חג השבועות יום גדול לענין תלמוד תורה דוקא ?

[סגן אלוף]

ידוע שבישיבות ליטא העריכו מאד את יום חג השבועות כיומו של קבלת התורה, וכידוע בשם מרן הגרא"מ שך זצ"ל שבו נידונים על ההצלחה בתורה וכן בשם מרן הגר"א קוטלר זצ"ל שמ"ט הימים הם כנגד מ"ח קניני תורה.
ואיני מבין מה ההדגשה ביום מתן תורה דוקא על מצות לימוד התורה יותר משאר תרי"ג מצוות ?

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=28&t=5159


ר שלום שבדרון מנסה להשיב על כך באחד מספרי דרשותיו.

[ארזי ביתר]

ותלמוד תורה כנגד כולם.

[הא לחמא עניא]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=5159
רבי שלום שבדרון מנסה להשיב על כך באחד מספרי דרשותיו.

ישנה אפשרות להביא דבריו או לכה"פ תוכן דבריו???
בתודה מראש

[הגרח]

עוד אוסיף שבגמ בסוף תענית כתוב שמתן תורה של לוחות שניות היה בכלל ביום כיפור כך שמשבועות כמתן תורה לא נשאר כלום עיין בנציב פרשת כי תשא
גם לא ברור שקיבלו את לימוד התורה בשבועות אלא רק את עשרת הדיברות שהם בעיקר ציויים
מנהגי הישיבות הקדושות הם ברוב המקרים מסיבות חינוכיות ולא בהכרח משקפים אמת היסטורית.

[דרומי]

נסחפת קצת...

[כדכד]

עוד אוסיף שבגמ בסוף תענית כתוב שמתן תורה של לוחות שניות היה בכלל ביום כיפור כך שמשבועות כמתן תורה לא נשאר כלום עיין בנציב פרשת כי תשא
גם לא ברור שקיבלו את לימוד התורה בשבועות אלא רק את עשרת הדיברות שהם בעיקר ציויים
מנהגי הישיבות הקדושות הם ברוב המקרים מסיבות חינוכיות ולא בהכרח משקפים אמת היסטורית.

משום מה קריאת התורה לשבועות היא בפרשת מתן תורה ולא קוראים זאת בים כפור.
עוד אוסיף שבתפלה של שבועות אנו אומרים "זמן מתן תורתנו" ולא ,זמן מתן עשרת הדברות ושאר צויים"
ודי בזה

[אש משמים]

ידוע שבישיבות ליטא העריכו מאד את יום חג השבועות כיומו של קבלת התורה, וכידוע בשם מרן הגרא"מ שך זצ"ל שבו נידונים על ההצלחה בתורה וכן בשם מרן הגר"א קוטלר זצ"ל שמ"ט הימים הם כנגד מ"ח קניני תורה.
ואיני מבין מה ההדגשה ביום מתן תורה דוקא על מצות לימוד התורה יותר משאר תרי"ג מצוות ?

כי זו ה ת ו ר ה ! ! !
ומה יש בלעדי התורה ???

[אש משמים]

אמשול משל קצר, היה בחור חשוב למדן מוצלח וכו' שהתארס לימים עם בת גילו למזל טוב, הכלה למדה כל ימי ארוסיה את כל הכללים שצריך לנהוג בהם וכן מה הארוס מחבב, שאינו אוהב אור חזק, שאוהב כיסא עם ידיות ועוד ועוד והכל כדי לחבבו ולעשות רצונו. והנה היום הגדול הגיע, הכלה משננת היטב את כל הכללים והרצונות כדי לעשות רק טוב לבעלה ואכן כאשר נפגשים הם לבד לראשונה רצה הכלה להנמיך את עוצמת האור ולסדר כיסא כפי שהוא אוהב וכו' וכו' אך החתן נשאר לבד...
התורה חוץ ממה שהיא ספר חוקים ומצוות מה ה' אוהב ועושה לפניו נחת רוח היא גם (כביכול) הדבקות בו עצמו ולכן רק יגיעת התורה ועמלה שהיא עיקר החיבור בין ישראל לאביהם שבשמים יכול להתאים בליל הכלולות ולא ללמוד דברים אחרים שאינם עצם החיבור אלא הרצון הפשוט.

*הדברים מבוססים ע"פ דברי הזוהר (בכללות).

[ידידיה]

כך שמשבועות כמתן תורה לא נשאר כלום.

ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. י יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי: אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן. יא וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל. יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. יד וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ

[פלגינן]

אולי קשור לניד"ד. קיבלתי פעם במייל.
ואם זה מתאים יותר לאשכול אחר, אשמח אם יפנו לכאן.

[יהודי טבעי]

שימו לב:
viewtopic.php?f=28&t=33871

[אש משמים]

אולי קשור לניד"ד. קיבלתי פעם במייל.
ואם זה מתאים יותר לאשכול אחר, אשמח אם יפנו לכאן.

ברוך שכוונתי !

[קראקובער]

כי זו ה ת ו ר ה ! ! !
ומה יש בלעדי התורה ???

אם אינני טועה יש עוד תרי"ב מצוות, ולדידך נשים לא אמורות לחגוג היום הזה.

[בקרו טלה]

ואיני מבין מה ההדגשה ביום מתן תורה דוקא על מצות לימוד התורה יותר משאר תרי"ג מצוות ?

שפת אמת - במדבר - לשבועות - שנת [תר"מ]
הלימוד בליל שבועות עפ"י אומרם ז"ל אם שמוע בישן תשמע בחדש. לכן צריכין לקבל בלילה זו התורה שלמדנו עד עתה. וזה הכנה להחדש:

[אש משמים]

כי זו ה ת ו ר ה ! ! !
ומה יש בלעדי התורה ???

אם אינני טועה יש עוד תרי"ב מצוות, ולדידך נשים לא אמורות לחגוג היום הזה.

וודאי שיש עוד מצוות אך התורה היא הדבקות בו יתברך וזה מעל הכל ואך ורק ע"י התורה, והבאתי משל על זה והרי הוא שוב, היה בחור חשוב למדן מוצלח וכו' שהתארס לימים עם בת גילו למזל טוב, הכלה למדה כל ימי ארוסיה את כל הכללים שצריך לנהוג בהם וכן מה הארוס מחבב, שאינו אוהב אור חזק, שאוהב כיסא עם ידיות ועוד ועוד והכל כדי לחבבו ולעשות רצונו. והנה היום הגדול הגיע, הכלה משננת היטב את כל הכללים והרצונות כדי לעשות רק טוב לבעלה ואכן כאשר נפגשים הם לבד לראשונה רצה הכלה להנמיך את עוצמת האור ולסדר כיסא כפי שהוא אוהב וכו' וכו' אך החתן נשאר לבד...
התורה חוץ ממה שהיא ספר חוקים ומצוות מה ה' אוהב ועושה לפניו נחת רוח היא גם (כביכול) הדבקות בו עצמו ולכן רק יגיעת התורה ועמלה שהיא עיקר החיבור בין ישראל לאביהם שבשמים יכול להתאים בליל הכלולות ולא ללמוד דברים אחרים שאינם עצם החיבור אלא הרצון הפשוט.

לגבי נשים הגמ' כבר שואלת במה יכולות לזכות ומתרצת שע"י עזרתן ללימוד התורה של בעליהן וילדיהן זוכות כי הכל תלוי בתורה!

[דורשי יחודך]

נזכרתי במה ששמעתי מחכ"א שהיה נוכח בבר מצוה בו נכח הגר"ש אויערבאך שליט"א, סמוך ונראה לפני חג השבועות. הגר"ש שליט"א נאם והזכיר שהרי בר מצוה הוא מענינא דיומא, של קבלת עול מצות, שהרי זהו כל ענין חג השבועות כו'.
ניגש אליו תלמיד חכם ושאל, הרי שבועות זהו חג של לימוד התורה?
הגר"ש הגיב: "ביסטו נאך אין ישיבה קטנה (האם אתה עוד בישיבה קטנה)?"

לעצם הענין, לענ"ד מתבאר מדברי הגמרא פסחים סח: שישנן ב' קומות בחג השבועות, המקבילות לשתי הקומות של כל היהדות עצמה.
הרי יש בתורה תרי"ג מצוות הקשורות לכל ארחות חיי היהודי, וגם הווי כללי מרומם שהוא נחלת עם מקבלי התורה בלבד. אפילו עם הארץ או מי שאין לו קשר כ"כ ללימוד תורה אמיתי, הרי שחייו שונים לבלי היכר מחיי גוי או מי שלא זכה לשמירת התורה. ועל זה גופא ודאי שצריך לשמוח.
אולם יש קומה יותר נעלית ביהדות, וזוהי הקומה של תלמידי חכמים אמיתיים, אלה שכל חייהם יונקים מלימוד אמיתי בתורה, שעליהם אמרו חז"ל עין לא ראתה, שגם כל קיום המצוות וכל עניני החיים שלהם שונים אפילו מאלה של יהודים שומרי תורה ומצוות "רגילים." כל העוסק בתורה הרי זה מתעלה כו'.
כנגד שתי קומות אלו מצאנו לגבי חג השבועות, בגמרא פסחים שם:
"הכל מודים בעצרת דבעי' נמי לכם מ"ט יום שניתנה תורה לישראל", ופירש רש"י להראות שנוח ומקובל יום שניתנה תורה. וכוונתו, כאשר מתבאר גם בחידושי רבינו דוד שם שהרחיב את הדברים מעט, שהיה מקום לחשוש שבקבלת התורה על תרי"ג מצוותיה וחוקיה, ירגיש האדם כבול ואסור, ולכן דוקא צריכים להראות שנוח ומקובל הוא עלינו, ולא עול בלתי נסבל. זהו החלק של כלל מצוות התורה, החיים המיוחדים של מקבלי התורה. ועכ"פ, איך שנפרש את דברי הגמרא, הרי כאן לא מדובר על תלמוד תורה, אלא על כלל התורה, וזהו אגב הפן המשתמע מכל תיאור המקראות את מעמד הר סיני, שאין שם זכר לענין "לימוד התורה" דוקא.
אולם הרי ידוע מה שמובא שם בגמרא רב יוסף עביד עגלא תילתא, אמר אי לאו האי יומא דקגרים כמה יוסי איכא בשוקא. ופירש רש"י שלמדתי תורה ונתרוממתי. בעוד שכל יהודי יכול וצריך לשמוח בחג השבועות "שלא עשאני גוי", ואיך הייתי נראה בלי התורה, בלי שבת, בלי לשון הרע, בלי ואהבת לרעך כמוך, בלי ציצית, וכו', הרי ששמחתו היתירה של ר' יוסף בחג השבועות בהחלט נבעה מקשרו ללימוד התורה.
ועל פי תורה שבעל פה, נתגלה לנו שגם מעמד הר סיני גופא היה שיא המעמד של תלמוד תורה דוקא, הרי הלכות תלמוד תורה רבים נלמדים דוקא מאותו המעמד (בעל קרי, שומע כעונה, איסור שכחת התורה, וכהנה רבות.) וכמו שאי' במדרש וברש"י על הפסוק ישקני מנשיקות פיהו, שבשמיעת הדיבור אנכי "נתקע תלמוד תורה בלבם" כו'.
א"כ איפוא, כל אחד ימצא בחג השבועות את השמחה המתאימה לרמתו הרוחנית...

[דורשי יחודך]

אולי קשור לניד"ד. קיבלתי פעם במייל.
ואם זה מתאים יותר לאשכול אחר, אשמח אם יפנו לכאן.

קשור או לא קשור, הדברים נפלאים!!
יש"כ עצום.

[אש משמים]

נזכרתי במה ששמעתי מחכ"א שהיה נוכח בבר מצוה בו נכח הגר"ש אויערבאך שליט"א, סמוך ונראה לפני חג השבועות. הגר"ש שליט"א נאם והזכיר שהרי בר מצוה הוא מענינא דיומא, של קבלת עול מצות, שהרי זהו כל ענין חג השבועות כו'.
ניגש אליו תלמיד חכם ושאל, הרי שבועות זהו חג של לימוד התורה?
הגר"ש הגיב: "ביסטו נאך אין ישיבה קטנה (האם אתה עוד בישיבה קטנה)?"

(אם הסיפור התרחש כמצויין לעיל)
כוונתו לומר שאין סתירה בין קבלת עול מצוות ללימוד התורה ולהפך קבלת המצוות מכריחה לימוד טוב שלהם.

[קראקובער]

(אם הסיפור התרחש כמצויין לעיל)
כוונתו לומר שאין סתירה בין קבלת עול מצוות ללימוד התורה ולהפך קבלת המצוות מכריחה לימוד טוב שלהם.

גדול מעשה שמביא לידי תלמוד.....

[הגרח]

היום סח לי תח שבקי בחן שעיקר חג השבועות הוא קבלת התורה במובן של מה שמובא בריש שבת עני עומד בחוץ ובעהב בפנים פדט בעהב את ידו ךחוץ ונתנה לתוך ידו של עני כלומר תפיסה עצמית של אין לי כלום ואני נכון לקבל כל מה שיתנו לי ובשפה הקבלה הכנת כלים ולכך מי שלא אומר תיקון כי זה לא מתאים פירושו של דבר שהוא מגיע מעמדה של התמקחות זה אני נוטל וזה איני נוטל כלומר אין לו את תכונת ההתבטלות הנדרשת לעיצומו של יום .....