רשות למשחיתים וכן פרש"י להדיא בחומש על פסוק דואתם לא תצאו ע"ש וא"כ ילפינן שפיר דלעולם יכנס בכי טוב ואין להקשות א"כ מאי ענין האי קרא ללילה של מכות בכורות ומה נשתנה מכל הלילות כבר פירשו היטב הרא"ם דהתם הוצרך להזהירם טפי שאם אחד מהם היה ניזוק היו המצריים אומרים שמכות בכורות גופא היא ששלטה בהם והוי חילול השם בדבר שמשה אמר ולכל בני ישראל וכו' וידעו כי ה' הפלא בין ישראל וק"ל:

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אפריל 06, 2011 12:48 am

איש_ספר כתב:הרב שיחתי, אולי למען נוחות הקריאה, תרכז את כל חידושי האגדה באשכול אחד.
[השאלה עצמה היא שאלת ראשונים ומופיעה כבר בזוה"ק].


פרש דבריך
כמו"כ תוכל לרכז את כל הפירושים על ההגדה שישנם בפורום לאשכול אחד

נוטר הכרמים
הודעות: 6368
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 06, 2011 12:53 am

והנה מהלכו של הגרע"א ז"ל בתוספת נופך. [העתקה מרשימות].


ופסח ה' על הפתח

בשמות יב,כב-כג כתיב: ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת ..ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר: ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.

לכאורה נראה דבאמת היו כאן ב' מצוות ה' כנגד שני ענינים נפרדים.

א' כדי שיפסח ה' על הפתח, ויבדיל בין בכורי מצרים לבכורי ישראל, נצטוו ליקח האגודת אזוב ולטבול בדם וליתן על המשקוף ועל שתי המזוזת, וראה ה' את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח על הפתח.

ב' הרי כיון שניתנה רשות למשחית לחבל, ולילה רשות למחבלים הוא שנאמר בו תרמוש כל חיתו יער (רש"י), לכן אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. ובזכות שיקימו הדין הזה שלא יצאו מפתח הבית ינצלו גם מזה, כי ה' לא יתן למשחית לבא אל הבית.

וגם להלן יב,כז כתיב: ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. הרי שני חלקים. פסיחת השי"ת עצמו על הבית. ב' דין הצלה על הבית, וזה מהמשחית, ודוק.

אמנם הדברים יתבארו ביותר לפי המובא בשם הגרע"א בספר חוט המשולש עמ' קפב, שהקשה למה לא קדשו גם הבכורים מאב רק פטר רחם, כי הנס היה ג"כ על הבכורים מאב, כי אפילו לא היה בבית בכור מאם אזי הגדול שבבית מת, וא"כ מהראוי היה לקדש גם הבכורים מאב.

ותירץ, שלכאורה קשה כיון שהקב"ה בכבודו ובעצמו ירד למצרים כדכתיב אני ה' אני ולא מלאך ולא שרף וכו', א"כ למה צריך לנתינת דם על המשקוף ועל המזוזות, וגם אמאי לא היו רשאין לצאת מפתח ביתם מטעם שניתנה רשות למשחית אינו מבחין, הלא הקב"ה בכבודו ובעצמו היה והוא ידע להבחין.

אולם צריך לומר דעל הבכורים מאב לא שייך הבחנה דאין כל אחד יודע בבירור אם הוא בכור לאביו, רק הקב"ה בכבודו ובזה היה הקב"ה בכבודו ובעצמו, כי זה לא היה יכול למסור לשליח כיון שאינו יודע להבחין בין טפה של בכור, רק על הבכור מאם שהוא דבר הניכר ומבורר לכל זה היה ע"י השליח, וע"ז אומרים כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, ומשו"ה לא היו רשאין לצאת מפתח ביתם עד בוקר. וא"כ מה שנעשה ע"י הקב"ה בעצמו אין שייך בזה נס כי הקב"ה הוא היודע ומבחין, רק הנס היה על הבכורים מאם ע"י המשחית, ולכן קדשו רק הבכורים מאם, עכ"ד.

ושוב מצאתי ממש כדברים הללו בפי' חסד לאברהם להגש"פ, ושם ישנה תוספת נופך, דהנה איתא במדרש שהיו המצרים מטמינים בכוריהם בבתי ישראל שלא ישלוט בהם המשחית. אמנם מה שיכלו להטמין הוא רק את הבכורים מצד האם שהיו גלויים להם ולא הבכורים מצד האב שאין מכיר בהם והם נשארו בביתם.

ולפי"ז מדויק להפליא דאמנם הבכורים מאם היו בבתי ישראל, וזה ניתן למשחית, ועל זה נאמר ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, והיה ע"ז הנס בבתי ישראל אשר בארץ גושן, אבל אותן הבכורות מאב שנשארו בארץ מצרים ע"ז נאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה ההוא-אני ולא מלאך וכו'.

ולפי"ז באמת נראה דפסיחת ה' על הפתח זה לא חלק נפרד מהא דלא יתן המשחית לבא אל בתיכם, דבאמת הקב"ה אינו צריך לכלום, שהרי מבחין הוא. אלא שכיון שהריגת הבכורות מאם נעשית ע"י המשחית והוא אינו מבחין, לכך הוצרכו לנתינת דם על המשקוף ועל שתי המזוזות, דבזכות זה הקב"ה פסח על הפתח לענין זה שלא נתן למשחית לבא אל בתיכם, ודוק.

איש חסיד
הודעות: 55
הצטרף: ה' מרץ 24, 2011 8:16 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי איש חסיד » ד' אפריל 06, 2011 1:01 am

בריש מס' שמחות מבו' וה' הכה כל בכור וכו' אר''י אע''פ שהכה אותם מכת מות היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר, ופי' בנחלת יעקב שם דההכרח לכך משום הא דסנהדרין ל''ט דאלקיהם של ישראל כהן ומש''ה אמרו דשווינהו גוססים וכדרך שתי' בגמ' לגבי שמשון הגיבור, יעוי''ש בדבריו.

אוהב אוצר
הודעות: 2758
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' אפריל 06, 2011 5:39 am

לצערי הגדול, איני זוכר מי הוא בעל הפירוש של המאמר לקמן, אולם זאת יש מפרשים, שברור הוא שהקב"ה עשה בכבודו ובעצמו את מכת בכורות שנא': "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכתי כל בכור" וכו' וע"ז אמר בעל ההגדה: אני ולא מלאך אני ולא שרף אני הוא ולא אחר. ומה שנא' ולא ייתן המשחית, הדברים אמורים כלפי זה, שבאותו לילה, הקב"ה לא נתן למלאך המות לקחת מנשמות בני ישראל, גם אותם שיום פטירתם הרגיל, הטבעי "והמקורי" שנקבע להם ליום זה, ולכן היה צריך לתת את הדם על המשקוף בכדי שלא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, כי לקב"ה אין צורך בסימן זה והוא היישוב איך מסתדר בין "ועברתי בארץ מצרים-אני ולא מלאך" לבין "ולא ייתן המשחית".

אגב, על אותו משקל מפרשים לגבי מה שנא': "ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילדים". לכאו' כפילות לשון, אם לא עשו, הרי ברור שהילדים נשארו בחיים?
אלא שמסבירים, שיוכבד ומרים עמדו בתפילה לפני ה' ואמרו לו: רבש"ע, הרי ידוע שישנם תינוקות שאינם נשארים בחיים ומתים תוך כדי הלידה וזאת ע"פ גזרתך מראש שתינוקות אלו לא יחיו בעוה"ז כלל. לכן אנו מבקשות, שלא ילעיזו עלינו שקיימנו את גזירת פרעה, השאר בחיים גם את תינוקות אלו ואל תמיתם אע"פ שכך גזרת שיהיה. ולכן, "ולא עשו", היינו שאכן לא קיימו את גזרת פרעה, "ותחיינה את הילדים מוסב על אותם תינוקות שהיו מצד הטבע [ע"פ גזרת בורא עולם כמובן] היו אמורים למות, שבכוח תפילתם "החיו" אותם.

ומטו בשם הגר"א זיע"א, שאמר שדברים אלו אמיתיים ושכך היה. וחבל שאיני זוכר בשם מי דברים אלו, אדרבא, באם מי שכאן מכיר את המדרשים הנ"ל, יכתוב לנו.

ובמאמר המוסגר, יש עוד "חידוש שלישי" על "אותו משקל" אולם איני זוכרו כלל. [ושגם עליו דיבר הגאון זצ"ל]

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי חד וחלק » ד' אפריל 06, 2011 12:45 pm

איש חסיד כתב:בריש מס' שמחות מבו' וה' הכה כל בכור וכו' אר''י אע''פ שהכה אותם מכת מות היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר, ופי' בנחלת יעקב שם דההכרח לכך משום הא דסנהדרין ל''ט דאלקיהם של ישראל כהן ומש''ה אמרו דשווינהו גוססים וכדרך שתי' בגמ' לגבי שמשון הגיבור, יעוי''ש בדבריו.

לפי האמור נפל בבירא מה ששמעתי פעם (בשם הגר"ח?) שלכאו' חצות הלילה אינו זמן אמיתי, אלא קו רעיוני שעד אליו הוא חצי הלילה הראשון ולאחריו מתחיל חצי הלילה השני, ואם כך אימתי מתו? ותירץ שגם המות אינו אורך זמן, אלא עד חצות חיו, ולאחריו לא חיו...
וצריך לבדוק לפי זה את היסוד הידוע של האחרונים על ירושה שחלה ברגע המיתה, שהרי לכאורה אין רגע כזה.

אמנם אולי אפשר לומר את הוורט הנ"ל גם אם גססו עד הבוקר, דהיינו שהחלו לגסוס בחצי הלילה השני.

בחושךאור1
הודעות: 41
הצטרף: ד' מרץ 30, 2011 3:14 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי בחושךאור1 » ד' אפריל 06, 2011 4:43 pm

אוהב, הסבר זה מובא בשם הגר"א ומובא בספר קהלת יצחק עה"ת (פ' בלק) וע"פ יסוד זה מסביר את הפסוק: "ויהיו המתים - במגיפה, ארבעה ועשרים אלף" ו"מגיפה" עם אתנחתא.


כמו"כ תרוץ על קושיה זו וביאור על מכת בכורות ויציאת מצרים מבואר בארוכה בדרוש לשבת הגדול מרב"צ שטרנפלד מבילסק בסוף שו"ת שערי ציון:

תחילתו בעמ' 409 (מדפי ההיברו בוקס)- http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=409

ועיקר התירוץ בעמ' 417 (מדפי ההיברו בוקס) - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 17&hilite=

כדאי לקרוא את כל התשובה. ובכלל, את כל חלק האגדה בסוף השו"ת.

גלאגוזים
הודעות: 820
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי גלאגוזים » ו' אפריל 08, 2011 2:46 am

לפני שנים שמעתי באחד מימי חוה"מ פסח שיעור מהגר"י רוזן שליט"א ר"י אור ישראל שיעור שכולו נסב על הנושא.
השיעור נדפס גם במוריה שי"ל בניסן תשס"ט [גליון שמז-שמח]
עיקר דבריו הם דבמכת בכורות היו שני עניינים א. דין משפט על שעבוד בני ישראל -מבוסס על דברי הגרי"ז בפ' וארא-
ב. כדי לגרום לפרעה לשלח את בני ישראל.
וכתב דההבטחה שהקב"ה בעצמו יכה את מצרים נוגעת רק לעניין הזירוז להוצאת בני ישראל, אך ה"משפט" שבמכות
נעשה ע"י בית דינו.
וכתב דהריגת בכורות מאם היו רק בתורת משפט [והוכיח דע"י הריגת פטרי רחם לא היה פרעה משתכנע להוציא]
וא"כ דבר זה נעשה ע"י המלאכים, אך הריגת שאר הבכורות היו רק למטרת שילוח
בני ישראל וזה נעשה רק ע"י הקב"ה בכבודו בעצמו.

גלאגוזים
הודעות: 820
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי גלאגוזים » ו' אפריל 08, 2011 2:56 am

חד וחלק כתב:
איש חסיד כתב:בריש מס' שמחות מבו' וה' הכה כל בכור וכו' אר''י אע''פ שהכה אותם מכת מות היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר, ופי' בנחלת יעקב שם דההכרח לכך משום הא דסנהדרין ל''ט דאלקיהם של ישראל כהן ומש''ה אמרו דשווינהו גוססים וכדרך שתי' בגמ' לגבי שמשון הגיבור, יעוי''ש בדבריו.

לפי האמור נפל בבירא מה ששמעתי פעם (בשם הגר"ח?) שלכאו' חצות הלילה אינו זמן אמיתי, אלא קו רעיוני שעד אליו הוא חצי הלילה הראשון ולאחריו מתחיל חצי הלילה השני, ואם כך אימתי מתו? ותירץ שגם המות אינו אורך זמן, אלא עד חצות חיו, ולאחריו לא חיו...
וצריך לבדוק לפי זה את היסוד הידוע של האחרונים על ירושה שחלה ברגע המיתה, שהרי לכאורה אין רגע כזה.

אמנם אולי אפשר לומר את הוורט הנ"ל גם אם גססו עד הבוקר, דהיינו שהחלו לגסוס בחצי הלילה השני.


בהגדש"פ "מבית לוי" מובאת השאלה -על העדר זמן חצות אמיתי-כ"שאלת התלמידים", והתשובה -כי גם המוות אינו תופס זמן- כתשובת מרן הגרי"ז זצ"ל.
אך בספר "משאת המלך" עה"ת למורנו הגרש"מ דיסקין זצ"ל טען המחבר לבעלות הן על השאלה והן על התשובה, ובהערות שהוסיפו בשולי גליון כתבו
דהגרמ"ד שליט"א בן מרן העיד דלא זוכר שיצאו הדברים מפי מרן.
וכמדומני שבספר "משנת יעקב" להגר"י רוזנטל זצ"ל הביא דהוא היה השואל קמיה מרן והביא את תשובת מרן הנז"ל.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1383
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » א' אפריל 17, 2016 4:10 pm

מצו"ב מאמר שכתבתי בקובץ המאור (ניסן תשע"ג).
ענין מכת בכורות.pdf
(475.82 KiB) הורד 296 פעמים

ביליצר
הודעות: 1403
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי ביליצר » א' אפריל 17, 2016 4:18 pm

עיין בשנים עשר דרשות להרן,הכותב שהקב,ה עבר על מצרים והמלאכים היו משחיתים ,
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... A&pgnum=23

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 29, 2019 1:15 am

ועוד תירוץ, (סליחה אם כבר נזכר לעיל).

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ספר סיני וליקוטים סימן קצז (תתשצט) -
הקשה ר' אליעזר צרפתי למורי שלי"ו, כתיב [שמות יב, כג] ולא יתן (דמשחי') [המשחית] לבא אל בתיכם לנגוף משמע שהמשחית היה ממית אותם. וקרא אחריתי כתיב [שם יב, יב] ועברתי בארץ מצרים וגו' ומיניה (ד)דרשינן [הגש"פ] אני ולא מלאך. ותירץ לו מורי, הקדוש ברוך הוא היה הורג בכורים גמורים, והמשחית הורג אנשים שאינן בכורים גמורים וגם גדול הבית, ממה שכתוב [שם יב, ל] כי אין בית אשר אין שם מת.

תורה מפוארת
הודעות: 440
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' מרץ 31, 2019 2:18 pm

הלב שמחה מגור זי"ע תירץ בשם האמרי אמת ברעיון מבריק בפשוטתו. 'וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים' והרי כתוב שהיה רק על ידי הקב"ה. אלא 'וישלח מלאך', הוא שלח את המלאך 'ויציאנו ממצרים' על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

יענק'ל
הודעות: 108
הצטרף: ד' יולי 03, 2013 6:04 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי יענק'ל » ג' אפריל 23, 2019 2:38 pm

שמעתי להעיר על מה שאמר הכתוב שמתו גם בכורי השבי
ופרש"י שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונה
וקשה מה הוצרך לטעם זה והרי לא היה להם דם על המשקוף וממילא המשחית ניתנה לו רשות
ולדברי הרעק"א י"ל שהכונה לבכורים מאב

לבי במערב
הודעות: 1713
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מי הרג הבכורות הקב"ה או מלאך?

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 24, 2019 5:41 pm

תורה מפוארת כתב:הלב שמחה מגור זי"ע תירץ בשם האמרי אמת ברעיון מבריק בפשוטתו. 'וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים' והרי כתוב שהיה רק על ידי הקב"ה. אלא 'וישלח מלאך', הוא שלח את המלאך 'ויציאנו ממצרים' על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

מובן יותר בלשון המקור, אידיש:
"וישלח מלאך" - האט ער געשיקט אוועק דעם מלאך, "ויוציאנו ממצרים" - און האט אונז (אליין) מוציא געווען פון מצרים...


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים