פורום אוצר החכמה

המעשה הבא אירע לפני כמה שנים:

יהודי חרדי המתפרנס מיבוא מזון מחו"ל.
הזמין מוצרי פסטה [נכרי], לשבוע שאחרי הפסח.
איתהפך טיבעא דפועלים עצלים..
ונכנסו עם ספינתם לנמל אשדוד ביו"ט שש"פ.

ומכאן השאלה הופנתה לבעלי הוראה שליט"א
[אין לי מושג מה היתה ההכרעה].

האם זה נכלל בדין חמץ שעבר עליו הפסח?
האם מרגע שהספינה נכנסה לנמל, נחשב שנכנסה לרשותו
כיון שמצד הביטוח, הנסיעה עברה בשלום והגיעה למחוז חפצה
וקנינים היו כאן מצד דיני סיטומתא.

מאידך, אומדנא ברורה עד למאד, שזו לא היתה כוונתו לזכות בחמץ
ואדרבה הזמין הסחורה בתאריך משוער לשבוע אחרי פסח
וודאי לא ניחא ליה לזכות באיסורי הנאה.

ומצד דיני חמץ שעבר עליו הפסח בשוגג ובאונס, נחלקו למעשה אם מותר בהנאה
[באכילה שלו ודאי אסור. אך בהנאה למוכרו לאחרים, יש מחלוקת ברורה].

מה דעת מאן מלכי רבנן, מאתרא קדישא הדין?

בדרך כלל מכלילים זאת במכירת חמץ.

נחומצ'ה כתב:ומכאן השאלה הופנתה לבעלי הוראה שליט"א
[אין לי מושג מה היתה ההכרעה].

מה דעת מאן מלכי רבנן, מאתרא קדישא הדין?

יותר חשוב לדעת מה אמרו בעלי ההוראה ממה יאמרו חכמי הפורום

עזריאל ברגר כתב:בדרך כלל מכלילים זאת במכירת חמץ.

מכלילים דבר שלא בא לעולם?! הרי זה עדיין לא הגיע אליו ולא נמצא ברשותו...

נחומצ'ה כתב:ומכאן השאלה הופנתה לבעלי הוראה שליט"א

וגם לבעלי הוראה זצ"ל במשך הדורות האחרונים
אחד מהם [לדוגמא בעלמא-] אמרי יושר ח"ב סי' כ"ג

מכון חכמי ליטא כתב:

נחומצ'ה כתב:ומכאן השאלה הופנתה לבעלי הוראה שליט"א

יותר חשוב לדעת מה אמרו בעלי ההוראה ממה יאמרו חכמי הפורום

לאידך גיסא,
לדעת מה אמרו בעלי הוראה, זה כמו הילד ששואל מה היה בסוף..
[או כ'בעלי הקיצורים', שבודקים את העולה לדינא...]
הפורום דידן, הוא כשפת יושבי בית המדרש, לדעת הסברות לכאן ולכאן.
ללחום במלחמתה של תורה, זה משיב וזה מקשה וכו' וכו'

כלומר בעלי ההוראה אין להם סברות לכאן ולכאן

נחומצ'ה כתב:

עזריאל ברגר כתב:בדרך כלל מכלילים זאת במכירת חמץ.

מכלילים דבר שלא בא לעולם?! הרי זה עדיין לא הגיע אליו ולא נמצא ברשותו...

אינני יודע, אבל למיטב זכרוני כך ראיתי בכמה שטרי-הרשאה שחתמתי עליהם.

מכון חכמי ליטא כתב:כלומר בעלי ההוראה אין להם סברות לכאן ולכאן

יש להם אבל הם לא בהכרח אומרים אותם כשפוסקים למעשה

הנה סברא ששמעתי בשם א' מגדולי הדיינים שליט"א

אף שלא ניחא ליה למיקני החמץ, מ"מ הספינה קונה לו מדין 'חצר' שקונה שלא מדעתו.

[ואם כנים הדברים, הבעיה מתעצמת בכפליים].

וצ"ע איך נעשית הספינה כחצר שלו, הרי קונה גוף הסחורה. ואולי הוי כפיקדון שהמקום מושאל לו.