מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מצת כוסמין - כשרה?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ד' אפריל 15, 2020 11:43 pm

אמנם מוצאי פסח עתה, אבל נ"מ לשנה הבאה.
ראיתי מי שכתב (באתר "דין":https://din.org.il/2018/03/28/%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%9E%D7%97-%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9F) שיש שאלה האם המסורת שלנו על חימוץ תקפה גם לגבי מצת כוסמין, ולכן אין ראוי לאוכלה בלי צורך רפואי ברור. האם ידוע דבר מה על זה?
אציין עוד, שהכותב שם נוקט שכוסמין של היום הוא מין הכוסמין שמוזכר במשנה כאחד מחמשת מיני דגן. וזו הנחה בכלל לא מוסכמת, ויתכן בהחלט שהכוסמין הוא סוג של חיטה. (ראו "המכלול" בערכו.)

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 16, 2020 12:17 am

זכורני שהרב זליכה דן בזה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 16, 2020 12:27 am


שומע ומשמיע
הודעות: 2325
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אפריל 16, 2020 1:07 am

יעוין קובץ דרכי הוראה א עמ' קצז

חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ה' אפריל 16, 2020 2:32 am

התבקשתי (בפרטי) להעלות לכאן את התשובה מאתר דין:
שאלה:
האם ניתן לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר עם מצה מקמח כוסמין ומדוע ?

תשובה:
שלום רב,

כוסמין זה אחד מחמשת מיני דגן, ובודאי יוצאים ידי חובה במצות העשויות מקמח כוסמין. ראה שו"ע סי' תנג סעי' א'. אמנם כתב הרמ"א שהמנהג לכתילה לקחת קמח חיטים, אבל מנהג זה הוא משום שזה חביב יותר, ראה משנה ברורה שם. אולם לאלו שקשה להם קמח חיטה, ודאי שזה אינו חביב. ואכן היום ניתן להשיג מצות מכוסמין לאלו שקשה להם עם קמח חיטה. יש עוד סיבה להחמיר שלא להשתמש, כי אין לנו מסורת ברורה בכמה זמן הוא מחמיץ, האם כמו קמח או באופן שונה, לכן מי שאינו זקוקו לכך מסיבה בריאותית ימנע מכך.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' אפריל 16, 2020 1:05 pm

לא הביא שום מקור לדבריו. כמו"כ במציאות היום משתדלים שלא לשהות כלל באפיית המצות, כך שאין לחששותיו מקום לחול.

חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ה' אפריל 16, 2020 1:13 pm

יוצא פוניבז' כתב:לא הביא שום מקור לדבריו. כמו"כ במציאות היום משתדלים שלא לשהות כלל באפיית המצות, כך שאין לחששותיו מקום לחול.

גם הרגשתי היתה כך, שאילו היינו נזקקים לסימנים של הגמ' היה מקום להחמיר, אבל במציאות של ימינו אין נזקקים ואין מקום לחומרא, לכאורה.
שאלה אחרת שמטרידה אותי היא, הכותב שם נקט שכוסמין של ימינו הוא הכוסמין המוזכר בגמ'. אבל אם אינו כך, השאלה היא - מה הוא כן. אמנם לא שמעתי מי שפקפק שמא הוא אינו מחמשת מיני דגן, והרי נ"מ גם להמוציא וברהמ"ז. ואיני יודע אם יש מי שדן בזה - אולי יבואו מחכמי הפורום ויציינו.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 16, 2020 1:15 pm

חוקר חובב כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לא הביא שום מקור לדבריו. כמו"כ במציאות היום משתדלים שלא לשהות כלל באפיית המצות, כך שאין לחששותיו מקום לחול.

גם הרגשתי היתה כך, שאילו היינו נזקקים לסימנים של הגמ' היה מקום להחמיר, אבל במציאות של ימינו אין נזקקים ואין מקום לחומרא, לכאורה.
שאלה אחרת שמטרידה אותי היא, הכותב שם נקט שכוסמין של ימינו הוא הכוסמין המוזכר בגמ'. אבל אם אינו כך, השאלה היא - מה הוא כן. אמנם לא שמעתי מי שפקפק שמא הוא אינו מחמשת מיני דגן, והרי נ"מ גם להמוציא וברהמ"ז. ואיני יודע אם יש מי שדן בזה - אולי יבואו מחכמי הפורום ויציינו.


למה לפקפק בזה?

חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ה' אפריל 16, 2020 1:39 pm

השאלה שלי היא: האם כל מה שמחמיץ ועושה לחם הוא על כרחך נכלל בחמשת מיני דגן, או שאנו צריכים לדעת שזה אחד מה' מינים שעליהם הגמ' דיברה?
אם צריך לדעת, ואם נקבל את טענות החוקרים שכוסמין של ימינו לא היה מצוי בזמן הגמ' בארץ ישראל (רק באירופה), נמצא שהכוסמין הזה אינו אחד מחמשת המינים.
אמנם, בגמ' בפסחים (לה.) מוכח לכאורה שכל מה שמחמיץ ראוי לעשיית מצה. וכוסמין מחמיץ. וא"כ הוא ראוי למצה. וא"כ לכאורה הוא ע"כ אחד מחמשת המינים, שהרי המשנה הזכירה רק חמש. (כ"ז מקופיא ויבואו המעיינים ויאירו.)

שומע ומשמיע
הודעות: 2325
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אפריל 16, 2020 6:20 pm

יש נידון דומה על שיבולת שועל:
[ציטוט ממשנ"ב דרשו] בהליכות שלמה פסח פ"ט הע' 326 ובנשמת אברהם או"ח תסא ס"ק ןבדרכי הוראה שהבאתי לעיל.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 16, 2020 6:32 pm

חוקר חובב כתב:השאלה שלי היא: האם כל מה שמחמיץ ועושה לחם הוא על כרחך נכלל בחמשת מיני דגן, או שאנו צריכים לדעת שזה אחד מה' מינים שעליהם הגמ' דיברה?
אם צריך לדעת, ואם נקבל את טענות החוקרים שכוסמין של ימינו לא היה מצוי בזמן הגמ' בארץ ישראל (רק באירופה), נמצא שהכוסמין הזה אינו אחד מחמשת המינים.
אמנם, בגמ' בפסחים (לה.) מוכח לכאורה שכל מה שמחמיץ ראוי לעשיית מצה. וכוסמין מחמיץ. וא"כ הוא ראוי למצה. וא"כ לכאורה הוא ע"כ אחד מחמשת המינים, שהרי המשנה הזכירה רק חמש. (כ"ז מקופיא ויבואו המעיינים ויאירו.)


הנה ערך כוסמין מהאנצי' הלכתית-חקלאית של מכון התורה והארץ:


כוסמת / כוסמין (מין דגן)
ראשי פרקים:
א. משמעות לשונית

ב. זיהוי הכוסמין

ג. אזכורים בתנ"ך

ד. הגדרה הלכתית

ה. כלאיים

ו. קדימות בברכות

ז. הפרשת חלה

ח. תיאור מורפולוגי בדברי חז"ל

הבהרה
בספרות חז"ל כוסמת או כוסמין הם מין דגן. בימינו כוסמת הוא שמו של צמח ממשפחת הארכוביתיים שזרעיו משמשים למאכל, ואילו השם כוסמין מיוחד לדגן שממנו מכינים קמח. כל התייחסות בערך זה לכוסמת או כוסמין כוונתה היא למין הדגן.



משמעות לשונית
כוסמין הוא לשון רבים של כוסמת.[1]



זיהוי הכוסמין
בגמרא בפסחים[2] הובא שהכוסמין הוא "גולבא". בפוסקים הובאו מספר זיהויים לצמח זה: חיטת ספלטה[3] Triticum spelta aestivum; חיטה דו גרגרית[4] Triticum dicoccum; שיפון תרבותי[5] Secale cereale, וביקיית הכרשינה[6] Vicia ervilia. עיין ערך ביקיית הכרשינה. ויש שכתב שהכוסמין הוא חיטה מדברית.[7]

לדעת י' פליקס[8] הכוסמת מזוהה כחיטה הדו גרגרית. לדעת מ. כסלו[9] הכוסמת זהה לכל מיני החיטה העטויה, חיטה חד-גרגירית ,(T. monococcum)חיטה דו-גרגירית (T. dicoccum)וחיטת הספלטה לדעת דה קנדול מדובר בחיטה חד גרגרית – Triticum monococum.[10]

להשוואה בין המינים השונים שהובאו בערך זה עיין טבלת ההשוואה. לעשות קישור



אזכורים בתנ"ך
הכוסמת הוזכרה לראשונה בספר שמות,[11] כצמח שלא נפגע ממכת הברד: "והחטה והכוסמת לא נוכו כי אפילות הנה". היא נזכרה בישעיהו:[12] "הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו", וכן כלחם שעל יחזקאל לאכול לפני שישכב על צדו.[13] מאזכורים אלו מובן שהכוסמת הייתה מוכרת בארץ ישראל, בבבל ובמצרים.[14]

בזמן מכת הברד הכוסמת עדיין לא נבטה.[15] או שהייתה בשלבי גידול התחלתיים ולכן לא נפגעה.[16]



הגדרתה ההלכתית
חז"ל קבעו שהכוסמין נכללים בקבוצת המינים הנקראים "חמשת מיני דגן" שחובה להפריש מעיסתם חלה, ניתן לצאת בהם ידי חובת מצה בפסח, עוברים עליהם באיסור חמץ בפסח והם מותרים בשימוש רק לאחר הקרבת העומר. המשותף להלכות אלו הוא התלות בעובדה שהכוסמין מחמיצים.[17] ההחמצה היא מאפיין התורם לאיכות המאפה והופך אותו למזון מקובל, עיין ערכים "גלוטן" ו"חמץ".

חז"ל חילקו קבוצה זו למספר קבוצות משנה, חלוקה אחת היא: א. חיטים ב. שעורים, כשקבוצת החיטים כוללת את הכוסמין, וקבוצת השעורים כוללת את שיבולת שועל והשיפון.[18] חלוקה נוספת שהובאה היא לשלוש קבוצות: א. חיטה ב. שעורים ג. כוסמין.[19] הפוסקים דנו בהשלכות השונות שישנן לחלוקות אלו וכתבו שעיקרן הוא רק לדיני חלה, שהכוסמין מצטרפים עם החיטים לשיעור הקמח המחייב בהפרשת חלה, ולא לעניין כלאיים ושבועות, כפי שיפורט להלן.[20]

נחלקו הראשונים אם חלוקה זו היא גם ביחס לתרומות ומעשרות, יש הסוברים שחלוקה זו היא גם לגבי תרומות ומעשרות, שכוסמין וחיטים נחשבים למין אחד, וניתן להפריש מן הכוסמין על החיטים.[21] ויש סוברים שלא ניתן להפריש מן החיטים על הכוסמין.[22]

מכיוון שהכוסמין הם מין חיטה, יש הסוברים שניתן להביא מהם ביכורים[23], ויש הסוברים שמכיוון שבתורה הוזכרו במפורש רק חטה ושעורה, מביאים ביכורים רק מהם ולא ממיני הדגן האחרים[24].

אף על פי שהכוסמין הם מין חיטים, לא ניתן להשתמש בהם לצורך קרבנות ומנחות בבית המקדש.[25] יש מי שכתב שהכוסמת היא "בינוני בין חיטה לשעורה".[26]



כלאיים
במשנת כלאיים הובא שהשיפון והכוסמין אינם כלאיים זה בזה אף שכאמור מדובר במינים מקבוצות שונות, אך מכיוון שצורתם דומה, אין הם כלאיים זה בזה.[27] אמנם יש שכתבו שהשיפון הוא מין חיטה מדברית הדומה לכוסמין, ולכן הכוסמין והשיפון אינם כלאיים זה בזה.[28]



קדימות בברכות
פת כוסמין נחשבת למשובחת יותר מפת שעורים,[29] ואף על פי כן, מכיוון שהשעורים נכתבו בפסוק המייחד את הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (ארץ חיטה ושעורה) יש לברך תחילה על פת שעורים.[30] ומכיוון שפת הכוסמין יפה מפת שיפון, וכן מכיוון שכוסמין הם מין חיטה ושיפון הוא מין שעורה,[31] יש לברך על פת הכוסמין לפני פת השיפון.[32]



הפרשת חלה
כדי שעיסה תתחייב בהפרשת חלה על מרכיביה (קמח ומים) להיות מעורבים היטב זה בזה. איכות עירוב החומרים שונה בין הקמחים השונים, יש הסוברים שהעיסה הנעשית מכוסמין נחשבת לאיכותית ולכן השלב הקובע את חיובה בהפרשת חלה הוא שלב הגלגול, בדומה לחיטה.[33] ויש הסוברים שאיכותו של בצק הכוסמין היא כשל השעורים.[34]



תיאור מורפולוגי בדברי חז"ל
הכוסמין הוא מין חיטה שגרעינו מכוסה בקליפה נוספת, ככל הנראה מדובר ב"חיטה עטויה"[35] שללא דישה אין היא ראויה לאכילה,[36] לכן יש ללתות אותה במים לפני הטחינה.[37] ויש שכתבו[38] שהקליפה החיצונית אינה ראויה למאכל אדם.

בהלכות טריפות קיים כלל שבעל חיים שנופל מגובה מסוים, או על חומר מסוים, יש לחשוש שמא נעשה טריפה בנפילה זו,[39] יש שכתבו שעוף הנופל על ערימת כוסמין, מכיוון שהגרעינים אינם עגולים, וכשהעוף נופל עליהם הוא אינו מתגלגל לצדדים, או שכאשר הגרגרים אינם עגולים הם אחוזים זה בזה ויוצרים משטח קשה. גרגרים עגולים מחליקים זה על זה ואינם יוצרים משטח אחיד, עוצמת המכה יכולה לגרום לפגיעה המטריפה את העוף.[40]

יש מי שכתב שהכוסמין דומים לחיטים, אלא שהם יותר אדומים מהם ויותר דקים וארוכים, והמלען שלהם קצר.[41] לדעת ז' עמר תיאור זה מתאים לחיטת הספלטה מכיוון שמלעניה הם בדרך כלל קצרים, וישנם זנים שהם אף חסרי מלען.

באחסנה ממושכת של מינים שונים מהצומח, כגון גרעינים, קש וכדומה, ישנו הפסד של החומר, בשל הצטמקות החומר, ריקבון, מזיקים ועוד. כמות הפחת משתנה בין המינים השונים, הפחת שאמדו חז"ל לכוסמין הוא 3 סאים לכור (10%),[42] שיעור זה הוא השיעור הגבוה ביותר שאמדו חז"ל ביחס לפחת הדגניים.

השיבולית של הכוסמת היא: "ראשו של זה בצד עיקרו של זה".[43] ראה נספח.

הזמן המתאים לזריעת הכוסמין הוא תחילת החורף.[44] משך הצימוח ארוך.[45] יש מי שכתב שהכוסמין לא היו מצויים באירופה לפני כ-200 שנה.[46]





ביבליוגרפיה
ז' עמר, חמשת מיני דגן, הוצאת הר ברכה תשע"א, עמ' 41­-,50

ח"צ אלבוים, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאים, עבודה לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן תשס"ח

י' פליקס, עולם הצומח המקראי, עמ' 149­-151

מ' רענן, "טיסני חדא לארבעה. כי אתא רב דימי אמר: כונתא – כוסמין", פורטל הדף היומי

מ"א כסלו, "לזיהוי החיטה והכוסמת", לשוננו לז (תשל"ג), עמ' 83­-95, 243­-252


[1] כך מובא בירושלמי, חלה א, א: "וכוסמת זה הכוסמין". וראה ירושלמי, גיטין ט, ו, וכפי שמובן מהמשנה שבועות לח, ב שנקטה את הביטוי "כוסמין" בסמיכות לחטים ושעורים בלשון רבים, ואת הביטוי "כוסמת" בסמיכות לחטה ושעורה בלשון יחיד: "שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין... רבי מאיר אומר אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת". ראה רמב"ם בפירוש המשניות במקום, פסקי רי"ד, שבועות לח, ב.

[2] לה, א.

[3] רש"י, פסחים לה, א; מנחות ע, ב; ר"ן, פסחים ט, ב בדפי הרי"ף; ר"י מלוניל, פסחים לה, א; פנ"מ כלאים א, א; ספר אהל מועד, שער הפסח דרך ב. וכך נראה במדרש שכל טוב (בובר) פרשת בא סימן טו, שכתב שמדובר ב"שפילצא". בגרמנית מין זה נקרא "טינקיל" (Dinkel). ראה מנהגי מהרי"ל, הלכות אפיית המצות סעיף א; לקט יושר חלק א או"ח עמוד עד ענין ג; מנהגי מהר"ש מנוישטט, סימן מד. באליה רבה סימן תנג כתב: "טונקי"ל". יש שזיהו את הכוסמין כ"כונתין" – תרגום יונתן יחזקאל ד, ט; "כונתיא" – אונקלוס שמות ט, לב; "כנית" – רבי אברהם בן הרמב"ם, שמות ט, לא, וכתב ששם זה הובא בין התרופות באותיות הכ"ף והתי"ו. לדעת ז' עמר זיהוי זה מתאים הן לחיטת הספלטה והן לחיטה הדו גרגרית. ראה ספר הנייר ו, הלכות פסח שזיהה "איישפייטא". אבודרהם, סדר ההגדה ופירושה, ורבינו ירוחם – תולדות אדם וחוה, נתיב ה חלק ג ב, כתבו שמדובר ב"אישקניא" ו"אשקנדא". Escaña או Escanda הם שמות חיטת הספלטה בספרדית, ראה ריטב"א, פסחים לה, א, שכתב שההבדל בין הספלטה לחיטה הוא שאין לספלטה סדק.

[4] רבי אברהם בן הרמב"ם, שמות ט, לא כתב אל-עלס חיטה דו גרגרית בערבית, וכתב ששם זה הוא שם נוסף לכוסמת. לדברי ח"צ אלבוים, חיטה דו גרגרית הוא תרגומו של "גולבא" המופיע בבבלי.

[5] רד"ק, יחזקאל ד, ט זיהה כ"שיגל"א".

[6] מאירי, שבת יז, ב; שבת קמ, א. ראה רבי אברהם בן הרמב"ם לשמות ט, לא שכתב כן בשם המפרש, וכתב שזיהוי זה אינו נכון שהרי הכרשינה היא מין קטנית.

[7] רמב"ם, פירוש המשניות, פאה ח, ה; כפתור ופרח, פרק נו: "כוסמין חנטה בריא כלומר מדברית", פנ"מ פאה ח, ה. ראה שו"ת יד חנוך, סימן כב, שכתב שראה בספר מסע אבן ספיר "שראה בנסעו בארץ תימן מין אחד אשר לא ראה אותו בשאר ארצות, ונקרא בלשון הגויים שם כוסמי"ן, ותמונתו כחיטים אלא שהוא קטן".

[8] כלאי זרעים והרכבה, עמ' 29. לדעתו המלענים של הכוסמת נראים קצוצים או גזוזים, ולכן שמה הוא "כונתא" או "גולבא" מלשון גלב, ומשמעותו היא גזז, לדיני כלאיים השיפון (ספלטה) והכוסמין אינם כלאיים בשל דמיון השיבולת והמוצים העוטפים את הגרעין, אך מבחינת איכות הקמח וטעמו הכוסמין נחשבו למין אחד עם החטים, ולכן הכוסמין מצטרפים עם החטים.

[9] מ"א כסלו, "לזיהוי החיטה והכוסמת", לשוננו, לז (תשל"ג), עמ' 83­-95, 243­-252., לזיהוי שיבולת שועל (לעניין ברכה "חדש" ומצה). בתוך: א' ורהפטיג (עורך). מנחה לאי"ש. בית כנסת בית-יעקב רמות אשכול, ירושלים, עמ' 155-168.

[10] ראה ז' עמר, עמ' 49.

[11] ט, לב.

[12] כח, כה.

[13] יחזקאל ד, ט: "ואתה קח לך... וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך".

[14] ראה במדרש במדבר רבה וילנא פרשה ז סימן ד: "ואח"כ אמרו זה לזה יהיו זכורין אותן הימים שהיינו במצרים בשעה שהיינו מבשלין קדירות קדירות של בשר ויושבין ואוכלין פכסמין ופותין בתוך הזום של בשר", ייתכן שהכוונה ב"פכסמין" היא לפת כוסמין.

[15] אבן עזרא, שמות ט, לב.

[16] רש"י, שמות ט, לב.

[17] משנה, חלה א, א;, בבלי, פסחים לה, א; מנחות ע, א; שאילתות דרב אחאי, פרשת צו שאילתא עג; ספרי במדבר, פרשת שלח פיסקא קי.

[18] פסחים לה, א: כוסמין מין חיטין, שיבולת שועל ושיפון – מין שעורין. רמב"ם, פירוש המשניות, כלים ט, ח; מאירי חלה א, א.

[19] חלה א, א. לפי חלוקה זו השיפון הוא מין כוסמין ושיבולת שועל היא מין שעורים.

[20] שבועות כב, ב.

[21] רש"י, פסחים לה, א.

[22] ראה ירושלמי, חלה ד, ב; פסקי רי"ד, פסחים לה, א; ר"ן, פסחים לה, א; פנ"מ כלאים א, א. ראה תוספות, פסחים לה, א, מנחות ע, א. אך לדעת התוספות מכיוון שהכוסמין הם גם מין שעורים הם מצטרפים עם שאר המינים לעניין הפרשת חלה, ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקיב. לדיני הצירוף השונים עיין אנציקלופדיה תלמודית, ערך "חלה".

[23] הביא בדרך אמונה (ביכורים ב, ב צה"ל אות לא, שדעת המהרש"א והרש"ש פסחים לו, ב, שמביאים מהן ביכורים, כיון שהם מיני חטה ושעורה.

[24] לדעת הפנ"י פסחים (שם) ומנחת חינוך (מ' צ"א) שאין מביאין רק מחטה ושעורה עצמם, שכוסמין שיפון ושיבולת שועל אינם מז' המינים, ועי' שו"ת הר צבי או"ח א, קח, שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ל ד"ה ותבט, שדנו בהשלכות מחלוקת זו לגבי ברכת על המחיה.

[25] בירושלמי, חלה א, א נחלקו האמוראים בדין זה, ראה תוספות הרא"ש, ב"מ פז, ב, שכתב שכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אין בהם צד מזבח, ולמרות זאת הם נקראים דגן. וראה פני משה, חלה א, א, שכתב שלא ניתן להביא כוסמין לקרבן מנחה, זאת משום שיש להביא סולת ביחד עם המנחות, או שהמנחות עשויות סולת, וסולת נאמרה רק בחיטים.

[26] אלשיך על ישעיהו כח, כה.

[27] רמב"ם כלאים א, א; רע"ב כלאים א, א. ועיין מרכבת המשנה (חעלמא), ביכורים ז, ג, שדן בהגדרות הצירוף השונות.

[28] מהר"י קורקוס כלאים ג, ד.

[29] אבודרהם, ברכת הלחם וזמון, ד"ה מצוה מן המובחר.

[30] תוספתא, ברכות ד, טו; ספר הפרדס, שער תקון הברכות; ספר תשב"ץ קטן, סימן שכב; רמב"ן, ברכות לט, ב; טור או"ח קסח.

[31] פרישה או"ח קסח, ד"ה פת שעורים.

[32] מור וקציעה, סי' קסח.

[33] רמב"ם, ביכורים ח, ד; כסף משנה, שם. ראה מהר"י קורקוס, ביכורים ח, ד, שכתב לגבי הכוסמין: "אפשר שעיסתה דומה לעיסת החטין שהיא נוחה להתקבץ". כפתור ופרח, פרק טו.

[34] ירושלמי חלה ג, א: "ושאר כל הדברים את מהלך בהן אחר הטימטום".

[35] רבינו ירוחם – תולדות אדם וחוה, נתיב ה חלק ג.

[36] ואף אינה מקבלת טומאה כל עוד לא קולפה. כדי שצמח יוכל להיטמא עליו להיות ראוי לאכילה, כל עוד הוא אינו כך אינו מקבל טומאה, לכן כל עוד הכוסמין אינם קלופים הם אינם ראויים לאכילה ולכן אינם מקבלים טומאה. ראה משנה, טבול יום א, ה ורמב"ם, פירוש המשניות במקום.

[37] מו"ק יג, ב.

[38] תפארת ישראל, טבול יום א, ה, אות ל.

[39] חולין נא, א-נב, א.

[40] אור זרוע, ח"א, הלכות טריפות, סימן תיז. ראה ספר העיטור, שער ב, הלכות שחיטה דף לו טור ד, שכתב שיש חשש לריסוק איברים במקרה של נפילה של העוף על הכוסמין; פסקי רי"ד, חולין מהדו"ב נב, א.

[41] ראה מאמר חמץ לרשב"ץ שכתב: "ונקראו כוסמין לפי שהשבולת שלהם גזוזה מענין כסום יכסמו את ראשיהם, והכוסמין הם במלכות ארגון הרבה ראיתים שם דומין לחטים. אלא שהם יותר אדומים מהם ויותר דקים וארוכים".

[42] ב"מ מ, א; ארחות חיים דין פקדון.

[43] רש"י, יחזקאל מד; תוספות, סנהדרין כב, ב; פירוש הרא"ש לנדרים נא, א.

[44] ר"י מלוניל, ב"מ סג, ב בדפי הרי"ף.

[45] רש"י, ר"ה טז, א: חטה וכוסמת נזרעין במרחשון, ואין ממהרין להתבשל, ועל האדם לראות כיצד היבול מתפתח ולפי התפתחותו יוכל לדעת כיצד נגזר דינו בראש השנה.

[46] כך כותב החיי אדם, חלק א כלל נ: "כוסמין – מין זה לא נמצא במדינתנו", ראה אג"מ יו"ד ב, כה, ד"ה ובדבר כוסמת, שכתב שהכוסמת המוכרת בארה"ב היא מין קטנית (נקראת קאשע או הרעצקע), ואילו כוסמין כמין דגן אינו מוכר בארה"ב ובאירופה.

חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ה' אפריל 16, 2020 8:30 pm

תודה רבה על הבאת הערך. אני לא מזהה מתוך כל המונחים הללו - מה המוצר שלו קוראים בעברית המדוברת "כוסמין".

תורה מפוארת
הודעות: 504
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' אפריל 16, 2020 9:09 pm

הגרמי"ל לנדא זצ"ל היה מפרסם כל שנה שיש לזה כשרות ממנו לפסח, וזה מיועד רק למי שאינו יכול לאכול חיטה וכמדומני גם לא לכזיתי המצוה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 16, 2020 9:12 pm


יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 16, 2020 9:14 pm


יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 16, 2020 9:16 pm


חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » ו' אפריל 17, 2020 12:16 am

יישר כוח על המ"מ המדויקים, קולעים אל השערה.
בקצרה לגבי התוכן: הכותב הראשון בסדרת המ"מ הנ"ל (ר' משה בראנסדורפער) הגדיר את הכוסמין באופן לא מדויק (וזו טעות נפוצה) - הוא מדבר על מצת כוסמין כמצה דלת גלוטן הראויה לחולי צליאק (כמו מצת שיבולת שועל). וזה אינו נכון, בכוסמין יש גלוטן בכמות שמספיקה לאסור אותו על חולי צליאק. (ולכן גם השאלה של מצה שאינה ראויה לחימוץ, שמופיעה במקורות אחרים, אינה שייכת כאן.)
הכותבים האחרים נכנסו יותר לגוף העניין, וגם הביאו את המקור לחשש שהוזכר לעיל - שאין אנו בקיאים בחימוץ במינים אלו - והוא מדברי המהרש"ם בדעת תורה. אם כי הכותב האחרון ציין שהמהרש"ם לא דיבר להדיא על כוסמין, ויתכן בהחלט שמין זה שדומה לחיטה אינו בכלל חשש זה, רק הדומים לשעורים. כמו כן הכותב האחרון נכנס באופן הכי מורחב לשאלה מהו כוסמין של הגמ' ביחס לכוסמין של ימינו. והוא טוען שע"פ רוב המקורות היינו הך. (אמנם נפלה בדבריו טעות, שהוא מביא ממקורות לועזיים שכל מין הכוסמין נקרא Triticum, ויש סוגים שונים של זה, שאחד מהם הוא ה"ספעלט" - כוסמין המקובל כיום. וזה אינו נכון, כי מין החיטים נקרא Triticum, ובכלל זה הכוסמין.)
למעשה יצא לי מהמ"מ הללו הוא שמסברא כוסמין בסדר גמור, אבל בשביל פסח זה לא מספיק...

אוהב עמו
הודעות: 786
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' אפריל 17, 2020 4:57 pm

לפני כמה שנים שאלתי את רבי עזריאל אויערבאך שליט"א על מצות שיבולת שועל לל"ג עבור אחד מבני ביתי (שהיו בהכשר רבי מרדכי גרוס שליט"א) שיש שמפקפקים כי אנו לא בקיאים בשיעור חימוץ וכדו' וגם אין מסורת
והשיב שהכנה היום של המצות נעשית כ"כ בזריזות שברור הדבר שגם בשיבולת שועל אין לחוש שבא לידי חימוץ ואפשר לאכול בשופי

חוקר חובב
הודעות: 63
הצטרף: ה' יולי 05, 2018 1:32 am

Re: מצת כוסמין - כשרה?

הודעהעל ידי חוקר חובב » א' אפריל 19, 2020 11:21 pm

למעשה אחרי עיון במקורות, אני רואה שהגישה הראשונה שלי אל הכוסמין של ימינו היתה שגויה. אני כתבתי שכלל לא ברור אם מה שקוראים היום כוסמין הוא הכוסמין של חז"ל, כשהמקור שלי היה המכלול, שהמקור שלו היה - ויקיפדיה.
אבל הסוגיא הזו לא מתחילה במכלול, יש על כך ראשונים ערוכים. רש"י בכמה מקומות (פסחים לה. מנחות ע:) כותב שכוסמין זה "איספילטא", שזה מזוהה עם "ספעלט" (spelt) - שכך נקראים הכוסמין של ימינו. וכ"כ גם ראשונים נוספים (מובאים במאמר שצוין לעיל מקובץ גינת ורדים). המהרי"ל כתב שכוסמין זה "דינקל", וכך נקרא הספעלט בשפה הגרמנית. (כותב המאמר ההוא לא ידע זאת, וחשש שיש כאן מחלוקת בין רש"י למהרי"ל. ועם זאת הוא שיער נכונה שהכוונה לאותו מושג, וכן הביא מהקיצוש"ע שכלל את שניהם יחד "ספעלט, דינקל").
אין שום סיבה להסתפק שמא המונח ספעלט השתנה מימי הראשונים ועד זמנינו, מכיון שהדגן הזה היה מצוי, ואף אחד מהחוקרים לא פקפק בזה. (בניגוד לאחד הכותבים במאמרים הנ"ל שהעלה השערה שמא המונח השתנה, ואין לזה שום שורש.)
הפקפוק התורני המשמעותי שיש בזה הוא דעת הערוך (ע' דשר) שכתב ששיפון זה ספעלט, וכוסמין זה "פארי". ויש בזה נ"מ, כי על שיפון כתבו האחרונים שיש ליזהר ממנו כי הוא מחמיץ מהר (משנ"ב תנ"ג סקכ"ו), ועל כוסמין לא כתבו כך. אמנם, יש לשער שהאחרונים התייחסו לספעלט ככוסמין, כפי שכתבו רוב הראשונים, ואם כן למעשה דבריהם לא נאמרו על הספעלט (ויל"ע).
הפקפוק האחר שיש בזה - להבדיל - הוא טענת החוקרים שהספעלט לא היה מצוי בא"י הקדומה, ולדעתם סביר להניח שכוסמין של המשנה הוא "חיטת אמר" (בסגול תחת הא' והמ') שהם מצאו שרידים שלה בא"י. אין צורך להאריך בכך שמחקריהם לא יסתרו את דברי הראשונים. רק אציין דבר אחד: "אמר" ו"ספעלט" דומים זה לזה במראם (כך ראיתי מובא, וכך הבנתי מתמונות שראיתי). אצל החוקרים הם שני מינים שונים בתכלית, מכיוון שיש הבדל בכרומוזומים ביניהם. אבל מבחינה הלכתית יתכן שזה חסר משמעות, וחז"ל כללו בכוסמין את שני אלו גם יחד.


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים