פורום אוצר החכמה

כתוב בגמ' פסחים ק"ז שרבא היה שותה הרבה יין בערב פסח כי היכי דניגרריה לליביה דניכל מצה טפי לאורתא. וקשה: וכי יש מצוה לאכול הרבה מצה? הלא די בכזית מצה וכזית אפיקומן? ואולי הפירוש שיאכל בתיאבון. עד כאן מאמרי אמת ליקוטים.

הערה: קודם כל, מובא שצריך 2 כזיתים באכילת מצה. שנית, יש גם כזית בכורך. כך שבאופן פשוט אוכלים 4 כזיתים.
מלבד, נדמה לי שיש בזה רעייד אם כל כזית וכזית מקיימים מצוה. הרי מידה טובה מרובה, אם באיסורים חייבים על כל כזית, למה שבמצוות לא יקיימו מצוה בכל כזית?

אגב, מה הענין לאכול בתיאבון? האם אדם שאוכל מצה בלי תיאבון לא מקיים את המצוה בהידור? למה?
הקב"ה ציוה לאכול אז אוכלים. מה איכפת לי הנאת הגוף?

בהנחה שיש מצוה בכל כזית, אזי יש עניין לאכול כמה שיותר מצות.

אגב, לפוסקים שגודלו של הכזית הוא בגודל זית של ימינו, במצה מכונה אחת יש כארבעה כזיתים. כלומר, האוכל מצה לפי שיטה זו מקיים יותר מצוות, מההולך לפי השיטה שכזית הוא כגודל מצה (שיטת התוס', בניגוד לשיטות הרמב"ם והרשב"א).

דראל, זה ברור שמי שאוכל כזית אחד בודד מקיים את המצוה בערב תאכלו מצות.
השאלה היא אם יש ענין לאכול עוד זית והאם בזה הוא מקיים עוד מצוה. או שזה לא מעלה ולא מוריד מה שאוכל עוד.

למשל ניקח בלולב ואתרוג, יש איזה ענין ליטול יותר מפעם אחת ביום? לא חושב. לא ראיתי מי שיעשה כך.
באמת מעניין לפי שיטת הגאון הרב שיינברג שליט"א (עד מאה ועשרים שנה, שמעתי שחגגו לו יום הולדת 100 בלי עין הרע) שהולך עם המון ציציות, האם הוא גם עושה כנ"ל במצוות אחרות.
אף שבציצית באמת יש יותר סברא שהרי כל בגד מחוייב בציצית. זה לא רק מצוה על הגברא.
מה שאין כן מצה ולולב, זה ודאי על הגברא.

לפי הגר"א מצה זה כמצות צדקה, כל פרוטה שתתן לעני קיימת מצוות צדקה כך כל כזית מצה שאתה אוכל קיימת מצות מצה. ולא דמי ללולב ושופר שאחר שקיימת את המצוה פעם אחת אין עליך מצוה עוד.

שמח תשמח כתב:לפי הגר"א מצה זה כמצות צדקה, כל פרוטה שתתן לעני קיימת מצוות צדקה כך כל כזית מצה שאתה אוכל קיימת מצות מצה. ולא דמי ללולב ושופר שאחר שקיימת את המצוה פעם אחת אין עליך מצוה עוד.

פטרתן מלהסביר למתפעל מה נשתנה

למה נפטר?
אדרבה, מדוע באמת שונה מצות מצה ממצות לולב? למה שלא נאמר שלולב זה כמו צדקה?

וכל זה לפי הגר"א, כמדומני שהוא יחיד בזה ושאר פוסקים לא סברו כך.

מתפעל כתב:דראל, זה ברור שמי שאוכל כזית אחד בודד מקיים את המצוה בערב תאכלו מצות.
השאלה היא אם יש ענין לאכול עוד זית והאם בזה הוא מקיים עוד מצוה. או שזה לא מעלה ולא מוריד מה שאוכל עוד.

למשל ניקח בלולב ואתרוג, יש איזה ענין ליטול יותר מפעם אחת ביום? לא חושב. לא ראיתי מי שיעשה כך.
באמת מעניין לפי שיטת הגאון הרב שיינברג שליט"א (עד מאה ועשרים שנה, שמעתי שחגגו לו יום הולדת 100 בלי עין הרע) שהולך עם המון ציציות, האם הוא גם עושה כנ"ל במצוות אחרות.
אף שבציצית באמת יש יותר סברא שהרי כל בגד מחוייב בציצית. זה לא רק מצוה על הגברא.
מה שאין כן מצה ולולב, זה ודאי על הגברא.

אולי אני טועה, אבל אני הבנתי שהגרח"פ הולך עם י"ח טליתות בדוקא כי לכל אחד קשירה שונה וכו' לצאת ידי הרבה שיטות, ולא סתם ענין ללכת עם הרבה, דא"כ מדוע דוקא י"ח טליתות? וא"כ בשאר מצוות ודאי שאינו עושה כן.

תקנו אותי אם טעיתי בזה.

לא שמעתי על כך. נראה לי לפי המראה שהולך עם הרבה יותר מ 18.

פעם שמעתי שהולך עם 72 אבל איני יודע אם אכן זה בדוק.

אורי אגסי כתב:

מתפעל כתב:דראל, זה ברור שמי שאוכל כזית אחד בודד מקיים את המצוה בערב תאכלו מצות.
השאלה היא אם יש ענין לאכול עוד זית והאם בזה הוא מקיים עוד מצוה. או שזה לא מעלה ולא מוריד מה שאוכל עוד.

למשל ניקח בלולב ואתרוג, יש איזה ענין ליטול יותר מפעם אחת ביום? לא חושב. לא ראיתי מי שיעשה כך.
באמת מעניין לפי שיטת הגאון הרב שיינברג שליט"א (עד מאה ועשרים שנה, שמעתי שחגגו לו יום הולדת 100 בלי עין הרע) שהולך עם המון ציציות, האם הוא גם עושה כנ"ל במצוות אחרות.
אף שבציצית באמת יש יותר סברא שהרי כל בגד מחוייב בציצית. זה לא רק מצוה על הגברא.
מה שאין כן מצה ולולב, זה ודאי על הגברא.

אולי אני טועה, אבל אני הבנתי שהגרח"פ הולך עם י"ח טליתות בדוקא כי לכל אחד קשירה שונה וכו' לצאת ידי הרבה שיטות, ולא סתם ענין ללכת עם הרבה, דא"כ מדוע דוקא י"ח טליתות? וא"כ בשאר מצוות ודאי שאינו עושה כן.

תקנו אותי אם טעיתי בזה.

בספר החדש גשמי ברכה מהג"ר שמעון הירשלר שליט"א מלונדון [עמ' תקיב] מופיע שביום שראה את הגרח"פ שליט"א, אמר לו בנו שלבוש כעת במאה ועשרים טליתות קטנות, ולפעמים הוא לבוש שלש מאות ט"ק כפי מה שבכוחו לסבול. ויעו"ש ששמע מבנו הטעם משום האפשרות לקיים עוד מ"ע, ע"פ הגמ' בריש ערכין דבעידן ריתחא ענשינן עלה, ומבואר שם דהיינו מצות ציצית.

והוסיף בנו, שכאשר היה אביו דר בארה"ב הרגיש שרוב בנ"י אינם זהירים כ"כ במצות ציצית, לכן קיבל על עצמו את המצוה הזאת דווקא.

שלוש מאות? נשמע גוזמה כמו בפרוכת

ו-120 לא נשמע גוזמה?

לדעתי מישהו כאן צריך לברר אצל תלמידיו הקרובים עם כמה טליתות הוא אכן הולך. המספרים כאן לא נורמליים. ואם אינני טועה היה כתוב לאחרונה בעיתונות (אני ראתי בקהילות של המבשר) שלרגל יום הולדתו ה-100 רכש לו א' מתלמידיו 18 ציציות חדשות בכדי להחליף את הישנות. כמדומני שזה היה המספר.

ד"ז ידוע בבית המדרש בשם הגאון הנצי"ב בהעמק שאלה נ"ג אות ד' ובמרומי שדה לחגיגה ז, ב, שם הוכיח מכמה מקומות שבכל תוספת על השיעור מקיים מצוה. הן בפסח והן בלולב. (וכעת לא עיינתי בפנים, באופן שאיני יודע אם מביא מה שנזכר בשבה"ל כמדומני, על גאונים (שוב כמדומני) שהיו מברכים בכל נטילה ונטילה של הלולב במשך היום). וכבר הביאו שכ"כ מהר"ל בגבורת ה' פמ"ח: 'דאע"ג שיוצא בכזית אחד אם אכל הרבה הכל מצוה אחת'.
[וכ"ז מבלי להזדקק לסוברים שיש מצוה באכילת מצה כל שבעה].

קשה לומר שהגרח"פ הולך עם ציציות שונות, כי א"כ בוודאי הולך עם א' שאינם קשורות כהלכתן! (ואי ס"ל שכל הקשירות כשרות, ל"ל לשנות וללבוש כמה ציציות).

-120 לא נשמע גוזמה?

ברור רק בשלוש מאות היה לי את הפרוכת

לכולם,

א. דברי הגאון הנצי"ב בלולב הם חידוש, (שהמוזכר מאנשי ירושלים רק מחמת חיבוב המצוה - רמ"א או"ח תרנב, א), אך במצה הסכימו כן רבים מהאח' (והמפורסם שבכולם המהר"ל בגבורות ה' פמ"ח).

ב. בשם הגר"א וסיעתו רק מצינו שיש מצוה באכילה כל ז' ימים ("שבעת ימים מצות תאכלו"), אך האם יש מצוה ביותר מכזית ביום ומנ"ל? (מסעודת חיבוב המצוה דהגר"א באחרון של פסח יש ראיה לזה, וראה מש"כ בשם הרב אליעזר מלמד שליט"א בקישור viewtopic.php?f=27&t=4493&p=81059#p80258 שלדעת הגר"א אין מצוה ביותר מכזית בסעודה, ויש לפקפק בזה, ואשמח אם יחכימנו חברי הפורום בזה, ומי דיבר בזה? האם יש מזה באוצר?)

אורי אגסי כתב:ו-120 לא נשמע גוזמה?

לדעתי מישהו כאן צריך לברר אצל תלמידיו הקרובים עם כמה טליתות הוא אכן הולך. המספרים כאן לא נורמליים. ואם אינני טועה היה כתוב לאחרונה בעיתונות (אני ראתי בקהילות של המבשר) שלרגל יום הולדתו ה-100 רכש לו א' מתלמידיו 18 ציציות חדשות בכדי להחליף את הישנות. כמדומני שזה היה המספר.

שמעתי שאמר פעם למקורבו "כעת הרבנית לא רואה שים עוד 'חבילה' (של צציות) ובכל חבילה היה כמו עשרים

איש_ספר כתב:ד"ז ידוע בבית המדרש בשם הגאון הנצי"ב בהעמק שאלה נ"ג אות ד' ובמרומי שדה לחגיגה ז, ב, שם הוכיח מכמה מקומות שבכל תוספת על השיעור מקיים מצוה. הן בפסח והן בלולב. (וכעת לא עיינתי בפנים, באופן שאיני יודע אם מביא מה שנזכר בשבה"ל כמדומני, על גאונים (שוב כמדומני) שהיו מברכים בכל נטילה ונטילה של הלולב במשך היום). וכבר הביאו שכ"כ מהר"ל בגבורת ה' פמ"ח: 'דאע"ג שיוצא בכזית אחד אם אכל הרבה הכל מצוה אחת'.
[וכ"ז מבלי להזדקק לסוברים שיש מצוה באכילת מצה כל שבעה].

דבר נאה ראיתי כעת, שבשו"ת משיב דבר הוא מדמה את זה למושג של פסולים במיעוט בתרא של שחיטה.

שו"ת משיב דבר חלק ב סימן יד
וכמו דשהוי במעוט בתרא קיי"ל דטריפה, אף על גב דאם לא נשחט כלל כשר משום שכבר נגמר השחיטה, מכ"מ כיון שמצוה לשחוט כל הסימנין ומיקרי המיעוט דישנן במצות שחיטה כדאיתא שם (כ' ב'), א"כ כ"ז שעוסק בשחיטה לא מיקרי נגמר השחיטה, ומש"ה פסול בשהיה, וכיב"ז הביאו התוס' חגיגה (ח' ב') בשם הירושלמי דהפריש הרבה בהמות לחגיגה, לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה יום טוב עד שיאמר אין עוד בדעתו להוסיף, הרי דכ"ז שעוסק באותה מצוה, אף על גב שהיה אפשר לסלק עצמו ממנה, מכ"מ אם אינו מסלק עצמו ממנה יש לה דין גוף המצוה שהיא מוכרחת לעשות, והוא כלל גדול בתורה בכל המצות כמש"כ בחיבורי העמק שאלה (סי' נ"ג אות ד') בס"ד, וה"נ כיון שעוסק בשחיטה פוסל בה שהיה, ולא מיקרי שגמר השחיטה.

מתפעל כתב:כתוב בגמ' פסחים ק"ז שרבא היה שותה הרבה יין בערב פסח כי היכי דניגרריה לליביה דניכל מצה טפי לאורתא. וקשה: וכי יש מצוה לאכול הרבה מצה? הלא די בכזית מצה וכזית אפיקומן? ואולי הפירוש שיאכל בתיאבון. עד כאן מאמרי אמת ליקוטים.

הערה: קודם כל, מובא שצריך 2 כזיתים באכילת מצה. שנית, יש גם כזית בכורך. כך שבאופן פשוט אוכלים 4 כזיתים.
מלבד, נדמה לי שיש בזה רעייד אם כל כזית וכזית מקיימים מצוה. הרי מידה טובה מרובה, אם באיסורים חייבים על כל כזית, למה שבמצוות לא יקיימו מצוה בכל כזית?

אגב, מה הענין לאכול בתיאבון? האם אדם שאוכל מצה בלי תיאבון לא מקיים את המצוה בהידור? למה?
הקב"ה ציוה לאכול אז אוכלים. מה איכפת לי הנאת הגוף?

נשוב לעניין לכל אלו שסטו בהמשך הפולמוס.
א' את הספר אמרי אמת כתב נכד הא"א ואין להוציא ממילה שאולי ל נכתבה בדיוק עניינים לחקירות.
ב'. עיין במשנ"ב שם שהטעם שאוכלים שני כזיתים זה לא בגללל חיוב מצה אלא בגלל ספק ברכת המוציא.
ג'. ברור שלא נתכוון הא"א לשאול האם זה חיוב לאכול הרבה מצה, וכבר כתב הגר"א מפורש שכן [והביאו המשנ"ב], וזה גם עיקר חיוב הלילה 'בערב תאכלו מצות', אלא לענ"ד כוונת שאלתו מדוע עשה רבא כזאת לפתוח לבו קודם הזמן בשתיית יין וכדו' שמחזי כרעבתנותא, וע"ז תירץ בכדי שיאכל בתיאבון ולא שהתכוון לשאול האם יש כלל ענין באכילת מצה לרוב.