כרפס

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ג' אפריל 12, 2011 9:30 pm

[חפשתי ולא מצאתי עדיין אשכול ע"כ, אם כבר קיים אבקש לתת קישור].

מה מנהגי הקהילות השונות בטיבול הכרפס? כפי הידוע לי לע"ע רוב האשכנזים לוקחים לכרפס תפו"א (ער"ד עפי"ל) או סלרי, יש הנוהגים ליקח צנון (ע"ז שמעתי אומרים שנתבטל מחמת איזה מנהג שהיה לא לאכול צנון בפסח כלל, וטעם נוסף מפני שיש אומרים שיוצאים בזה יד"ח מרור לכן לא לוקחים לכרפס), וכן שמעתי שמועה על א' מאדמור"י גור שהיה נוטל תות במי סוכר להתמיה התינוקות (תימה על תימה).

מי יוכל להוסיף בענין?

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ג' אפריל 12, 2011 9:39 pm

יש הנוהגים ליקח צנון (ע"ז שמעתי אומרים שנתבטל

לא נתבטל.
בספר הין צדק (עמ' ט) וז"ל: בענין כרפס, קבלתי ממורי הגה"ק מוה"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים האבד"ק סיגוט זי"ע [בעל קדושת יו"ט] ליקח צנון, שזה טוב לאכול קודם סעודה, שמגרר תאות המאכל, גם אין דרך לאכול ממנו כזית שיכנס לכלל ספק ברכה אחרונה, גם ברכתו פרי האדמה בלי שום פקפוק, וכמדומה שכך קיבל הוא מהגה"ק מוהר"ר חיים האלברשטאם זי"ע [בעל דברי חיים מצאנז], עכ"ל.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' אפריל 12, 2011 9:41 pm

לקיחת תות איני יודע ביאורו, (כפי זכרוני צריך להיות ירק) אבל 'מי סוכר' אפשר להראות הלכה כדעת הלק"ט

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ג' אפריל 12, 2011 9:44 pm

אופציות נוספות במנהגים זה:
חסה או קלחה.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' אפריל 12, 2011 9:45 pm

בענין צנון, והחשש שיוצאין ידי מרור, בזכרוני שבדרכי תשובה ביו"ד סי' צ"ו חילק בין שתי מיני צנון

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ג' אפריל 12, 2011 9:51 pm

יש לציין, כי כרפס היא זכר לעבדות, עי' במג"א (סי' תע"ג סק"ד) שהביא בשם המהרי"ל, כי כרפס נוטריקון ס' פרך.
ועי' בברכ"י שם, שלפי זה כרפס הוי דומיא דמרור, יעו"ש.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' אפריל 12, 2011 9:54 pm

בזכרוני שמהר"ם חלאווה כתב כי מנהגם לטבל שומר.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ג' אפריל 12, 2011 10:12 pm

תפוח אדמה - ערוה"ש סי' תעג סעיף י'.
פטרוזיליה - מנהגי בעלז ע"פ הירושלמי שביעית פ"ט ה"א.
צנון - ע"פ קיצוש"ע הוא המובחר, וראה חכמת שלמה סי' תעג ובספרו האלף לך שלמה סי' שכ שכתב שצנון אינו בגדר מרור (לפי זה המנהג שהבאתי לגבי חסה או קלחה בעייתי הרבה יותר, אעפ"כ ידוע לי שיש הנוהגים כך, ואולי הוא מנהג טעות). יש החוששים שלא לאכול צנון בפסח (ויגד משה סי' יז אות ה בשם הצ"צ), והחיי אדם כלל קכז סעיף ז יצא נגד חשש זה.
בצל או בצל ירוק - ראה ערוה"ש שם.
שומר - רבינו מנוח.
כרתי - מהרי"ו סי' קצג.

לגבי התות - ויגד משה בהוספות לדף קח ע"א כתב שלא יקח לכרפס מינים שברכתם בפה"א ואוכלים אותם אף שלא בשעת סעודה.

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ג' אפריל 12, 2011 10:14 pm

כותב, לא התכונתי שאין כזה מנהג, אלא שיש הנמנעים מטעם הנ"ל, וגם אם כרפס הוא דומיא דמרור, מכל מקום אינו המרור עצמו, והרי אנו אוכלים מרור אחר ובסמוך להמצה, והאם מכונים שלא לצאת יד"ח? אחרת נכנסים לבעיה עם ברכת המצוות של המרור למ"ד אי"צ כונה.

דראל, מזה הטעם נכון גם שלא ליקח חסה, ואולי מחזיקים לודאי שאינה מרור.

מרחביה, מה זה שומר?

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ג' אפריל 12, 2011 10:17 pm

מנהג חב"ד שלא לאכול צנון כל ימי הפסח. איני יודע טעמו.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ג' אפריל 12, 2011 10:30 pm

אדג כתב:מנהג חב"ד שלא לאכול צנון כל ימי הפסח. איני יודע טעמו.

נ"ל פשוט דמה שיש נוהגים שלא צנון ושומים שאין לזה שום טעם וריח

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ג' אפריל 12, 2011 11:13 pm

כך מסופר שאמר הרש"ב לחסידים שראה שמכינים צנון שהצ"צ אסר לאכול.

שמעתי שיש אומרים שאם מתבלים אותו במלח וכדו' שפיר דמי.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' אפריל 12, 2011 11:28 pm

אברהם צבי כתב: וכן שמעתי שמועה על א' מאדמור"י גור שהיה נוטל תות במי סוכר להתמיה התינוקות (תימה על תימה).

האדמו"ר הוא הרה"ק בעל הבית ישראל שעשה כך בשנה אחת, וטיבל במי מלח - תימה על תימה על תימה...
(ולא פסק כמי שהביא מבעל הלקט)

ואגב, לא עשה כך להתמיה התינוקת - משום שהתינוקות שלו עלו באד הכבשן הי"ד.
(הוא היה יושב בד"כ עם זוג צעיר ללא ילדים, להיות חברה לרבנית ע"ה).

וממקורות יודעי דבר שמעתי, שאותו תות היה מגודל בהשגחה מראשית השנה, ולא מדובר בסתם תות - שלא מצינו שאכלו בגור.

מי שנוהג להתמיה התינוקות, הוא יבדלחט"א האדמו"ר מגור שליט"א, שנוטל לכרפס בננה ומטבלה במי מלח.
בר מן דין, נודע בעוד כמה וכמה ענייני תימה שעושה הכל בכדי לעורר התינוקות.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' אפריל 12, 2011 11:45 pm

הלק"ט הכוונה לענין מליחה בסוכר

-----
החומרא שלא לאכול 'שום' בזכרוני שמוזכר בפמ"ג

-----
החומרא שלא לאכול צנון אולי מחמת דבר חריף למי שיש לו שיניים תותבות

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' אפריל 12, 2011 11:47 pm

אברהם צבי כתב:מרחביה, מה זה שומר?

מין ירק, הקרוי בלע"ז Fennel, וביידיש [לפי מילונו של צאנין]: קאָפּער.
וזה מראהו [התמונה מויקיפדיה]:

: שומר.jpg (7.09 KiB) נצפה 12749 פעמים

אצב · הודעהעל ידי **אצב** » ג' אפריל 12, 2011 11:58 pm

בחב"ד נהוג לאכול לכרפס בצל והילדים אוכלים תפו"א.
ואגב אין שום מצב מכל סוג שהוא שיהי' מותר לאכול צנון בפסח זה איסור גמור ואני מעיד ע"כ (בתור חבדני"ק).
והאיסור הוא של האדמו"ר בעל הצ"צ האדמו"ר השלישי בחב"ד ללא נתינת טעם (ראה אוצר מנהגי חב"ד ע' סב)

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ד' אפריל 13, 2011 12:21 am

בר ששת,
כעת שמעתי מחסיד גור א' שיחי' שהב"י נטל התות בכדי לפטור בבופה"א את הצנון (או התפו"א, הנ"ל אינו זוכר), ולא שבזה יצא יד"ח כרפס, וברוך היודע.
לגבי הנהגות משונות להתמיה את התינוקות [חוץ מהמפורשים בהלכה], שמעתי שכך נהג הגר"ח מבריסק, ובאמת אף שהוא מלתא דמסתברא לא מצינו כזאת בפוסקים, ויל"ע.

מעיין,
לכשתמצא מחמירים שלא לאכול בצל וחריין החריפים בודאי [דלא כהצנון שיש בזה שיטות], אזי תוכל לומר את השערתך.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ד' אפריל 13, 2011 12:27 am

אברהם צבי כתב:לגבי הנהגות משונות להתמיה את התינוקות [חוץ מהמפורשים בהלכה], שמעתי שכך נהג הגר"ח מבריסק, ובאמת אף שהוא מלתא דמסתברא לא מצינו כזאת בפוסקים, ויל"ע.

האמת שמאז קראתי את דבריך, אני תמה (ואינני תינוק), כיצד הדבר מקדם את תמיהת התינוקות ותשובה על כך שקשורה לסיפור יציאת מצרים.
ידוע לי שהרב אלי הורוביץ' הי"ד נהג כך, ובאחד הסדרים הניח צבעוני על השולחן, כשנשאל מדוע ענה שכידוע שמו של הצבעוני הוא 'טוליפ', כלומר two lips = זוג שפתיים= פה, ומצווה להשיח ביציאת מצרים.

צפנת פענח · הודעהעל ידי **צפנת פענח** » ד' אפריל 13, 2011 3:16 am

ואני שמעתי שלקח רבינו קדוש ישראל מגור זצוק"ל, "אננס" וטבלו במי מלח, והבוחר יבחר.

למדן · הודעהעל ידי **למדן** » ד' אפריל 13, 2011 3:07 pm

מרחביה כתב:
אברהם צבי כתב:מרחביה, מה זה שומר?

מין ירק, הקרוי בלע"ז Fennel, וביידיש [לפי מילונו של צאנין]: קאָפּער.
וזה מראהו [התמונה מויקיפדיה]:
שומר.jpg

במרוקו קוראים לו "בישבש"

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' אפריל 13, 2011 3:19 pm

בקשר למנהג הבית ישראל זי"ע, אני שמעתי שהיה נוהג כל שנה להחליף, בננה, תות שדה, אננס וכדו', בכדי להתמיה.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ד' אפריל 13, 2011 3:20 pm

פטרוזילי' אינו 'מנהג בעלז' ולא ע"פ הירושלמי, בירושלמי לא הוזכר כלל לגבי ליל הסדר, אלא דכמה ראשונים הזכירו ירק הנקרא כרפס ובירושלמי משמע שהוא פטרוזילי', וכמ"ש במגן אברהם סי' תע"ג סק"ד ע"ש ובנ"כ שם.

ובראשונים יש שהצריכו דווקא ירק מר, ויש שהצריכו ירק שאין רגילים לאכול כל השנה, אך רובם לא הצריכו אלא סתם ירק שמברכין עליו בורא פה"א, ויקח מה שרוצה.

איסתרא בלגינא

דראל כתב:
אדג כתב:מנהג חב"ד שלא לאכול צנון כל ימי הפסח. איני יודע טעמו.

נ"ל פשוט דמה שיש נוהגים שלא צנון ושומים שאין לזה שום טעם וריח

כוונת לדעת הרב חיי אדם וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

: untitled.JPG (222.61 KiB) נצפה 12692 פעמים

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ד' אפריל 13, 2011 3:38 pm

אכן, בכוונת תחילה לא תחמתי את דבריו בגרשיים, ולא הבאתי את מקורם.

ולגבי הבאת דבר בשם אומרו, למה לא יאמר שדבר זה אמר רבי יוסי ברבי חנינא?

איסתרא בלגינא

דראל כתב:אכן, בכוונת תחילה לא תחמתי את דבריו בגרשיים, ולא הבאתי את מקורם.

ולגבי הבאת דבר בשם אומרו, למה לא יאמר שדבר זה אמר רבי יוסי ברבי חנינא?

משום דדבר זה ר' אלעזר בר"ח אמרו, מגילה טו., וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ד' אפריל 13, 2011 3:55 pm

הלכה חמורי

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ד' אפריל 13, 2011 7:17 pm

אליהוא כתב:פטרוזילי' אינו 'מנהג בעלז' ולא ע"פ הירושלמי, בירושלמי לא הוזכר כלל לגבי ליל הסדר, אלא דכמה ראשונים הזכירו ירק הנקרא כרפס ובירושלמי משמע שהוא פטרוזילי', וכמ"ש במגן אברהם סי' תע"ג סק"ד ע"ש ובנ"כ שם.

בתוס' יו"ט שבת, הביאו רעק"א על המג"א שם, כתב שמדברי הירושלמי, הוא מה שלוקחים בפסח פטרוזילי'.

נוטר הכרמים

ואיך לא הזכירו על סלרי את תשובת החת"ס הידועה [או"ח סי' קלב], וז"ל: ומ"ו הגאון מו"ה נתן אדלר טרח ויגע לידע איזה נקרא כרפס, הואיל ונפיק מפומא דגברא רבה מהרי"ל, ומצא שנקרא ברוב לשונות אפי"א, והא הנקרא בלשון דייטש צעלי"ר, והוא נאכל כמו שהוא חי נטבל בחומץ, וכן אנו נוהגים אחריו.

וכנראה שעל זה עולה כוונת בן מקומו ושעתו הגאון בעל מחצית השקל (סי' תעג,ד), וז"ל: ושמעתי מגברא רבא שנתודע לו ע"פ החקירה בספרי הרפואות שכרפס הוא מה שאנו קורין צעלי"ר וכו'.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ה' אפריל 14, 2011 1:37 am

נוטר הכרמים כתב:ואיך לא הזכירו על סלרי את תשובת החת"ס הידועה [או"ח סי' קלב], וז"ל: ומ"ו הגאון מו"ה נתן אדלר טרח ויגע לידע איזה נקרא כרפס, הואיל ונפיק מפומא דגברא רבה מהרי"ל, ומצא שנקרא ברוב לשונות אפי"א, והא הנקרא בלשון דייטש צעלי"ר, והוא נאכל כמו שהוא חי נטבל בחומץ, וכן אנו נוהגים אחריו.

וכנראה שעל זה עולה כוונת בן מקומו ושעתו הגאון בעל מחצית השקל (סי' תעג,ד), וז"ל: ושמעתי מגברא רבא שנתודע לו ע"פ החקירה בספרי הרפואות שכרפס הוא מה שאנו קורין צעלי"ר וכו'.

ועיין בהגהות חת"ס הנדפס בשו"ע, שם מרמז החת"ס נוטריקון על המילה אפי"א - א'ל פ'ועל י'שועות א'תה.

תולעת ספרים07

אמנם לא לקחתי חלק באשכול זה מהו הכרפס - אך מן המעט שראיתי - יש לתמוה איך יתכן שהיו נוטלים תות וכדו' והטבילו במי מלח להתמיה התינוקות.
שהרי עניין הכרפס מבואר ברש"י (ערבי פסחים קי"ד ע"א) "כדי שיכיר תינוק וישאל, לפי שאין רגילים בני אדם לאכול ירק קודם הסעודה".
וכן הוא ב"מה נשתנה שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים" – והכוונה בזה שבכל הלילות אין אנו אוכלים ירקות לפני עיקר הסעודה אפילו פעם אחת, ואילו הלילה הזה פעמיים. – כן הוא באבודרהם וראה גם בתוס' (שם) ד"ה הביאו לפניו.
ואילו תות וכדו' אינו מתמיה כלל מדוע אוכלים אותו לפני הסעודה - ובפרט לפי מה שראיתי באחד הכותבים שאוכלים תות כדי לפתוח את התיאבון - והרי זה היפך דברי חז"ל.
וגם אם הדבר מתמיה את התינוקות כאשר אחר הקידוש ונטילת ידים מתחילים לאכול תותים ובננות כדרך העושים כן בחתונות וכדו' עדיין אין בזה משום לקיים דברי חז"ל שאמרו להתמיה את התינוקות בכך: שנאכל ירקות בטרם הסעודה. – ירקות שאין רגילים לאכלם בטרם הסעודה - אלא בתוך הסעודה עצמה.
והדבר דומה לאחד שיקפוץ על השולחן כדי להתמיה את התינוקות – חז"ל המה אשר קבעו במה להתמיה את התינוקות והם אלו אשר קבעו לעשותו על ידי אכילת ירק שאין דרכו לאוכלו קודם הסעודה. – אלא בתוך הסעודה.

ולעצם הנידון מהו ירק הכרפס - בפוסקים הקדמונים והאחרונים הוזכרו כל סוגי ירקות החל מפטרוזיליה עד סלרי תפו"א שום ובצל (הובאו בס' ויגד משה ובאליה רבה תע"ג) – השאלה שעמלו עליה הפוסקים היא: - אם ניתן לברך בפה"א על פטרוזיליה וכדו', בהיות שהוא טוב יותר כשהוא מבושל וכמבואר במ"א סי' תע"ג ס"ק ד'.

לסיכום הוי אומר כך: מדינא דגמ' צריך לחפש אחר ירק כל שהוא שאין דרכו לאוכלו קודם הסעודה (אלא בתוך הסעודה עצמה) ושאין עליה כל ספק שברכתו בורא פרי האדמה לקיים בה מצוות טיבול ראשון. - ורק אחר כך יחפש לקיים את עניין הכרפ"ס (פה רך) המובא בראשונים. - אך לא יתכן שבדרך לחיפוש אחר הכרפס יפספס את עיקר מצוות הטיבול הראשון וכפי שכתבנו.
כתבתי מקופיא - ייתכן שיש קצת שטויות פה ושם, לא נורא, שימו לב אל השעה.
תקנו אותי אם טעיתי.

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ב' מרץ 19, 2012 9:01 pm

שואלין ודורשין...

בברכה המשולשת

גם הגרפ"מ טייץ זצ"ל היה מטביל בננה לכרפס.

הנאמן בפקדונו

בענין מה שנהג רבינו הבית ישראל זי"ע, בפולין הרבה היו לוקחים בננה לכרפס, ולא עשה זאת בשביל לפטור הברכה.
מעודי לא שמעתי על אננס, וכמדומני שנתערב לו למספר תות באננס, וכפי שכבר שמעתי מאי מי שאמר ברצינות כי הבית ישראל לקח תות למרור (!) כך בדיוק.

בברכה המשולשת

הנאמן בפקדונו כתב:בענין מה שנהג רבינו הבית ישראל זי"ע, בפולין הרבה היו לוקחים בננה לכרפס, ולא עשה זאת בשביל לפטור הברכה..

אז למה לקחו בננה לכרפס. הגרפ"מ טייץ היה לוקח כדי לפרסם שברכתה בפה"א.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ד' מרץ 21, 2012 6:06 pm

הריטב"א בהגדה כתב:ואחר שנטל כל אחד ואחד ידיו, יש להם לאכול מן הירקות המרים, ונהגו לאכול כרפס ... והטיבול הזה הוא זכר לוימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, ועושים אותו עכשיו כדי שיראו התינוקות וישאלו, ואחד מברך לכולם.

ולדבריו לכאורה יש להעדיף לכרפס ירק מריר.

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » ד' מרץ 21, 2012 6:16 pm

במה מטביל את הבננה ולא יפסלו לאכילה?

ס''ק · הודעהעל ידי **ס''ק** » א' מרץ 25, 2012 1:27 pm

הן דבירו' מ' שכרפס הוא הפטרוסיליינין, בתרגום של מגילת אסתר תרגם כרפס: כרתנין, דהיינו כרתי.
אלא, דהם אינם נאכלין חיין לעצמן בד"כ, ולפיכך ברכתן צ"ע, בספר וזאת הברכה כ' -גם על פטרו' וגם על סלרי- דברכתן שהכל, יעוין שם. וכ"כ בספר באר ישראל ע"פ דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א.

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ג' פברואר 26, 2013 2:10 pm

שמעתי שמנהג מרן החזו"א זללה"ה היה ליקח מלפפון 'אוגערקע' לכרפס ואף אכל כזית כמנהג הגר"א, וכן נוהגין גם כיום בני משפחתו ות"ח מחוגו, אלא שאיני יודע כיצד התנהגו עם בורא נפשות.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ג' פברואר 26, 2013 4:20 pm

יש באיזה מקום, אם הכרפס חייב להיות בדוקא לא מבושל?
אם הכרפס יכול להיות מבושל, זה יכול להיות כרתי וגם פטרוסיליה.

בברכה המשולשת

מי שאוכל תפו"א, הרי זה ע"כ מבושל

פורום אוצר החכמה

מי מחובר