ואם אין לו בנים - בתו שואלתו?!

[בר ששת]

זכורני שהיו אומרים כי פעם הראה רבינו האמרי אמת בגור מקום מדברי הקיצור שולחן ערוך, הפוסק שבמקום שאין בנים, יכולה הבת לשאול 'מה נשתנה'. והיה משמע שהקיצושו"ע הינו הראשון שנדרש לסוגיה זו.
אלא שזככורני במעורפל, כי בהגדת מכון ירושלים, מצאו מקור קדום לכך ממהרי"ל. יש מ ישזוכר?
(ואול י ישיב מישהו מהעורכים הגודשים את פורומינו...)

[היימישער]

ספר מהרי"ל (מנהגים) סדר ההגדה

[כד] כוס שני מוזגין בבא לומר מה נשתנה. ואמר מהר"י סג"ל כדי שישאלו התינוקות מה מוזגין עוד לשתות כולי האי ולא אוכלין מידי. ואם שואל אין צ"ל מה נשתנה ויתחיל עבדים היינו אם ירצה. מהר"ש שתה בין כוס ראשון לשני. אמר מהר"י סג"ל שבנימוקי רבינו שמחה כתב אם יש שם קטן השואל לו ולמה הגבהת הקערה אז אינו אומר כל ההגדה, וראיה בגמ' דאמר התם פטרתנו לומר מה נשתנה, וכולה חדא מלתא היא עד ר"ג היה אומר כו'. והעיד מהר"י סג"ל על חמיו מהר"ר משה כ"ץ פעם אחת שאלתו בתו אבא למה הגבהת הקערה, והתחיל עבדים היינו ולא אמר מה נשתנה.

[יאיר]

[ http://www.otzar.org/aspcrops/155374_24 ... 992012.asp ]

[הדעה והדבור]

וראה גם בנטעי גבריאל פרק פו (עמ' תמג) סעי' ח' שכתב: "מי שאין לו בן, בתו שואלתו"
ובהערה טו כתב וז"ל: "קשו״ע סי׳ קי״ט ס״ד, ערוה״ש סכ״א, תולדות שמואל מצוה כ״א אות ו', ושכן מנהג העולם. ועי׳ באמרי אמת (גור) ליקוטים עמוד נ״ג דף ת״ב, שהעיר על קשו״ע שכתב שהבת שואלת מה נשתנה, דין זה לא הובא בשום מקום וצ״ע מאין מקורו ע״כ, ובאמת כבר מבואר כן במהרי״ל וז״ל והעיד מהר״י סג״ל על חמיו מה״ר משה כ״ץ פעם אחת שאלתו בתו אביו למה הגבהת הקערה, והתחיל לומר עבדים היינו ולא אמר מה נשתנה ע״כ, מבואר שגם שאלת הבת מהני". עכ"ל.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את הדיון מה הבת פחותה מדרו עבדיה דרב נחמן בפסחים שם.

[לא ידען]

יעויין בערוך השולחן סי' תעג סעי' כא.

[חלמישצור]

רבנו [הגרש"ז אוירבך] עורר שנוסח אמירת מה נשתנה ע"י התינוקות נשתבש ע"י שמלמדים אותו בנעימה שאינה באופן של שאלה כלל, וכל האמירה אינה בצורה ובאופי של שאלת בנים לאביהם וציפי' לתשובתו (כפי הנוסח הותיק), ולא טוב הדבר. עכ"ד. ומ"מ גם בביתו הניח לבנות הקטנות לומר מה נשתנה בניגון כפי שלימדום בבתי החינוך (ולא חש בזה אף משום קול באישה לגבי שאר המסובים והאורחים) (הליכות שלמה, עמ' רנט הע' 207)

[אויבער חכמניק]

לא הבנתי את הדיון מה הבת פחותה מדרו עבדיה דרב נחמן בפסחים שם.

הדיון לגבי דרו עבדיה דרב נחמן עצמו לא פשוט בכלל, וכבר תמהו עליו האחרונים מכך שלא שאל מאומה, וגם שלא היה הדבר בצורה של שאלה ותשובה. ובורוב עדי הנוסח נשמטו המילים 'פטרתן מלומר מה נשתנה', והלשון הזה לקוח מהמעשה מאביי שהיה יושב לפני רבה שם קיד, ב (וכבר האריכו החוקרים בביאור גמרא זו, אולם עיקר הנקודה שאני רוצה להבהיר, הוא מה שאיננו נמצא ברוב מניין וברוב בניין של עדי הנוסח).

[אויבער חכמניק]

רבנו [הגרש"ז אוירבך] עורר שנוסח אמירת מה נשתנה ע"י התינוקות נשתבש ע"י שמלמדים אותו בנעימה שאינה באופן של שאלה כלל, וכל האמירה אינה בצורה ובאופי של שאלת בנים לאביהם וציפי' לתשובתו (כפי הנוסח הותיק), ולא טוב הדבר. עכ"ד. ומ"מ גם בביתו הניח לבנות הקטנות לומר מה נשתנה בניגון כפי שלימדום בבתי החינוך (ולא חש בזה אף משום קול באישה לגבי שאר המסובים והאורחים) (הליכות שלמה, עמ' רנט הע' 207)

מה שמלמדים אותו בנעימה יש לו מקור טהור מדברי המהרי"ל במנהגים: "מה נשתנה, אמר מהר"י סג"ל דאומר אותו בניגון יפה לשבח לאדון הכל". אמנם בעצם הדבר יש אכן לברר מה שבח לאדון כל יש בזה, והדברים נראים יותר על דרך הפנימיות מאשר על דרך הפשט.

[אויבער חכמניק]

התברר כאן שאם אין לו בנים בתו שואלתו, ויש לברר אכן למה לא הוזכר להדיא בגמרא, וכלשון הכותרת - אם אין לו בנים בתו שואלתו.

[זבולון]

התברר כאן שאם אין לו בנים בתו שואלתו, ויש לברר אכן למה לא הוזכר להדיא בגמרא, וכלשון הכותרת - אם אין לו בנים בתו שואלתו.

הגמרא לא דנה בשום מקום מה הדין מי שאין לו בנים, הגמרא דנה במי שאין בנו חכם ועל זה אמרה שאשתו שואלתו [ואין שום מקום לחלק בין אשתו לבתו] כיוון שאין זה מצוי כלל שבנו אינו חכם ובתו כן ופ'.

[אויבער חכמניק]

התברר כאן שאם אין לו בנים בתו שואלתו, ויש לברר אכן למה לא הוזכר להדיא בגמרא, וכלשון הכותרת - אם אין לו בנים בתו שואלתו.

הגמרא לא דנה בשום מקום מה הדין מי שאין לו בנים, הגמרא דנה במי שאין בנו חכם ועל זה אמרה שאשתו שואלתו [ואין שום מקום לחלק בין אשתו לבתו] כיוון שאין זה מצוי כלל שבנו אינו חכם ובתו כן ופ'.

השערות מצחיקות. אגב, הדברים כלל אינם ברורים למי שבקי בעדי הנוסח.

[זבולון]

התברר כאן שאם אין לו בנים בתו שואלתו, ויש לברר אכן למה לא הוזכר להדיא בגמרא, וכלשון הכותרת - אם אין לו בנים בתו שואלתו.

הגמרא לא דנה בשום מקום מה הדין מי שאין לו בנים, הגמרא דנה במי שאין בנו חכם ועל זה אמרה שאשתו שואלתו [ואין שום מקום לחלק בין אשתו לבתו] כיוון שאין זה מצוי כלל שבנו אינו חכם ובתו כן ופ'.

השערות מצחיקות. אגב, הדברים כלל אינם ברורים למי שבקי בעדי הנוסח.

בדקתי בעדי הנוסח ולא מצאתי שום נוסחא אחרת, אשמח אם תחכימני.
איזה השערה היתה בדברי?