פורום אוצר החכמה

מחולת המחנים כתב:הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.

האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

שייך כתב:נמצא בספר הררי קדם מועדים ב'

מחולת המחנים כתב:הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.
האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

מחולת המחנים כתב:הנה ישנם חילוקי מנהגים בענין מתי אומרים ספירת העומר, בקהילות אשכנז ובני הישיבות נוהגים לספור מיד לאחר קדיש תתקבל לפני עלינו לשבח, ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח, אמנם במקהלות החסידים ראיתי שיש הנוהגים לספור לפני עלינו, וישם כאלו הנוהגים קודם לומר קדיש יתום אחרי עלינו ואח"כ לספור ספירת העומר כמנהג הספרדים.

האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

מחולת המחנים כתב: א. ואילו הספרדים נוהגים לאחר שיר המעלות ועלינו לשבח.
ב. האם ידוע מה מקורי המנהגים וטעמם.

בסתר המדריגה כתב:ב'צאנז נהגו לספור קודם עלינו וכמדומה שנתנו טעם משום תמימות תהיינה לספר מיד בתחילת הלילה

יונת אלם כתב:מנהג מענין יש בבית המדרש לתורת א"י בפ"ת שהונהג ע"י הגה"צ רבי יצחק קאץ זצ"ל חניך טעלז וחברון, בליל שבת ויו"ט בלבד ספירת העומר אחרי עלינו בסיום התפילה.
מענין מה מקורו?

טברייני כתב:

בסתר המדריגה כתב:ב'צאנז נהגו לספור קודם עלינו וכמדומה שנתנו טעם משום תמימות תהיינה לספר מיד בתחילת הלילה

אכן ראיתי היום מי שכתב לספור מוקדם ככל האפשר משום תמימות (ולכאו' מה שלא סופרים קודם מעריב הוא משום תדיר (או שמתחילים קודם צאת דכו"ע)).

הא לחמא עניא כתב:יש מביאים בשם הבעל התניא זיע"א שמיום ל"ג בעומר ואילך יש להזהר לספור ספירת העומר לפני חצות הלילה, לפי שלאחר מכן כבר עולה השחר בארצות הצפון.

בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר תיכף אחר תפלת ערבית אך יש מי שאומר שהבא בסוד ה' יש לספור אחר שגמר כל הסדר בח"ל והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפלה מוקדם לברכה [דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב הדבר שישכח מלספור או שיספור אחר חצות. (ע"כ הגה"ה מסדור אדמו"ר בעל צ"צ ז"ל)]. ואם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה כנודע וזמן התחלת עמוד השחר מח"י אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא בחצות הלילה לכך אין לספור אחר חצות אלא בלא ברכה וזמן זה של ע"ה נמשך כך עד י"ז בתמוז ועד בכלל ולכן משהגיע חצות ליל י"ז בתמוז אסור לאכול

עושה חדשות כתב:עלות השחר

נהר שלום כתב:עיין בחזון עובדיה יו"ט עמוד רלה שהביא ראיה מרב האי גאון לספור מיד לאחר קדיש תתקבל.

עזריאל ברגר כתב:אצלנו בחב"ד הספירה קודם עלינו, והטעם שאין מוסיפים קדיש - מובן בפשיטות, כמנהגנו תמיד להיזהר מלהרבות בקדישים, ובפרט נזהרים משני קדישים רצופים זהים (ששניהם ק"י או שניהם קדיש דרבנן וכדו'), כמבואר בארוכה בשער הכולל (כמדומני בפרק שעוסק בסיום תפילת שחרית).

מה שנכון נכון כתב:

נהר שלום כתב:עיין בחזון עובדיה יו"ט עמוד רלה שהביא ראיה מרב האי גאון לספור מיד לאחר קדיש תתקבל.

אין משם שום ראיה, כי בזמנו לא היו אומרים עלינו בסוף התפלה.