פורום אוצר החכמה

מובא בכתבי האר"י שהיה במירון על ל"ג בעומר, ונשאר שם ג' ימים.

ולכאורה וודאי לא נשאר שם לחינם כי רצה לראות הנוף וכד'
וגם לא היה כותב זאת בכתבי האר"י
וע"כ יש בו ענין.

האם מכאן יש מקום לקרא לכל בית ישראל להשאר ג' ימים או לכה"פ לחלק העומס על פני ג' ימים.

נ.ב.
בטוחני ששנה הבאה כבר יהיה מי שיציע ח"י רוטל 3 X ....

האר"י הקדוש נשאר שם כי השיג השגות עמוקות שם, וזה וודאי לא שייך לכל הבאים היום

מן הסתם השיג השגות מיוחדות גם בל"ג עצמו, מה שלא הפריע לשאר בנ"א ליסוע

אבל עיקר תמיהתי מה הענין בג' ימים, הלא כל ההסברים על המיוחדות של ל"ג בעומר הוא על אותו יום עצמו, מהם ההסברים על התמשכות ההארה.

האר"י החי זי"ע היה משתטח על קברים שונים ראה בארוכה מה שכותב על כך רח"ו ז"ל כך שאין לנו כל השגה מה הפשט ברח"ו ז"ל כלומר, מדוע לו להוסיף שאינו יודע אם היה זה לפני שנכס לפרדס או לאחר, אין לנו כל השגה בזה, והרי הוא זה שביקש לתלמידו לבנות את הבנין העומד עד נכון להיום וזה כבר היה לאחר שנכנס לפרדס.

לומד_בישיבה כתב:האר"י החי זי"ע היה משתטח על קברים שונים ראה בארוכה מה שכותב על כך רח"ו ז"ל כך שאין לנו כל השגה מה הפשט ברח"ו ז"ל כלומר, מדוע לו להוסיף שאינו יודע אם היה זה לפני שנכס לפרדס או לאחר, אין לנו כל השגה בזה, והרי הוא זה שביקש לתלמידו לבנות את הבנין העומד עד נכון להיום וזה כבר היה לאחר שנכנס לפרדס.

מה הקשר בין מה שהעיר רח"ו שאפשר שמה שגילח האר"י את בנו במירון בל"ג בעומר היה קודם ההשגות, ובכך מרמז שאחר ההשגות אינו יודע אם היה נוהג כך. לבין מה שהאר"י ראה צורך להקים בנין במירון.
אך עדיין שמעתי ממקובל אחד, כי בודאי האר"י גילה ענינים נשגבים בקברים, ולקח לו ג' ימים, אנחנו לא יודעים מה עושים בקברים, מאידך הרבה קהילות כן יודעים, ונהרא נרהא ופשטא.

מהרח"ו אמר שבאותו זמן שהאר"י היה ג' ימים לא ברור לו אם כבר השיג את ההשגות המופלאות שהיו לו אח"כ.

מנהג הפוך ידוע היה לבוא למירון כבר בפסח שני ג' ימים לפני לג בעומר. (העיקר היה בהתחלה בפסח שני, ואחר כך עבר כובד המשקל ללג בעומר).

בכתבי הרב טרגר מבואר ענין הג' ימים ששהה האר"י במרון.

מישהו שלח לי בפרטי הסבר אפשרי
מסופקני אם זה אכן הטעם

מאיזה ספר זה?

הרב שבטי ישראל באשכול אחר מציין לספר דברי תורה - מונקאטש

אנא עבדא כתב:מאיזה ספר זה?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26728&

ר' שריה דבילצקי [היה] עולה למירון בל"ד בעומר או ל"ה על סמך המבואר באר"י שההשפעה לג' ימים

מעשה זה מר"ש דבילצקי שהוא מדקדק גדול נראה אכן סיעתא גדולה לדברים.

מצאתי בספר 'דברי יצחק' לרב כדורי [אמנם ההערות איני יודע למי הם] שהפליג שם בדברים ותורף דבריו
א. שמא זה ג' ימים לפני ל"ג
ב. מה שנשאר ג' ימים הוא מפני טורח הדרך של ב"ב
ג. צדיק הוא בבחינת שבת, ומשפיע ג' ימים לפניו וג' אחריו
ד. אפשר שג' הימים הם יום לפני, ל"ג, ויום אחרי.
ועכ"פ וודאי שאין ההארה של הג' ימים שווה לאותו יום עצמו.

כולם שכחו את המשך דברי ר"ח ויטאל שאינו יודע אם השיג אז האר"חי את ההשגות הנפלאות שהגיע אליהן אח"כ. אין כלל קשר בין עלית האר"י למירון לתורת הקבלה. סך הכל הצטרף פעם אחת בחייו! למנהג המוסתערבים המקומיים (שהב"י רצה לבטלו, כמובא בכת"י של החיד"א, ראה במאמר של ר' משה אייזיק בלוי בישורון) לחגוג סביב הקבר. בספר של אברהם יערי ראיתי מכתב של ד"ר הלוי מזכירו של מונטיפיורי שמספר שהנשים המוסלמיות היו שורפות שם בגדים (בשנת תקצ"ח) והמוסלמים היו מאד מכבדים את רשב."י וקברו.
לא כל הנהגה שעשה האר"י צריך לחקות ועוד בכפולות של מאות אלפי אחוזים.

מעניין הדבר, שהאדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, פעם למד מהנהגתו זו של האריז"ל -- וכדרכו בקודש בכגון דא -- ש[על-אף שמי ידמה להאר"י וכו' וכו', עכ"ז] בהיות שהנהגה זו פורסם, יש ללמוד ממנו בקשר להפעילות והלימודים דל"ג בעומר גם לג' ימים (כשבין היתר מציע שבאם אין בזה טירחא יתירה - לערוך ג' התוועדויות בסביבות ל"ג בעומר). וכמובן שהדברים שייעשו בימים האחרים - צריכים אמנם להיות בההגבלות דימי הספירה. ולבסוף השיחה, התבטא שמי שיש בידו לעשות בזה בג' ימים שהתחלתם הוא יום ל"ג בעומר - "תבוא עליו ברכה".

ומצו"פ ההנחה משיחתו הק' בענין זה (בשפת אידיש), שנדפס בס' שיחות קודש תש"מ ח"ג (גם מופיע באוצר).

מה המקור שהארת פטירת הצדיק ממשיכה ג' ימים,
נפק"מ להדלקת נר,ולהשתטח על קברו.