קשיו, פיסטוק ועוד - לפסח

[חרט]

ישנם פיצוחים שונים שהם ללא ספק פרי העץ ללא כל חשש קטניות.
כגון: קשיו, פיסטוק ועוד מיני אגוזים שונים (ברזיל, מקדמיה ועוד).
מדוע אין להשיגם בחג הפסח?
חוץ מאגוזי מלך, פקאן ולוז.

[הוד_והדר]

כי מן הסתם לא היה להשיג לפני 200 שנה.

[אראל]

ישנם פיצוחים שונים שהם ללא ספק פרי העץ ללא כל חשש קטניות.
כגון: קשיו, פיסטוק ועוד מיני אגוזים שונים (ברזיל, מקדמיה ועוד).
מדוע אין להשיגם בחג הפסח?
חוץ מאגוזי מלך, פקאן ולוז.

האגוזים הללו אינם נמכרים ממש חיים
הם עוברים איזה תהליך שך צלייה.. תוספת מלח...
אולי משום זה..

[הוד_והדר]

אפשר לקנות כל השנה קשיו גולמי, לא מעובד, ולכאורה אין בזה שום בעיה.

[צופה_ומביט]

ישנם פיצוחים שונים שהם ללא ספק פרי העץ ללא כל חשש קטניות.
כגון: קשיו, פיסטוק ועוד מיני אגוזים שונים (ברזיל, מקדמיה ועוד).
מדוע אין להשיגם בחג הפסח?
חוץ מאגוזי מלך, פקאן ולוז.

האגוזים הללו אינם נמכרים ממש חיים
הם עוברים איזה תהליך שך צלייה.. תוספת מלח...
אולי משום זה..

אא"ט [ואולי אני כן טועה] כ"כ בפסקי תשובות, שפיצוחים שונים גם שאינם קטניות לא נמכרים בדר"כ לפסח כי נקלים באותם תנורים של הקטניות, ומחמירים בבליעת קטניות וכו'.
וגם כשנמכר פתוח בתפזורת א"א להשגיח מה עושים אנשים [קונים] ליד הסחורה, וערבובים שונים וכו'.
אבל זכורני שיש להשיג באריזות סגורות של הרב לנדא.

אגב, לגבי בוטנים, אא"ט יש המחשיבים אותם קטניות גמורות [כך הם נחשבים אצל האקדמיה גם מבחינה בוטנית (ת"מ...), והם זרעים בתרמיל כמו הרבה קטניות], ויש שלא, כי הם פקעות היוצאות מהשורשים מתחת לאדמה, ושווים בזה לתפוחי אדמה [אלא שתפוחי אדמה הם פקעות של השורש בעצמו, ובוטנים הם תרמילים עם זרעים הצומחים מהשורש]. ומבחינת חשש עשיית קמח וכו' - אין קמח בוטנים, וגם אם יטחנו אינו דומה כלל לקמח לבן, אולי לסולת או קמח עם סובין? איני יודע, אבל עכ"פ גם משקדים עושים קמח וגם אגוזי מלך נמכרים טחונים עד דק ולא אוסרים אותם משו"כ.

[במסתרים]

(ת"מ...)

?

[צופה_ומביט]

תרתי משמע

[הוד_והדר]

בוטנים אכן מוחזק כקטניות. וכבר נאמר גם על תפוחי אדמה שמזל שלא היה בזמן התקנה של קטניות כי היו אוסרים גם את זה, וידוע האימרה על החיי אדם אודות איסורו.
[ומענין לענין אכן מוזר הענין שיש כאלו שמחזיקים quinoa= קינואה כקטניות, א, שלא מוסיפים על הגזירה, ב, שאינו כקטניות א"א לעשות מזה קמח כמוהו ועוד דברים שונים שזה אחרת].

עכ"פ מ"ש שאופים את זה בתנור של קטניות ובחניות א"א להזהר, אינם טעמים מספיקים, הרי אפשר לעשות מיוחד לפסח כמו כל ייצור שמייצרין במיוחד לפסח.

[צופה_ומביט]

לגבי קינואה - הרי מבחינה בוטנית והלכתית היא קטנית לכל דבר, ובפשטות - מה בכך שלא היתה ידועה באשכנז בזמן הגזירה, [ובאמריקה הדרומית היתה ידועה הרבה קודם], גזרו על קטניות, וכל הקטניות בכלל.
אלא שיש טוענים שאכן לא גזרו על כל הקטניות, אלא רק במסוים על מינים שהיו מצויים ורגילים ביניהם בזמן הגזירה - ורק לשיטה זו "אין מוסיפים על הגזירה". והגרמ"פ כתב כן לגבי בוטנים.
[וגם זה צ"ב מדוע, מה שונים אנו מהם, שחששו למה שחששו ולכן גזרו, נגזור גם אנחנו על מה שקיים וחוששים בימינו. וצ"ל או שאין לנו קיבוץ חכמים שיגזרו ויל"ע, או שאנו סבורים שבאמת כהיום הזה בטל כל טעם גזירת הקטניות, ורק מה שכבר גזרו בטל טעם לא בטלה תקנה, ואיננו גדולים מהם בחכמה ובמנין לבטל מה שהם גזרו].
עוד דוגמה:
האם תירס ["טערקישע ווייץ"] היה ידוע ומצוי ביניהם באירופה בזמן הגזירה? אם לא - א"כ לשיטה השניה נאכל גם תירס בפסח, פופקורן...

ראה כאן סיכום מורחב לגבי קינואה בפסח [ובתוה"ד גם לגבי בוטנים], שתי השיטות וטעמיהן.

[ברשילא]

לגבי בוטנים, ראה שו"ת מלמד להועיל ח"א סי' פח, שדן בו מכל הצדדים.

מובא כאן עם חלק מההערות שבעריכה המחודשת של השו"ת:

והנה הוגד לי שגם הפרי שקורין ערדנוס [=אגוז אדמה, בוטנים], אין אוכלים בירושלים בפסח מפני גזירת קטניות. ובאמת פירא זה הוא מין קטנית, שכן הפירא גדל בשרביט תחת הקרקע, ונקרא ג"כ בחכמת הבאָטאַניק היֶלזענפרוכט [=בגרמנית השם הכולל לקטניות הוא: היֶלזענפרוכט (Hülsenfrüchtler), שתרגומו: פרי (הגדל) בתרמיל (או בלשון רבינו כאן: בשרביט)]. אמנם בקצת נשתנה משאר קטניות, חדא דאינו מידגן דהיינו דאין אוספין הפירות בגורן כדגן אלא מניחין אותן בשרביטין שלהן והשרביטין מתקשין כמו קליפי שקדים, ויש להן ג"כ מראה שקדים, והפירות אוכלים בארץ ישראל קלויים באש לקינוח סעודה ולמטעמים. ועוד דהפירא דומה ללוזים (האזעלניססע), ועל כן נקרא ג"כ נו"ס בל"א, והיא רכה כאגוז ואין עושין ממנו קמח כלל רק סוחטין ממנו השמן, ומה שנשאר עושין ממנו שטאֶרקע [= עמילן]. וכן אי אפשר שיתערב בהן גרעיני דגן בשום אופן, כי הם נשארין בשרביטין עד אשר נקלפין לסחיטת שמן. ומאחר דיש ג"כ סברא לומר דמשקה פירות אפילו מאיסורי דאורייתא אינו אסור אלא מדרבנן, ומנהגא דא"י אינו אלא בפירא גופא, כי שם אין עושין שמן מפירות אלו, ועיקר גזירות קטניות בלי ספק לא היה על פירות כאלה. אשר על כן אני נוטה להתיר השמן אם יסכימו עמי הרב דהאמבורג והרב דפאזען [=הם רבי בנימין זאב פֿיילכענפֿעלד הרב דפוזן, ורבי מרדכי עמרם הירש הרב דהמבורג.], ואין לי פנאי להאריך כעת.
ויש להוסיף על זה, כי כבר הורה זקן מו"ה ש"ר הירש זצ"ל בפפד"מ, להתיר שמן שומשמין. ואף שבשמן שומשמין שפשט המנהג בא"י ובשאר ארצות לאיסור, לא מלאני לבי להתיר , מ"מ בנידון דידן דאין כאן הני חששות שבשמן שומשמין, אין להחמיר כ"כ.
אח"כ שמעתי שהגאון דקאוונא בספר באר יצחק [או"ח סי' יא] התיר שמן שומשמין.

[חרט]

יש בחנויות שוקלד עם שברי פיסטוק, כשר לפסח בהשגחת הבד"ץ העדה"ח ירושלים.

[שייך]

וכן היה בשנים שעברו שמן פיסטוק, בהכשר העדה"ח.

[עבד הבורא]

יש בחנויות אגוזי לוז בהכשר בד''ץ

[שומר]

האדמור השפע חיים זצ"ל אמר שבפסח אוכלים בלי הכשר . כלומר רק מה שלא צריך הכשר