◆ שאלות והערות קצרות בעניני פסח ◆

[ענ'י לעצמי]

קיבלתי;

unnamed.png

מעניין מאד!

[שומר]

האם נבט מקטניות גם אסור

[עזריאל ברגר]

נבט חיטה - חמץ גמור ("חיטים מצומחות" בלשון הפוסקים).
אז מה הסברא להתיר נבטי קטניות?!

[HaimL]

נבט חיטה - חמץ גמור ("חיטים מצומחות" בלשון הפוסקים).
אז מה הסברא להתיר נבטי קטניות?!

לא ברור אם הנבט עצמו אסור, או שהחיטה המצומחת אסורה, משום שהחמיצה, אבל הנבט היה צ"ל מותר (כגון אם הסיר את הנבטים קוה"פ, וביער את החיטים, והניח את הנבטים לאכול), ולא איירי בהו הפוסקים, דלא היה רגילות לאוכלם, אלא בזמנינו.
אבל אם זה נסתר מפוסק מפורש, אודה למ"מ.

עכ"פ, מה הסברא לאסור בקטניות, הואיל וכל איסורן הוא דה"ל מעשה קדרה כמו דגן ואתי לאחלופי, או משום דהוא מידי דמדגן ואתי לאחלופי, או משום שנתערב זב"ז. ומכל טעם שלא יהיה אין סברא לאסור קטנית מצומחת כמו חיטה מצומחת, דהכל יודעים שהיא חומרת הראשונים ז"ל, ולמה ינהגו בהן להחמיר שהן ממש כדגן, ולאסור אף הצומח מהן. ופשיטא דמצד המנהג יש לאסור הכול, אבל לא מסברא.

[יבנה]

נבט חיטה - חמץ גמור ("חיטים מצומחות" בלשון הפוסקים).
אז מה הסברא להתיר נבטי קטניות?!

האיסור בקטניות הוא בגרעין ולא במה שצומח. המתירים התירו באופן שאוכל רק מה שצומח ולא את הגרעין. והאוסרים טוענים שכיון שהרגילות הוא שיש עליו את הגרעין, א״א להתירו.
עי׳ https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A0 ... %A3.30571/

[יעקל]

והיא שעמדה לאבותנו ולנו וכו'

מה עמדה לאבותינו ולנו ? לכאור' ע"פ הפשט, מדובר בהבטחת הקב"ה לא"א, כמ"ש וגם את הגוי אשר וגו' ואחרי כן יצאו וגו'.

אבל מ"מ עדיין ק"ק לי, סוף סוף לפי פשט הכתוב ההבטחה הזאת קאי דווקא אגלות מצרים ולא אכל דור ודור שעומדים עלינו וכו' ...

[עושה חדשות]

מג"א תכב,ו - ואפשר כשהוא אומר פסוקי דזמרה מותר להפסיק באמצע לקרא הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ"ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף כיון שאומר ב"ש וישתבח א"כ היאך יברך ב"פ וכיוצא בזה כתבו בהגדת פסח לכן דוקא בהלל דר"ח יעשה כן כיון דהרב' פוסקי' שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמר'.

מה כוונתו דכיו"ב כתבו בהגדת פסח? מי תירץ כך את הטעם למה לא מברכים על ההלל שבהגדה?

[אליהו חיים]

מג"א תכב,ו - ואפשר כשהוא אומר פסוקי דזמרה מותר להפסיק באמצע לקרא הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ"ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף כיון שאומר ב"ש וישתבח א"כ היאך יברך ב"פ וכיוצא בזה כתבו בהגדת פסח לכן דוקא בהלל דר"ח יעשה כן כיון דהרב' פוסקי' שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמר'.

מה כוונתו דכיו"ב כתבו בהגדת פסח? מי תירץ כך את הטעם למה לא מברכים על ההלל שבהגדה?

עי' במחצית השקל שם.

[אסתירה פני]

הנוסע להתארח בפסח ומשתכן בדירה שבעליה שומתומ"צ יש סברא להצריכו לבודקה?

[עזריאל ברגר]

הנוסע להתארח בפסח ומשתכן בדירה שבעליה שומתומ"צ יש סברא להצריכו לבודקה?

אם בעלי הדירה בדקוה - אין השוכר צריך לבדוק.
ואם הם לא בודקים - צריך השוכר לבדוק.

מתי החיוב הוא על הבעלים ומתי על השוכר, ומתי הבית נחשב בחזקת בדוק ומתי לא - ראה שו"ע סימן תלז ובנו"כ שם (כל הסימן עוסק בדיני בדיקת בית שכור).

[יהודה בן יעקב]

והיא שעמדה לאבותנו ולנו וכו'
מה עמדה לאבותינו ולנו ? לכאור' ע"פ הפשט, מדובר בהבטחת הקב"ה לא"א, כמ"ש וגם את הגוי אשר וגו' ואחרי כן יצאו וגו'.
אבל מ"מ עדיין ק"ק לי, סוף סוף לפי פשט הכתוב ההבטחה הזאת קאי דווקא אגלות מצרים ולא אכל דור ודור שעומדים עלינו וכו' ...

הגדה של פסח לריטב"א

ואותה הבטחה היא שעמדה לאבותינו ולנו, והוא הברית שכרת בין הבתרים כשנפלה עליו אימה חשכה גדולה שהראהו ארבעה גליות והבטיחו שימלטו ישראל מהם. וכן הבטיחו ג"כ בקרבנות שאמר לו קחה לי עגלה משולשת כדאיתא במדרש (ב"ר פרשה מ"ד), וזהו שאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם בכבוד גדול ובהצלחה רבה, ואפילו בזמן יעקב הצדיק צא ולמד וכו'.

[יעקל]

לפי זה, מבואר שגאולת מצרים כללה את כל הגאולות שלאחריה כולל הגאולה השלימה והאמיתית.
אבל עדיין קשה פשט הכתוב ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ?
בשלמא הגלויות שעברו וגאולותיהן - שפיר דמי דיצאו בפועל עם רכוש כמו גבי מרדכי ואסתר עם בית המן וכו', ומן הסתם גלות יוון ג"כ לקחו ישראל לעצמם רכוש גדול מצורריהן, אבל לע"ל התכלית תהיה שתימלא הארץ דעה את הוי"ה וגו', באיזה רכוש ידובר אז ?

[עושה חדשות]

מי שיש לו כזית אחד של מצה מהודרת (שמורה משעת קצירה, נאפתה ער"פ אחר חצות, וכד'), ושאר כזיתים שאין בהם את ההידור, לכאו' עליו לאכול את המהודר בנפרד, שאם יאכלנו יחד עם השאר יפסיד את ההידור, כי טעם רשות -באופן יחסי- יבטל טעם מצוה. כך לכאו'.

וצ"ע בשו"ע הגר"ז שכ' ל"כ. ז"ל בסי' תפב ס"ב "אבל אם יש לו כמה זיתים ממצה שמורה משעת לישה אלא שאין לו מצה שמורה משעת קצירה כי אם כזית אחד בלבד יניח אותו כזית בין שתי השלימות ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל אותו כזית עם כזית מהשלימה", ועוד כ' שם בס"ו לגבי מצה שאינה שמורה כלל "ויניח השמורה מלמטה ושאינה שמורה מלמעלה וביניהן יניח הפרוסה שנשארה מהשלימה של ליל ראשון לאחר שבצע אפיקומן מפרוסה זו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויבצע מעט מהעליונה להמוציא וכזית מהפרוסה לעל אכילת מצה". ואף בביאוה"ל נקט כך בסעיף א' שם, וצ"ע מ"ט לא נימא דאתי רשות ומבטל מצוה.

[דרומי]

נשאלתי על כשרותו של החומר 'טאלק' עבור פסח.

הכוונה היא לזה שמוכרים ניילון שעליו שכבת 'טאלק', ורוצה מישהו לצפות בניילון זה את ה'מטבח פסח' ואביזריו, והשאלה היא אם יש בזה איזה חשש.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי על כשרותו של החומר 'טאלק' עבור פסח.

הכוונה היא לזה שמוכרים ניילון שעליו שכבת 'טאלק', ורוצה מישהו לצפות בניילון זה את ה'מטבח פסח' ואביזריו, והשאלה היא אם יש בזה איזה חשש.

הבנתי שהטלק עצמו - הוא מינרל שאין בו בעיות לפסח, אך אבקות הטלק הנפוצות - מכילות עמילן שעלול להיות מחיטה או מקטניות.

[ישראליק]

איתא בערוך על הא דמגילה יג. "שהאכילה קדלי דחזירי":

ויש ששונין הא דמגילה קדלי דחזירי ומפרש עורף של חזרת כלומר ראש של חסא עכ"ל

האם יש מי שמקשר זאת להשתמשות בחזרת דייקא בהקערה?

[מן הדרום]

מחפש דוגמאות של חמץ שבטעות יכולים לא לשים לב אליו כמו- חלב שבולת שועל
אשמח לרעיונות

[בתוך הגולה]

מינים מסוימים של הממתק הנקרא 'חמצוצים' (יש כאלו שבהשגחת בדץ ע"ח ושם נכתב להדיא 'חמץ')

[עזריאל ברגר]

מחפש דוגמאות של חמץ שבטעות יכולים לא לשים לב אליו כמו- חלב שבולת שועל
אשמח לרעיונות

א. קורנפלקס (עכ"פ של תלמה) - מכיל לתת שעורה (והקורנפלקס הכשר לפסח - הוא במתכון שונה, ופעמים רבות אינו באותו ההכשר שרגילים בו כל השנה).
ב. יש דברים שמונחים במדף של הקטניות ובאמת הם חמץ, כגון בורגול וגריסים (וזהו אחד הטעמים לאיסור הקטניות - משום שמתחלפים בדגן וכו', ואכמ"ל).
ג. יש מוצרים רבים (ובפרט שמני-מאכל) שמכילים תוספת "ויטמין E", שיש סיכוי גבוה שהוא מופק מחיטה.

[עושה חדשות]

ערב הפסח שנת תשפ"ד

בלילה הדרמטי שידע עם ישראל, ליל ט"ו ניסן לפני שלשת אלפים ומשהו שנה
התפללו כולם בלב שלם על הגאולה הקרובה, וזכו ונתקבלה תפילתם, ולא גרם החטא.

וכך (בערך) היתה תפילתם;
הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם
וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים
וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ
וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ
וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אויֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן
וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ
כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה
כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה
וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם

בעז"ה נתפלל גם אנו, ובמהרה ניוושע.

[מקורות:
תלמידי רבינו יונה ריש ברכות - ואף על גב דצריך לומר השכיבנו בגאולה כגאולה אריכתא דמיא. והטעם שאינו הפסקה מפני שהשכיבנו מעין הגאולה הוא שבשעה שעבר השם לנגוף את מצרים היו מפחדין ומתפללין לבורא לקיים דברו ושלא יתן המשחית לבוא אל בתיהם שדרך הצדיקים שיראים תמיד שמא יגרום החטא וכנגד אותה התפלה התקינו לומר השכיבנו שיצילנו השם מכל דבר רע וישמור צאתנו ובואנו וכיון שהתקינו לאמרו כנגד מה שהיה בשעת הגאולה אמרו דלא הוי הפסקה דכגאולה אריכתא דמיא:
ספר האשכול - ואף על גב דבעי למימר השכיבנו, ההוא כיון דתקינו רבנן בגאולה כגאולה אריכתא דמי. - ולי הכותב אמר הרב ר' יצחק בן מרון לוי ז"ל כי השכיבנו מעין גאולה היא, [כי] בעת שיצאו [ישראל] ממצרים ואכלו את הפסח ואמר להם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וגם הבטיחן שלא יתן המשחית לבא אל בתיהן, היו מתפללין זאת התפלה השכיבנו ה' אלהינו לשלום והסר שטן מלפנינו ושמור צאתנו ובואנו שהוא מענין שהיו צריכים.
שבלי הלקט - והרב ר' אברהם ב"ר דוד זצ"ל כתב שמעתי מר' יצחק בן מרן לוי זצ"ל שהי' אומר דרך אגדה מפני מה אמרו רבותינו השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שאבותינו כאשר הזהירם משה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והיו מובטחין על הגאולה והיו אוכלין הפסח כמו שכתוב וככה תאכלו אותו והיו מבקשין רחמים ואומרין השכיבנו ה' אלהינו לשלום וכל הברכה שהוא רחמים של שמירת המקום ולכך אמרו כגאולה אריכתא דמיא שבעת הגאולה אמרוה והיו צריכין לומר ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם והיו אומרים לי טעם מפני מה אנחנו אומרין פורש ואינו ברור בידי.
ארחות חיים / כלבו - וכתב הבעל האשכול בשם מרן לוי כי השכיבנו מעין גאולה כי בעת שיצאו ממצרים ואכלו את הפסח ואמר להם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וגם הבטיחם שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף היו מתפללין זאת הברכה השכיבנו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו שמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם שהוא מן הענין שאנו צריכים הלכך בדין הוא שיהא גאולה אריכתא].

שמורים לכל בני ישראל לדורותם, בס"ד.

[עושה חדשות]

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה...

מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל.
רציתי לדעת
א, האם אפשר לשער כמה שנים אחרי החורבן התרחש המעשה, האם קרוב לזה או לחורבן ביתר.
ב, האם עד השנה האחרונה ממש של הבית בבנינו עלו כולם לרגל והקריבו קר"פ, או שזה פסק קודם לכן.

[יעקל]

בטוחני שכבר שאלו קדמונינו את השאילה : ולא בנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו ...

מה הפשט ? העבודה שבמקדש איננה מסתכמת בכפרת העוונות גרידא, אלא הרבה יותר מכך היא : עבודה ! כמגדל דוד צווארך כתיב. ביה"מ הינו חיבור בין ישראל לא-ל ית'...

מה לקרבן תמיד של שחר ושל בין הערביים ולהטבת הנרות ולקטורת וללחם הפנים לכפרת עוונות ?

[צורב מתחיל]

שבלי הלקט - והרב ר' אברהם ב"ר דוד זצ"ל כתב שמעתי מר' יצחק בן מרן לוי זצ"ל שהי' אומר דרך אגדה מפני מה אמרו רבותינו השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שאבותינו כאשר הזהירם משה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והיו מובטחין על הגאולה והיו אוכלין הפסח כמו שכתוב וככה תאכלו אותו והיו מבקשין רחמים ואומרין השכיבנו ה' אלהינו לשלום וכל הברכה שהוא רחמים של שמירת המקום ולכך אמרו כגאולה אריכתא דמיא שבעת הגאולה אמרוה והיו צריכין לומר ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם והיו אומרים לי טעם מפני מה אנחנו אומרין פורש ואינו ברור בידי.

דהיינו שמנהגו היה שבעת שאומרים ופרוש לא אומרים ושמור צאתינו? כי למנהגינו (אשכנז) אומרים שניהם.

[עזריאל ברגר]

שבלי הלקט - והרב ר' אברהם ב"ר דוד זצ"ל כתב שמעתי מר' יצחק בן מרן לוי זצ"ל שהי' אומר דרך אגדה מפני מה אמרו רבותינו השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שאבותינו כאשר הזהירם משה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר והיו מובטחין על הגאולה והיו אוכלין הפסח כמו שכתוב וככה תאכלו אותו והיו מבקשין רחמים ואומרין השכיבנו ה' אלהינו לשלום וכל הברכה שהוא רחמים של שמירת המקום ולכך אמרו כגאולה אריכתא דמיא שבעת הגאולה אמרוה והיו צריכין לומר ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם והיו אומרים לי טעם מפני מה אנחנו אומרין פורש ואינו ברור בידי.

דהיינו שמנהגו היה שבעת שאומרים ופרוש לא אומרים ושמור צאתינו? כי למנהגינו (אשכנז) אומרים שניהם.

איני יודע מה היה מנהגו.
אך מנהגנו (חב"ד) - כן הוא, שבשויו"ט א"א כלל לשונות של שמירה.