וידוי מעשר - הלכה למעשה

[דרומי]

כיצד נהוג בפועל בענין וידוי מעשרות? האם יש בזה הבדל בין עדות ומנהגים שונים? האם יש הבדל בין זקנים לנערים, בעלי בתים לבחורים?

[עזריאל ברגר]

מי שלא נתן מעשרותיו ללוי - אינו יכול להתוודות.

[עני בן פחמא]

בחזו"ע (תרו"מ עמ' רפא) כותב שאפשר לומר תמיד כאדם הקורא בתורה.

בכל מקרה דעת החזו"א שאין חובה ליתן מעשר ללוי, כיון שהמע"ה.

[עזריאל ברגר]

ודברי שניהם פליאה הם בעיני.
יוחנן כה"ג ביטל את הווידוי!

[יהודה בן יעקב]

כתב השו"ע יו"ד שלא, קמב [ומקורו ברמב"ם מעש"ש יא, ד]

אין מתודין אלא ביום. וכל היום כשר לוידוי המעשר. בין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות.

וכתב ע"ז הגר"א ס"ק רכ

ולהתודות. כמו הביעור. אבל הראב"ד חולק עליו שהוידוי לפני ה' ואינו אלא בבית. והא דיוחנן כ"ג העביר כו' ס"ל דוקא בימיו וע' בירושלמי שם ועמ"ש בסי"ט (בס"ק נ"ב):

וע"ע באריכות בספר אחרית השנים להאדר"ת ע"ד הרמב"ם הנ"ל.

[ירדן ירחו]

מי שלא נתן מעשרותיו ללוי - אינו יכול להתוודות.

מה כוונתך? שצריך לתת ללוי ולהתוודות או שפטורים מלתת ללוי ומהוידוי?

[דרומי]

האם אין בענין זה פסקי הלכה ברורים ממורי הוראה בדורנו?

[עזריאל ברגר]

מי שלא נתן מעשרותיו ללוי - אינו יכול להתוודות.

מה כוונתך? שצריך לתת ללוי ולהתוודות או שפטורים מלתת ללוי ומהוידוי?

אם יש מעשר ודאי - יש לתיתו ללוי, אם יש לך לוי מיוחס, ואז אפשר להתוודות לכאורה.
הבעיה היא שבימינו אין (כמעט) לויים מיוחסים, אז לכאורה ראוי לתת לכהן מיוחס (אותו כהן שתפדה אצלו את צאצאיך ואת פטרי-חמוריך בברכה בשם ומלכות), ולא להתוודות, כבימי יוחנן כה"ג.
ואם לא נתת כלום ללוי - מתירוצים שונים ומשונים - איך תאמר "וגם נתתיו ללוי"?!

[ירדן ירחו]

למעשה. אם נשים רגע בצד את שאלת הוידוי, כל אדם שיש לו פירות מהשנה השלישית (רוב הפירות שיש כעת בשוק) צריך עד כניסת החג להעביר מהם את המעשר ראשון ללוי או כהן מיוחס ואת המעשר עני לעני? מה הסיבה שרוב האנשים לא עושים זאת?

[עזריאל ברגר]

אם יש לך פירות שהפרשת בעצמך את מעשרותיהם מטבל ודאי ואין לך הסכם של "מכירי לויה" וכיו"ב - אה"נ.
ואם לאו - המע"ה, ואין חיוב נתינה כלל, וכמו דמאי שאין חייבים לתת את מעשרותיו ללוי.

[ירדן ירחו]

סליחה על בורותי בנושא. א. מה זה הסכם מכירי לויה? ב. מדוע זה רק בפירות שהפרשתי בעצמי? מדוע זה שבתוך הפירות שקניתי יש מעשר ראשון ומעשר עני (כי הסוחרים בד"כ לא מוציאים אותם) לא מחייב אותי לתת אותם ללוי ולעני בזמן ביעור מעשרות? ומה הדמיון לדמאי ששם זה באמת ספק?

[בברכה המשולשת]

סליחה על בורותי בנושא. א. מה זה הסכם מכירי לויה? ב. מדוע זה רק בפירות שהפרשתי בעצמי? מדוע זה שבתוך הפירות שקניתי יש מעשר ראשון ומעשר עני (כי הסוחרים בד"כ לא מוציאים אותם) לא מחייב אותי לתת אותם ללוי ולעני בזמן ביעור מעשרות? ומה הדמיון לדמאי ששם זה באמת ספק?

א. מלווים ללוי לפני תחילת השנה סכום, והפירעון נקבע לאחרי כל השנה, כאשר מתנים בהסכם שהמפריש יכול לקחת לעצמו את המעש"ר שיפריש במהלך השנה וזה יקוזז מהחוב הנ"ל של הלוי.

[לבי במערב]

ב. מדוע זה רק בפירות שהפרשתי בעצמי? מדוע זה שבתוך הפירות שקניתי יש מעשר ראשון ומעשר עני (כי הסוחרים בד"כ לא מוציאים אותם) לא מחייב אותי לתת אותם ללוי ולעני בזמן ביעור מעשרות? ומה הדמיון לדמאי ששם זה באמת ספק?

כי בד"כ קונים מחנות שתחת הכשר מהודר, ושם בודאי הוציאו (ואינו דמאי כלל).
ואה"נ, אם נקנו מסוחרים שאא"פ לסמוך עליהם - הרי צריך להפריש בעצמו תרו"מ; ואידך זיל גמור.

[ירדן ירחו]

ב. מדוע זה רק בפירות שהפרשתי בעצמי? מדוע זה שבתוך הפירות שקניתי יש מעשר ראשון ומעשר עני (כי הסוחרים בד"כ לא מוציאים אותם) לא מחייב אותי לתת אותם ללוי ולעני בזמן ביעור מעשרות? ומה הדמיון לדמאי ששם זה באמת ספק?

כי בד"כ קונים מחנות שתחת הכשר מהודר, ושם בודאי הוציאו (ואינו דמאי כלל).
ואה"נ, אם נקנו מסוחרים שאא"פ לסמוך עליהם - הרי צריך להפריש בעצמו תרו"מ; ואידך זיל גמור.

אתה מדבר מידיעה או מהשערה? אתה בטוח במה שאתה אומר שההכשרים המהודרים מחייבים את בעל החנות לתת ללוי 10 אחוז, ועוד עשר אחוז ממה שנשאר לתת לעני(בפירות של השנה השלישית)? לפי מה שידוע לי מוציאים קצת יותר מאחד ממאה בתור תרומה ותרומת מעשר ואת שאר המעשרות משאירים עם כל הפירות(לגבי מעשר שני מחללים על מטבע)?

[לבי במערב]

ככל הידוע לי (ופשוט לכל בר-דעת, שהרי אסור ליתן ולמכור פרות שאינן מעושרים) - למע"ר עושים הסכם מכירי לוי' (וכיו"ב לגבי מעשר עני).
תרומה גדולה מפרישים, וכן תרומת מעשר.
מע"ש מחללים.

[לבי במערב]

סליחה על בורותי בנושא. א. מה זה הסכם מכירי לוי'?

מלווים ללוי לפני תחילת השנה סכום, והפירעון נקבע לאחרי כל השנה, כאשר מתנים בהסכם שהמפריש יכול לקחת לעצמו את המעש"ר שיפריש במהלך השנה וזה יקוזז מהחוב הנ"ל של הלוי.

[פרי יהושע]

בחזו"ע (תרו"מ עמ' רפא) כותב שאפשר לומר תמיד כאדם הקורא בתורה.

בכל מקרה דעת החזו"א שאין חובה ליתן מעשר ללוי, כיון שהמע"ה.

לא רק שאין חובה, אלא המנהג שלא לתת כדי שלא יהיו עולים בשביל זה ומיחסים עצמם ללויה
למעשה כידוע החזון איש כן נתן.

[מן הדרום]

הסתפקתי אם ניתן לומר וידוי מעשר בתוספת יו"ט של שביעי ש"פ מחד זה לא חלק מקדושת היום ולפי דעת המאיר לעולם זה מה שכלול בתוספת , מאידך י"א אחרת על גדר התוספת

[עזריאל ברגר]

סליחה על בורותי בנושא. א. מה זה הסכם מכירי לויה? ב. מדוע זה רק בפירות שהפרשתי בעצמי? מדוע זה שבתוך הפירות שקניתי יש מעשר ראשון ומעשר עני (כי הסוחרים בד"כ לא מוציאים אותם) לא מחייב אותי לתת אותם ללוי ולעני בזמן ביעור מעשרות? ומה הדמיון לדמאי ששם זה באמת ספק?

ב. בפירות שאני קונה בחנות - אין לי שום אפשרות לדעת האם מעורב בהם מעשר ראשון או מעשר עני, מכיוון שאין לנו את הידיעה האם הפירות האלו היו בצפון/בדרום הערימה כשהמשגיח קרא שם למעשרות.