פורום אוצר החכמה

לכאורה המקור הוא מפשוטם של מקראות כמה וכמה פעמים "שבעת ימים תאכל מצות".

מעשה רב (קפ"ה):

'שבעת ימים תאכל מצות' כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה (פעולת שכיר ב) אעפ"כ מצוה מדאורייתא הוא וכן פירשו י"ט א"צ אות פסח במצה סוכות בסוכה (פעולת שכיר ג) ועוד כמה ראיות והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה וביו"ט אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר י"ט מפני חביבת מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו...

פשוטי המקראות מאוד חזקים בעניין הזה, אבל כמדו' שהגר"א עצמו דווקא מזכיר את הסוגיא של ט"ו ט"ו שהגמ' לומדת מפסח לסוכות והוא לומד להפך מסוכות לפסח.

מתהלך כתב:פשוטי המקראות מאוד חזקים בעניין הזה, אבל כמדו' שהגר"א עצמו דווקא מזכיר את הסוגיא של ט"ו ט"ו שהגמ' לומדת מפסח לסוכות והוא לומד להפך מסוכות לפסח.

היכן הדברים?

עושה חיל כתב:

מתהלך כתב:פשוטי המקראות מאוד חזקים בעניין הזה, אבל כמדו' שהגר"א עצמו דווקא מזכיר את הסוגיא של ט"ו ט"ו שהגמ' לומדת מפסח לסוכות והוא לומד להפך מסוכות לפסח.

היכן הדברים?

לא מצאתי וכנראה טעיתי ורק מסבירים כך בדעתו.
במקרה ראיתי שבאילת השחר על פרשת בוא אומר שלפי הגר"א מיושב המקרה (כמובן), וגם שלפי זה מובן מדוע נקרא חג המצות.
לעצם העניין שיש מצווה קיומית לאכול מצה כל שבעת הימים, מוכח כבר בבעה"מ בסוף פסחים, ואולי גם מהרשב"א בשו"ת ח"ג רפ"ז. אך מראשונים אחרים (כמדומני בעל העיטור) מבואר שחלקו.

כדברי הגר"א מבו' בחזקוני [שמות יב, יח] והחת"ס סייע לדבריו. וכן משמע לכאו' בדברי הבעה"מ ועוד שהקשו מדוע לא מברכים על אכילת מצה בשאר ימי הפסח.

וראה עוד בתוס' ר"ה (כח, ב) שכתבו דל"ש בל תוסיף היכא דמקיים המצוה ב' פעמים, והביאו מברכת כהנים כמה פעמי ביום, ישיבת סוכה ואכילת כמה זיתים של מצה בפסח.

מתהלך כתב:פשוטי המקראות מאוד חזקים בעניין הזה, אבל כמדו' שהגר"א עצמו דווקא מזכיר את הסוגיא של ט"ו ט"ו שהגמ' לומדת מפסח לסוכות והוא לומד להפך מסוכות לפסח.

בסוכות אין מצוות אכילה, אלא מצווה שכל ישיבתו תהא בסוכה, ולכאו' ב' נידונים הם, הא' הוא מצוות תשבו כעין תדורו אשר היא חובה גמורה בכל שבעת הימים, והב' הוא הנידון שיהא קיום מצווה באכילה, ובזה כבר נסתפק המשנ"ב (סי' תרל"ט) האם כשם שיש מצוה לדברי הגר"א במצה בפסח כך נילף מהקישא דט"ו ט"ו לסוכה.

והחלוקה בדברים מבוארת להדיא בר"מ בסה"מ (עשה קס"ח) שכתב "וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה וכו', אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה, אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו, מכאן ואילך רשות, רצה לאכול סעודה סועד בסוכה, רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח".