פורום אוצר החכמה

אחימעץ כתב:

איש_יהודי כתב:ע"פ האמור כאן לכאורה העובר את קו התאריך באמצע חול המועד ישמור יום טוב אחרון שבעה ימים אחרי יום טוב ראשון מכיון שהתורה לא קבעה לו תאריך אלא ביום השביעי.

עד יום האחד ועשרים כתיב, ולכאו' גם כשלא כתוב וכגון סוכות מ"מ בפשטות התאריך של כל יום ויום קובע, ועדיין יש להעיר מחנוכה.

מה שכלל לא ברור בדברי הרבי הוא שאם השקיעה על הגברא קובעת את התחלפות היממות כלפיו אם כן כל מי שילך עם השמש ממזרח למערב לא תתחלף אצלו יממה כלל ויהיה בן יום א' עד סוף ימיו, אלא מאי גם הרבי מודה שהואיל והשמש הקיפה את העולם יממה יש כאן חילוף ימים אוטומטי, וממילא לעולם מי שהיה ביום הראשון במערב הקו ועבר למזרחו לא יתכן שלא עברו עליו קצת יותר מ48 יממות, והרי כאן מ"ט יום ודוק.

סגי נהור כתב:לא ברור לי למה מקשים (כאן, וגם בקונטרס שצורף, בכתיבתו הילדותית) דוקא מהמקיף את כדוה"א יחד עם השמש, ולא ממי שנמצא בקטבים שאין שם יום ולילה, או בחלל. ובכל זה כבר דנו ונחלקו הפוסקים, אם ואיך בכלל אפשר לחייבו בכל מצוות שהזמ"ג. ואין זה שייך כלל לשאלת העובר את קו התאריך.

אין הכוונה שעצם היו"ט דשבועות נפעל ע"י הספירה – היינו, שמ"ט הימים שהאדם סופר בפועל (או עכ"פ – שהוא חייב לספרם), הם הפועלים והגורמים שהיום שלאחריהם יהיה יו"ט – שהרי אנו רואים שחג השבועות חל מדאורייתא ביום החמישים לעומר גם עבור אלו שאין בהם (חיוב) ספירה (כגון קטנים שנעשו בני מצוה בימי הספירה, או גרים שנתגיירו בימי הספירה); וכיון שלא היו להם מ"ט ימי ספירה, א"כ ע"י מה חל אצלם חג השבועות (ועוד – לכמה דעות, וכן הלכה , מצות ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, והרי חג השבועות הוא מדאורייתא)?

– ואין לומר שהספירה של כלל ישראל פועלת את חלות החג גם עבורם, להיותם נגררים אחר הכלל, שהרי לא מצינו מציאות של "ספירת (העומר ד)כלל ישראל", כנ"ל, והמציאות היא שכל אחד סופר ספירה לעצמו –

וא"כ מובן שאין עצם חג השבועות חל ע"י הספירה, ואין זאת אלא שהתורה קבעה את זמן החג ליום החמישים לעומר. והיינו, שימי הספירה רק מראים ומבררים את זמן חג השבועות, שיום זה הבא לאחריהם הוא יו"ט. אלא שענין זה של ימי הספירה (כהוראה ובירור) שייך לכל אחד ואחד – כשהוא עומד ביום שאילו נתחייב בספירת העומר היה סופר קודם אליו מ"ט ימים, הרי זה בירור שיום זה הוא חג השבועות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עם מי הוא מתאסף?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דער איד וואס מאכט זיין אייגענעם צווישען אידען וואס פרייען זיך נישט, איז א סתירה צו מקראי קדש.

ומ"מ אפילו לפי הנסחאות שכתוב בהם נאמרו למשה מסיני אינו דבר רחוק ונפלא להביא בכללן מיעוט מצות שלדבריהם משלשה טעמים... השני כי מנהג החכמים בתלמוד וגם בתורה ובנביאים כן שלא יחושו להוציא דבר אחד מן הכלל וידברו על הרוב כענין שכתוב (וישלח לה) אלה בני יעקב אשר יולד לו בפדן ארם והנה חשב בנימן ולא נולד בפדן ארם, רק על הרוב ידבר. וכן (ויגש מו) כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה שבעים והנה אפרים ומנשה לא באו ליעקב מצרימה גם יוסף שם היה. וכן (ס"פ וישלח) אלה בני עדה ועמלק אינו בנה. וכן (פ' בא) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה והם מעת גלות אברהם מארץ כנען בפעם הראשונה ועמדם בשאר ארצות רק רוב המושב בארץ מצרים היה. וכן בספר עזרא (א) במניין שאמר הכתוב בעולי גולה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן וכתוב עוד (שם ב) וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו ומונה שם יהודה ובנימן וכהנים ולויים ונתינים ובני עבדי שלמה וכתוב אחר (שם) מספרם כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים ושנו בסדר עולם (פכ"ט) בפרט אינם אלא שלשים אלף ושנים עשר אלף היכן הם אלו שעלו משאר שבטים. והנה לא חשש הכתוב להזכירם למיעוטם מכל שבט ונספחו על אלו. ובדברי חכמי' רבות בתלמוד. והנה שתי פרשיות בתורה ובהן מצות רבות ולא נאמרו למשה בסיני אלא לאהרן נאמרו ולא בסיני, פרשת שתויי יין ופרשת משמרות כהונה ולוייה ומתנות כהונה ולא חשש להוציאם מן החשבון הזה. ומצות רבות לא נאמרו בסיני אלא בשעת מעשה כגון דין מקושש ובנות צלפחד ולא חששו לכך. וכעניין הזה אמרו בגמרא דבני מערבא בראשון שלראש השנה (ה"א) לענין שני מלכותו שלדוד אמר יהודה ברבי חשבון מרובה בולע חשבון מועט.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איני מבין הקשר בין הרמב"ן לנידון דידן

סגי נהור כתב:תירוצו - שימי ספירת העומר צמודים כל אחד לתאריך מסוים בחודש - תמוה בלשון המעטה, שהרי בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא היתה תלות בין ימי ספירת העומר לימי החודש, ול"ג בעומר היה יכול לחול גם בי"ט באייר...

קוגן כתב:חידוש זה מבוסס על יסודו של הגאון ר' ברוך שמואל דויטש שליט"א ראש ישיבת קול תורה.

קוגן כתב:וכוונתו דעיקר דין ספירת העומר הוא לקרוא לימים אלו כפי מניינם בעומר.
ואם יקבעו בי"ד ע"פ הראיה שי"ט אייר הוא ל"ג בעומר, א"כ המצווה תהיה לקרוא ליום י"ט אייר - ל"ג בעומר.
ואף שהערת כהוגן, מ"מ אין זה פורך את הדברים כלל.
ועיין בספר "עץ ארז" [פרשת אמור] מש"כ שם.

יגאל10 כתב:מה המקור למושג 'ספירת הציבור'?
[ור' מ"ש כאן לעיל]

עושה חדשות כתב:בענין אחר,
המשנ"ב פוסק "אם לא אמר אלא היום שמונה ימים ולא סיים שהם שבוע אחד וכו' נמי יצא שהרי הזכיר שבועות אתמול ביום השביעי", זה דווקא כאשר הוא עצמו הזכיר כך אתמול, או שאפשר להסתמך בזה על ספירת הכלל?

פרי יהושע כתב:

יגאל10 כתב:מה המקור למושג 'ספירת הציבור'?
[ור' מ"ש כאן לעיל]

קודם עי' בחזקוני בפ' בהר, ובראב"ד על התו"כ אמור, המקור צריך להיות מהת"כ בעצמו אבל כרגע אני לא מוצא, אפשר לדייק זאת כמובן ממנה ימים וקדש עצרת, ומי מקדש אם לא בי"ד, הלא נא' "החודש הזה לכם".

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עם.מי הוא מתאסף?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

דרומי כתב:אגב, כדאי לציין כי האדמור פסק דבר זה להלכה ולמעשה, והיו כמה אנשים שהורה להם בפועל לחגוג את שבועות בה' סיון, אך אעפ"כ הורה להשתדל ולהימנע מכך ככל האפשר ולכן להאריך את הדרך וכו' העיקר שלא לעבור את קו התאריך

אדג כתב:גר שנתגייר הוא אכן שאלה, ואיני יודע מה אדון בו

שף ויתיב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

השאלות לגבי שני הלחם וכו' כמובן שאין שום שאלה, והרי זה בדומה לבן חו"ל שאצלו ביעור חמץ אינו בזמן שמקריבים הפסח בארה"ק, ואין מביא מוסף אחר אם המוסף היה בלילה שלו וכו'.

פרי יהושע כתב:

שף ויתיב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

השאלות לגבי שני הלחם וכו' כמובן שאין שום שאלה, והרי זה בדומה לבן חו"ל שאצלו ביעור חמץ אינו בזמן שמקריבים הפסח בארה"ק, ואין מביא מוסף אחר אם המוסף היה בלילה שלו וכו'.

איזו השוואה יש בין בן חו"ל שאצלו זה ספיקא דיומא, לבין להחליט שאדם יכול להיות לו חג שבועות פרטי, זה הרי לא יעלה על הדעת.

שף ויתיב כתב:עם מי מתאסף בן חו"ל שחוגג יומיים בארץ הקודש.

שף ויתיב כתב:אך באמת אי"ז ראיה כי זהו מדרבנן.