אוהב אוצר כתב:יש את ספרו של הרב צבי כהן הידוע בסדרת ספריו המיוחדים, ספר שלם על פסח שחל בשבת ושם בפרק טו הביא מ"מ וצדדים לכאן ולכאן מומלץ לעיין.
טו) יש לעי' בדין מצה שרוי' באחרון ש"פ שחל להיות בשבת, להנוהגין בה איסור בכל ימי החג ומקילין באחרון ש"פ, ונראה דאין לאסור משום מוקצה אע"ג דביה"ש נוהגין בה איסור, כיון דאין האיסור אלא מחמת יום שעבר וכמש"כ תו' סוכה י' ב' ד"ה עד, בלגין טבו"י, דאע"ג דביה"ש אסור משום טבל כיון דאינו אלא משום ספק יום העבר לא חשיב מוקצה [וצ"ע ראיתם מעירובין דהא טבל אם עבר ותיקנו מתוקן עי' תו' שבת מ"ג א' ד"ה טבל] אבל משום הכנה יש מקום לאסור דה"נ אזיל לי' איסור חמץ במיפוק יומא טבא, אבל למש"כ סק"ב לא דמי לסוכה בשבת שאחר יו"ט, ולא שייך כאן הכנה, אמנם הבישול ביו"ט אסור דהא קמהפך במוקצה, ומיהו י"ל כיון דבשבת לא יהי' מוקצה, וביו"ט מותר לעשות לצורך אוכל נפש דשבת אשתכח דקמטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ומותר וכמש"כ תו' ביצה ח' א' ד"ה אמר, אבל אי אפשר לומר כן דהא בהדיא אמר שם ד' א', דלא אמר ר' יוחנן אלא לגומעה כו' אלמא כיון דביו"ט אסור לטלטלה לצורך אוכל נפש דבישולה, אסורה לטלטל גם בשביל אוכל נפש דשבת, ועוד יש כאן איסור בישול דכיון דאסורה ביו"ט אין כאן הואיל, וראב"א דאמר ביצה שם משום איסור טלטול ע"כ כר"ח ס"ל דאמר צרכי שבת נעשין ביו"ט, והרבה פוסקים מחמירין בזה עי' במ"ב בבה"ל סי' תקכ"ז, ואפשר דכיון דמה"ת מותר ביו"ט גופי' והוא צריך עדיין לאכול מותר מה"ת אף שאין דעתו לאכלו, ויהי ראב"א שם אפי' כרבה, ומ"מ יש לאסור בנידון דידן כמו שאסר ראב"א בביצה.
טז) אמנם כל זה אי מחזיקין מנהגן לאיסור מן הדין וצריכין להתנהג כאילו אסור לכל, אבל אם הוא כדברים המותרים והחמירו, א"כ הוי רק כנדור וכיון שראוי להנוהגין היתר אין כאן לא משום מוקצה [וכמש"נ לעיל סי' מ"ג סק"ך] ולא משום מלאכת יו"ט, ונראה דכיון דנוהגין היתר באחרון ש"פ אף בשבת ראי' הוא שאין מחזיקין זה לאיסור אלא כנדור, ואין לבטל מנהגן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים