קלונימוס כתב:הבנתי שחזרת בך משום שהחזקתיך למודה על האמת על ההוכחות והטענות לעיל שדחו את דבריך, ולענין ערוב וצפרדע ישנם הרבה תירוצים נוספים ואחד מהם שהכלבים שינו מטבע ברייתם בחייהם ולא שמסרו עצמם למיתה ויותר קשה לחיות על קידוש השם מאשר למות על קידוש השם.
דראל כתב:מתוך שו"ת דבר חברון או"ח, עמ' 250-251:
סימן תעו
הגדרת "אינו ראוי למאכל כלב"
ו ניסן תשנט
סיכום: הגדרת "אינו ראוי למאכל כלב" – כלב לאו דווקא, וכל בעל חיים האוכל מאכל בזוי בכלל הגדרה זו.
תולעת ספרים07 כתב:אולי תואיל בטובך להסביר את עצמך מדוע הכלבים שינו טבעם בזה ומדוע היה להם לצעוק על היהודים בארץ גושן מרחץ עשרות קילומטרים ממקום התחרשות מכת בכורות.
איש_ספר כתב:בר ששת כתב:ובעמדינו בעניין אכילת הכלב, מעניין לשמוע דעת החברים על החומרה שנהגו בה כמה מדקדקים,
שלא לשפוך 'טינר' או שאר חומרי תבערה אל תוך מדורת שריפת החמץ, מרצון לשיטת ר"י שאין ביאור חמץ אלא שריפה.
העליתי כאן הנהגות הח"ח לפסח. עי"ש.
קלונימוס כתב:האבן עזרא כותב מפורש שהכלבים לא יזיקו את בנ''י בנביחה או נשיכה וממתי כלב נושך את אדונו הישראל היושב בגושן בזמן שבמרחק רב בארמ''צ מתים בכורות וכי הכלבים של המצריים כן נשכו את אדוניהם בשעת מכת בכורות וכי יש תסמונת כלבים מטורפת כזאת???
אלא ודאי הכונה שהמצריים לא שיסו את כלביהם בבנ''י וככתוב לעיל, ודברי חכם באשי ואיש חסיד הם פשוטו של מקרא.
תולעת ספרים07 כתב:ולשואל הנ"ל מניין לנו אם זה כלב רוטויילער או דוברמאן גרמני אין זה קושיא עלי דווקא גם לאו האומרים שזה משום הכרת הטוב יש להקשות כן.
תולעת ספרים07 כתב:קלונימוס כתב:בכל מקרה אם כדבריך איך תסביר את המשך הכתוב למען תדעון אשר יפלה השם בין מצרים ובין ישראל.
האם עובדה זו שהכלבים אינם מתנפלים על הישראלים ביודעם שהם הם אלו שהביאו על אדוניהם את מכת בכורות אמור לתת לנו אינדיקציה על ההבדל שהבדיל הקב"ה בין מצרים לבין ישראל.[/b]
הרב 'איש_ספר' כתב:התשובה השניה של הרב ליאור בנויה על כמה קולות וכמובן שאין לסמוך על הדברים כהלכה פסוקה וחלוטה. גם אם זה השו"ת היחיד שיש לרב דראל בגרסת טקסט.
בבה"ל שכ"ו כתב (בעקבות דברי הגר"א): 'ואם מצוי להשיג בורית שנעשים שלא מחֵלֶב - בוודאי נכון לחוש לדעת המחמירים בזה'. וכ"ז אפילו שלא בפסח! ואע"פ שבערוה"ש [יו"ד קיז, כט] כתב מילתא דמסתברא דבבסבון שלנו שהוא פגום לגמרי אין דין סיכה כשתייה, הרי עינינו הרואות שהמ"ב והגר"א החמירו ולא חילקו כסברת ערוה"ש. [כמובן איני מחדש דבר, אבל משונה לכתוב בצורה כה פסקנית, אפילו בספר פניני הלכה של הרב מלמד (שאינו מחמיר) מביא שיש מהדרים בזה ומגלה טעמם, האם דבר חברון מיועד רק לפלאחים?]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים