א.
תפוה"א נפוץ מאוד כמאכל לכרפס, אך יש שפסלוהו לכרפס מפני שאינו ירק ואין ברכתו בפה"א , אלא "שהכול".
כך למשל הדברי חיים שסבר שהתפו"א הן הכמהין שבמשנה.וכך שללו זאת גם הרה"ק מרופשיץ, הישמח משה והקומרנא .
. .אולם יש להבין האיך זה מסתדר עם העובדה שתפוה"א מקורם בדרום אמריקה [בני האינקה שבהרי האנדים], וכלל לא היו בעולם הישן עד לפני כארבע מאות שנה,וגם אח"כ לקח להם זמן להתפשט ולהתחבב על האנשים. וקשה לומר שלכך התכוונו חזל.
ב.
ובאשכול אחר נכתב -
[ https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p490043]
שי"א שהסיבה היא כיון שזה " מאכל בהמה" . ולזמנינו קשה לומר כך . שהרי את מליארדי אנשים בעולם כולל 10 מליון האנשים בישראל שהתפו"א הם מרכיב יסודי במזונם - לא נגדיר בשל כך כבהמות.[ הוא המרכיב הרביעי ברשימת הגידולים הנצרכים ביותר בעולם, מה שכן גם היום הם בחלקם משמשים כמזון בעה"ח].
הצריכה לנפש בישראל היא בממוצע כ 45 ק"ג לשנה. ובאירופה זה מגיע עד 120 ק"ג לנפש.
ג.
היסטוריה :
אבל כן אפשר שבזמנם של הפוסלים אותו לכרפס תפוה"א הוגדרו כמאכל בהמה, שכן בהיסטוריה של התפו"א היו זמנים ומקומות ששימש מאכל רק לבע"ח ואח"כ גם לאסירים. וכמזונם של העניים. ובצרפת כונה "תפוחי השטן". ובחלקים רבים באירופה הוא היה מוחרם מעל מאתיים שנה.
. .בספרים המתארים את מוצאם של המאכלים נכתב ש: "תפוח האדמה היה בשעתו מזון שניתן רק לחזירים ולאסירים, וכל המומחים לתזונה ולבריאות הבטיחו לציבור שהאוכל אותו ילקה בצרעת. נדרשו לפקעת הזאת התערבות מלכותית וטריקים של יחסי ציבור כדי לגאול אותה מהאמונות התפלות ולשלבה בתפריט ובכלכלה".
אגב - יש בסיס לטענה על "רעילותו" של התפו"א שכן הוא שייך למשפחת הסולניים שרבים בה המכילים חומרים רעילים או נרקוטיים [גם האטרופין מופק מצמחים ממשפחה זו]. ואכן גם פרי התפו"א הוא רעיל [ סולנין] אלא שאיננו אוכלים אותו, אלא את הפקעת - אותה אנו אוכלים. והרעל נמצא רק בחלקים הירוקים שלו .
ד.
אז מה התברר לנו :
א. שההסבר שהוא כמהין שברכתו שהכול - יש בו קושי. אלא אם נאמר שהכוונה שדינו כמו כמהין כיון שגדל מתחת לאדמה כמותו. אבל קשה שתפוה"א מגדל שורשים יונק מהאדמה ומייצר זרעים ועוד, וכל אלה אינם בכמהין.
ב. ובאם נקבל את ההסבר השני שחסרונו בכך שעיקרו מאכל בהמה ומשום כך ברכתו שהכול. נצטרך לנמק האם גם היום לאור כך שהוא מאכל חשוב לאדם כנל, האם יש לברך עליו אדמה - ומשכך יוכשר לכרפס. גם לדעת אלו שפסלוהו בעבר.