פורום אוצר החכמה

כידוע לכל מחבר יש סגנון משלו, לפעמים ניתן לאמת זהות מחבר או לשלול זהות מחבר על ידי בדיקת הסגנון.
כך זיהה רבי בונים מפרשיסחא את מחבר ההגדה של פסח, שהוא אליהו הנביא.
בהגדה מופיע הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" וכן הנוסח הדומה "ברוך שומר הבחתו לישראל ברוך הוא".
נוסח זה שגור מאד ב"תנא דבי אליהו" המיוחס לאליהו הנביא זכור לטוב.
מכאן - אומר רבי בונים - מסתבר שמחבר ההגדה הוא אליהו הנביא זל"ט.

ז"ל הרשב"ץ בספרו מגן אבות

ואין מה שאמרו בתלמוד תנא דבי אליהו נאמר על אליהו התשבי שהרי מצינו בתלמוד תנא דבי אליהו רבי נתן אומר בפסחים צ"ד א' אם כן היה
אחרי רבי נתן שהוא אחרון לתנאים" וכו'

וע"ע תהלוכות האגדות להגריז"ש פ"ז

איש_ספר כתב:ז"ל הרשב"ץ בספרו מגן אבות

ואין מה שאמרו בתלמוד תנא דבי אליהו נאמר על אליהו התשבי שהרי מצינו בתלמוד תנא דבי אליהו רבי נתן אומר בפסחים צ"ד א' אם כן היה
אחרי רבי נתן שהוא אחרון לתנאים" וכו'

וע"ע תהלוכות האגדות להגריז"ש פ"ז

רציתי להוסיף מראש, כך מקובל מבלי להכנס כעת לויכוח על מחבר הספר הנ"ל, בסוף ויתרתי על כך, רק הקפדתי לכתוב "המיוחס".
זה ענין ידוע ויש דעות לכאן ולכאן וכמדומה שבמבוא של תנדב"א מהדורת רוטנשטיין, מיצה את הענין.

והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.

חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.

גם זה היה ידוע לי.
לכן לפני שכתבתי בדקתי אם הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" מופיע במכילתא, ומשמצאתי שלא, נוכל לומר שאליהו היה המלקט מן המכילתא והעורך והמסגנן כפי שהיא לפנינו.

הבונה כתב:

חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.

גם זה היה ידוע לי.
לכן לפני שכתבתי בדקתי אם הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" מופיע במכילתא, ומשמצאתי שלא, נוכל לומר שאליהו היה המלקט מן המכילתא והעורך והמסגנן כפי שהיא לפנינו.

האם אוכל להסיק מדבריך שאליהו הנביא היה חי בזמן התנאים ולאחריהם, עד שבא להעתיק ולסדר מהמכילתא?
ושמא נתכוונת שאליהו הנביא כמלאך עשה עריכה הלזו?

תגיד, הבונה, אם את ההגדה כתב 'סתם איזה תנא', זה כבר לא זה? מה השלב הבא? אחיה השילוני?

זקן ששכח כתב:

הבונה כתב:

חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.

גם זה היה ידוע לי.
לכן לפני שכתבתי בדקתי אם הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" מופיע במכילתא, ומשמצאתי שלא, נוכל לומר שאליהו היה המלקט מן המכילתא והעורך והמסגנן כפי שהיא לפנינו.

האם אוכל להסיק מדבריך שאליהו הנביא היה חי בזמן התנאים ולאחריהם, עד שבא להעתיק ולסדר מהמכילתא?
ושמא נתכוונת שאליהו הנביא כמלאך עשה עריכה הלזו?

אני לא התכונתי כלום, רק ציטטתי דברי הרה"ק מפשיסחא שידע היטב שבהגדה מופיעים שמות תנאים, ואין זו שאלה כמו שבתדב"א גם כן נזכרו (ואני מדבר על הנוסח המקורי לא על נוסח בעל הזיקוקין בו נזכרו כמדומה גם אמוראים), איך זה בדיוק עבד, אין לי מושג.

איש_ספר כתב:תגיד, הבונה, אם את ההגדה כתב 'סתם איזה תנא', זה כבר לא זה? מה השלב הבא? אחיה השילוני?

גם אם כתב אותה אחד הראשונים זה המון, ציטטתי רק דעת הרר"ב בענין.

אפשר מקור?

איש_ספר כתב:אפשר מקור?

מחיפוש מהיר [מתוך סקרנות גרידא] באוצר עלו כו"כ מקורות של ספרי מלקטים חסידיים, בד"כ בשם ר' יעקב אריה מראדזימין שאמר זאת בשמו.

לפי הזכור לי ראיתי ב"שמחת ישראל" ברגר, הבעיה שהוא לא מסודר לפי סדר כלשהו ואינני יכול למצא שם. צריך לבדוק אצל בוים קול מבשר, בגירסה הישנה שלי באוצר, אין את החלק של מועדים.

בתחילת ההגדה החדשה
"אוצרותיהם של צדיקים" לאהרון פרלוב
מובאת אמרה זו
אך בנוס"א קצת
אינה תח"י

כמדומני שר"ר מרגליות האריך באיזה מקומן בענין זה שהיה אליהו מצוי בבתי מדרשיות של חכמי ישראל, והאריך כדרכו בקודש במראי מקומות בבקיאות מפליאה!
והראני חכם אחד שהוא בהקדמת שו"ת מן השמים. וייש"כ.

א. כדאי לציין למשנה סוף מידות (פ"ה מ"ד בסוף): "ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי קדשים".
וכן בתפילה: "ברוך שאמר והיה העולם ברוך הוא".

ב. כמדומני ששני הפסקאות הנ"ל: "ברוך שנתן תורה לעמ"י ב"ה, כנגד ד' בנים..." ו"ברוך שומר הבטחתו... שהקב"ה חישב את הקץ..." - לא מופיעות במכילתא. וא"כ סבירה ההשערה שמסדר ההגדה קיבץ ממחברים שונים, חלק מבעל 'תנא דבי אליהו' וחלק מהמכילתא וממקומות נוספים.

ג. של"ה (פסחים, מצה שמורה, אות קסז) הקשה: "ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא כנגד כו', חכם כו', רשע' כו'. יש בכאן כמה קושיות. קשה, מה ענין שם שיתוף מקום לכאן. עוד קשה, הכפולות 'ברוך המקום' - 'ברוך הוא'. וכן אחר כך, 'ברוך שנתן תורה' - 'ברוך הוא'." (וע"ש באות קע מש"כ ליישב). - וצ"ב שנוסח זה הוא רגיל בתנא דבי אליהו.

ד. יש המפרשים שזהו דרך ענייה, שאחד אומר "ברוך המקום", והקהל עונים: "ברוך הוא", וחוזר ואומר: "ברוך שנתן תורה..." והם חוזרים: "ברוך הוא" (וכעי"ז ברמב"ם פ"ג מחנוכה הי"ד גבי ההלל, ערול"נ סוכה לח: בסוף, ועוד). אכן בתנא דבי אליהו נוסח זה רגיל, אף ששם אי"ז דרך ענייה.

כל מי שלמד אי פעם 'תנא דבי אליהו' לא יכול שלא להשוות את הסגנון להגדה של פסח, ולאו דווקא הפיסקה 'ברוך המקום ברוך הוא' שהיא אכן מופיעה הרבה בתד"א, אלא הסגנון עצמו, הבאת פסוק מסוים ועל כל שתי מילים ממנו להביא פסוק אחר להסבר 'כמה שנאמר'..

הבונה כתב:כידוע לכל מחבר יש סגנון משלו, לפעמים ניתן לאמת זהות מחבר או לשלול זהות מחבר על ידי בדיקת הסגנון.
כך זיהה רבי בונים מפרשיסחא את מחבר ההגדה של פסח, שהוא אליהו הנביא.
בהגדה מופיע הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" וכן הנוסח הדומה "ברוך שומר הבחתו לישראל ברוך הוא".
נוסח זה שגור מאד ב"תנא דבי אליהו" המיוחס לאליהו הנביא זכור לטוב.
מכאן - אומר רבי בונים - מסתבר שמחבר ההגדה הוא אליהו הנביא זל"ט.

שמעתי בזמנו טענה זו.

אבל יצויין שבמשנה האחרונה במסכת מידות מופיע לשון שהיו אומרים הכהנים "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים".

באגב, ראה בשיר השירים רבה ד פסוק ה על משה ואהרן "אמר רבי חנינא בר פפא: ברוך המקום שבחר בשני אחים האלה, שלא נבראו אלא לתורה ולכבודן של ישראל".

והוא מזכיר מאד את הלשון בפסקה "ברוך המקום ברוך הוא" בהגדה.

מקדש מלך כתב:כל מי שלמד אי פעם 'תנא דבי אליהו' לא יכול שלא להשוות את הסגנון להגדה של פסח, ...
אלא הסגנון עצמו, הבאת פסוק מסוים ועל כל שתי מילים ממנו להביא פסוק אחר להסבר 'כמה שנאמר'..

הדרשות בהגדה נמצאות במדרשים.
והגדת לבנך, יכול מראש חדש וכו' מכילתא שמות יג, ח.
ארמי אובד אבי וכו' השוה ספרי כי תבא, וכן מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) שם, מדרש הגדול (מדרש תנאים לחומש דברים).

ראיתי בהגדה של פסח "עיוני ההגדה" של רבי חיים פ. בניש שליט"א במבוא (במהדורה החדשה עמ' כ"ט), וכן בתוך ההגדה (בפיסקא ארמי אובד אבי) שמחדש חידוש מיוחד, הוא כותב שלדעתו מקור הדרשה בהגדה, ומכאן נלקחה לספרי וכו', עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/651890/ ... /0/end/0/c