פורום אוצר החכמה

[אני מניח שיש כאן עירבוב בין כמה סוגי הגדות, אבל בכל אופן אקווה שתובן רוח הדברים]

אני לא הכי מתמצא אבל שמעתי על ב' הגדות, האחת מבית מכון י-ם אוצר מפרשי ההגדה, והשנית הגדה שלמה (היכן ניתן להשיגה כיום? - הנה ב6 דולאר http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8&pgnum=40

אודה להפניות לעוד הגדות בסיגנונות אלו

נראה לכב' שיש מישהו שיכול לענות על שאלה זו?

נראה שאתה חושב שאינך יכול
עכ"פ אני עניתי לפי הידוע לי

הרב חיים פ. ביינוש, הוציא לאור הגדה מדוייקת ומבוארת (שהיה בשעתו הראשון מסוגו) ובשמו יכונה: "עיוני הגדה".

ומה עם ההגדה של מוסד הרב קוק שמכילה את רוב פירושי הראשונים? אמנם העימוד לא כ"כ מוצלח, וההגדה לא כ"כ שימושית, אבל בהחלט הגדה חשובה.

לטעמי, ההגדה הכי מוצלחת שראיתי היא דווקא 'עיוני ההגדה' של הרב חיים פ' בניש, הן מבחינת ביאורי פשט ההגדה, הן מצד מבואות ורקע לתולדות ומבנה ההגדה וסדר הלילה בכלל, הן מהפן ההלכתי הבהיר, והן בהגשה הנאה והמושכת. מומלץ מאוד.

שימושית ביותר הגדת 'לקח טוב' של הרב בייפוס שליט"א מרכסים, בעל הסדרה המשובחת על התורה והמועדים. השנים נוקפות, נתרבו ההגדות, ועדיין לא מצאתי הגדה שימושית וערוכה בהתאמה מלאה כ"כ לעורך סדר עממי עם נשים וקטנים. גם לקט מדרשים מבוררים בקפידה ובכמות מאוזנת, מבחר רעיונות מוסריים מרכזיים ויסודיים, בשילוב משלים והמחשות להעברת המסרים בצורה בהירה, הלכות פסוקות דבר דבור על אופניו.

'עיוני הגדה' נמצא גם באוצר.

היא שיחתי כתב:נראה שאתה חושב שאינך יכול
עכ"פ אני עניתי לפי הידוע לי

אתה יודע כמה הגדות יצאו עד היום הזה? [ועוד יוצאות ברגעים אלו...]

מנהג ישראל תורה שהקפידו אבותינו מימות עולם לומר ההגדה דווקא בהגדה בלי פירושים אלא עם ציורים שונים ומשונים, וכל המרבה הרי זה משובח!

זה הוא אותי מנהג אמהות ותינוקות

היא שיחתי כתב:[אני מניח שיש כאן עירבוב בין כמה סוגי הגדות, אבל בכל אופן אקווה שתובן רוח הדברים]

אני לא הכי מתמצא אבל שמעתי על ב' הגדות, האחת מבית מכון י-ם אוצר מפרשי ההגדה, והשנית הגדה שלמה (היכן ניתן להשיגה כיום? - הנה ב6 דולאר http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8&pgnum=40

אודה להפניות לעוד הגדות בסיגנונות אלו

שנה אחת חשבתי שהגדה שלימה כוללת הרבה כמו חומש תורה שלימה
וזכור לי שראיתי רק חקירות וקצת ראשונים

אם לפרקטיקה, בשנה שעברה הו"ל ידידנו הרה"ג ר' שמואל יוסף שטיצברג הי"ו, את הגדת 'שערי ההגדה' שכוחה בקלילותה. בקילוריותה, בעימוד, ובהנגשתה לשעת הסדר.

על הצלחת ההגדה העידו המו"לים (הו' פוזן - כמדומני) שהדפיסו את המהדורה השניה עוד לפני פורים. אני ממליץ לראשי משפחות שלא רוצים להיתקל בקושי מהסוג שהועלה באשכול סמוך... viewtopic.php?f=27&t=9016

כנגד כל חיבה וחיבה שיש להם לישראל, מתחבבות שבעתיים כל ענייני הפסח. חיבבו ישראל את המצוות כולן, נתחבבו עליהם ביותר מצוות הפסח. חיבבו ישראל את החומרות, נתחבבו ביותר חומרות של פסח. וכהנה וכהנה. חיבבו ביבליומנים את הספרים, נתחבבו עליהם ביותר ספרי הפסח. אין לך כל מאסף ספרים שאין בידו אוסף הגדות מרשים. הממעט אינו מסתפק בפחות מחמש מאות ואין לך שיעור למעלה, שכל המרבה הרי זה משובח ואין שיעור להשתבחות. מסב לו הביבליומן לשולחן הסדר ולבו נחמץ, מעלה הוא על לבו הגדת הציפורים והגדת האריות והגדת הזאבים וההגדה שיש ממנה רק שני עותקים בעולם והוא זכה באחד מהם ואת ההגדה מהדורת פקסמיליה שיש ממנה רק 275 עותקים והוא קיבל במאמץ גדול את עותק מספר 5 וההגדה שבכת"י וההגדה המודפסת שיש עליה גליונות בכת"י וההגדה המודפסת שיש בראשה רישום בעלים בכת"י מעיר אחת בכרכי הים, ומתוך ששולחנו מלא במצות ומרורים וארבעה כוסות והתינוקות משחקים באגוזים, נוקפו לבו להעלות את אוספו היקר על השולחן, פן יכתימו במצות ומרורים ויין ושוויו ירד והלעז יצא והכל ישוחו בו שאין הוא ראוי ליקרא אספן. כך ישב האספן והצטער עד שבא ר' יצחק יודלוב וכתב את ספרו הגדול 'אוצר ההגדות' ובאה ישועה לעולם. בלילו של סדר מסב לו האספן ליד המצות והמרורים והיין ופניו קורנות והוא מעלעל באוצר הגדול וכל אימת שנתקל בהגדה שיש לו ברשותו, מהמהם לעצמו בנחת ומפזיל עיניו בחיבה לארון הברזל בו משתמר אוסף ההגדות ואין חשש שיכתימוהו ביין ובמצות ומרורים. ואע"פ שאוצר ההגדות אינו הגדה ממש, הריהו בוודאי בבחינת טלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים.

אך יש ומעלעל בהגדה שירושה היא לו מזקן-זקנו, שהיה דורש ומורה צדק בפרבר הסמוך לכרך, ומתוך שנטפל הפרבר לכרך, נתעלם שמו מכותבי קורות הדורות ומתוך כך מקוראי קורות הדורות. אך חביבה עליו הגדה זו, שמתוך שהוא מעלעל בה, נזכר הוא בשם זקן-זקנו, והרי הוא משתבח ביחוסו. חביב עליו ביותר אותו עמוד של מוציא מצה, מרור וכורך, המכותם בכתמי יין ונטיפי חרוסת. ומנין הוא יודע מה יין ומה חרוסת, אכן פעם לא ידע, אך משהביט לפני שנה ושתיים הכריע כי הכתם שבין הרחצה להוראה כי כאן נוטלים ידים בברכה, הכתים יינו את הדף, וכי העיגול המכסה את תיבת כך שבכורך, כך היה עושה הלל, הוא נטיף של חרוסת, שהיה זקן זקנו מרעיד ידיו בהעלותו את זכרון זמן שבית המקדש היה קיים והיה מצייר לנגד עיניו את הלל הזקן היושב וכורך פסח מצה ומרור, ומתוך כך היו עיניו זולגות דמעות והמרור מרעיד גם הוא ומטיף מעליו את מתיקותה של החרוסת, והיו הדמעות מתערבות בנטיפי החרוסת.

ויש אשר אין לו מזה או מזה, כי אם הגדת 'תנובה' פשוטה שקיבל לפני כמה שנים כשכר על קנייתו את צרכי החג ממיטב חלביהן. אותה הגדה פשוטה, שאין בה לא כתמים הירואים ואף לא הקדשת סב מורה צדק, מביאתו מידי שנה לדמעות. ואין זה בשל ההגדה אלא בשל מילים נפלאות שכתובות בה, בגופן פשוט. מתעוררת נפשו ותתעטף עליו, והוא פורץ בשמחה: "אשר גאלנו וגאל את אבותינו .. ועל פדות נפשנו ... ונאמר לפניו שיר חדש הללו-י'ה".

כי איש פשוט הוא, קנקנו פשוט ודל, אלא שנותן הוא עיניים אל התוכן, אל היש הגדול אשר בו.

אולי יפתחו אשכול מיוחד לפייטנים?

היא שיחתי כתב:אולי יפתחו אשכול מיוחד לפייטנים?

באופן אישי התענגתי מאוד על הקטעים האחרונים, ירבו כמותם!

כאן המקום לציין (ואולי ראוי לאשכול בפנ"ע) להגדה מופלאה מאד להרב יקותיאל כהן שליט"א (הנודע בהערותיו המחכימות (והארוכות..) על ספר הלולב להראב"ד והרמב"ן)
ונקראה בשם

הגדת הגאונים והרמב"ם

המחבר הפליא לעשות בליקוטי לשונות הגאונים (בעיקר מפירושי רס"ג) ובירור נוסחאותיהם בהגדה.
יחודית היא דרך הגשתו, על כל כמה מילים בהגדה הוא מביא ציטוטי מובאות מהגאונים והראשונים, פעמים רבות בלא להוסיף אף תיבה משלו. הקורא צריך להבין מעצמו את השייכות לקטע המדובר, פעמים רבות אין הדבר מתגלה אלא לאחר העיון היטב היטב. [כמובן שישנם גם ביאורים והוספות, בעיקר לבאר את הבדלי הנוסחאות השונים, ואז הוא כותב דבריו תחת הכותרת 'הערה'].

משום כך גם אי אפשר 'לעלות' על ליקוטים אלו ע"י תוכנות החיפוש ואוצרות החכמה למיניהם [שמסייעים למלקטים רבים בדורנו] משום שרוב הציטוטים והמובאות הינם בעלי שייכות תוכנית ולא מילולית.

בדורנו דור יתום, שכל מחבר עמל ללטש את סגנונו למען ירוץ הקורא בו בלא מעט טורח ומאמץ, נחשב ספר נפלא זה, על סגנונו 'הצולע' משהו, כפנינה יחודית ומאירה.

הגדת החיד"א שנדפסה ע"י מכון גנזי המלך בשנה שעברה והוא ליקוט נפלא מכל ספרי החיד"א ע"ס ההגדה ושיר השירים, אך לגבי הנוסח שהוכנס, הוגה היטב ע"י הרב יוסף חיים מזרחי.

מורה צדק כתב:הגדת החיד"א שנדפסה ע"י מכון גנזי המלך בשנה שעברה והוא ליקוט נפלא מכל ספרי החיד"א ע"ס ההגדה ושיר השירים, אך לגבי הנוסח שהוכנס, הוגה היטב ע"י הרב יוסף חיים מזרחי.

האם ישנה עוד הגדת החיד"א?

אני מצטרף להמלצת ידידי ר' אברהם כמה הודעות לפני על הגדת הגאונים והרמב"ם, כמדומני שזה יצא בשני כרכים, האחד עם נוסח ההגדה, והשני רק הליקוט על סדר הלילה.

ואיך שכחנו את רזא דאגדתא בהוצ' הוצאת ר' שבתי פרנקל, ליקוט מעשה חושב בטוב טעם ודעת.

נוטר הכרמים כתב:ואיך שכחנו את רזא דאגדתא בהוצ' הוצאת ר' שבתי פרנקל, ליקוט מעשה חושב בטוב טעם ודעת.

מה מיוחד בה? מי העורך?

ציבור כתב:

מורה צדק כתב:הגדת החיד"א שנדפסה ע"י מכון גנזי המלך בשנה שעברה והוא ליקוט נפלא מכל ספרי החיד"א ע"ס ההגדה ושיר השירים, אך לגבי הנוסח שהוכנס, הוגה היטב ע"י הרב יוסף חיים מזרחי.

האם ישנה עוד הגדת החיד"א?

מה שאני מכיר, יש הגדה של הרב ולך שזה ליקוטים מהחיד"א, ודומה לזה יש עוד אחד, אך ההגדה הנזכרת של גנזי המלך היא ליקוט מלא מכל ספרי החיד"א והדברים מובאים כלשונו הטהור במדוייק בתוספת מקורות וכו'.

הגדה מופלאה ומיוחדת במינה, היא: הגדה של פסח "שירת מרים" הגדה ממקורה. ונלוה אליה גם ספר "ליל הסדר" הלכה ממקורה. מאת המחבר ר' יוסף צבי רימון.


הגדה של פסח הרב רימון (א) שירת מרים
הרב יוסף צבי רימון
450 עמ'
הגדה ערוכה בעומק ובבהירות, בעריכה גרפית מרהיבה.בכתיבה נעימה וידידותית המתאימה לרמות השונות - הבסיסיות והגבוהות. הלכה*מחשבה*חידות*נושאים לדיון*תרשימים מאירים*טבלאות מבארות* מקור ההגדה

הלכה ממקורה ליל הסדר הרב רימון (ב) כינור דוד
הרב יוסף צבי רימון
300 עמ'
בספר נלמד בעיון את כל הלכות הסדר. יסודות הדין עד להלכה למעשה, כולל סברות ישיבתיות בצורה נעימה וידידותית. בספר נידונים גם נושאים מחשבתיים עקרוניים. ספר העומד בפני עצמו ומהווה גם הרחבה לספר "הגדה ממקורה -שירת מרים", לעיון מקדים ומשלים.

הרב אוחיון הנ"ל הוציא שנה שעברה הגדת "רבותינו".

על אף ההוצאת המרובות של הגדה מדברי החיד"א, איתן אני בדעתי שההגדה המובחרת ביותר היא הגדת החיד"א שבהוצאת גנזי המלך, שהושקע בה עבודה רבה ומדוייקת, ועל הכל ההקפדה שלא לשנות מדברי החיד"א, אף שהוצרכו לסנן קטעים קטעים מתוך דרשות ארוכות.
ומעלת שאר ההגדות ההיא ההגשה של דברי החיד"א לעיני הקורא והפשטת הדברים.

קראתי היום באוצר מפרשי ההגדה, ופשוט התענגתי! מומלץ!

יוסף
מי המחבר של אוצר מפרשי ההגדה?

עזריאל21 כתב:יוסף
מי המחבר של אוצר מפרשי ההגדה?

צוות שלם של תלמידי חכמים בראשות חכם נפלא אחד מבני ברק.

אשאל כאינו יודע לשאול, מה הדמיון והשוני בין אוצר מפרשי ההגדה לבין הגדת עוז והדר (שאלה זו יכולה להישאל באופן כללי יותר מה בין הסט הירוק לבין מתיבתא).

החזן כתב:אשאל כאינו יודע לשאול, מה הדמיון והשוני בין אוצר מפרשי ההגדה לבין הגדת עוז והדר (שאלה זו יכולה להישאל באופן כללי יותר מה בין הסט הירוק לבין מתיבתא).

א. קודם כל במתיבתא יש מן הסתם כמעט פי שנים מהכמות על כל דבר ודבר.
ב. מתיבתא בנוי בצורה מפורטת יותר, ובאוצר מפרשי ההגדה הסגנון הוא קצת 'תקצירי' יותר, יש פירשו כך, יש כך וכו', ישנה מעלה כמובן מצד אחד באוצר מפרשי ההגדה, אפשר להספיק יותר, אבל תלוי למי, ישנם שיעדיפו את האריכות והבהירות יותר. ענין של טעם.
ג. באוצר מפרשי ההגדה עד כמה שאני זוכר לא כתבו כלל על הסוגיות, דהיינו לא פירטו את כל הסוגיות מצה ומרור, הסיבה וארבע כוסות וכדו', ובוודאי שלא כל העניינים שלפני ליל הסדר כגון שבת הגדול ותענית בכורים ושאר ענייני ע"פ, ובמתיבתא יש היקף נרחב ומדהים על ה-כ-ל!
ד. וכמובן, ישנם מדורים נוספים שיש רק במתיבתא, דהיינו ליקוט הראשונים והמדרשים, אך אמנם הוא נמצא רק במהדורה השניה המצומצמת יותר, ולא בכרך של כל הביאורים. [וגם מדור שינויי נוסחאות, למי שזה מעניין...]

אין לי שום מניות אצל עוז והדר... פשוט בשבוע האחרון אני יושב כל יום כמה שעות ולומד מההגדה של מתיבתא, ומתקשה להתנתק ממנה...
אם נאמר את זה בעברית "כיף לקרוא בזה"...

עשוי לנחת כתב:...אך אמנם הוא נמצא רק במהדורה השניה המצומצמת יותר, ולא בכרך של כל הביאורים. [וגם מדור שינויי נוסחאות, למי שזה מעניין...]

כלומר שהרוצה להנות מכל עבודתם צריך לקנות את שתי המהדורות, ואין אחת שהיא 'בכלל מאתיים מנה'?

מרחביה כתב:

עשוי לנחת כתב:...אך אמנם הוא נמצא רק במהדורה השניה המצומצמת יותר, ולא בכרך של כל הביאורים. [וגם מדור שינויי נוסחאות, למי שזה מעניין...]

כלומר שהרוצה להנות מכל עבודתם צריך לקנות את שתי המהדורות, ואין אחת שהיא 'בכלל מאתיים מנה'?

נכון. וחבל מאוד. בעיקרון נראה שבאמת לא היה שייך להכניס הכל בכרך אחד כי באמת הכרך של הביאורים שמן מאוד, אבל לענ"ד עם קצת רצון טוב היו יכולים לעשות דפים דקים יותר ובעימוד קצת צפוף יותר להצליח להכניס הכל יחד. נו, אבל פרנסה זה פרנסה...

עשוי לנחת כתב:

מרחביה כתב:

עשוי לנחת כתב:...אך אמנם הוא נמצא רק במהדורה השניה המצומצמת יותר, ולא בכרך של כל הביאורים. [וגם מדור שינויי נוסחאות, למי שזה מעניין...]

כלומר שהרוצה להנות מכל עבודתם צריך לקנות את שתי המהדורות, ואין אחת שהיא 'בכלל מאתיים מנה'?

נכון. וחבל מאוד. בעיקרון נראה שבאמת לא היה שייך להכניס הכל בכרך אחד כי באמת הכרך של הביאורים שמן מאוד, אבל לענ"ד עם קצת רצון טוב היו יכולים לעשות דפים דקים יותר ובעימוד קצת צפוף יותר להצליח להכניס הכל יחד. נו, אבל פרנסה זה פרנסה...

מדור שינויי נוסחאות נמצא גם במהדורה המורחבת אא"כ יש ב' מדורים כאלו

שאלה:
אבקש עזרה וייעוץ לקניית הגדה לשנה הבעל"ט.

אני מחפש הגדה עם...
1. תמצית פירושי הפשט הבסיסיים והקלאסיים,
2. תמצית העקרונות ההלכתיים (למשל, שיהיה דיון על ההבדל בין זכירת יצי"מ שבכל לילה לסיפור יצי"מ בליל ט"ו, וכן טעם שאין מברכים על זכירת יצי"מ, וכן האם עיקר מצת המצוה היא האפיקומן או המצה הראשונה, ולמה אוכלים ב' כזיתים, וכיו"ב).
3. תמצית ההלכות (לדעות העיקריות השונות: מ"ב, פוסקי זמנינו וכו').
4. שתהיה נוחה לדלות ממנה פנינים בשעת הסדר עצמו.

ועוד דברים פחות נחוצים, אך גם יכולים להוסיף:
1. קצת רעיונות רוחניים ללילה זה מגדולי המחשבה,
2. סקירה קצרה על השתלשלות הסדר וההגדה לחלקיהם (בימי המקדש, האמוראים, הגאונים, עד ימינו).
3. שיהיה קל למצוא את המידע (אינדקס וכיו"ב).

(סדר המספור איננו משנה).

על איזו הגדה אתם ממליצים עבורי?

מומלץ מאוד הגדת 'נחלת צבי' שיצא לאור לאחרונה וניכר בו השקעה גדולה לספק רוחם גם של ת"ח וגם פשוטי עם, סגנונו בהיר ופשוט, ומאידך מובחר ועמוק בכל מילי דמיטב. הפוך בה והפוך בה דכולא בה.

למאי_נמ? כתב:שאלה:
אבקש עזרה וייעוץ לקניית הגדה לשנה הבעל"ט.
אני מחפש הגדה עם...
1. תמצית פירושי הפשט הבסיסיים והקלאסיים,
2. תמצית העקרונות ההלכתיים (למשל, שיהיה דיון על ההבדל בין זכירת יצי"מ שבכל לילה לסיפור יצי"מ בליל ט"ו, וכן טעם שאין מברכים על זכירת יצי"מ, וכן האם עיקר מצת המצוה היא האפיקומן או המצה הראשונה, ולמה אוכלים ב' כזיתים, וכיו"ב).
3. תמצית ההלכות (לדעות העיקריות השונות: מ"ב, פוסקי זמנינו וכו').
4. שתהיה נוחה לדלות ממנה פנינים בשעת הסדר עצמו.

את כל זה אתה רוצה בהגדה אחת??
לגבי ארבעת הסעיפים בגדול במתיבתא יש מה שציינת.

למאי_נמ? כתב:ועוד דברים פחות נחוצים, אך גם יכולים להוסיף:
1. קצת רעיונות רוחניים ללילה זה מגדולי המחשבה,
2. סקירה קצרה על השתלשלות הסדר וההגדה לחלקיהם (בימי המקדש, האמוראים, הגאונים, עד ימינו).
3. שיהיה קל למצוא את המידע (אינדקס וכיו"ב).

לגבי שלושת הנ"ל כמדומה שבמבוא של מתיבתא שם יש מענה לסעיף 2, סעיף 1 לא נראה לי [אולי קצת פה ושם כשזה עונה על שאלות בפשט], ולגבי סעיף 3 אין שם אינדקס, ונקוה שעוז והדר יקבלו שכל ובשנה הבאה תצא מהדורה מתוקנת שבה גם יש אינדקס.

למאי_נמ? כתב:שאלה:
אבקש עזרה וייעוץ לקניית הגדה לשנה הבעל"ט.

אני מחפש הגדה עם...
1. תמצית פירושי הפשט הבסיסיים והקלאסיים,
2. תמצית העקרונות ההלכתיים (למשל, שיהיה דיון על ההבדל בין זכירת יצי"מ שבכל לילה לסיפור יצי"מ בליל ט"ו, וכן טעם שאין מברכים על זכירת יצי"מ, וכן האם עיקר מצת המצוה היא האפיקומן או המצה הראשונה, ולמה אוכלים ב' כזיתים, וכיו"ב).
3. תמצית ההלכות (לדעות העיקריות השונות: מ"ב, פוסקי זמנינו וכו').
4. שתהיה נוחה לדלות ממנה פנינים בשעת הסדר עצמו.

על איזו הגדה אתם ממליצים עבורי?

גם אני כמוך חפשתי כמה שנים הגדה כזה, עד שמצאתי את שאהבה נפשי,
והוא הגדה "המשובח" (בלשה"ק) מהוצאת "עטרת" בארה"ב,
הייתי ממליץ לך בחום את הגדה זו, ובתנאי שתעיין ותעבור בה לפני הפסח, אז תמצא הכל בה,
וממש לא ראיתי עוד כבושם הזה.

אני ממליץ בחום מאוד על הגדת "עוז והדר"!

הגדה נחמדה - http://www.shtaygen.net/horadot/psach/72/vdrata.pdf

תמיד בשמחה כתב:הגדות מומלצות (מבוארות ומצוירות ואומנותיות):

מבוארות:
קובצי הגדות עם פירושים של ה"מוסד לעידוד לימוד התורה" בהם בין השאר פירושי האברבנאל והמלבי"ם והנצי"ב וכן הגדות שבהן ליקוט מפירושים רבים (ולא רק הגדות עם פירוש של גדול מסוים כמו הנ"ל שהבאתי) כמו "צוף אמרים" ו"מגדל עדר",
הגדה עם פירוש המהר"ל (כרך מסדרת ספריו),
הגדת "נחלת השר" (רש"ר הירש),
'מאורות הראי"ה : הגדה של פסח' (ליקוט מכתביו),
"הגדה של פסח : איילת השחר" (עם פירוש של הרב יצחק דדון מ"מרכז הרב" ועובדות והנהגות מהראי"ה ותלמידיו),
הגדת הרב קרליבך (ליקוט מכתביו),
"מי מרום : הגדה של פסח" (רי"מ חרל"פ),
הגדת "שירת הגאולה" (ר"י אריאלי),
הגדת "מעיינה של תורה",
הגדת "יינה של תורה",
"הגדת גדולי ישראל" (עם ווארטים מגדולי ישראל),
הגדת הרב שטיינזלץ.

מצוירות ואומנותיות:
ההגדה של וקסברגר (לשעבר "מלכות וקסברגר" וישנן עדיין הגדות עם השם הישן - קיים גם בגודל גדול עם כריכה קשה וגם בגודל נוח עם כריכה רכה),
הגדה מדורגת (לפי סימני הסדר כמו שיש באלפונים לפי הא"ב) של וקסברגר (יצאה לאור בתשע"א כשעדיין היה השם הישן) עם ציורים ועם מדרשי חז"ל תחת הכותרת "למען תספר"),
"הגדה של פסח : למען תספר" (בניגוד לשֵׁם אין שם דברי תורה אלא רק ציורים) בהוצאת 'סגולה הוצאה לאור בע"מ',
הגדת חזין.

אולי כבודו יסביר מה טוב בהגדות אלו, רשימת שמות סתם היא חסרת משמעות.

רציתי אני להסביר, אלא שפוחד אני ממרן המשגיח, וד"ל.