קריעת ים סוף ביד משה, ולא במטה - בכח התורה של משה רבינו

[נוטר הכרמים]

ראה בחזקוני חידוש מופלא בביאור הכתוב, ד'הרם' לשון הסרה וסילוק כמו וממנו הורם התמיד, הרימו מכשול מדרך עמי, והרים העטרה, כלומר הסר את מטך, ובנטיית ידך גרידא תבקע את הים, וכן הוא אומר ויט משה את ידו על הים.

וצ"ב מהו היחוס לעשות הבקיעה ביד ולא במטה, שהרי באמת הרי כח המטה מבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל [להלן יד,כא] שזהו המטה שנברא בע"ש בין השמשות וחקוק בו השם הגדול והקדוש. ואולם נראה דגם כאשר בקע משה את הים בידו היה זה בכח שם ה' המפורש, דהנה יעויין ברש"י סוכה מה,א ד"ה אני והו, ומובא בחזקוני כאן, דכל אחד מן הפוסקים להלן, ויסע ויבא ויט, יש בו ע"ב אותיות ומהם יוצא שם בן ע"ב אותיות, והוסיף החזקוני שבו קרע משה את הים, וא"כ נמצא שבאותו כח של המטה קרע משה את הים בידו, ומאי נפ"מ בזה.

ברם, כיוצא בזה מצינו בחטא מי מריבה, וכך איתא בילקוט פר' חוקת: ודברתם אל הסלע, והכיתם לא נאמר. א"ל כשהנער קטן רבו מכהו ומלמדו, כיון שהגדיל בדיבור הוא מייסרו. כך אמר לו הקב"ה למשה כשהיה סלע זה קטן הכית אותו שנאמר והכית בצור, אבל עכשיו ודברת אל הסלע, שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים מן הסלע.

[נוטר הכרמים]

ונראה לבאר עומק דברי המדרש, מאי שנא דבפרשתנו (יז,ו) היה הציווי להכות בצור ואילו בפר' חוקת הציווי היה לדבר אל הסלע. אולם נראה שהחילוק נעוץ בכך שכאן בפרשתנו היה עדיין הנער קטן, כלומר, שעדיין לא זכו לקבלת התורה בסיני, ולכן היה הלימוד באופן של הכאה, ולאחר שהנער גדל דהיינו שזכו כבר לקבלת התורה, שוב היתה התביעה שישנה פרק אחד על הסלע והוא מוציא מים ואין צורך בהכאה.

ומבואר שזהו יתרון הרמת ידו של משה ובקיעת המים בכח אמירת משה את שם המפורש מאשר הכאתו במטה אשר חקוק בו שם השם.

(ויתכן שבנטיית היד מרומז גם ענין הדיבור בפה, וכבר מצינו מטבע לשון 'ידות' על דבורי נדרים וכיו"ב, וראה עוד בדברי הר"ן נדרים נז,ב שפירש העלה בידו-העלה שאלה זו בפיו, כדמתרגמינן ובידו רצפה-ובפומיה ממלל. וראה תענית ח,א רש"י ד"ה ואעפ"כ: שאין תפילתם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו, כלומר שנפשו מכוונת בכפו).

[נוטר הכרמים]

ונראה עוד בהקדם דברי רבינו האוה"ח הק' להלן יד,כז בביאור דברי חז"ל בב"ר (ה,ה) וישב הים לאיתנו - לתנאו הראשון, ומהו גדר התנאי שהתנה הקב"ה עם הים, שאם התנאי היה רק ליוצאי מצרים, א"כ למה נרעש בפעם הזאת, כמאמרם בשמו"ר כא,ו שהתריס כנגד משה ואמר לו אין אני נקרע לפניך שאני נבראתי ביום שלישי ואתה נבראת ביום ששי...עד שנטה ה' ימינו על ימינו של משה שנאמר מוליך לימין משה וגו'.

מוסיף האוה"ח: ועוד רואני כי ליחידי סגולה היה נקרע בעל כרחו כמעשה שהובא בחולין ז,א ברבי פינחס בן יאיר וכו', ואם לא התנה עמו אלא ליוצאי מצרים לבד, מה כחו של רפב"י להתגבר על מעשה בראשית.

וביאר האוה"ח דתנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ולעמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ב"ה...והנה ביציאת ישראל ממצרים עדיין לא קבלו התורה ואין גזירתם על הנבראים גזירה, ולזה לא הסכים הים ליחלק להם וטען למשה אתה נבראת בששי ואני בשלישי, זה רמז כי אינו בן תורה, שאם היה בן תורה הנה הוא קודם לו כי התורה קדמה לעולם כולו.

ולזה נתחכם ה' והוליך ימינו לימין משה, פירוש הראהו כי הוא בן תורה המתייחס לה ימין כדכתיב מימינו וגו', וכשראהו תיכף ומיד נקרע כתנאי הראשון, ולזה כל צדיק וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה, יביא בידו שטר חוב אחד לכופו ליחלק בפניו וכו'.

הרי מבואר בדברי האוה"ח שכח קריעת הים ע"י ימינו של משה היה בכח התורה, ומבואר דעדיף שתהא הבקיעה ע"י ימינו ואמירת פיו מאשר ע"י ההכאה במטה.

[נוטר הכרמים]

והנה מדברי האוה"ח נמצינו למדים, שבכך שנבקע הנהר לפני רפב"י שהיה לאחר מתן תורה אין חידוש כ"כ, שהרי זה ודאי כלול בכלל התנאים שהתנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ולעמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, ואמנם כאן היה חידוש שזה נבקע קודם מתן תורה משום כח התורה הפרטי של משה.

ושמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א לעמוד בזה, דהנה ביהושע ג,ה-ז בנס העברת הירדן כתיב: ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות...ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך. ולהלן פס' י: ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם.

הרי שנס העברת הירדן היה הדבר הגדול והנפלא ביותר שנעשה ע"י יהושע, עד שרק משום כך ידעו העם שה' עמו כפי שהיה עם משה. ובאמת כן כתיב להלן ד,יד לאחר העברת הירדן: ביום ההוא גדל ה' את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו. ולפי דברי האוה"ח, צ"ב מה גדולה יש בזה, הרי זה היה אחר מתן תורה, ומאי שנא מהא דרפב"י ונהר גינאי.

וביאר מו"ר שליט"א, דבאמת עיקר תנאי זה המבואר בדברי האוה"ח שהתנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ולעמליה וכו', זה אמור ביחוד על חלק התורה שבע"פ, ולכן בעובדא דרפב"י שהיה אחר התגלות תורה שבע"פ ע"י בעלי המשנה התנאים הקד' לא היה כ"כ חידוש, אבל גבי יהושע שלא נתגלה עדיין כ"כ חלק תורה שבע"פ, והיה ספון ואצור ביד מוסרי התורה וממשיכי הקבלה איש מפי איש, היה בזה חידוש גדול יותר, ע"כ תורף דבריו כפי הבנתי.

ונראה להוסיף, דאמנם בכח תורה שבע"פ דידהו בקעו משה ויהושע את מימות מעשה בראשית, דהנה משה בימינו נטה על הים ובקעו, וענין ימין מרמז על טעמי תורה שמראים בימין, (ומטעם זה הלכה פסוקה שנינו שלא יקנח אדם בימין). וכן יהושע תלמידו נער לא ימיש מתוך האוהל, בכח מסירת ההלכות למשה מסיני שקיבלן ממשה ומסרן בשלימותן לזקנים, עד שאמר למשה רבינו בעת פטירתו, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר כדאיתא בתמורה טז,א העביר את ישראל את הירדן.

[נוטר הכרמים]

בעיקר דברי החזקוני שהקריעה נעשתה בידו של משה רבינו ולא במטהו, ראה מעשה נפלא עם רבינו הגר"א מתוך הספר 'אוצר החזקוני' המצורף בזה.

[נוטר הכרמים]

והנה מה ששלח לי אחד מהמעיינים כאן.

במה שהבאת מהחזקוני דהרם לשון הסר כן הוא במדר"ר (כא, ט) וברבינו בחיי ובפי' הטור עה"ת.
וז"ל המדר"ר, כך אמרו המצרים, לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה, בו הכה היאור, בו הביא כל המכות, כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצרים עומדים מאחוריהם, אמר הקב"ה למשה השלך את מטך, שלא יאמרו אילולי המטה לא היה יכול לקרוע את הים שנאמר "הרם את מטך", ע"כ. מדברי המדרש נראה שהטעם שאמר לו להסיר המטה שלא יאמרו כשם שהמטה עשה את המכות במצרים כן כאן, ודלא כמו שהבאת מהסיפור מהגר"א שנראה שהטעם בקריעת ים סוף הוא טעם מיוחד שלא יאמרו שנבקע הים מכח הסגולי של המטה שבוקע מים.

[יאיר]

בעיקר דברי החזקוני שהקריעה נעשתה בידו של משה רבינו ולא במטהו, ראה מעשה נפלא עם רבינו הגר"א מתוך הספר 'אוצר החזקוני' המצורף בזה.

viewtopic.php?f=7&t=2053&p=14067&hilit=#p13990

[נוטר הכרמים]

ראה עוד הרחבה בנידון השמועה בשם הגר"א הנ"ל, במאסף ישורון קובץ ד עמ' תש מאמר 'ליקוט שמועות בשם הגר"א' [מהרב י"ח ליזרזון שליט"א].

[נוטר הכרמים]

מוקפץ.

בספר הנפלא 'המאור הגדול' ליקוטים מתורת הגר"א של הרי"ד קרויזר מירושלים הביא עוד כמה נוסחאות למעשה המעניין שהובא לעיל מספר אוצר החזקוני, יעו"ש.

[טפח]

מוקפץ.

בספר הנפלא 'המאור הגדול' ליקוטים מתורת הגר"א של הרי"ד קרויזר מירושלים הביא עוד כמה נוסחאות למעשה המעניין שהובא לעיל מספר אוצר החזקוני, יעו"ש.

מבית שמש.

[נוטר הכרמים]

המעשה הנ"ל עם הגר"א מובא עתה בעלון 'קב ונקי', בתוספת כמה ציונים נכבדים.