כתב בחק יעקב סי' תפ"ט סק"ו: "וכתב מהרי"ל כשיגיע למ"ט יום יאמר שהן שבעה שבועות ולמחרתו הוא ערב שבועות, עכ"ל"
מלבד התמיהה שבדבר, הפלא הגדול הוא הסתמכותו על דברי המהרי"ל.
מעיון בגוף דברי המהרי"ל נראה שלא היתה כוונתו לומר ששמשפט זה הוא חלק מנוסח הספירה, אלא ציון לזמן שלמחרת סיום ספירת העומר
הוא ערב שבועות.
ז"ל המהרי"ל: "אמר שהיום שבעה ימים שהם שבוע אחד. י"ד ימים שהן שני שבועות. כ"א שהן שלושה שבועות. ... מ"ט שהן שבעה שבועות.
ולמחרתו הוא ערב שבועות."
עוד יש לתמוה דא"נ דכוונתו דהמילים ולמחרתו וכו' הם מנוסח הספירה, מה זה שכתב ולמחרתו הוא ערב שבועות, הרי יום מ"ט עצמו הוא ערב שבועות והיה נכון לומר
ולמחרתו חג השבועות.
אם איני טועה, בעל ה"חק יעקב" נשאל על כך בשו"ת "שבות יעקב" וכתב לשכנע את השואל כי אכן זו כוונת המהרי"ל.
איני יודע כרגע את מקומו. [ומפאת השעה אין בכחי לחפשו עתה.]