פורום אוצר החכמה

כתב בבית יוסף אורח חיים סימן תעג

כתב רבינו ירוחם (נ"ה ח"ד מג ע"ג) נוהגים להגביה הסל על ראשי התינוקות ואומרים לפיכך אנחנו חייבין וכו'.

מה פשר המנהג? מה ענין הגבהת הסל על ראשי התינוקות דייקא, ומה זה מוסיף ב'לפיכך'?

מדברי רבינו ירוחם במקורם יתכן לומר דאין הכוונה דוקא לשעת אמירת לפיכך
וז"ל

וצריך שיאמר פסח מצה ומרור ואם לא אמר כן לא יצא ידי חובתו, פסח וכו' על שום מה וכו' מצה זו וכו' מרור זה וכו' על שום מה וכו', וצריך שיגביה המצה כשאומר מצה זו וכן המרור כשיאמר מרור זה, אבל בשר בזמן הזה כשיאמר פסח לא יגביה שמא יאמר בשר זה שמגביה לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוץ, ויש שנוהגים בשביל זה להסירו כלומר להסיר הבשר מן הסל מכל וכל כשאומר ההגדה, ונוהגי' להגביה הסל על ראשי התינוקו', ואומר לפיכך אנו חייבין וכו' עד ונאמר לפניו הללויה

אמנם בפסח מעובין מבו' דהוא דוקא בשעת אמירת לפיכך

וראה עוד בפסקי רבינו אשתרוק [ישורון יב]


עוד בענין זה

יישר כח.

לדברי רבינו אשתרוק זה עוד ענין היכר להתמיה ולעורר התינוקות לשאול מה נשתנה ואינו ענין למנהג המובא ברבינו ירוחם.
ברם ההסבר של מהרי"ד מבעלזא הוא מעניין ביותר.

נוטר הכרמים כתב:לדברי רבינו אשתרוק זה עוד ענין היכר להתמיה ולעורר התינוקות לשאול מה נשתנה ואינו ענין למנהג המובא ברבינו ירוחם.

ראה בדברי רבינו ירוחם שציטטתי, עם הפיסוק שפיסקתי בדבריו, שאין בו הכרע שכוונתו לשעת אמירת 'לפיכך', אלא הוא מצטט כמה דינים, [ולא כתב בלשון 'כ'שאומר לפיכך], אך כמובן מסדר דבריו משמע דהוא בשעת אמירת לפיכך. וא"כ יתכן להשוות דבריו עם דברי רבינו אשתרוק.

בהרבה קהילות ספרדים, לפני אמירת "הא לחמא עניא", נוהגים להגביה הקערה ולסובב אותה על כל אחד מהמסובין, ואומרים "בבהילו יצאנו ממצרים", כבנוסח הרמב"ם. [באלג'יר ובתוניס אומרים בזמן שמסובבים "אתמול היינו עבדים היום בני חורין ... לשנה הבאה בארעא דישראל"].
ראה "חיים לראש" (להג"ר חיים פלאג'י) דף מ"ט ע"ב - נ' ע"א (מגיד אות י'), וכן ראה ס' נתיבות המערב (מנהגי יהודי מרוקו) במנהגי פסח (וציין שם מקורות), ובס' כתר שם טוב (גאגין) ח"ג עמ' 129. וגם מרן החיד"א במעגל טוב כותב שבהיותו בתוניס בפסח שאלו אותו שאלה בקשר למנהג זה.
וכן ראה ס' "עלי הדס" (מנהגי העיר תוניס) עמ' 577-579.